"בגיל מאוד צעיר גיליתי שאני לא אוהבת את עצמי עם משקל עודף"
השחקנית סמדר קילצ'ינסקי אוכלת מעט, הולכת הרבה ומתרגלת יוגה פה ושם. כך היא מתמודדת עם ההתבגרות הבלתי נמנעת • המומחים ממליצים לה להשלים חוסרים תזונתיים בדחיפות ולעדכן את מדף התכשירים שלה
מי אני: "מופיעה ב'עקרון ההחלפה', סדרת מתח עם ליאור אשכנזי בתפקיד ראשי כהומלס, ואני אשתו (ימי חמישי ב־22:15 ב־3HOT וזמינה חינם ב־HOT VOD). במציאות עובדת בקליניקה לטיפולים אסתטיים. גרושה פלוס שלושה, גרה ברמת־גן. בת 52, גובה 1.68 מ', שוקלת 50 קילו".
יום עבודה: "אני עובדת בקליניקה לטיפולים אסתטיים כחלק מחזרה לאורח חיים נורמלי, לאחר תקופה קשה מאוד של פשיטת רגל. אני עובדת עד ארבע אחר הצהריים ובשארית הזמן יושבת וכותבת אוטוביוגרפיה. לפעמים אני מציירת, לפעמים מתמסרת לפרויקט אחר, בהתאם למה שכובש אותי באותו רגע. בסופי שבוע אני עם הילדים, ואם הם לא אצלי באותו סוף שבוע אני מציירת וכותבת.
"בימים נורמליים, כשאין צילומים, אני מהאנשים הבריאים שישנים שמונה שעות, אך הצילומים של הסדרה שאבו אותי באופן מוחלט. הצילומים נעשו בלילה, התחילו בצהריים והסתיימו לפנות בוקר, זה לא פשוט, זה הרבה קפה ועוד קפה. כשאת עולה על במה לא כואב לך שום דבר ואת שוכחת הכל. גם אם פיהקת כל הדרך, מהרגע שהמצלמה נדלקת את לא זוכרת שאת עייפה וכשהיא נכבית את מפהקת שוב. בסך הכל היו שבועיים של צילומים, אבל יש הרבה התעסקות מסביב, משינון הטקסט ועד לימוד הדמות.
"מאוד נהניתי מהעבודה, הרגשתי שאני משחקת אמנות, הייתה תחושת מקצוענות, של עומק. זה היה פרויקט שהרגשתי שהוא מופת בעודי עושה אותו. זה קרה לי גם ב'החיים על פי אגפא', הרגשתי שאנחנו עושים משהו לא רגיל ביצירה המקומית".
התזונה שלי: "אני לא צמחונית, אבל כמעט לא אוכלת בשר וביצים מהמקום ההומני, זה ממש מגעיל אותי. אם יש מאפה עם בשר טחון או חמין, אני אוכלת, אבל לא מתעסקת ולא מבשלת את זה. אני מודה שצלעות כבש עשויות טוב יכולות לשבור אותי. אני לא אוכלת עד 12, כי ארוחת בוקר מעוררת אצלי את התיאבון ואז אני כל היום רעבה במסות כפולות ממה שאני אוכלת בדרך כלל.
"מי שרוצה לרזות צריך לדחות את ארוחת הבוקר, למרות שדיאטנים אומרים ההפך. כל חיי הייתי רזה ובגיל מאוד צעיר גיליתי שאני לא אוהבת את עצמי עם משקל עודף. הארוחה הראשונה שלי כוללת סנדוויץ' בריאות, הארוחה הבאה תהיה בסביבות חמש אחר הצהריים בבית ותכיל סלט שאני מארגנת לעצמי עם טונה או שניצל קטן אם יש, שעועית עם אורז. בערב אני מנשנשת פירות, וכשאני יוצאת למסעדה פה ושם אני אזמין משהו מהתפריט.
