yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    ממון • 05.10.2016
    האם ויתרה על המזונות – הבת תבעה את אביה וניצחה
    בית המשפט העליון הפך את החלטת המחוזי, וקבע כי אב ישלם מזונות לבתו בת ה־14 למרות שבהסכם עם האם נקבע כי לא ישלם • השופטים: "הורות אינה תפקיד של התנדבות או תוכנית כבקשתך. האחריות הכרוכה בהורות אינה לפי רשימה שהורה מוכן לקבל על עצמו"
    מאת ליטל דוברוביצקי

    הילדה שניצחה את אבא: בת 14 תוכל לתבוע מזונות מאביה, למרות שאמה ויתרה לו על תשלום המזונות כדי שיהיה בקשר עם הנערה. כך קבע בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים, והפך פסיקה של בית המשפט המחוזי בעניין.

     

    פרשנות: הכרה בזכותו של הילד לתבוע | עו"ד רות דיין-וולפנר

     

    עו"ד מיכאל גבור
    עו"ד מיכאל גבור

     

    העליון קבע כי למרות שבהסכם שנחתם בין האם לאב (שאינם נשואים) ויתרה האם על המזונות בתמורה למפגשים בין האב שמתגורר בחו"ל לבין הבת, האחרונה זכאית לתבוע מזונות מאביה לאחר שלא נפגש עימה.

     

    עו"ד מיכאל גבור, המייצג את הקטינה ומתמחה בדיני משפחה וחדלות פירעון, אמר אתמול: "בית המשפט העליון קובע כי ילד לזוג שלא נישא, ואמו ויתרה על מזונותיו, יוכל לתבוע עצמאית מזונות מאביו ללא קשר לשאלת הנישואין ומה עמד על מזבח הוויתור עליו נחתם ההסכם בין ההורים אשר שלל את מזונות הקטין. העליון ביטל את פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי ומתח ביקורת על פסיקתו שצימצמה את יכולתו של קטין להגיש תביעה עצמאית למזונות רק למקרים בהם מדובר בהסכם גירושים בו מוותרת האם על מזונות הילדים בתמורה לקבלת גט מהבעל. אילו הייתה פסיקת ביהמ"ש המחוזי נשארת על כנה, עלול היה הדבר לשמש תקדים השולל מזונות מאלפי ילדים לזוגות לא נשואים".

     

    שופטי העליון אישרו למעשה את פסק דינו הראשוני של בית המשפט לענייני משפחה לפיו עומדת לקטינה הזכות להגיש תביעה עצמאית למזונותיה. שופטי העליון קבעו כי "הורות אינה תפקיד של התנדבות. היא איננה תוכנית כבקשתך. האחריות הכרוכה בהורות אינה לפי רשימה שהורה מוכן לקבל על עצמו. הקטין זכאי לקבלת מזונות באופן עצמאי. מנקודת מבטו אין הוא חייב לשלם את המחיר של הקרבת מזונותיו כדי למשל שאביו יבקר אותו. אלו ואלו חובות ההורה".

     

    כאמור, הנערה הגישה באמצעות אמה (האפוטרופוסית הטבעית) את תביעותיה לאחר שאבי הקטינה לא עמד עימה בקשר מאז לידתה. בתחילת שנות האלפיים הגישה האם תביעה לאבהות ולמזונות כנגד האב המתגורר בחו"ל. האב לא הגיש כתבי הגנה, ולכן ניתנו כנגדו פסקי דין בהעדר הגנה שבמסגרתם הוצהר כי הוא אבי הקטינה ונפסקו לילדה מזונות בסך קרוב ל־3,000 שקל בחודש.

     

    האם לא פעלה במשך השנים לגביית המזונות שנפסקו מתוך רצון לאפשר קשר עתידי בין הקטינה לאביה. ב־2013 גיבשו ביניהם האם והאב הסכם שמטרתו יצירת קשר מתמשך בינו לבין הקטינה.

