אני תמיד קונה סחורה ישראלית, אני לא קונה סחורה מיובאת. מדינה שאין לה חקלאות אין לה זכות קיום. הייתי רוצה לראות את המדינה תומכת יותר בחקלאים שלה ומחשיבה את החקלאות כאוצר שמצוי בתוכה לא פחות מאשר היי־טק.
עם כל הכבוד להתפתחות שההיי־טק מייצר, הוא לא מפתח את הסביבה האינטימית של החיים שלנו כמו שאוכל יודע לעשות. בכל פעם שאני אוכל עגבנייה, אני יודע מול מה התמודד החקלאי כדי לגדל אותה. אילו מכשולים הוא עבר בארץ שאין בה מים, שסובלת מקרינה חזקה מאוד, מחום מאוד גבוה, ארץ שהופכת למדברית. החקלאים שלנו נאבקים וממציאים אינסוף המצאות כדי שהפירות והירקות שלנו ימשיכו להתקיים. נכון שהפירות והירקות שלנו הם לא המשובחים ביותר בעולם, אך יש להם ייחוד מובהק.
ייבוא של חקלאות מנוון את החקלאות. אני חושב שצריך למצות את כל האמצעים בארץ לפני שבוחרים לייבא מחו"ל. אני לא פנאטי בעניין הזה — אם לא יהיו עגבניות יצטרכו לייבא אותן, אבל קודם צריך למצות את מה שיש לנו בארץ.
