כל מי שנוסע במונית מכיר את התופעה: רגע אחרי שעלית הנהג מתחיל לנאום לך על פוליטיקה ועל הצרות שלו בבית, ומעלה שלל הצעות כיצד לפתור את המצב. נוסעים שעלו שלשום על מונית בפתח־תקווה עברו חוויה הפוכה: הם היו הנואמים. לתדהמתם, מצאו בתוכה את ראש העיר איציק ברוורמן שביקש מהם לספר לו מה הם חושבים על תפקודו.

מכיוון שנהיגה על מונית מצריכה רישיון מיוחד הצטרף ברוורמן למונית כנוסע. הוא התיישב במושב האחורי והמונית נסעה לכתובות שאליהן שלח אותה הסדרן. לזכותו ייאמר שכל הנוסעים זיהו אותו מייד והגיבו בהתאם: בהפתעה רבה, מהולה בשמחה.

המונית מגיעה לכתובת, בחוץ ממתין יהונתן (64). הוא צונח על המושב, מתרווח במזגן, ופתאום מזהה פנים מאוד מוכרות לצידו. "אדוני ראש העיר, מה אתה עושה פה?" הוא שואל בתדהמה. "נולדתי כאן, גרתי פה כל חיי, וזאת הפעם הראשונה שאני פוגש את ראש העיר פנים אל פנים. זה כבוד גדול בשבילי", הוא אומר.

אחר כך עובר הנוסע לתכל'ס ומספר מה מפריע לו: "למה תחנת הרכבת לא נמצאת ליד תחנת האוטובוס? איזה היגיון יש בזה?", הוא מתרעם בעוד המונית עושה את דרכה ליעד. "בקרוב נקים תחנה מרכזית חדשה ובהמשך יהיו בה תחנות של הרכבת הקלה", עונה לו ברוורמן.

אחרי הטענות באות המחמאות: "העיר מאוד התפתחה, אני חייב לציין", אומר יהונתן. "אני כפנסיונר הולך למתנ"ס לשיעורי ציור, וזה טוב שיש לי מה לעשות במקום לשבת כל היום בחוסר מעש". בסיום הנסיעה מסכם יהונתן: "ראש העיר מאוד נחמד. אני כבר שנים נוסע במונית ותמיד חלמתי לעלות על מונית הכסף, בסוף עליתי על מונית ראש העיר. זה עדיף".

קובי (31), הכוריאוגרף של בנאל תבורי וסטטיק, מורה לחינוך גופני בעיר, עבר לגור בפתח־תקווה לפני כ־10 שנים. "כשהגעתי הייתה לעיר תדמית של תחנת ביניים, שעוברים דרכה כדי להגיע לתל־אביב או לראש־העין. אבל מאז שברוורמן נכנס לתפקיד יש הרבה שינויים, כמו למשל בחינוך". ראש העיר מחייך בשביעות הרצון, אבל אז מגיעה הביקורת: "עם זאת, לא הכל דבש. יש הרבה בירוקרטיה ויש גם את הנערים שמתקהלים בגני־השעשועים ומפריעים בלילה. תמשיך בפעילות המבורכת", הוא נפרד מראש העיר.

"למה אתה פה?" שואלת בפנים נדהמות יאנה, גננת בת 31. הדבר שהכי מפריע לה הם הפקקים ביציאה מהעיר. "במקום 10 דקות אני מעבירה שם יותר משעה. זה מטורף". ראש העיר משיב לה: "אני פועל מול משרד התחבורה כדי לטפל בבעיה". אבל יש לה גם מילים טובות: "אני אוהבת את הפיתוח של אזור הבילוי. בתור נערה הייתי צריכה לנסוע לתל־אביב".

בסוף הנסיעה מסביר ברוורמן מדוע החליט להעביר יום במונית: "המטרה שלי היא ליצור קשר בלתי אמצעי עם התושבים. חשוב לי שזה לא יהיה פורמלי, לא מעונב מדי. זאת הזדמנות שלי לשמוע תושבים, להבין מה בוער להם, מה טוב ומה רע. וחוץ מזה אני אוהב את המפגשים האלה ברחוב, הם תמיד מרתקים. לשמחתי יש הרבה תושבים מרוצים, וגם אלה שיש להם טענות לא רואים הכל שחור אלא באים ממקום שיש חלק מהדברים שצריך לשפר".