"ארזתי את הבית, לקחתי את הגוזלים שלי, והתחלתי חיים חדשים"

התסריט האירוני של החיים החזיר את הילה נחשון לטלוויזיה בתפקיד אם חד־הורית בסדרה חדשה, לא משהו שיצריך ממנה עבודה ארוכה כדי להיכנס לדמות. "אני לא ממש מתאימה לטייפ־קאסט, נכון?" היא צוחקת, "אבל עובדה, ואולי תתפלא, הייתי צריכה לעבור אודישן לפני".

למרות שרכשת ניסיון.

"אני בוררת את המילים שלי בקפידה", היא נאנחת, "אבל לקח לי הרבה זמן לעמוד שוב על הרגליים. עברתי שנה לא פשוטה".

נחשון מתכוונת לטלטלה שפקדה את עולמה באמצע השנה שעברה. אתרי האינטרנט רעדו מהתרגשות כשדיווחו על גירושיה מאיש העסקים אייל חסיד, כשלשניים ילד אחד, ליהוא. בניגוד לפרידות רגילות של דמויות מפורסמות, סף העוצמה עלה במקרה הזה והדליק את הכותרות באש הסטטיסטיקה. לנחשון זו הייתה פרידה שלישית, אחרי הגירושים הראשונים מהכדורגלן לשעבר אסי דומב והפרידה מבן זוגה ואב בתה, יונתן כהן (השניים לא התחתנו בגלל סוגיית כהן וגרושה). פירוק התא המשפחתי הפעם, היא מספרת, היה כואב יותר. "אולי כי בכלל לא חשבתי שזה יקרה לי עוד פעם. לא ראיתי את זה בא", מהרהרת נחשון. "אחרי שהגל הזה שטף אותי, היה לי מאוד קשה".

עם הבעל לשעבר אסי דומב | צילום: ענת מוסברג

אבל כולנו, לפני החתונה, חושבים שזה לא יקרה לנו.

"נכון, אבל אתה איכשהו כן רואה את זה מגיע עם הזמן. כאן לא ראיתי. החיים מלאים בהפתעות, ואני לא רוצה להיכנס למה בדיוק קרה בפרידה הזו, כי אני רוצה שזה יישאר רק ביני לבין האבא של הילד שלי. אבל כן, לא אייפה את הדברים, הפרידה והגירושים היו הפעם מאוד קשים".

היא לוקחת נשימה וממשיכה: "נשארתי הפעם שבורת לב מכל מה שקרה, ואני לא מתביישת לומר את זה. זו הרגשה של חורבן, צונאמי ששוטף אותך, מכה בך. נשארתי די המומה. זה בית וילדים ומעורבים בזה רגשות ונשמות, וזה כואב וקשה מאוד. אבל זהו, זה מה שזה, וממשיכים הלאה.

"אני גאה לבוא ולומר היום שהתמודדתי והבנתי שהחיים הם בסופו של דבר בוכנה ענקית שדוחפת קדימה, שאין לך באמת ברירה. ברגע שאתה מבין את זה, אתה מנגב את הדמעות ופשוט ממשיך הלאה".

אבל זה לא ברור בעצם שממשיכים? זו ברירת המחדל.

"לא, לא תמיד. זו מכה קשה, גם לאגו. בימים הראשונים אתה אומר, 'תניחו לי. יש לי ברירה. אני רוצה פשוט להתאבל'. וכן, זה אֵבֶל לכל דבר. אבל לא שקעתי. יש לי שני ילדים קטנים והם צריכים אותי. ליהוא היה אז בן שנתיים, ונינה בת שבע. אני לא יכולה לומר עכשיו שכל העולם יקפוץ לי ורק להתאבל שנה, גם אם אלה היו המחשבות הראשונות שלי אחרי מה שקרה"

אבל בכל זאת חווית דבר כזה פעמיים בעבר. כביכול היית אמורה להיות יותר מנוסה במצב כזה.

"בפעם הראשונה שהתחתנתי הייתי בת 23, ילדה למעשה, וכשהתגרשנו לא היו ילדים באמצע. זה לגמרי אחרת. זו פרידה שאמנם הייתה מתוקשרת, אבל לא הותירה בי משקעים. זה בטח לא היה משהו משנה חיים, לא נותרו צלקות, וזה לא קבע את הגורל שלי בשום צורה ולא שינה את מסלול חיי. כשיש ילדים זה אחרת, זה משאיר בך חורים גדולים מאוד".

