אחרי 15 שנה: נפגעי אסון ורסאי יקבלו 120 מיליון ש'
המדינה תשלם עד סוף השנה פיצויים על קריסת הרצפה שנבנתה בשיטת הפלקל • אחד הנפגעים: "הגיע הזמן. מקווים שזה באמת יקרה"
אחרי 15 שנה, פיצויים לנפגעי אסון ורסאי: ל"ממון" נודע כי המדינה הסכימה להצעת בית המשפט לשלם עד סוף השנה את הפיצויים לנפגעי האסון בו קרסה רצפת אולם אירועים שנבנתה בשיטת הפלקל. הסכום מוערך בכ־120 מיליון שקל.
הרצפה קרסה ב־2001, באמצע חתונה רבת משתתפים באולמי ורסאי שבשכונת תלפיות בירושלים. באסון נהרגו 23 בני אדם, כ־350 נפצעו, ועוד כ־100 נפגעו בדרכים שונות.
הנפגעים ניהלו מאבק ארוך לקבלת הפיצויים. לפני שנה הושג מתווה לחישוב הפיצוי לכל נפגע, ורוב התביעות הפרטניות אושרו, אבל הכסף לא הועבר עקב מחלוקת בין הנתבעים על מידת האחריות של כל גוף לאסון.
כעת, באופן תקדימי, המדינה הסכימה לשלם את כל הפיצויים ל־428 התובעים, בהם הפצועים ומשפחות ההרוגים, ובהמשך להתקזז עם הנתבעים הנוספים בתיק - עיריית ירושלים, הטכניון ומכון התקנים - על הסכומים שהם יצטרכו לשלם. בהודעת המדינה לביהמ"ש הובהר כי תשלום הפיצויים נעשה "לפנים משורת הדין, ואין בו משום הודאה בטענות התובעים" כלפי הגופים הנתבעים.
עוה"ד אסף פוזנר ואתי ליבמן־אפעים ממשרד קמחי, פלד, פוזנר, שילה ושות', המייצגים את הקבוצה הגדולה ביותר של הנפגעים, מסרו אתמול: "אנחנו מברכים על ההחלטה ומצטערים על שהנפגעים נאלצו לעבור שנים כה רבות עד שהמדינה, עיריית ירושלים, הטכניון ומכון התקנים הסכימו ליטול על עצמם אחריות לפיצוי נפגעי הגוף והנפש בגלל האסון, ולהמשיך את הדיון ביניהם אחרי שאלו ייצאו מהתמונה. הצעה זו הוצעה על ידינו כבר בוועדה שהתכנסה בכנסת ב־2002, ויכלה לחסוך שנים של סבל ולאפשר לנפגעים להשתקם כראוי. אנו מקווים שאם חלילה יהיו אסונות המוניים נוספים, הלקחים יילמדו ויאפשרו פיצוי ראוי תוך זמן מתאים".
בשנים שעברו מאז האסון נפטרו 15 מהנפגעים. יעקב חיים, שהוא ומשפחתו נפגעו, אמר אתמול: "מאוד משמח שסוף־סוף נראה את הכסף, אנחנו רק מקווים שזה יקרה. אנשים סבלו 15 שנה, ובאמת הגיע הזמן לסיים את הפרשה הזו".
חיים, אשתו זיוה וילדיהם נפצעו בדרגות שונות. "הם הגיעו לפניי, ואני הגעתי דקה לפני האסון", סיפר ל"ממון". "הגעתי לשולחן, ואז הכל קרס, ואני ואשתי נפלנו למטה. היו לי שברים ביד, ברגל ובגב. שנה שלמה שכבנו בבית".
על פי מתווה הפיצויים, מי שלא נפגעו פיזית יקבלו 50 אלף שקל לפחות בצירוף ריבית והצמדה, ונכים מעל 20% יקבלו 6,000 שקל לכל אחוז נכות. עזבונם של אלה שנהרגו באירוע יעמוד על 75 אלף שקל, כשלכך יתווספו 10,000 שקל עבור כל שנה בה קוצרה תוחלת החיים, לפי טבלה מוסכמת. בגין הוצאות קבורה ואבל יקבלו התובעים 10,000 שקל בתוספת ריבית.
ב־2004 הורשעו בעלי האולם - עדי אברהם, אפרים אדיב ואורי ניסים - בגרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות. על השלושה נגזרו שנתיים וחצי מאסר בפועל. בית משפט השלום קבע שכשאלו ראו שקע ברצפת רחבת הריקודים, היה עליהם להיוועץ במהנדס ולא לטפל בבעיה בעצמם. ב־2006 הורשע ממציא שיטת הפלקל, אלי רון, בגרימת מוות ברשלנות עם עוד שלושה מהנדסים. נגזרו עליו 4 שנות מאסר, והוא השתחרר ב־2012. בעקבות האירוע הוקמה ועדת זיילר, כדי לבחון את שיטות הבנייה הנהוגות בישראל.

