ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ניר בן יוסף
    המוסף לחג • 10.10.2016
    המיועד
    אין מחלוקת שראש אגף תכנון בצה"ל, אלוף עמיקם נורקין, מסומן כבר מזמן כמי שיהיה יום אחד מפקד חיל האוויר הבא | השאלה היחידה היא מתי בדיוק זוהה הפוטנציאל לראשונה | בריאיון מקיף ראשון הוא מדבר על הילדות המעצבת בעמק יזרעאל, על אובדן הפקוד אוהד כהן־נוב ז"ל ועל האיומים מסוריה | "אין לנו סיבה לקפוץ לביצה הזאת אבל יש לנו קווים אדומים"
    יוסי יהושוע וראובן וייס

    שלוש תמונות אישיות תלויות על הקיר בלשכתו של האלוף עמיקם נורקין (49), ראש אגף התכנון בצה"ל. הגדולה שבהן פרי מצלמתו של הצלם אלי שמיר, צולמה מגבעת שמרון, המתנשאת מעל בית העלמין ההיסטורי של נהלל. "זו תבנית נוף ילדותי", מצביע האלוף נורקין על המושב בית־שערים שנפרש כולו אל מול העדשה.

     

    בשתי התמונות הנוספות, שתיהן בשחור־לבן, מופיעים שני גברים. אחד רכוב על סוס, והשני ניצב סמוך לסוס ומלטף את ראשו. "אלה שני הסבים שלי", מחווה נורקין לעברן. אביה של אמו היה בנוטרים, ממקימי נהלל, ואהרון נורקין, אבא של אביו, הקים את השומר יחד עם אלכסנדר זייד. "אני זוכר איך כילד קטן הייתי מחכה לו שיחזור מהסיורים, והוא היה מסיר את החגורה עם האקדח שלו ונותן לי להניח אותה בארון. בשבילי זה היה אות שאני בוגר, שסומכים עליי".

     

    שם, בשדות עמק יזרעאל, התעצבו אופיו ומוסר העבודה של מי שמסומן כבר שנים כמפקד העתידי של חיל האוויר.

     

    "כבר מגיל שש השאירו אותי לעבוד לבד בשדה", נזכר נורקין. "עד הגיוס זו הייתה שגרת החיים. קמים מוקדם לחליבה, לשלוח את העופות לפיטום, ואחרי הלימודים חוזרים לעבוד גם אחר הצהריים. בהמשך היו גם קצת שחייה וכדורסל".

     

    צילום: דנה קופל
    צילום: דנה קופל

     

     

    גם לשכול נחשף בגיל צעיר. הוא עצמו נקרא על שמו של עמיקם שמאי, בן דודו של אביו, נהג טרקטור מראש־פינה, שנהרג ב־1966 לאחר שהג'יפ שבו נסע עלה על מוקש שהניחו הסורים סמוך לאלמגור. נורקין, שנולד כשבעה חודשים לאחר מכן, נושא מאז את שמו.

     

    "בעלה של דודתי, אחות אמי, נפל במלחמת ההתשה", מספר נורקין. "ב־1969 גם אח של אמי נהרג ברמת הגולן, שבועות לפני חתונתו. אני הייתי הנכד הבכור, אז בן שלוש, ומאז ועד היום, בכל יום זיכרון לחללי צה"ל, אני נמצא שם ליד קברו".

     

    את לימודיו עשה בתיכון החקלאי־אזורי נהלל, ולפחות מבחינתו, הוא מגלה, מסלול שירותו המיועד היה דווקא בחטיבת הצנחנים. "עם אבא שהיה בסיירת צנחנים, ועם סיפורי הצנחנים בכותל והמרדפים בבקעה שגדלתי עליהם, זה נראה לי הכי טבעי. עד שהגיע הזימון לקורס הטיס שהביא לתפנית האסטרטגית", הוא מחייך.

