ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    "אני אוכלת מהזריחה עד השקיעה". נצנת מקנן | צילום: רמי זרנגר
    זמנים בריאים • 06.10.2016
    "אני אוכלת מהזריחה עד השקיעה"
    השחקנית נצנת מקנן מקפידה באדיקות על תזונה פירותנית, מתרגלת הרבה יוגה, לגוף ולנפש, ורצה כמה שיותר • המומחים ממליצים לוולה להפסיק לאכול רק פירות ולצרוך גם חלבונים ושומנים, לא לשכוח את ניקוי הפנים ולשמור על ראש פתוח
    גאיה קורן ׀ צילום: רמי זרנגר

    מי אני: "משחקת בסדרה 'מלאך של אמא' המשודרת ב־yes VOD ובהצגה 'הנסיך הקטן' בתיאטרון דימונה. השתתפתי בין השאר ב'זגורי אימפריה', ב'אפס ביחסי אנוש' ובמערכון ב'ארץ נהדרת'. גרה בדימונה ובסופי שבוע נמצאת בתל־אביב עם איתן, בן זוגי. בת 28, גובה 1.65 מ', מידה 38".

     

    יום העבודה שלי: "אני קמה באופן טבעי בשש־שבע בבוקר, רצה לתיאטרון – ממש רצה – עושה יוגה ומתחילה חזרות. כשהחזרות מסתיימות ומתחילה עונת ההצגות אין סיבה להגיע מוקדם וזה גרם לי להרגיש פדלאה, גמר אותי, לכן התחלתי ללמוד בשעות הבוקר שיעור סריגה ופתחתי קבוצת 'יוגה ושאר תובנות'. ראיתי במכולת מישהי שסרגה וביקשתי שתלמד אותי.

     

    "באתי לדימונה בגלל התפקיד בהצגה מתוך ידיעה ברורה שאני חוזרת למרכז, אבל אחרי שהתחלתי את החזרות נזכרתי מה זה תיאטרון בשבילי – והרגשתי שאני במקום הטבעי שלי. אני מתעסקת בדבר האמיתי ולא באגו. אחרי הצגה אני יושבת בפאב או עושה הליכה. זאת לא תל־אביב, יש פה פאב אחד ושני בתי קפה. בתשע אני כבר ישנה אחרי שדיברתי בטלפון עם איתן. דימונה היא עיר שאין בה כלום ויש בה הכל, בלילה אני רואה את הפרצוף של הירח והמון כוכבים".

     

    התזונה שלי: "אני פירותנית שנתיים. לפני כן לא אכלתי בשר שש שנים, הייתי כמה שנים טבעונית ואז הלכתי ללמוד במכללה לתזונה טבעית. הפכתי לפירותנית – אני אוכלת רק פירות וירקות, לפעמים גם חומוס. אוכל אצלנו הוא מאוד חברתי, את כל הזמן אוכלת – בדייט, עם חברים, במשפחה. לארוחות חג אני מגיעה עם אבטיח. אני לא פנאטית וזו לא גחמה, בתזונה שלי אני יותר קלה וחושבת יותר מהר. כשהעיכול כבד הוא לוקח ממני אנרגיה. אני אוכלת מהזריחה עד השקיעה.

     

    "יום אכילה שלי נראה ככה: אני אוכלת ב־11 בבוקר חצי אבטיח, אחר כך פירות ותמרים כשאני רעבה, ובשמונה בערב אני מפסיקה לאכול. יש המון גישות לתזונה, מתי טוב לאכול ובאיזו שעה, אבל זה מה שטוב לי. בפירות ובירקות יש את כל מה שצריך מבחינת ויטמינים ומינרלים. הייתי אנמית כשאכלתי בשר, ועכשיו לא. מצאתי את הדרך שלי להפעיל את המכונה המשוכללת הזאת, הגוף שלי".

     

    כושר: "רצה ועושה יוגה, כמה שרק אפשר. אם אני לא מתעמלת אני מרגישה נורא, אני חייבת את זה לגוף ולנפש. אני עושה יוגה קונדליני, זו יוגה עם המון נשימות, לפעמים היפר־ונטילציה, המון עבודה פנימית, זה מאוד רוחני. הליכה או ריצה הופכות באיזשהו שלב לאינרציה, הגשמי לאט־לאט משתחרר, ברגע שאת רצה משהו בראש נפתח, אני לא תלויה בגוף. מהמקום הזה אני אוהבת להתעמל, זו מדיטציה עבורי. לימדתי מחול בסמינר הקיבוצים, זה מכניס אותי לטיול של תנועה".

