שישי 22 בפברואר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    דניאל קמינסקי
    24 שעות • 25.09.2016
    החיים בריאלטי
    הרצון העז להפוך שוב לאבא, השאיפה להוכיח למבקרים שהוא הרבה יותר ממנחה ריאליטי, למה הוא חושב שרועי אסף עשה טעות בטקס פרסי אופיר וגם איך זה שבגיל 44 הוא מרגיש צעיר מתמיד. רון שחר מתכונן לגמר של "המירוץ למיליון" הערב ומגלה למה בכה במהלך הצילומים
    יואב בירנברג

    לא הרחק מבית הקפה עוברת אישה צעירה, מובילה עגלת ילדים ובתוכה תינוקת חייכנית. רון שחר נועץ בתינוקת מבט ממושך ומחייך. "בכל פעם שאני רואה תינוקות, אני מתמלא קנאה, כי אני רוצה עוד ילד", הוא אומר. נו, ומה קורה עם זה? "עובדים על זה, ואני מקווה שבשנה הקרובה, בעזרת השם, זה יקרה".

     

    אם יש משהו שיכול להמיס את שחר זה ילדים. בעיקר הבת שלו הילה. בצילומי העונה האחרונה של "המירוץ למיליון", ששלב הגמר שלה ישודר הערב ב־21:00 (רשת, ערוץ 2), שחר התגעגע בעיקר להילה, בת החמש וחצי. "היה לי מאוד קשה בלעדיה", הוא אומר. "שמרתי על קשר עם הבית בשיחות וידיאו ארוכות. קראתי לה סיפור בווידיאו, ספרים שהיא אוהבת, כמו 'אבא עושה בושות', והרדמתי אותה. אני מקווה ש'אבא עושה בושות' זה לא עליי", הוא מחייך.

     

    וכשהילה הייתה אומרת לך, "אבא, אני נורא מתגעגעת"?

     

    "הייתי אומר לה, 'גם אבא נורא מתגעגע, מותק'. מנתק את השיחה ובוכה. הבכי משחרר קצת את הגעגועים".

     

    מה היה הרגע הכי קשה בצילומי העונה האחרונה?

     

    "יש ימים שבהם אתה רואה הרבה ילדים, או שומע קולות ילדים בגן בווייטנאם, או בבית ספר צף בקמבודיה. אתה נכנס לכיתה ורואה ילדים יושבים ליד שולחנות קטנטנים ובא לך לאכול את כולם. הדבר הראשון שעולה לך בראש ברגעים האלה זה איך הייתי רוצה שהבת שלי תשב פה מאחורי אחד השולחנות ותרוץ אליי ותחבק אותי, ותקרא לי 'אבא'. אלה המקומות שאני מרגיש את הגעגוע לילדה".

     

    ומה עם הגעגועים לאשתך?

     

    "עם מאיה (קרמר, י"ב) זה אחרת. עם מאיה אני יכול לעשות כמעט כל דבר בווידיאו, חוץ מלהיכנס להריון. אז הכל בסדר, ולא שאני לא מתגעגע אליה. אבל עם הילדה זה אחרת. היא פחות ורבאלית מאישה, והתקשורת איתה עדיין קשה. היא הרבה פעמים משתעממת משיחת הווידיאו, ופתאום נעלמת מהמסך, ואז אני מדבר אל עצמי עד שהיא חוזרת".

     

    אז למאיה אין בעיות עם הצילומים הממושכים של התוכנית? 

     

    "גם לה לא קל, אבל היא יודעת שאני מאוד אוהב את מה שאני עושה ושזו פרנסה. זו מתנה להתפרנס מדברים שאתה אוהב. אני כל כך אוהב שדות תעופה, מטוסים, חוץ לארץ, לעבור ממקום למקום. לדעתי, בגלגול הקודם הייתי בכלל מגלה יבשות. מאיה גם הייתה ב'מירוץ למיליון', אז היא מכירה את האינטנסיביות של החוויה הזאת".

     

    אני? הקול השפוי?

     

    שחר, לא להאמין, כבר בן 44. "יש לך מבט המום כאילו אני לפחות בן שבעים", הוא נוזף בי. "ארבעים זה השלושים החדש, אם לא העשרים — אם אתה שומר על עצמך ברמה של מה שאתה אוכל, איך אתה נח, ואיך שאתה מתחזק את הגוף שלך. אם הגנטיקה שלך לא דפוקה, אין סיבה שלא תעשה בגיל 40 דברים שהיית עושה כשהיית בן 25. אולי אני לא אעשה אותם באותה עצימות, אבל אני עושה אותם. אני רץ מרתונים, מטפס מצוקים. אם אני אקח הרבה חבר'ה בני 25 ו־30 לעשות את מה שאני עושה, אף אחד לא יעמוד בזה".

