ספרים מומלצים לכיפור
מותחנים, מדע פופולרי וקלאסיקות: ספרים להעביר איתם את יום הכיפורים
אושרליה /// איל מגד (ידיעות ספרים)
מגד, מהמתעדים היותר בולטים ומוכשרים של הגבריות החדשה והמיוסרת בישראל, באחד מספריו הקשים והחזקים ביותר. הגיבור השבור שלו נמצא בארץ ומנסה לבסס קשר כלשהו עם בנו ממערכת יחסים זמנית, שנמצא עם אמו באוסטרליה. האם היא וטרינרית שעובדת בחווה מרוחקת אי שם בקצה הערבה האינסופית, והמשימה שלוקח עליו הגיבור נראית כמעט בלתי אפשרית. בעצם, בינו לבין עצמו לבינינו, הוא בכלל לא בטוח שהוא מסוגל, בנוי, מעוניין או כשיר לסוג התקשורת המורכב והרגיש שנדרש ממנו. גברים ורגישות, אתם יודעים. הספר הזה מרגיש כאילו למפעל חייו של מגד נוסף עוד נדבך חשוב ומשמעותי, בוגר ואחראי, כשהוא ניגש בהחלטיות לפיצוח מערכת היחסים המורכבת ביותר ביקום — האבהות. לפעמים נדמה שבשדה הרגשי מלא המהמורות הזה, הרבה יותר קל לטעות מאשר לעשות את הדבר הנכון.
הרוצח שחלם על מקום בגן עדן /// יונס יונסון (כתר)
יונסון, שהיה אחראי לרב המכר העצום "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם", שולף עוד מעשייה צינית ומשעשעת משוודיה הרחוקה, מה שעדיף בהרבה על שלל המותחנים המצמררים שמגיעים אלינו מארצות הקור בשנים האחרונות. הסיפור נפתח עם משולש חברים לא צפוי: הרוצח סנדרס, שכשמו כן הוא, רוצח שכיר; פר פרסון, שהוא פקיד קבלה בבית בושת שהפך למלון נחות; ויוהנה שלנדר, שהיא כומר שהושלכה מקהילתה אל הרחוב. השלושה מתגוררים יחד באותו מלון עלוב וחולמים על חיים אחרים, אלא שאז, דווקא הרוצח הסדרתי מגלה את אלוהים והכל משתנה מקצה לקצה. כרגיל אצל יונסון, זה מאוד מצחיק ומרושע, אבל אם תרצו תמצאו כאן גם שביב של אמונה ותקווה.
את /// קרוליין קפנס (כנרת)
זה ככל הנראה המותחן הכי טוב שתקראו השנה, או לפחות הכי מקורי. הוא מתחיל כסיפור אהבה בין שני חובבי ספרים: ג'ו, מוכר בחנות ספרים, ובק, נערת החלומות שנכנסת לחנות עם חיוך של נטלי פורטמן וקונה בדיוק את הספרים שמרסקים את ליבו. האהבה ביניהם ניצתת ממש מאליה — שני אנשים שנונים, קרים, מתוחכמים ומהירי מחשבה, שרואים את העולם באופן דומה, דרך משקפיים ציניים, דקים וקשים. אבל עד מהרה כל היופי הזה מתחלף באובססיה והאהבה הופכת לקודרת ואפלה מאין כמותה. "את" הוא מותחן מרתק, כובש וגם קצת עצוב, כי גם כשמצאתם את האחת או האחד, זה ממש לא אומר שתוכלו לנוח או לשחרר. להפך, עכשיו באמת תיזהרו.
צפון ודרום /// אליזבת גאסקל (הכורסא/ מודן)
ספר שיצא לראשונה ב־1854 ונחשב לבולט מבין יצירותיה של אחת הסופרות הגדולות של אנגליה במאה ה־19. שש שנים לפני מותה פירסמה גאסקל בכתב עת שערך צ'ארלס דיקנס בכבודו ובעצמו את הגרסה הראשונה לספר, שמצליח לשלב באלגנטיות דרמה רומנטית עולה וגוברת (אחרי הכל, הסופרת הייתה חברתה הטובה והביוגרפית של שרלוט ברונטה) עם עלילה חברתית נפיצה, שהעלתה לקדמת הסיפור את המצוקות והמתחים שהביאה איתה המהפכה התעשייתית. הגיבורה שובת הלב שלה, מרגרט, נאלצת לעזוב את בית דודתה בדרום העשיר ולעבור אל הצפון המחוספס, שם החיים פחות מפונקים, אבל הרבה יותר סוערים ומעניינים. 528 עמודים של קלאסיקה אנגלית במיטבה.