"אני שותה הרבה מים, המון קפה, לפחות שש כוסות ביום עם חלב וחצי כפית סוכר. אני אוכלת מעט מתוך אמונה שהאנושות לא אמורה לאכול הרבה, הגוף שלנו לא אמור לאכול את הכמויות שאנשים אוכלים. הקיבה היא שריר שכל הזמן רוצה עוד ועוד, ואז הוא מתרחב".
כושר: "הולכת לעבודה וחוזרת, 40 דקות כל פעם. כשאני רואה אנשים עם הכרס בין השיניים יושבים בפקק בתוך המכונית שלהם – זה קשה לי, בעיקר מבחינת ניצול הדלק, אני קצת ירוקה. רוב הזמן אני מסתובבת בנעלי ספורט או בסניקרס והולכת הרבה ברגל כי אין לי רכב. אני עושה תרגילי יוגה מדי פעם בשביל השחרור והיציבה".
טיפוח: "יש לי תרגילי טיפוח שמיועדים ליציבות החזה, לבטן, מתיחות. אני קוראת לזה טיפוח כי זה לא כושר. אני עושה את זה אחרי מקלחת כשאני מתמרחת בשמנים. אני משתמשת בשמן קוקוס לגוף, לפנים, להכל. מדי פעם אני עושה טיפולון, קצת מילויים פה ושם, בוטוקס פה ושם, זה נראה מאוד עדין, אני אוהבת שיש קמטים בצורה ראויה. השפתיים שלי לא מפוצצות עד אין קץ, זה נראה טוב. אין לי שיער לבן, כמעט ולא צובעת. לא עושה מניקור־פדיקור במכון יופי, כי אני בהליך פשיטת רגל וההוצאות שלי מאוד מוקפדות".
לנפש: "אני פטאליסטית, מה שיכול להשתבש – ישתבש, ועם זאת אני משתדלת לחשוב חיובי, לשמוע את עצמי אומרת לעצמי דברים טובים, לא להכשיל את עצמי, לא לטרפד. במקביל אני עושה מדיטציות. כשאת נמצאת בהליך פשיטת רגל את חייבת להיות חיובית, יש ימים שאני רוצה למות, מרגישה הכי לוזרית בעולם והכי לא שווה, אבל מכיוון שאני עושה אמנות תמיד יש לי את המקום שאני מרגישה שאני מייצרת דברים, וגם אם אני לא שווה כסף, אז אני מוכשרת ודברים שאני עושה מתקבלים בחברה. זה משפר את ההרגשה, נותן לי משהו להישען עליו ברמת האגו. אני לא שחקנית נורמטיבית שהאגו שולט בה, למרות שיש לי חתיכת אגו, ומהמקום הזה אולי זה טוב שבן אדם מקבל מכה והוא צריך להתמודד.
"אני מתמודדת גם עם העניין הזה שאני מתבגרת ואני כבר לא יפה כמו שהייתי וזו מכה חזקה לאגו. בהתחלה היה לי מאוד קשה, ואז הצטבעתי והתאפרתי במטרה למשוך תשומת לב, ובאיזשהו שלב זה נראה לי גרוטסקי, הרגשתי לא טוב עם עצמי. עשיתי ניתוח עפעפיים ומהרגע שתיקנתי את הנפילה הקטנה חזרתי להיות אותה סמדר, שמדי פעם עושה הזרקה קטנה כדי לתקן קצת את המציאות המתבגרת. לומדים לחיות עם הדברים האלה. במקרה שלי ניתבתי את האבל שלי על מות היופי לאמנות, והיא המקום המרכזי של החיים שלי היום.
