ואולי לא היו הדברים מעולם?

אתמול קראתי ידיעה ב"כלכליסט" שחביבה על בוגרי החוג לפילוסופיה (כמוני): אנליסטים ב"בנק אוף אמריקה" פיתחו תיאוריה, שלפיה יש סיכוי של 50% שאנו חיים בעצם במציאות מדומה, ממש כמו בסרט "מטריקס". כל שסביבנו אינו אלא אשליה שיצרו (מי שבתפיסתנו המדומה הם) צאצאי צאצאינו. אם תבחרו בגלולה האדומה של מורפיוס, תתעוררו. תבחרו בגלולה הכחולה, ותמשיכו בחיי הענות הללו. ואל תיטלו את הגלולה הלבנה, זה סתם פוסטינור.

ישבתי ותהיתי על הבזבוז. אילו עמדו לרשותי הכלים והכוח לכונן מציאות מדומה שכזו, הייתי בורא עולם שכולו טוב. הסוכן סמית' מהסרט האדיר ההוא אמנם מספר לגיבור שבתחילה דווקא בראו עולם כזה, אך בני האדם נזקקו לרוע ועוולות. לדעתי, הם פשוט לא הכניסו שם מספיק גלידה. "איני מכיר אדם שהוא אומלל ואוכל גלידה בו־זמנית", אמר הפילוסוף וויטגנשטיין (לא לודוויג, אחד אחר שהמצאתי הרגע).

ובכל זאת, בין עולם מושלם לעולמנו שלנו יש מן הסתם כמה תרחישי ביניים. כלומר, אם זו המציאות המדומה שאליה הגיעו כוחות המחשוב הכבירים של נניח שנת 2500 - אני מוכרח להגיד שמההווה המהונדס שלנו העתיד לא נראה כמו איזו אטרקציה. האמנם חוללה יד עתידנית כבירת מעללים עולם וירטואלי־מוחשי כזה, ואז מילאה אותו בפקקים של עבודות הרכבת הקלה?

רוצה אדם לארח בפתיחות את התיאוריה של אנשי "בנק אוף אמריקה", ומיד מתנפלת עליו הפרכתה. כלומר, בראו גם את דואר ישראל? ומה עם תאגידי המים ועמלות השורה? והטרופית הזאת, שהקש אף פעם לא נכנס אליה? ומה יגיד נפתלי בנט, שפסק השבוע שהיהדות (שמן הסתם גם אותה יצרה ההדמיה) חשובה יותר מהמדע (שמן הסתם יצר את ההדמיה עצמה)?

רק דבר אחד מתאים לתיאוריה הזו כמו דנידין למים הסגולים של פרופסור קתרוס: נתניהו. הוא מוכרח להיות מומצא. לא פעם הסתובבתי לי במדינה שהוא מנהל "בכאילו" מספר דמיוני של שנים ואמרתי בליבי: "זה לא אמיתי". והנה, באה התיאוריה של הבנק המפורסם ועשתה לי סדר (מדומה) בראשי (המדומיין): נתניהו הוא מלאכותי. אין סיכוי שמישהו מציאותי כזה יעולל למציאות, שאיננה מדומה, מעללים שכאלה.

ואם כך, מה נעשה? הרי יש סיכוי של פיפטי־פיפטי שהכל ב"כאילו", ושסתם דאגנו עד כה. אולי אפשר לוותר על חלום רכישת הדירה (הוא באמת רק "חלום"), לצאת מהשעבוד לג'וב עם המשכורת המתמוססת ולהפסיק להתעצבן על שכרם (הבדיוני) של הבכירים? אולי גם הזיקנה מפוברקת, והפנסיה אינה אלא פנטסיה? והדעת נותנת שגם יוקר המחיה, משבר הבריאות, ההפקרות בתחום הבטחון האישי ודיוקננו המוסרי הנשחת והולך הם רק אילוזיות. כן, אם חושבים על זה ככה, מרגישים הקלה מיידית. אבל גם ההקלה מדומה משום־מה.