yed300250
הכי מטוקבקות
    אלעד גרשגורן
    ממון • 28.09.2016
    המפעלים מזהמים, מקבלים קנסות, אבל לא משלמים
    בדיקת "ממון": מ־2015 קנס המשרד להגנת הסביבה גופים מזהמים ב־32 מיליון שקל, אבל עד כה נגבו קנסות בהיקף של 700 אלף שקל בלבד
    עמיר בן־דוד

    המשרד להגנת הסביבה מדווח לציבור על קנסות גבוהים שהוא מטיל על גופים מזהמים - אך בפועל, כך מתברר, הוא אינו טורח לגבות אותם. מתחילת השנה שעברה (2015) הוטלו קנסות בהיקף של כ־32 מיליון שקל על כ־200 גופים, אך נגבו כ־700 אלף שקל בלבד, משלושה גופים שהסכימו לשלם.

     

    בואו ניקח לדוגמה את נמל חיפה. באפריל 2015 פירסם המשרד להגנת הסביבה הודעה נחרצת לעיתונות, ולפיה "המשרד הטיל קנס גבוה בהיקף של 3.7 מיליון שקל על נמל חיפה". מנכ"ל המשרד אמר אז, שהמשרד מפעיל "אכיפה בלתי מתפשרת, ושתושבי חיפה צריכים לדעת שגם כשהאבק התקשורתי יפוזר יש מי שדואג ומטפל בהם". אבל יש רק בעיה אחת: מבדיקת "ממון" עולה שמאז הטלת הקנס המשרד אפילו לא שלח דרישת תשלום לנמל, והקנס שאמור היה לשמש לטיפול בבעיות סביבתיות כלל לא שולם.

     

    מבדיקה שערכנו עולה כי לא מדובר במקרה בודד, וייתכן שגם גורלו של הקנס (בהיקף דומה) בגובה 3.7 מיליון שקל שהוטל על מפעל חיפה כימיקלים לפני מספר שבועות, יהיה דומה. כלומר, לא ייאכף ולא ייגבה.

     

    בשנים האחרונות ניתנה למשרד להגנת הסביבה הסמכות להטיל קנסות מינהליים גבוהים בחוקים רבים. במקרים רבים מעדיפים במשרד לפנות להליך הזה, במקום לנהל הליך חקירה פלילי מסודר שבסיומו יש להציג ראיות לבית המשפט ולהתמודד עם עורכי דין, שלא פעם חשפו כשלים בניהול החקירה ואיסוף הראיות והביאו לזיכוי. ההליך כולל מספר שלבים. המשרד מחליט על הקנס ומודיע עליו, לאחר מכן הוא אמור לקיים לעבריין לכאורה שימוע, שבמהלכו מוחלט האם הקנס מוצדק והאם ובכמה להפחיתו. לאחר מכן המשרד מודיע על החלטתו ושולח הודעת תשלום. במידה והגוף לא פונה לערעור, עליו לשלם.

     

    בימים האחרונים, אחרי פניות חוזרות ונשנות, העביר המשרד ל"ידיעות אחרונות" רשימה של הקנסות המינהליים אותם הטיל מתחילת השנה שעברה ומה מצבם. התוצאות, כאמור, מראות כי מרבית הקנסות כלל לא נגבו. עוד העלתה הבדיקה, שמתוך עשרה קנסות מינהליים שהטיל המשרד נגד גופים שלא עמדו בדרישות חוק האריזות ב־15 באפריל 2015, כלומר לפני שנה וחצי, אף קנס לא נגבה. לפני כחודשיים נשלחו כ־170 קנסות מינהליים, בהיקף כולל של כעשרה מיליון שקל לחברות שלא עמדו לכאורה בהוראות חוק הפיקדון ובהוראות החוק לטיפול בפסולת אלקטרונית - אף אחד מהם לא שולם.

     

    מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "כלי העיצומים הכספיים הוא מנגנון אכיפה חלופי לזה הפלילי - הוא מאפשר אכיפה אפקטיבית שאינה נגועה בקשיי האכיפה הפלילית והוא מביא למידתיות בין ההפרה לסנקציה הננקטת בגינה. בעוד ההליך הפלילי נמשך כמה שנים מרגע פתיחת החקירה ועד למתן גזר דין על ידי בית משפט, בהליך העיצומים הכספיים ההליך קצר יחסית. מרגע קבלת המלצה להטלת עיצום כספי ועד לדרישות התשלום חולפות בממוצע בין שנה לשנה וחצי. בשל חדשנותו של הליך העיצומים הכספיים יש מורכבויות משפטיות רבות המחייבות לעיתים דיונים רוחביים בתוך המשרד ולעיתים אף עם משרד המשפטים לשם קבלת הכרעה".

     

    amirb@yedioth.co.il

     


    פרסום ראשון: 28.09.16 , 22:02
    yed660100