"בתקופות רעות מה שהציל אותי זה הילדים שלי, הם תמיד שמים אותי בפרופורציות, כי צריך לחשוב עליהם קודם. גם האמנות שלי מצילה אותי. בהתחלה ציירתי על בדים קטנים, כי זה מה שיכולתי להרשות לעצמי, עכשיו אני מתחילה לעבוד על גדולים מפני שיש לי עבודה קבועה שנותנת שקט נפשי לעשות דברים שאני נהנית מהם. אני חובבת מדע בדיוני, והמציאות שלנו היום היא ממש מדע בדיוני בהתחשב בזה שעד לא מזמן היינו עוד במשיבון אלקטרוני ובטייפ קסטות. מעניין אותי מה צופן העתיד, אבל כמו שאומר השיר 'אני חיה לי מיום ליום'. החיים שלי נמדדים לרוחב, ההרגשה שלי לא נגזרת ממה קרה לי היום. אני בן אדם שקט, רגוע, לא מאלה שצוחקים המון ובוכים המון. אני לא רודפת אחרי האושר, משתדלת לעשות דברים שמעניינים אותי, לאהוב את הסובבים אותי ושיאהבו אותי בחזרה".
שורה תחתונה: "יש כל כך הרבה דברים לעשות וכל כך מעט זמן".
מה אומרים המומחים?
רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, שערי צדק ספורט:
"סמדר מורגלת באכילה מעטה, ולפי הנתונים היבשים משקלה ביחס לגובהה מוגדר כתת־משקל. זה עלול להיות בעייתי, מפני שיש חסרונות בריאותיים במשקל גוף נמוך בגילה של סמדר. כשמתבגרים, משקל גוף נמוך מקושר למסת שריר ירודה, לצפיפות עצם נמוכה ולעלייה בתחלואה.
"לגבי ארוחת הבוקר, השונות הבין־אישית היא מאוד גדולה: יש אנשים שנכון עבורם לצרוך ארוחת בוקר גדולה ויש כאלה שלהפך. אין חוקים, כך שאין מסר אחד שהוא נכון והאחר לא. אם היא מרגישה שנכון לה להתחיל לאכול מאוחר, אין בכך פסול, אך רצוי לשתות את הקפה עם החלב בשעות הבוקר, כדי לא להיות בצום כל כך ממושך. האנושות מכילה מגוון גדול של אנשים, חלקם צריכים לאכול יותר וחלקם פחות, כתלות בהרבה גורמים. נכון שהיום אנשים רבים צורכים מעל הכמות שגופם צריך, אך מנגד, בשל אופנת הרזון שסמדר שבויה בה, אנשים צורכים פחות ממה שהם צריכים. נראה לי שאחת הדרכים שלה להתמודד עם צריכת מזון כה מועטה היא שתיית קפה מרובה, שתמסך את תחושת הרעב במהלך היום.
"סמדר צורכת מזון מגוון, התפריט שלה מכיל דגנים, קטניות, חלבונים מן החי, ירקות ופירות. אין הכרח לאכול בקר וביצים, ניתן לספק מקורות חלבון חלופיים מעוף, מדגים, ממוצרי חלב, מסויה ומקטניות. היא צורכת מעט מאוד קלוריות ומכאן משקלה הנמוך. הבעיה היא שצריכה כל כך מועטה של קלוריות מספקת לגופה מעט אנרגיה, מעט ברזל, מעט סידן, מעט אבץ וכו'. עליה לבצע בדיקות דם מקיפות לאיתור חסרים תזונתיים, לבצע בדיקת צפיפות עצם, ובמידת הצורך ולאחר ייעוץ מקצועי להשלים בתוספי תזונה".
צחי נחום, מומחה לפיזיולוגיה של המאמץ ברשת גו אקטיב:
"סמדר מגיעה מעולם האסתטיקה והיופי, היא מודעת לגוף, למראה וגם לזקנה. מבחינה פיזיולוגית היא בגיל השלישי, ובשנים אלה חשוב לשים דגש על יציבות, על גמישות ועל שיווי משקל. יוגה בהחלט נותנת מענה למרכיבי הכושר האלה, וההליכה היא פעילות בסיסית וחשובה. סמדר משתמשת ברגליה ככלי תחבורה, ולפי מחקרים, הליכה של לפחות 15 דקות ביום מאריכה את תוחלת החיים בשלוש שנים. ההליכה שורפת שומן, משפרת סיבולת לב־ריאה, מגבירה פעילות מטאבולית ומשפרת ומשמרת מסת עצם, שהולכת ומידלדלת עם הגיל. סמדר אקטיבית, וכל הכבוד לה על כך".