     

    לפחות נרגעת עם הגיל. אתה פחות מתחמם.

     

    "הייתה לנו שיחה באיגוד השחקנים, ולא האמנתי שאני הייתי הקול השפוי, הרגוע, לגבי איך מתנהלים מול שרת התרבות ומול אמירות ופרובקציות מכל כיוון. חורה לי שאחרי טקס פרסי התיאטרון או הקולנוע, מה שאתה רואה בעיתונים ובכל אתרי האינטרט זה רק תמונות של השרה, ציטוטים של השרה, ומה עשו לה. זה הפסד שלנו, האמנים.

     

    "אני בכלל לא הייתי נכנס להתנגחויות איתה. עושה רושם שבכל הפרשה הזאת משהו בקול השפוי הלך לאיבוד. אנחנו פשוט מרימים לה להנחתה. למה בכלל צריך להיענות לפרובוקציה שלה? למה להתלהם? למה לא ליצור איזה שיח שפוי איתה. יש אנשים בכנסת שהם כן בעד ערכים ודברים שחשובים לאמנים. את האנשים האלה צריך לחזק. לא אותה. גם אם צד אחד יוצר פרובוקציה, אתה לא חייב להיגרר אליה".

     

    הפתרון, מבחינתו של שחר, פשוט. "מה היה קורה אם כבוד השרה הייתה עולה לנאום, ולא היו מחיאות כפיים לפני, לא קולות מפריעים תוך כדי, ולא מחיאות כפיים אחר כך?", הוא אומר. "היא הייתה אומרת את מה שחשוב לה להגיד, יורדת מהבמה, ואז חוזרים לטקס וממשיכים הלאה. שנים הפינג־פונג הזה איתה לא עובד, אלא רק הולך ומתלהם, ועכשיו שחקן עוד יחטוף תלונה במשטרה?! מה זה, בדיחה?".

     

    מה אתה חושב על ההתנהגות של רועי אסף?

     

    "אני לא מכיר את רועי אסף, אבל גם זו פרובוקציה, לעלות לבמה באמצע הנאום של השרה. אני לא מבין למה צריך להגיב לפרובוקציה בפרובוקציה?! השרה עושה המון טעויות, אבל אנחנו, כצד שמנגד, לא צריכים לחזור על הטעויות שלה. צריך לשבת ולחשוב איך פועלים בצורה שקטה ותרבותית כדי לקדם את האינטרסים שלנו בלי שהיא תרגיש מאוימת או פגועה".

     

    הנחיית ה"מירוץ למיליון" עשתה רק טוב לשחר ולקריירה שלו, גם לזו שבתיאטרון. "אני אוהב לחגוג את החיים", הוא אומר. "גם כשאתה עובד קשה, תחגוג אותם. כשאני יוצא ליום עבודה עד השעות המאוחרות, אני יכול לרטון שקר לי ומזיע לי ואני רעב, או להגיד, איזה כיף של היום יהיה היום. הייתה עונה שהייתה באמת פסטיבל אחד ארוך, עם רייטינג נהדר. עם הזמן אתה לומד במה להשקיע, על מה לשים את הז'יטונים שלך, ובמה לשחרר. בסופו של דבר, 'המירוץ למיליון' היא תוכנית בידור, כיפית, ואם אני לא חווה את הפאן הזה, אני צריך לשאול את עצמי איפה אני לא מכוון. זה כמו שאתה נמצא על אוניית שעשועים ואתה באנרגיה של אוניית מסע".

     

    איזה מתמודדים בלטו השנה?

     

    "כמעט כולם. מה שייחד את העונה הזאת היא העובדה שגם המתמודדים יצאו אליה בשביל החוויה לא פחות מאשר בשביל הפרס. יכולת לראות שיעל ויוסיאל כל הזמן בווייב של שמחה. לאחים אורי ובן שפלן תמיד היה איזה צ'יל, איזה גרוב משלהם, קולי וכיפי. הם הוכיחו שאפשר גם לרוץ בזחילה. הצרפתים, ג'וזי ואלכס, היו נורא מצחיקים, וגם האבא והבן, עמית ורז גל. מערכת היחסים ביניהם שיעשעה וריתקה אותי. אף פעם לא יכולת לדעת בנקודת הסיום מי יהיה היום האב ומי הילד".