והפעם?

"הסיטואציה קשה פי כמה, כי יש שני ילדים בסיפור, והבת שלי כבר התרגלה למישהו בחייה. קשה גם לעבור את זה שוב בתקשורת, הטלפונים של העיתונאים והתגובות שלהם. זה מופיע לך רק בסיוטים. מבחינתי זה היה באמת מסויט. יש בך משהו שרוצה לומר לכולם, 'אבל אתם לא מבינים בדיוק מה קרה, אתם לא יודעים, אל תשפטו, אתם לא מכירים אותי'".

התיק נופל עלייך. זו את שהתגרשת שוב.

"אף פעם אתם לא יכולים לדעת מה באמת היה ומי אשם. ואתה לא יכול לומר את הכל, כי אתה לא מעוניין לפרוש את המסכת האישית הזו לפני כל העולם".

ואם ננסה בכל זאת?

"אני יכולה לדבר על הרגשות שלי ועל מה עובר עליי, אבל לא על מה שקרה עם בן הזוג. אני לא אעשה את זה. אני כן יכולה לומר שזה פירק אותי לחתיכות, וכאב כמו שלא כאב לי בחיים, ובכיתי המון. זה ניפץ לי את כל מה שחשבתי, כי הייתי בטוחה שאזדקן ואמות לצד האיש הזה. נקודה. וכשזה מתפוצץ לך בפנים, זה הכי כואב בעולם".

יכול להיות שהיית צריכה להיות הרבה יותר זהירה אחרי הפרידה השנייה, כשכבר נולדה לך ילדה?

"אני חושבת שכן הייתי זהירה. אבל אתה אף פעם לא באמת יכול לדעת מה יקרה אם וכאשר. מבחינתי, לפחות, שמרתי על עצמי, לא הייתי נכנסת לכל זה מחדש אילו לא הייתי בטוחה, או אם היו לי ספקות כלשהם, ולא הייתי מעבירה את הילדה שלי את כל זה שוב כי זה בטח לא קל לה. אף אחד לא רוצה להיפרד שלוש פעמים, לא רוצה להתגרש פעמיים, אף אחד לא רוצה להתגרש בכלל. אבל זה קורה. אני לא נושאת הדגל עכשיו של אנשים שזה קרה להם יותר מפעם אחת, כי באמת כל אחד והסיפור שלו".

נחשון וחסיד הכירו לפני כחמש שנים על חוף הים של ת"א. בינואר 2013 התחתנו, ובמארס אותה שנה נולד ליהוא. הם גרו ביישוב קדימה, ואחרי הפרידה היא מיהרה לחזור לתל־אביב. "ארזתי את הבית, לקחתי את הגוזלים שלי והתחלתי חיים חדשים. בתוך כל הדבר הזה, מתוך הדבר הזה, אתה מגלה את הכוח שלך".

והוא?

"אני גיליתי את המקום של 'אני לא באמת צריכה את הכתף החמה כדי להישען עליה'. זה מתקשר למקום של הסיפור שסיפרתי לעצמי עד אז. כי בסופו של דבר, כל חיי הייתי עצמאית ועבדתי והיה לי את הכסף שלי ואת חשבון הבנק שלי, אבל בכל זאת הנרטיב שהיה לי בראש הוא שאני חייבת זוגיות וחום וכתף קבועה לחזור אליה כדי להניח עליה את הראש".

שזה בעצם תפריט לא רע כמעט לכל אחד.

"אבל כשאתה מכיר את הלבד שלך ויכול להתמודד בעצמך עם השקט הזה, שתמיד הפחיד אותי, לא צריך אף אחד - יש בזה כוח גדול. כשחשבתי מה תשאל אותי בראיון, אמרתי לעצמי שאני ולא רוצה שזה יהיה שוב משהו בגדר 'השנה הקשה בחייה', אלא המקום החדש שלי כאישה. נפלו לי המון אסימונים. הבנתי שסיפרתי לעצמי את הסיפור הלא נכון על זוגיות ועל מי אני".