ילדי המסילה /// אדית נסביט (אוקיינוס/ מודן)
ילדי המסילה הם האחים רוברטה, פיטר ופיליס, וקוראים להם ככה כי מסילת הברזל שעוברת ליד ביתם בכפר האנגלי תופסת מקום מרכזי בחייהם. השלושה הגיעו ממשפחה עשירה בלונדון, שירדה מנכסיה לאחר שהאב נעלם, וכעת עליהם להסתדר במקום זר ומרוחק, להכיר את השכנים החדשים ולהתרגל לחיים שונים מכל מה שהכירו, החיים הפשוטים. אז הם הולכים אל המסילה, כדי לנופף לשלום לנוסעי הרכבת ואולי גם לקבל רמז כלשהו על גורלו של אביהם האהוב. ספר הנוער המושלם הזה, מ־1906, יוצא בסדרת "הרפתקה" המקסימה, בתרגום חדש של שהם סמיט ואמנון כץ — הזדמנות נהדרת לילדיכם לפגוש אותו לראשונה. ואם הם יוותרו, תקראו אותו שוב בעצמכם.
כתבים נבחרים /// פרנסואה דה לה־רושפוקו (הקיבוץ המאוחד)
דה לה־רושפוקו, מההוגים היותר בהירים בצרפת של המאה ה־17, מתורגם לראשונה לעברית בקובץ שמביא לנו על קצה המזלג את הרעיונות החברתיים והפילוסופיים הכה מיוחדים שלו. ללה־רושפוקו היו דעות מאוד נחרצות על נפש האדם, תשוקותיו, גאוותו ומניעיו, שאותן היטיב לנסח בעשרות "הרהורים" ואמרי שפר, שנקראים לעיתים כמו פסוקי זן מערביים, אבחנות צלולות, מדויקות וחדות כתער על מה שהופך אותנו לבני אדם ועל מה שלא, והנפש היא אותה נפש, לפני 300 שנה ממש כמו היום. הוא היה בשיאו כשכתב על אהבה ("ישנו רק סוג אחד של אהבה, אך ישנם אלף חיקויים שונים") וניחן במידה ראויה של הומור עצמי מריר כשכתב על פילוסופיה: "אין בנו די עוצמה כדי לדבוק במלוא תבונתנו". במקביל להיכרות עם כתבי לה־רושפוקו מעניין מאוד גם לקרוא על ד"ר יוסי אסודרי ז"ל, האיש שהתרגום המרתק הזה הוא בעצם עזבונו האינטלקטואלי והרוחני. בקיצור, אל תדלגו על כל ההקדמות, כולל כולן.
"אני חושב משמע אני טועה" /// ד"ר חיים שפירא (כנרת)
אחד מכותבי המדע הפופולרי האהובים בישראל, חוזר הביתה אל תורת המשחקים החביבה עליו בספר שנכתב בשיתוף עם המתמטיקאית ד"ר גייל גלבוע פרידמן. כולם יודעים שכדאי ללמוד מטעויות ושכדאי עוד יותר שאלו יהיו טעויות של אחרים, ושפירא את פרידמן אכן גודשים את הספר במגוון מרשים של טעויות שונות ומשונות, חלקן מצחיקות להפתיע (למשל, במהלך מסיבת חילופי זוגות, שלא נדע). תורת המשחקים לפי שפירא היא לא איזה תיאוריה אקדמית מרוחקת, אלא ממש כלי יעיל שניתן להשתמש בו בחיי היומיום, וכך גם במתמטיקה של סדרות אקראיות, בתיאוריית הברבור השחור הידועה ובאסטרטגיות מורכבות של חשיבה והחלטה. בין השאר, יש בספר אלגוריתם למניעת בגידות, אמיתות מצערות על הליכי גישור, ומסקנה אחת מפתיעה ומשעשעת: לעיתים הגיוני להיות לא הגיוני. כשתקראו תבינו.
לפנייה לכתב/ת 