     

    כניסה לדפי ההיסטוריה

     

    צילום: יריב כץ
    צילום: יריב כץ

     

     

    כבר במיונים לקורס, נדבק בחיידק. הוא התקבל לקורס מספר 113 וביולי 1987 סיים אותו כחניך המצטיין. לאחר ארבעה חודשי טיסה על מטוס הסקייהוק (עיט) נרשם בדפי ההיסטוריה כטייס הצעיר ביותר בעולם שהטיס את מטוס הקרב המורכב והמתקדם 15־F (בז). "הייתי עדיין סגן־משנה", הוא מספר. "בגלל שה־15־F הוא מטוס מורכב, עד אז הגיעו אליו רק טייסים מדרגת רב־סרן, שהיה להם כבר ניסיון טיסה. בחיל החליטו להביא למערך הזה גם טייסים צעירים יותר והכריזו על פרויקט 'אפרוחים לבז', וכך התחלתי לטוס עליו".

     

    יש מי שאומרים שזה היה הרגע שבו סומן נורקין הצעיר כפוטנציאל בבוא היום לפיקוד על החיל. אחרים טוענים שהסימון היה כבר במהלך קורס הטיס, והמגזימים בטוחים שהדבר נקבע עוד כשהיה בבטן אמו. בשורה התחתונה, קשה למצוא בדור הנוכחי קצין שסומן להיות מפקד חיל האוויר באותה מידה כפי שסומן נורקין. ומדובר באתגר לא פשוט כשעיני כל נשואות לכל מהלך שאתה מבצע. אבל נורקין מסרב בתוקף להתבטא בנושא.

     

    הפוטנציאל לפיקוד על טייסת זוהה מהר מאוד. "למפקד חיל האוויר דאז, אביהו בן־נון, היה חזון שדגל בהוצאת טייסים ללימודים אקדמיים כדי שיגיעו לפקד על טייסת עם תואר", מספר נורקין. אחרי שנתיים כטייס סדיר יצא ללמוד באוניברסיטת חיפה לתואר ראשון בכלכלה. כשסיים, חזר לתפקיד סגן מפקד טייסת הפנטומים 69, "הפטישים", הטייסת שבה טס רון ארד, שהשנה מלאו 30 שנים לנפילתו בשבי.

     

    "הייתי עדיין חניך בקורס טיס כשזה קרה, אבל ‑ וזה משהו שאני מספר בפעם הראשונה ‑ כשהייתי בטייסת הפטישים כולנו הטבענו דסקית עם השם רון ארד, ואני מאמין שעד היום כולם הולכים עם שתי דסקיות.

     

    "באותה תקופה בטייסת צה"ל יצא למבצע 'דין וחשבון' שבו השתתפנו בהרבה משימות תקיפה וצילום בגובה נמוך מעל לבנון. אני זוכר את זה כחוויה משמעותית, בעיקר כי לא גדלתי בפנטום וזה היה אתגר אמיתי לצאת למשימות כאלה".

     

    אחרי הסקייהוק וה־15־F, היה הפנטום למטוס השלישי עליו טס נורקין, ולא האחרון: בתפקידו הבא, לאחר שהדריך במגמת "מתקדם קרב" בבית הספר לטיסה, הוא מונה לסגן מפקד טייסת 140 בבסיס מצפה רמון ‑ טייסת של מטוסי 16־F.

     

    אחת החוויות שזכורות לו במיוחד מאותה תקופה היא מבצע "ענבי זעם", באפריל 1996, במהלכו תקף חיל האוויר מאות מטרות של חיזבאללה. בדיוק כשהחל המבצע חצי מהטייסת, ביניהם גם מפקד הטייסת, היו בחו"ל באימון עם חיל האוויר הטורקי וכסמ"ט הוא הוביל את הטייסת בלחימה.