אז בחרת כל פעם מחדש במקום של זוגיות רק כדי לא להיות לבד?

"תמיד חיפשתי את הקן הזה, כי קישרתי את הבית והזוגיות למקום של ביטחון. סיפרתי לעצמי שאני זקוקה לזה. שזו הליבה של חיי. זה נשמע קלישאה כזו של 'היום אני מגלה את עצמי ולומדת להתאהב בעצמי', אבל מה לעשות, זה נכון. רק שאני גיליתי את המקום הזה רק אחרי שחטפתי".

והקשר עם האקסים סביר?

"סיימתי עם הדרמות בחיי. אני לא רוצה להשקיע אנרגיות יותר בלכעוס או לכאוב ולהיות בכאוס, ואני רוצה שלילדים שלי יהיה שקט. לפעמים צריך לבלוע את הרוק, ואני משתדלת לייצר שקט בכל הגזרות".

כמו בכל קלישאה של משברי זוגיות, גם נחשון השתמשה בשופינג כדי לצאת מזה, אבל במקרה שלה היא לא רכשה תיק טרנדי ונעליים יקרות מדי, אלא לפטופ חדש. "המהלך הראשון ששמר עלי בפוקוס, עד כמה שזה נשמע מוזר, היה לקנות את המחשב הזה אחרי שסידרתי את הדירה ובניתי מחדש את הקן שלי. זה היה הכסף הראשון שהוצאתי על עצמי ופשוט כתבתי, כתבתי וכתבתי והכל יצא. כל מה שעובר לי בראש. זה היה חלק מתהליך של לרפא את עצמי".

הלכת לטיפול, אני מניח.

"כן, טיפול פסיכולוגי. אני לא מאמינה בלהסתגר ולומר 'אני אצליח לבד'. רק אם אתה נותן לאנשים אחרים להיות שם בשבילך, תוכל לקום. מאוד חשוב לדעת לומר 'אני לא איזה סופרמן, אני צריכה אתכם!' לפני הכל הקפתי את עצמי בכל מי שאוהב אותי: אמא, אבא, אחים, חברים קרובים. האנשים שלי היו שם לגמרי. אלה אנשים שמושכים אותך למעלה ושנותנים לך את הכוח. צעד־צעד, לאט־לאט, התגברתי".

מה אמרו ההורים שלך?

"היה להם קשה, אבל הם גם סומכים עליי ויודעים על מה הם חינכו אותי ועל אילו ערכים גדלתי. גירושים זה דבר שקורה. הוריי התגרשו כשהייתי בת 21 והיה לי קשה גם אז. יש את המקום של הבית שמתפרק ולא קיים יותר, לא משנה באיזה גיל".

ועובדה שבחרת שוב ושוב במסלול של משפחה.

"כי בסופו של יום אני בנאדם סופר־משפחתי. הייתי כל־כולי מרוכזת בבית ובמשפחה, עמוק בתוך העולם הזה. רק כשיצאתי משם, בעל כורחי כמובן, חזרתי פתאום לפייסבוק, פתחתי אינסטגרם. זה מרגיש כמו בנאדם שהוקפא בשנות ה־60 וחוזר למסיבה ב־2016".

היית כל כך מנותקת?

"בחרתי להיות בתוך הקונכייה שלי, כי היה לי מאוד טוב שם. אפיתי עוגות שמרים, התמסרתי לבית. כל הקטע של לחזור למסיבה הזו פתאום מרגיש לי לעוף מחדש".

נחשון בהחלט חישבה מסלול מחדש. אחרי כמה שנים של שקט וסירוב להצעות לא מעטות היא תככב בסיטקום "שותפים" בערוץ קומדי סנטרל, כשכנה הפתיינית של חן מזרחי וגדי וילצ'רסקי (חינם ב־HOT VOD). "זה תפקיד של מילפית", היא אומרת, "אני בת 35, ומתה על הגיל הזה".

שזה אומר?