     

    במהלך אותה שנה נחתם הסכם בין האם והקטינה (באמצעות האם) לבין האב על פיו יבצע האב בדיקת רקמות בישראל, ואם יימצא שהוא אביה של הקטינה מוסכם כי הוא מתחייב להגיע לביקור בארץ פעמיים בשנה. מנגד הסכימה האם שלא לפתוח בהליכים משפטיים לאכיפת פסק הדין למזונות וסוכם כי לא יוגשו נגד האב תביעות חדשות למזונות. האב ביצע את בדיקת הרקמות ונקבע כי הוא אבי הקטינה. בהתאם להסכם בוטל בהסכמה ב־2013 פסק הדין למזונות, אולם מסיבות שונות המפגשים בין האב לבתו לא התקיימו.

     

    ב־2014 הגישה הקטינה, בהיותה בת 12, באמצעות אמה, תביעת מזונות נגד אביה. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי מדובר בתביעה עצמאית של הקטינה ולכן אין לומר כי היא מנועה מהגשת התביעה נוכח ההסכם בין האם לאב.

     

    בית המשפט קבע כי בעקבות רצונה העז של האם שבתה תכיר את אביה ותהיה עימו בקשר, הסכימה לוותר על זכותה למזונות, אולם לא נבחנו צורכי הקטינה ולכן אין ההסכם מחייב את הקטינה למרות שפורמלית הוא נחתם גם בשמה. בית המשפט לענייני משפחה פסק כי האב ישלם לקטינה מזונות בסך של כ־2,500 שקל בחודש.

     

    ב־2015 עירער האב על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה לבית המשפט המחוזי וערעורו התקבל. נקבע כי לקטינה אין זכות תביעה עצמאית. הקטינה לא ויתרה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין של המחוזי באמצעות אמה. במסגרת הערעור טענה, באמצעות עו"ד גבור, כי כדי לחסום קטין מתביעה עצמאית נדרש דיון נפרד בצורכי הקטין, דיון שלא נערך במקרה זה. עוד נטען, כי ההסכם מקפח את הקטינה ולכן נוגד את תקנות הציבור ודינו להתבטל. הקטינה הוסיפה, כי תכלית ההסכם היתה בניית הקשר בינה לבין אביה, ומשקשר זה לא נבנה יצאה הקטינה קירחת מכאן ומכאן. מנגד טען האב כי פסיקת המחוזי הייתה מוצדקת.

     

    העליון הפך את פסק דינו של המחוזי וקבע כי "משנותרה הקטינה קירחת מכאן ומכאן ללא מזונותיה, ללא מפגשים עם אביה, עולות תחושות חוסר צדק המצדיקות התערבות בגלגול שלישי". עוד נקבע כי "אכן, ככלל חובה על האב לספק את מזונות בתו גם במקום בו ללא מזונות אלה עדיין יהיה מקור לסיפוק צרכיה. בענייננו חל שינוי נסיבות אסטרטגי מהותי המצדיק את בחינתם המחודשת של מזונות הקטינה. זאת בשל חוסר ההסכמה של האב לפגוש את בתו".

     

    בהקשר לאמה של הקטינה קבע העליון כי "עמד לנגד עיני האם הרצון להביא לקשר בין הקטינה לאביה". אחד משופטי העליון אף קבע: "אינה מקובלת עלי לחלוטין לא רק התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי, אלא גם הנמקתו לפיה עצם נכונותו של האב לעבור בדיקת רקמות לקביעת אבהות היא 'תמורה' הולמת לוויתור על מזונות הקטינה מהאב". השופטים הוסיפו כי "ההכרה בזכות התביעה העצמאית גם לאחר אישור ההסכם בין ההורים בידי בית המשפט נובעת כאמור מתוך ההבנה שפעמים רבות בלהט מאבקים בין ההורים תידחק טובת הילדים בניסיונות להגיע להסכם, וטובת הילדים תיפול בין הכיסאות".

     

    אמה של הקטינה אמרה אתמול בתגובה: "יצאתי בהרגשה נפלאה כשקיבלתי את פסק הדין של העליון. כמו שנאמר בפסק הדין, הורות זו לא תוכנית כבקשתך. זה אומר שאם אתה אבא - אתה צריך להיות אבא בכל מובן. עשינו מעשה גם לציבור. היה לנו מאוד חשוב להפוך את פסיקת המחוזי. הדיון בעליון היה ענייני. נכנסו שם לעומק הדברים".

     

    lital-do@yedioth.co.il

     

     


    פרסום ראשון: 05.10.16 , 19:47
    yed660100