     

    16 שנה מאוחר יותר, בנובמבר 2012, כשחוסל רמטכ"ל חמאס אחמד ג'עברי במהלך שנחשב כיריית הפתיחה של מבצע "עמוד ענן", שוב היה זה נורקין - הפעם בשבתו כראש להק אוויר לאחר שמפקד חיל האוויר, האלוף אמיר אשל, היה בנסיעת עבודה בארצות־הברית - שניהל את האירוע.

     

    ב־1999, לאחר שסיים תפקיד כראש מדור מחלקת מבצעים של החיל, סגר נורקין מעגל כשמונה למפקדה של טייסת ה-15־F שבה גדל בבסיס תל־נוף.

     

    הוא איש שאוהב לסגור מעגלים. אנשים שעבדו לצידו אומרים שהוא לא משאיר קצוות פתוחים. "הרס"ר של עצמו", מגדירים אותו מאחורי גבו. "לא מתפשר, לא משאיר כלום ליד המקרה. אפילו להודעות מייל ולסמסים הוא מגיב מיידית. "הכי מהר בצה"ל", אומרים קצינים שעובדים מולו.

     

    "נלחמים להגיע לאפס תאונות"

     

    שלוש שנים שימש נורקין כמפקד הטייסת, שנים שבמהלכן היה שותף להשתלטות על ספינת הנשק קארין־איי (לא רבים יודעים שמטוסי קרב טסו לצלם את הספינה כשנכנסה למצרים, ליד תימן, כדי להביא עליה מודיעין. "יצאנו כמעט בהזנקה, מבנה משולב של 15־F ופנטום"). בסיומן, ב־2002, הוביל את הפריסה הראשונה של מטוסי חיל האוויר לאימון משותף בארצות־הברית עם הצבא האמריקאי. "לראשונה חצינו את האוקיאנוס, לאימון", הוא מחייך.

     

    בתפקידו הבא שוב למד נורקין להכיר מטוס חדש, כשמונה למפקד "טייסת הנגב" בבסיס מצפה רמון, והוביל את קליטת מטוסי ה־16i־F (סופה) החדישים, אותו מטוס שגבה בשבוע שעבר את חייו של רב־סרן אוהד כהן נוב ז"ל.

     

    "חלק מהעומק האסטרטגי שלנו הוא האנשים, ואוהד היה אחד מהם", הוא נאנח. "הכרתי אותו כטייס 15־F כשפיקדתי על תל־נוף, והוא גם טס בטייסת שפיקדתי עליה בעבר. היו לנו הרבה שיחות. היה לו אופי מיוחד משלו, שמחת חיים, אהב לטייל, יחד עם רמת טיסה גבוהה ורצון לפקד. עזרתי לו להגיע למקומות שרצה. הוא היה סמ"ט (סגן מפקד טייסת) ב' ברמת־דוד, אחר כך סמ"ט בעובדה ולפני שבוע הגיע לתפקיד שרצה, סמ"ט בסופה. הוא היה שונה. איש מבריק. מנגן ושר, מטייל, אהב לטרוף את החיים. אהב לפקד, להוביל אנשים, זה שילוב מיוחד. השיחה האישית אחרונה שלנו הייתה לפני כשנה או שנה וחצי, כשהוא התמודד על סמ"ט א', וביקש לשמוע מה דעתי. לא הייתי המפקד שלו בשלב הזה. זו הייתה שיחה של גברים שמתלבטים על עתידם הצבאי. שמחתי שהצליח והפך לסמ"ט".

     

    אתה מצליח להבין מה קרה שם?

     

    "באופן כללי, כל תאונה כזו מזכירה כמה המקצוע הזה מורכב ומסוכן. בכל המראה ונחיתה יש מאות אפשרויות וצריך להיות ערוכים. יש תחקיר, ייבדקו ההיבטים הטכניים והיבטי הצוות, הסביבה, המשקלים והרוח".

     

    המטוס חזר מעזה עם פצצה שלא הוטלה ומצד שני לא הופסקו הטיסות?