"לפני הכל אני לגמרי מרגישה ילדה, משתוללת עם הילדים ושרה איתם סטטיק ובן־אל בנסיעות. זו ילדותי השנייה, מהבחינה הזו. ברור שגם מרגישים את הגיל. יש שלב כזה שאתה פתאום מתבגר. לא פיזית דווקא. אני אמא לילדה גדולה כבר, בת שמונה, ומהמקום הזה כן מרגישה את הגיל והאחריות על הבריאות הנפשית של הילדים ועל התכנים שאני מעבירה להם. מבחינתי האחריות למה שאני מייצגת היא הרבה יותר גדולה. אני קמה בבוקר מעוכה והולכת להכין להם כריכים לגן, כותבת להם פתקי אהבה ואומרת לעצמי, 'יש לי שני ילדים כבר. זה מטורף. יש לנו טקס קטן".

שוט.

"הילדים שלי הולכים לישון איתי במיטה ואנחנו מתחבקים ואני אומרת להם: 'מה הדבר הכי חשוב בחיים?' והם עונים: 'המשפחה'. כי בכל זאת ועל אף הכל זה ערך עליון. זה הגב שלך, ולא משנה באיזו צורה המשפחה מגיעה ובאיזו פורמה".

מאמינה עדיין במונוגמיה?

"לגמרי. אני לא בחורה של סטוצים. חברה אמרה לי, 'כל מי שיצא איתך, התחתן איתך'. זה נכון. אני נורא שמרנית בקטע הזה. אז אני עדיין מאמינה לגמרי בזוגיות. כרגע אני מרגישה שאני עדיין רוצה אותי ואת הילדים שלי. אני עושה את הבית שתמיד רציתי, אבל איתי. לא אתחתן, כי זה לא משהו שאני צריכה לעבור שוב, אבל אני עדיין מאמינה באהבה. אני לא חושבת שאוכל לצאת היום עם מישהו שהוא לא אבא, שלא מבין את המשמעות של לגדל ילדים".

אז מתחילים איתך בתקופה האחרונה?

"לא. איפה אתה רוצה שיתחילו איתי? אני לא יוצאת למסיבות ולא הולכת לברים. וזה בסדר, אני עכשיו איתי. גם לא מנסים להכיר לי", היא צוחקת, "אולי כולם בטראומה וכבר ויתרו עליי?"

נחשון מגישה בקביעות תוכנית לייף סטייל ברדיו תל־אביב, "שזה נורא כיף. אני חוגגת שם כי זו תוכנית קלילה על לייף סטייל ויופי עם ד"ר מוניקה אלמן. זה ממשיך את הקו של תוכנית הבוקר שעשיתי בערוץ 10, מעט יותר מפוקס על בריאות ויופי, וזה נורא משחרר. אתה יכול להגיע בטרנינג, גולגול בשיער וחצ'קונים, בלי איפור, ופשוט לדבר".

לא רואה חצ'קונים אצלך.

"כי התאורה טובה פה. שמע, תאורה זה החיים".

הגיל באמת לא מעביר הרהורים נוספים על התבגרות, קמטים, דברים עמוקים מעין אלה?

"אין לי אישיוז מיוחדים עם המראה שלי כרגע, אני אפילו מרגישה שאני נראית הכי טוב שנראיתי. סוף־סוף אני מרגישה אישה".

וקודם לא?

"הייתי יותר ילדה, הייתה בי תמימות מסוימת, למרות שאני חושבת שתמיד הייתי בוגרת בנשמה שלי. השנה האחרונה בהחלט האיצה אצלי המון תהליכים. יש את הבדיחה הזו שאומרת 'גברים זה כמו אבוקדו - לא בשל, לא בשל, לא בשל, רקוב'. אצל אישה זה אחרת. יש משהו בתהליך הזה של ההתבגרות, כולל השריטות והכאבים והצלקות שעושה אותך יותר מעניין. גם אצל גברים".

כבר תקופה ארוכה שהיא לא מדגמנת, עיסוק שתפס את רוב זמנה בתחילת הקריירה, אחרי הפריצה כנערת מילקי בעשור הקודם. "לא פרשתי מהמקצוע. אני מרגישה במקום טוב יותר, בלי להישמע יותר מדי פלצנית, או רוחניקית בשקל, אני באמת חושבת שאני מקבלת את עצמי. למדתי להניח את השוט, להפסיק להלקות את עצמי על טעויות שעשיתי, להרפות. סוף־סוף זו אני, נטו, לטוב ולרע".