     

    טיפוח: "אני משתמשת בתמרוקים טבעיים, שאין בהם חומרים מקציפים רעילים. יש לי מסכה מחימר ירוק, כל האיפור מחומרים טבעיים, שותה הרבה מים. הניקיון האמיתי הוא מבפנים. כשיוצאים פצעונים אני יודעת שהעיכול שלי לא טוב. השיער שלי דורש המון התעסקות, פעם בשבוע אני חופפת עם חומר טבעי ובשאר השבוע רק מים. את האיפור אני מסירה עם שמן חוחובה ומי ורדים שאני מכינה בעצמי".

     

    לנפש: "גוף ונפש זה אותו דבר מבחינתי. אני עושה התעמלות, הולכת המון, עד שנוצר חיבור והגוף מאותת למוח. אני גם מדברת המון, זה משחרר אותי, אני חושבת בקול רם. אני כותבת הרבה, מוציאה את השטף ולפעמים יש פנינה של תובנה.

     

    "הגעתי מאתיופיה בגיל 6 וחצי, אחותי הגדולה הייתה מאוד אחראית וזה איפשר לי לסמוך עליה ולהשתחרר. הסתגלתי נורא מהר, תוך שלושה חודשים דיברתי עברית, והלימודים בארץ נראו לי בדיחה כי הלימודים באדיס־אבבה היו הרבה יותר קפדניים. אם לא למדתי כמו שצריך נתנו לי מכות עם סרגל על הידיים, לא היה חופש גדול, למדנו כמה שפות – כשהגעתי לארץ היה לי ממש קל.

     

    "היה לי חלום לגור בנווה צדק אבל זה חלון ראווה, השתעממתי, ובגלל ההצגה עברתי לדימונה – שני המקומות הכי מנוגדים. עברתי לחיות עם אנשים שיושבים על ספסל עם הפיג'מה ונוסעים באוטובוס שעולה 2.30 שקל. פתאום קלטתי שהייתי חלק ממרוץ, בתל־אביב כולם רצים, ובדימונה אנשים הולכים. כשהייתי ילדה באתיופיה הייתי חוקרת את הדשא עם זכוכית מגדלת, וגדלתי להיות מישהי שבודקת כל דבר, מתעניינת, מגלה אחריות.

     

    "אני בתהליך של הרס ובנייה, סורגת לעצמי מסלול עם עליות ומורדות. בקיץ הזה קיבלתי החלטה שאני לובשת רק בגדים בצבע אחד, כי היה לי רעש בראש. היה מאוד לא קל כי יש לי חדר רק של בגדים, עשיתי מכירה מטורפת ותרמתי את כל התלבושות שהיו לי. לחזרות השארתי בגדי עבודה שחורים כי הם מתלכלכים, ובשאר הימים אני לובשת לבן.

     

    "אני בן אדם מאוד טקסי, בגלל זה בחרתי בתיאטרון: את חוזרת על אותם משפטים, אותן פעולות. לפעמים היו לי ארבע הצגות ביום וכבר לא זכרתי מה אמרתי מתי, הייתי בלופ מטורף, מרגישה שהעולם עצר מלכת. משחק בשבילי זה פלירטוט עם המציאות, זה כן? זה לא? שחור? לבן? יש לי המון טקסים בחיי היומיום. כשקורה משהו לא נעים אז הדבר הראשון שאני עושה זה ריצה או יוגה ואז שותה הרבה מים, מנקה את הראש ונכנסת ליום. אם לא, היום לא הולך לי חלק, ממש חסר לי משהו".

     

     

    שורה תחתונה: "קיבלתי החלטה לחיות בשמחה, ואני מרגישה גאה בבחירה הזו".

     

    מה אומרים המומחים?

     

    רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, שערי צדק ספורט:

     

    "בתחום התזונה הבחירה שנצנת עשתה רחוקה מלהיות טובה עבורה או עבור כל אחד אחר. היא מעידה על עצמה שאינה פנאטית בבחירות המזון שלה, אך היא בחרה את דפוס האכילה הפנאטי ביותר. דפוס שבו בחירות המזון מצומצמות ביותר ותלויות בעונות השנה.

     

    "תזונה שמבוססת על פירות וירקות בלבד מכילה כמעט אך ורק פחמימות. היא חסרה רכיבי תזונה רבים ועלולה לגרום לבעיות בריאותיות בטווח הקצר והארוך. פירותנים, בניגוד לטבעונים, לא צורכים קטניות, דגנים ואגוזים למיניהם. על טבעונות יש מחקר רב, ותזונה טבעונית מאוזנת יכולה לספק כמעט את כל רכיבי התזונה, אבל תזונה פירותנית לא יכולה. פירות וירקות לא מכילים כמעט חלבון, בטח לא בכמות המומלצת לצריכה, תכולת הברזל נמוכה, ובעיקר ספיגת הברזל מהצומח נמוכה ביותר. הם לא מכילים כמות מספקת של שומן ולא מכילים את כל חומצות השומן החיוניות, ואין בהם כלל ויטמין B12.

