פנג'ויה

הרצון ללכת עם מה שעבד כבר הוליד את הטייפקאסט - ליהוק שחקנים למנעד דמויות מצומצם, שוב ושוב. השב”כניק המיוסר (צחי הלוי), הנכלולי עם השיער השמנוני (מיקי לאון), האישה הביצ’ית (יעל שרוני). בפרסומת החדשה של הפניקס לוקחים את כל העסק צעד אחד קדימה: הם נתנו לצחי גראד את אותה דמות שכבר כיכבה בקמפיין גדול ליוגורט ג’וי וקיוו שאף אחד לא ישים לב. אתם זוכרים את ההוא מהפרסומת לג’וי: גברתן בבלורית צהובה ומשקפי שמש כתומים שמלהג על ההנאות המעודנות שהוא מזמן לו ולמשפחתו (מסיבת בריכה עם ריצ’רד קליידרמן, קייטנת חלל עם באק רוג’רס) עם דמעות/פונפונים/שקר כלשהו “בגודל של הראש שלך”. פנטזיה ישראלית נובורישית. זה היה מוגזם, קולני וגם מצחיק וזכיר בעיקר בגלל בזכות גראד עם התזמון הקומי, הבעות הפנים והנוכחות הרועמת שלו. עכשיו הדמות הזו מנסה למכור לכם ביטוח. כמה ניואנסים עודנו, אבל אי אפשר לטעות: טיפוס צהוב שיער, עם חיבה לשילובי אנגלית-עברית, רברבן צעקני עם חיבור די קריפי לבן ההמום שלו. “ג’וי: הפוליסה” מוגשת לכם באדיבות אותו משרד פרסום שהגה את הדמות המקורית לקמפיין היוגורט. איזו חשיבה ירוקה - למה להשחית אנרגיה יקרה ולפצח רעיון חדש אם יש אחד במצב נהדר, כולה בן שנתיים, מי זוכר. קראתי ששטראוס זוכרים וגם כועסים. לא רק שהקמפיין ההוא נכשל והמוצר מתאדה, עכשיו גם לקחו אותו לסיבוב.

מה שהיה אז פרוע ומשעשע, מרגיש היום לעוס ונצלני (כמעט כמו “סרט הדוקו” ששודר אחרי מהדורת חדשות 2 על סכנות הבוטוקס. בקרוב: חשיפה - פקקים באיילון אחר הצהריים). כשזוכרים שגם האיש של ג’וי היה בעצם מוטציה של אדי וקסלר הוולגרי שגילם גראד להפליא בסדרה “אבודים באפריקה” (“צ’אד, שיהיה צ’אד, העיקר שיהיו צ’אדיים”), תחושת העלאת הגירה רק מתעצמת. וכך מצטרף גראד, שחקן אדיר ורב יכולות, צייד נאצים ב”מייד אין יזרעאל” ופושע רב השראה ב”מישהו לרוץ איתו” ועוד המון תפקידים נפלאים, לשורת אמנים ישראלים שכיכבו השנה בפרסומות שגרמו לנו להתכווץ על הספה במבוכה (גילה אלמגור שמה זית על ההכללה הזו). בסדר, כולם צריכים להתפרנס, אז תשברו את הראש ואל תשברו לשחקנים האלה את הכבוד.

נעים בגב

שרון פרי ב"גב האומה", 21:22, ערוץ 10

שרון פרי הגיעה ל”גב האומה” למרות הזובור בתוכנית של אורלי וילנאי וגיא מרוז. אפשר להגיד שהיא אמיצה או לראות בזה אמריקניזציה של הז’אנר: כשתמונות עירום של סלבז מופצות כל שבועיים, השד לא כל כך נורא ואפשר לצחוק עליו. מה שבטוח זה ש”גב האומה” לא הפגינה אומץ מיוחד. הקטע בהשתתפות פרי היה סתמי, נראה היה שהיא שם רק כדי שהתוכנית תציג אותה לראווה ותגרוף עוד קצת רייטינג. ברור שתוכנית סאטירה שנהנית לחשוב על עצמה כמי שמשפדת את הדמויות החזקות בציבוריות הישראלית לא תחבוט בפרי שנפלה קורבן לביזוי בהיקף המוני. אבל אם “גב האומה” רצתה למצוא דמות חזקה לנגח היא יכולה הייתה לבחור בקולגה וילנאי. אשת תקשורת עם זמן מסך כמעט שווה ללוגו ערוץ 10 עצמו שהתנפלה שלשום על פרי במפגן דוחה של האשמת הקורבן (ולא לראשונה). במקום זה המציאו שמועות על סלבס שיגנבו את תשומת הלב הציבורית. הנה שמועה די מבוססת: את מה שלא העזו שליין ושות’ לעשות, עשתה גלית חוגי אצל גיא זוהר, שעה אחרי. בלי טייטלים של סאטירה, אבל עם הבנה מלאה איפה תוקעים את החרב.