הרגשת עד היום ששפטו אותך יותר לפי סממנים חיצוניים?

"כן, וזה לא ממש הפריע לי יותר מדי, אבל יש לי סוף־סוף את המקום שבו אני יכולה לבוא לידי ביטוי. מה שמאוד משמח אותי ונותן לי הרבה גאווה זה שרוב הפעילות שלי עכשיו מגיעה ממה שיש לי לומר. ברדיו כמובן לא רואים אותי, גם הטור שאני כותבת לגמרי לא קשור למראה שלי, ואפילו התפקיד החדש בסדרה לא קשור אליו".

ואם נפרק את התחושה שלך?

"יותר מתמיד אני מביאה את המהות שלי. אני מקבלת היום הרבה פידבקים מנשים שמדברות איתי על הדברים שאני אומרת וכותבת, שמזדהות עם הדרך שלי ועם מה שאני עוברת - אני לא מייפה את החיים שלי, או מסתתרת מאחורי מסכות, וזה מאוד מרגש וגם נותן הרבה כוח. עבר עליי המון בשנה האחרונה, ואני מרגישה שמה שעברתי העצים אותי וחידד את המקום שאני רוצה להגיע אליו".

ועכשיו?

"אני במקום מרגש ומאתגר מבחינתי, צומת שמוביל להתחלה חדשה. בראיון במוסף הזה לפני כמה שנים אמרתי שאני לוקחת את הזמן שלי ואחזור חדשה. זה נשמע כמו עוד קלישאה של מפורסמים בראיונות, אבל באופן מדהים המשפט הזה התממש בצורה שלא יכולתי לצפות".

היא קיבלה הצעות להשתתף בכל תוכניות הריאליטי האפשריות, מ"האח הגדול" ועד ל"הישרדות", ולכל ההצעות סירבה. "אני לא בנאדם תחרותי ולא בנאדם של להדיח אחרים. לא רואה את עצמי עומדת על במבוק באמצע הים בבגד ים במשך תשע שעות ומחכה לראות מי ייפול אחרון. מובן שאין לי שום דבר נגד כאלה שעושים את זה. הלוואי שיכולתי להסכים, כי זה כסף טוב, אבל זה לא בשבילי".

גם פרנסה זה דבר שאי־אפשר לזלזל בו.

"אני כל הזמן אומרת שהחיים שלי הם כמו הסרטים של דיסני, רק מהחדשים - אלה שבהם הגיבורה חד־הורית ומתפקדת ועושה ומג'נגלת בבוקר. זה המסר שצריך להעביר לילדות שלנו".

כלומר?

"שאנחנו יכולות לעשות את הכל ולעשות את זה לבד. אני שמחה שזו הדוגמה שאני נותנת לבת שלי. כשהיא תהיה גדולה היא תגיד, 'אמא שלי הייתה תותחית ועשתה את זה כמו גדולה'. אני לא צריכה ספונסר שיפנק ויטיס ויביא. לא צריכה מישהו שיממן אותי. אני עושה את זה לבד, וברור שיש תקופות קשות. אני מסופקת עם מה שיש לי. בסופו של יום, אני רוצה להאמין שאני מנחילה את האופטימיות והחוזק גם לילדים שלי.

אני לא קמה בבוקר עם עדת מאפרים שמתקתקים אותי ומכניסים אותי ללימוזינה".

עוד לא דיברנו על תזונה. ארוחת הצהריים האהובה עלייך היא עדיין סיגריות עם קוביות קרח כמו שאמרת פעם?

צוחקת. "אני דווקא בקטע של שטוחים עם קוטג' בזמן האחרון. בערבים שבהם הילדים לא איתי אני נכנסת מתחת לשמיכה בתשע, שמה לי סדרה, וזו הנאת חיי עם השטוחים והקוטג'. לא שיניתי תזונה. אוהבת לאכול. אוהבת לבשל. לא מוותרת על כלום. ברור שלא אתקע בורקסים בלי הכרה".

כושר?

"פחות. אבל אני רצה הרבה אחרי הילדים".

אז יש סיכוי לעוד ילדים?

"חושבת שסיימתי. שניים זה בוטיק וזה לגמרי משפחה. לגמרי מה שרציתי".

razs@yedioth.co.il