     

    "הנושא של חזרה מתקיפה עם חימוש הוא די שכיח. זה קורה לנו בעזה, קרה בצוק איתן. יבדקו מה בדיוק קרה שם. כל הזמן נלחמים להגיע לאפס תאונות, אבל נקודת ההנחה היא שיתרחשו אירועים".

     

    בקרוב תוכל להוסיף מטוס נוסף לרשימת המטוסים שטסת בהם – ה־35־F.

     

    "כמו שחלמתי לפני 12 שנה לטוס על ה'סופה', החלום שלי עכשיו הוא לטוס על 35־F ואני מקווה שאגשים אותו. החלום הזה גדול לאין שיעור, גם ברמה האישית וגם כראש אג"ת. המטוס הזה משפר את כל מה שמטוס קרב יודע לעשות. זה מטוס שימשוך את כל הצבא למעלה, שייקח את חיל האוויר ליכולות שהיום אין לנו אותן, לפעול בשדה הקרב החדש. אנחנו היחידים באזור שהאמריקאים מאפשרים להם להצטייד במטוס הזה".

     

    פורסמו לא מעט ביקורות לגביו, על תקלות שונות. אתה היית מבכירי החיל שליוו את תהליך ההצטיידות. אתה לא חושש?

     

    "אם לא הייתי מודאג הייתי חוטא לתפקידי, אבל יש מנגנונים שמנטרים כל הזמן. מסננת דקה שתהפוך את המטוס למוצר שהוא יהלום. מבחינתי אין בכלל ספק ואין שום דילמה בקשר למטוס הזה. גם ה־16־F וגם ה־15־F הגיעו עם בעיות כאלה ואחרות, רק שהיום הכל הרבה יותר מתוקשר. זה מטוס דור חמישי. הרמטכ"ל האמריקאי אמר לנו שצבא ארצות־הברית יתאים את עצמו ליכולות של ה-35־F. לא מדובר באיזה בית מלאכה קטן שמייצר עבורנו. לגבי הביקורת אנחנו פתוחים לשמוע אותה. אנחנו לא נוותר על קוצו של יוד מבחינת חומרה, תוכנה, נשקים, לוחמה אלקטרונית. יש הרבה ביטחון בהצטיידות הזו. יגיעו 33 מטוסים ובקרוב, בכפוף לאישור שר הביטחון, נוכל לחתום על עוד 17".

     

    ב־2005, בתום שלוש שנות פיקוד על הטייסת הדרומית וקליטת מטוסי הסופה החדשים בחיל, הועלה נורקין לדרגת אלוף־משנה ומונה לראש מחלקת המבצעים של חיל האוויר.

     

    זו הייתה תקופה רווית אירועים. החל מההתנתקות ודרך מלחמת לבנון השנייה, שבה ניהל נורקין את הכנות חיל האוויר למבצע "משקל סגולי" ביומה השני של המלחמה, שבו בתוך 34 דקות השמיד החיל חלק גדול מאוד ממערך רקטות הפאג'ר ארוכות הטווח של החיזבאללה.

     

    בקיץ 2007 אמור היה לסיים את תפקידו כראש מחלקת המבצעים של חיל האוויר אבל התבקש להישאר. על פי פרסומים זרים, בחודש ספטמבר באותה שנה תקף חיל האוויר את הכור הסורי בדיר א־זור. אם אכן הייתה זו פעולה ישראלית ניתן להעריך שמתכננה היה אל"מ נורקין. הוא יצא ללימודים במכללה לביטחון לאומי, וב־2009, לאחר תפקיד אחד בלבד בדרגת אלוף־משנה, הועלה לדרגת תת־אלוף וקיבל את הפיקוד על בסיס תל־נוף.