     

    היית יכול להשתתף בתוכנית כזאת כמתמודד? 

    "ברור, תלוי כמובן עם מי הייתי יוצא למשימה. הייתי עושה את זה רק עם חבר או חברה טובים, לא עם מישהו שיש לי איתו מערכת יחסים מורכבת. עם בת זוג? בחיים לא. אני מכיר את עצמי".

     

    כשאתה יוצא לתוכנית עם מישהי שאינה בת הזוג שלך, עשוי להירקם ביניכם רומן

    .

     

    "מתי נפסיק לפחד ממה שקורה לנו בגוף ובלב? כשנגיע לקריית שאול? אני לא הייתי נותן לזוגתי לצאת עם החבר הכי טוב שלי. לא הייתי מעמיד אותו או אותה במבחן הזה. הייתי חושש. גם מאיה לא הייתה נותנת לי לצאת ל'מירוץ למיליון' עם בחורה. היא לא הייתה סומכת עליי — ובצדק. להיות חמישים ימים עם מישהי באותו חדר במלון? לך תדע מה יקרה ביניכם. אני מתאר לעצמי שכמרגישים את הריחוק מהבית, את הבדידות, את הצורך בנחמה ובמגע, בליטוף ובחום — יכולים לקרות דברים".

     

    הטלוויזיה מוצפת כיום בתוכניות מהסוג שלכם – פעמיים בשבוע אתם ופעמיים "אמזונס". זה לא יותר מדי?

     

    "לא. כדי ליצור סדרות ותוכניות אחרות, טלוויזיה מסחרית צריכה להכניס כסף. לצערנו, תוכניות אחרות לא מצליחות למכור שטחי פרסום כמו שתוכניות ריאליטי מצליחות עושות. אין תוכניות כמו 'המירוץ למיליון'. יש אותנו ויש תוכניות אחרות. המירוץ ניצבת בראש טבלאות הרייטינג. היא פורמט שמח, לכן הרבה מבוגרים מאפשרים לילדים שלהם לראות אותה. הייתה תקופה ששעשועונים היו ליבת הטלוויזיה. אז מה, זה היה יותר כיף? לא".

     

    מה דעתך על ה"אמזונס"?

     

    "יש שם שני אנשים שיקרים לליבי ואני לא מוכן להגיד עליה מילה רעה — אייל אלקבץ ורווית מנדל, העורכים הקודמים של 'המירוץ למיליון'. אני גם לא חושב שיש לנו תחרות. אין היום שום תוכנית בטלוויזה שיכולה לאיים עלינו ועל הרייטינג שלנו".

     

    "אני אחלה גוד טיים"

     

    גם הקריירה של שחר כשחקן תופסת בשנים האחרונות תאוצה. בשנתיים האחרונות הוא בבית ליסין — קודם ב"עקר בית" ועכשיו ב"האורחת", שביימה ציפי פינס, וזיכתה גם אותו בביקורות מחמיאות. "קשה להם בעיקרון להחמיא לי כי אני בא ממקום של טלוויזיה, פריים־טיים, ריאליטי, אבל החמיאו לי. אני מנחה את תוכנית הריאליטי הכי נצפית ונחשבת בטלוויזיה, ומבחינתם, ריאליטי ותיאטרון הם שני דברים שלא עובדים ביחד. אבל עכשיו, לאט־לאט, הם יתחילו להבין שאני יכול לעשות את שניהם ברמה גבוהה".

     

    שחר מאמין שמתישהו יצליח להתחמק ממשבצת השחקן השרמנטי. "אני רוצה לשחק את האנשים הפצועים, הפגועים, חסרי הביטחון, המרוסקים, אלה שצריכים לעבור איזו דרך לגאולה ולא לשחק את השרמנטי שנכנס לחדר ושכל הנשים מתות עליו והגברים מקנאים בו. יש בי עוד הרבה צדדים אחרים מאשר שרמנטיות".

     

    אתה לא חושב שאתה גבר שרמנטי?

     

    "לא. יש לי חוש הומור, אני יכול להיות אחלה גוד טיים לחברים וחברות. יפה זה עניין של טעם. אף פעם לא הסתכלתי על עצמי כגבר יפה. אני גם לא. לא מעט פעמים אני מסתכל בראי ואומר, מה ההתלהבות?! מה ראיתם?! אני רגיל לעצמי. אמא שלי חושבת שאני בחור יפה, אבל זאת אמא שלי". •

     


    פרסום ראשון: 25.09.16 , 21:31