ד"ר להבית אקרמן, רופאת עור:
"סמדר צועדת פעמיים ביום 40 דקות בחוץ וחשופה לנזקי השמש כדרך קבע. אני ממליצה לה להשתמש פעמיים ביום במסנן קרינה. מדי פעם היא עושה טיפול קטן של מילוי חומצה היאלורונית ובוטוקס, וזו הדרך הנכונה לשפר את המראה בצורה טבעית ואחראית. אנטי־אייג'ינג נכון זה לא רק מילוי ובוטוקס, אלא גם תחזוקה שוטפת וטיפול קבוע בעור: סמדר משתמשת דרך קבע בשמן קוקוס לגוף ולפנים. לשמן קוקוס יתרונות רבים, הוא נספג בקלות ומזין את העור, אבל לא מומלץ להשתמש באותו תכשיר לפנים ולעור הגוף.
"הייתי ממליצה לסמדר להשתמש בלילה בתכשיר ייעודי לפנים, המכיל חוץ מהשמן עצמו גם רכיבים פעילים שיעזרו לחידוש ולמיצוק העור, וכן פעמיים בשבוע להשתמש בתכשיר המכיל רטין A בלילה. החומר הזה יעיל בהצערת העור ובהשבת האלסטיות. כמו כן מומלץ כמובן להסיר איפור במים ובסבון בערב לפני מריחת קרם לחות".
צביה חי אל, מנהלת מעגלים, בית הספר לאימון ולהתפתחות אישית:
"לסמדר יש עוצמות, מודעות סביבתית ונכונות להשתנות ברוח הזמן. היא מביאה את עצמה לידי ביטוי בדרכי יצירה והיא השכילה להבין באמצעות החוויות והתהליכים שעברה כי החיים קצרים וכדאי לנצל אותם. פשיטת הרגל שהיא עוברת בגבורה רבה היא אחד האירועים הפחות נוחים או נעימים בחיים של אדם, וסמדר מביטה לאתגר בעיניים ועוברת דרך הפחד. יש לה הזדמנות למנף את העניין הזה כדי להעלות את הביטחון העצמי שלה ולסלוח לעצמה על טעויות עבר. אין לי ספק כי היא תצליח. אנשים שנמצאים בתהליך זה חווים קושי אמיתי בקיום היומיומי, לחצים אדירים והתמודדות כל יום מחדש. לרוב בתהליך כזה תחושת הכישלון האישי שולטת והערך העצמי ירוד. בתקופות כאלה רצוי להיעזר בסביבה תומכת עד כמה שניתן — חברים קרובים, משפחה אוהבת וליווי רגשי איכותי הם הכרח כדי להצליח לעבור ולהתגבר על הקשיים.
"לסמדר יש אומץ ועוצמה אשר ניכרים ובאים לידי ביטוי גם בתקופה קשה זו. היא ממנפת את הכאב ליצירה ולאמנות, ובכך מצליחה גם בדרך לרפא את עצמה ולייצר לה משמעות וכוח. היא מציינת שעברה תהליך של אבלות על אובדן היופי שלה, תהליך שמוכר לנו ככל שהחיים מתקדמים ומופיעים פחדים מן ההתבגרות והזקנה. גם בתהליך זה משכילה סמדר לזהות את העוגן בחייה – הילדים שלה והאמנות – וכך היא מתחזקת. למרות כל הקשיים והאתגרים, נראה שסמדר מבינה שבסופו של דבר אנחנו צומחים מתוך הכאב וגדלים ממנו".