     

    ב־2012 מונה נורקין לתפקיד ראש להק אוויר. לאחר כהונה קצרה בתפקיד ראש מטה החיל, מינה אותו הרמטכ"ל גדי אייזנקוט ביולי 2015 לתפקיד ראש אג"ת (אגף התכנון), במטרה להכשיר אותו לתפקיד מפקד חיל האוויר הבא, אחרי אמיר אשל. "בשפה חקלאית פשוטה", מסביר נורקין, "התפקיד שלי כאן הוא לממש את החזון של תר"ש (תוכנית רב־שנתית) גדעון, שבנייתה הסתיימה בדצמבר האחרון. אג"ת מופקד על התכנון, הבקרה וההוצאה לפועל של התוכנית". מבחינתו, "יישום התוכנית מוצא את צה"ל במקום ייחודי, מקום של שינוי עולמי ושל שינוי אזורי. זה לא אותו מזרח תיכון שגדלתי מולו, וזה מחייב שינוי פנים צה"לי שיתאים את הצבא לאתגרי העתיד".

     

    אבל האתגרים השתנו.

     

    "זו בדיוק הנקודה. אם כשהייתי רב־סרן או סגן־אלוף היה איום מאוד ברור מהזירה הצפונית, הרי שבעת הנוכחית קשה מאוד לתרחש את המלחמה הבאה. יש מגוון רב מאוד של תרחישים שיכולים להתפתח: עזה, לבנון, רמת הגולן, טרור באיו"ש, מתיחות בסיני. אז למה להתאמן קודם? הרי כל דבר מצריך מענה אחר, וצריך להיות מוכנים לטווח הזמן הקרוב. המצב הוא של התלקחות שיכולה לפרוץ מאפס למאה. אין תקופת מתיחות כמו שהיו בעבר. יש אירוע, פיק, שיכול להביא למלחמה כמו לבנון השנייה או למבצע כמו עמוד ענן".

     

    אז איך נערכים למצב כזה?

     

    נורקין ממהר לשלוף גרף שכמו כל דבר בצבא, מחולק לשלושה. בקצה המשולש מלחמה, ובשוקיים יציבות אסטרטגית מול מוכנות. "שינינו את האסטרטגיה", הוא מתאר. "המוכנות שלנו כבר לא מבוססת תרחישים אלא יכולות. אנחנו קודם כל מפתחים ורוכשים את היכולות, ועימן נוכל להתמודד מול כל תרחיש שיתפתח. במקביל, יש את היציבות האסטרטגית, שהיא המבט של עשר שנים קדימה. אנחנו לא רוכשים עכשיו צוללת חדשה, כדי להתמודד עם גל הטרור באיו"ש".

     

    "צבא משומן ומאומן יותר"

     

    ראש אג"ת, כחלק מהגדרת תפקידו, הוא גם "שר החוץ" של צה"ל. האגף נמצא בקשר מול מקביליו בצבאות השונים בעולם, ועל פי נורקין, צה"ל הוא מודל חיקוי לצבאות רבים שרוצים ובאים ללמוד ממנו. "צבאות העולם, באמריקה, באסיה ובאירופה, כולם באותה דילמה של התאמת הצבא מול השינויים", הוא מסביר. "אנחנו נפגשים עם כולם. הם שולחים אלינו צוותים כדי ללמוד את התוכנית שבנינו".

     

    תוכנית שכללה גם פיטורים של אלפי אנשי קבע.

     

    "ועדת ברודט קבעה גודל מסוים ‑ שצריך לרדת מתחת ל־40 אלף משרתי קבע. הכי קל עבורנו היה לבצע פשוט קיצוץ רוחבי. אבל אנחנו בחרנו בדרך הקשה. החלטנו שלא כולם יקוצצו באותו אחוז. עשינו צמצום והתכנסות, תוך עדיפות להשארת האנשים באמ"ן, בחיל הים, במערך היבשתי הלוחם ובחיל האוויר. הגענו ליעד, למרות שעדיין יש הרבה חסרונות ובעיות".

     

    על איזה שינוי ניתן כבר להצביע?

