תמר בן־מאיר בת ה־11 ישבה על כיסא הגלגלים שלה, כשבידה בובת דובי וגבה מופנה בחלקו אל דלת הכניסה במחלקה לכירורגיית ילדים בבית־החולים רות ברמב"ם. לפתע סובבה את פניה ועיניה זרחו: בכניסה לחדר ניצב קובי גטניו, חבר הנהלת עמותת "משאלת לב", דוחף אופני טריאתלון מקצועיים מעוטרים בסרטים צבעוניים. "זה שלך", אמר לה.
ההתרגשות בחדר הייתה רבה כאשר גטניו התקרב אל תמר, הניח את האופניים הסגולים בסמוך למיטתה ותלה על צווארה את המדליה האישית שלו מתחרות "איש הברזל" הראשונה שלו. "עם האופניים האלה את יכולה להגיע למקום הראשון", אמר גטניו לתמר, שמצידה הודיעה מיד לאמה אילנית "כשתיגמר ההשפעה של האפידורל וארגיש את הרגליים, אני רוצה לעשות איתם סיבוב במסדרון של המחלקה".
משפחת בן־מאיר מתגוררת בקיבוץ הסוללים בצפון. לתמר אחות תאומה זהה, יעל, אחות נוספת, מיכל בת ה־14, ואח בכור, גיא בן ה־16. אהבתן העצומה של תמר ויעל נתונה לטריאתלון: השתיים משתייכות לקבוצת "עמק האוש"ר" (אופניים, שחייה, ריצה), מתאמנות 12 פעמים בשבוע ומתחרות בשבתות. עד לפני שבועיים הייתה תמר, תלמידת כיתה ו', מדורגת במקום השלישי בארץ לבנות גילה.
אלא שלפני כחצי שנה התהפכו חייה: "היא התחילה להרגיש לא טוב", משחזרת האם. "בשלב הראשון מצאו את הגרורות בכבד. לאחר מכן מצאו את הגידול המקורי במעי הדק".
אבחנת הרופאים קבעה כי תמר סובלת מגידול ממאיר ונדיר בילדים. בחודש וחצי האחרונים עברה תמר שלושה ניתוחים, ובחודש הבא צפוי לה אחד נוסף. עוד משלב הבירורים ביקשה תמר להשתחרר מעת לעת כדי להתאמן ולהתחרות בטריאתלון. לפני כשלושה חודשים עברה תמר הליך רפואי של נטילת ביופסיה מהכבד. "לאחר מכן היא עשתה טריאתלון בתל־אביב", מספרת האם.
התחרות הראשונה שתמר פיספסה התקיימה לפני שבוע וחצי בקריית־ים. היא הייתה אז לאחר ניתוחים מורכבים. "הצלחנו לייצר מצב שהיא יצאה מבית־החולים לכמה שעות", מספר ד"ר נדב סלייפר, סגן בכיר כירורגיית ילדים ברמב"ם. "היא הגיעה לתחרות על כיסא גלגלים, מחוברת לכל העירויים עם הנקזים. היא הזניקה חלק מהמקצים, חילקה מדליות לילדים שסיימו את התחרות, כולל לאחותה שהגיעה למקום השלישי. לאחר מכן תמר חזרה לבית־החולים להמשך טיפול".
האם הוסיפה: "כל הבנות שזכו העניקו לתמר בחזרה את המדליות, וזה היה השיא של התחרות. אנשים עמדו שם ובכו".
תמר נשאלה בעבר על ידי עמותת "משאלת לב" מהו חלומה, והיא השיבה כי היא רוצה ציוד מקצועי לטריאתלון. וכך העניקו לה אנשי העמותה בשבועות האחרונים ציוד יקר ערך. גולת הכותרת: האופניים, ששוויים 12 אלף שקלים. "יש לי חלום להשתתף בטריאתלון אילת בדצמבר. הרופאים אומרים שלא, אבל אני אומרת שאתחרה בתחרות הזאת", אמרה תמר בהתרגשות.
אמה אילנית שומעת את הדברים. "ההתמודדות מלווה גם בהרבה בכי. כל תחרות שהיא לא נמצאת בה קורעת לה את הלב, ומצד שני נותנת לה תקווה שהיא תחזור. אני לא בטוחה שהיא תצליח לעשות את התחרות באילת, אבל מצד שני כשתמר מחליטה אז שום דבר לא יכול לעצור אותה בדרך".