     

    "עיכול מזון דורש אנרגיה, אין בכך פסול, כך הגוף שלנו בנוי. נכון שלא מומלץ לצרוך ארוחות כבדות מדי, שדורשות מאמץ רב ממערכת העיכול, אבל דווקא צריכה מוגברת של ירקות ופירות עלולה להכביד על פעילותה התקינה של מערכת העיכול בשל תכולה גבוהה של סיבים תזונתיים. נצנת חשה בטוב עם התזונה הזו, מכיוון שלאפקט הפלסבו השפעה גדולה. עצם האמונה שמשהו טוב עבורנו תגרום לנו להרגיש טוב, בין אם יש קשר לבחירה ובין אם לאו.

     

    "מעבר לכך, זה נכון שלכל אחד מאיתנו יש צרכים תזונתיים שונים ויש לעשות התאמה אישית ולא לתת המלצה גורפת לתפריט, אך תמיד תוך כדי מתן תפריט מאוזן המכיל את כל רכיבי התזונה החיוניים לבריאות. אם בריאותה חשובה לה, במיוחד בריאות השריר והעצם שלה לטווח הרחוק, אך גם בריאות הלב ושאר מערכות הגוף, עליה לשנות את דפוס האכילה ולשלב בתפריט מאכלים המכילים חלבון ושומן".

     

    צחי נחום, מומחה לפיזיולוגיה של המאמץ ברשת גו אקטיב:

     

    "נצנת שמה דגש רב מאוד על החיבור של הגוף והנפש, זו הדרך הנכונה להכניס כושר לחיים כחלק בלתי נפרד מהם. הריצה מספקת סיבולת לב־ריאה, ואילו היוגה מחזקת ומגמישה. השילוב ביניהן נכון ומוצלח".

     

     

    ד"ר להבית אקרמן, רופאת עור:

     

    "לא כל מה שטבעי זה בהכרח טוב. לא כל תכשיר שנרקח בבית ללא כל פיקוח יועיל לעור, אולי אפילו להפך. למסכת חימר יתרונות רבים, כגון ספיחת השומן מהעור וייבוש שלו, ולכן טוב שנצנת משתמשת בתכשיר כזה כאשר יש לה עור עם נטייה לפצעונים. אני ממליצה לנצנת לנקות את הפנים בסבון פנים ולא בשמן (שעלול להחמיר את הופעת הפצעונים) ולאחר מכן למרוח קרם לחות לעור שמן. לגבי השיער, אין מניעה רפואית לחפוף פעם בשבוע. לא ידועים לי יתרונות של שטיפת השיער במים בלבד, אבל אם היא מרגישה עם זה טוב, אז מצידי זה סבבה".

     

     

    צביה חי אל, מנהלת מעגלים, בית הספר לאימון ולהתפתחות אישית:

     

    "אחד הדברים שמייחדים את החיים שלנו הוא העובדה שיש לנו זכות בחירה. נצנת מפעילה שיקול דעת ומחשבה יתרה כמעט בכל תחום בחייה, מבחירה במקום מגורים שאינו שגרתי לאנשים שעוסקים במקצוע שלה ועד לבחירות בתחומי התזונה והכושר.

     

    "נראה כי מודעות עצמית מובילה את חייה של נצנת. יש בה צניעות וענווה והיא יודעת להעריך את הדברים הקטנים בחיים. הבחירה להפסיק את המרוץ התל־אביבי ולעבור לחיים שקטים יותר עם קצב אחר היא בחירה אמיצה ולא מובנת מאליה כלל. לא פשוט לוותר על מה שתל־אביב מעניקה למי שחי בה, בחירה זו מעידה על הקשבה עצמית ברמה גבוהה מאוד.

     

    "נצנת היא חוקרת סקרנית בנשמה שלה, ותכונה זו מקדמת אותה בחיים. לאחרונה גילו מחקרים שאנשים ששומרים על מידת סקרנות גבוהה הם אנשים שמדווחים על רמת אושר גבוהה יותר. הייתי מציעה לה להמשיך לפתח את הסקרנות שלה בתחומים נוספים אשר עוד לא חוותה ולהמשיך לשמור על ראש פתוח ועל הקשבה לעצמה.

     

    "נראה שלנצנת יש צורך רב בקיום טקסים ושמירה על הקפדה יתרה בכל הקשור ללבוש, תזונה וכושר גופני. טקסיות כזו משרתת בדרך כלל תחושת שליטה בחיים ויוצרת הרגשה של ביטחון וסדר. כשהיא מגיעה בעוצמות גבוהות, טקסיות זו עשויה לעיתים להקשות על החיים ולהגביל. אני מציעה לה למצוא מקומות בהם ניתן להגמיש את המחשבה ולהתנסות במגוון חוויות בתחומים אלה, כדי לא ליצור קיבעונות מחשבתיים והתנהגותיים. •

     

    gayakoren@gmail.com

     

     


    פרסום ראשון: 06.10.16 , 22:16