     

    "הצבא היום הרבה יותר משומן, מתאמן יותר, יש לו הרבה יותר מודיעין, המלאים במצב טוב, יש הרבה יותר אמצעים. צה"ל מסיים את 2015־2016 בתוכנית אימונים מלאה".

     

    אנחנו ערוכים למלחמת לבנון השלישית?

     

    "אנחנו מתכוננים למלחמה. זה תפקידנו. עשינו הרבה מאוד פעולות כדי שלא תהיה כזו, ושאם תהיה, היא תהיה הכי נוחה לנו. הצד השני בונה יכולות, אבל עסוק גם במשימות נוספות. הוא מכיר טוב מאוד את היכולות שלנו ואת עוצמת המכה שהוא יספוג אם יפתח במלחמה. לנו יש אינטרס לשמר את השקט בצפון. הצבא היום מוכן יותר משנה לשנה. זה לא אומר שבמקרה של מלחמה לא ייפלו הרבה רקטות. זה אופי המלחמה של העידן הנוכחי, ולאויב יש הרבה רקטות. יהיו רקטות על העורף והתפקיד שלנו יהיה לצמצם את ההיקף, ולקצר את משך המלחמה".

     

    ובמקרה של מלחמה כזו יהיה גם תמרון יבשתי?

     

    "יהיה תמרון אגרסיבי".

     

    על נורקין אומרים כי הוא קצין חסר פשרות, משלב את הדור הישן של חיל האוויר עם חדשנות תפיסתית שהביא לצבא הירוק בשיטות ניהול ובקרה. "ראיתי אותו מנהל את תא השליטה במבצעים רגישים בקור רוח, בשקט מופתי, גם במצבים הכי קשים. התא התנהל באופן מדויק, מוחזק, מהודק. חיתוכי המצב היו בזמן. אתה מסתכל למעלה ויודע שיש על מי לסמוך", מספר קצין בחיל האוויר. הוא לא חושש לומר את מה שהוא חושב. "דעתן", מגדירים אותו קצינים שעבדו לצידו. "לא יודע להתחנף. אחד כזה שיכול לומר דברים נוקבים גם לרמטכ"ל, ולא מהסס להעלות רעיונות אחרים ומקוריים".

     

    היית רמ"ח מבצעים של חיל האוויר בלבנון השנייה. אתה מגדיר אותה כהצלחה?

     

    "בלבנון השנייה נחתה על חיזבאללה מכה קשה וכואבת. היה נכון להכות, אבל לא פעלנו בדרך שהיא חפה מטעויות. התחקירים מלבנון השנייה, בדגש על איך נעשו הדברים, הם היום אחד המרכיבים במצפן הצה"לי".

     

    וצוק איתן?

     

    "בצוק איתן השגנו מה שרצינו. אולי אפשר היה קצת יותר", האלוף נורקין מסביר ומודה באופן גלוי: "לא הגענו מוכנים לאיומי התת־קרקעי אבל עכשיו אנחנו משקיעים שם את מיטב המשאבים. הם מבינים שהתוואי התת־קרקעי זה גם קלף עבורם, אבל גם מלכודת מוות".

     

    האירועים בסוריה מחוללים שינויים אסטרטגיים בלתי צפויים וישראל, בת־ברית של האמריקאים, נדרשת להתאמות ולתיאומים מול הצבא הרוסי כדי למנוע אירועים חריגים כמו, למשל, חדירת המזל"ט לרמת הגולן. "כשהרוסים החלו לפעול שם, יצרנו מולם מנגנוני בטיחות כדי למנוע תקריות. הגדרנו מנגנון למניעת חיכוך, ואנחנו מעדכנים, מתחקרים טעויות ותקלות וזוכים לשיתוף פעולה מהצד הרוסי. לא היו לנו אירועים חריגים מולם. לגבי המזל"ט הם הודו בטעות והם מבינים שאם יחדור שוב הוא יופל".

     

    אתה מרבה לדבר על העומק האסטרטגי. איך אתה יוצר אותו בסוריה?

     

    "כשאתה מייצר עומק אתה יודע שאם איומים מתקרבים לרמת הגולן, אתה יכול לטפל בהם לפני שהם מתקרבים. כשאתה מנהל קשר עם הרוסים והאמריקאים אתה יכול להשפיע על מה שקורה בסוריה".

     

    לפי פרסומים זרים, ישראל מספקת את המודיעין למדינות הקואליציה?

     

    "מי שאחראי על חלוקת המודיעין זה אמ"ן. תשאלו אותם", הוא מתחמק.

     

    ומה האינטרס הישראלי בסוריה?

     

    המדיניות שלנו היא לא להיות מעורבים במלחמת האזרחים. אין לנו סיבה לקפוץ לביצה הזו. לכן אנחנו נוקטים בשנים האחרונות בשיטת פעולה של חוסר מעורבות. יש לנו קווים אדומים שלצורך העניין נאמרו על־ידי מי שצריך היה לומר אותם".

     

    ומהן ההשפעות של פריסת טילי ה־300־S של הרוסים בסוריה?

     

    "זה דבר שיכול להשפיע על חופש הפעולה שלנו, חופש שעד היום לא נפגע ושאנחנו צריכים לדאוג שיישמר. חופש הפעולה הזה הוא היכולת שלנו לדאוג לאינטרסים הביטחוניים של ישראל".

     

    חלק מהשמירה על אותם אינטרסים ביטחוניים נעשה גם בראייה לעתיד. "אנחנו לא רק מיישמים ומבקרים את הביצוע של 'תר"ש גדעון'", מדגיש נורקין, אנחנו כבר בונים גם את 'גדעון 1' ואת 'גדעון 2'. מתכננים 15 שנים קדימה. לא עד 2020 אלא עד 2030".

     

    "אסטרטגיית הזינוק", הוא מכנה זאת. "אנחנו נמצאים בתחרות עם אויבינו בעשור הקרוב בסוגיות צבאיות־טכנולוגיות, ומחפשים מה יהיו הקלפים שוברי השוויון הבאים. בעבר אלה היו המל"טים, כיפת ברזל, מגני סייבר.

     

    מה יהיה הפיתוח הטכנולוגי הבא שכדאי להשקיע בו כדי לזנק ולפתוח פער על האויבים?

     

    "יש הרבה מועמדים, ונעשית חשיבה מאומצת משותפת של גורמים רבים".

     

    הסכם הסיוע האמריקאי שנחתם לאחרונה מספיק לצורכי ההגנה שלנו?

     

    "הסכם הסיוע נותן יציבות ואופק ביטחוני וחשיבותו אסטרטגית. הוא מאוד חשוב לצבא. תמיד יהיו פערים מהדרישות, אבל התכנון שלנו לא נעשה מול סכומים, אלא מול יכולות נדרשות בעשור הקרוב. זה הסכם שנותן לנו מענה רב־שנתי חשוב מאוד בסוגיות של הגנה אווירית ‑ חץ וכיפת ברזל, הגנה מול טילים בליסטיים, מול טילי שיוט".

     

    הורדת איום הגרעין האיראני מראש סדר היום בעקבות הסכם המעצמות מאפשר להפנות את תקציבי העתק שהיו מופנים לבניית המוכנות לתקיפה לצרכים אחרים?

     

    "בעקבות ההסכם יש שינוי מול איראן", מודה נורקין בזהירות. "מטפלים, אבל אחרת. בהנחיית הרמטכ"ל ומדיניות ברורה של דרג מדיני, נעשית ההתאמה למאפייני העת הנוכחית - ששונו. אבל המעקב לא השתנה, זה ברור".

     

    ולאן הופנה הכסף מהאיומים שפחתו מול איראן?

     

    "יש עוד הרבה מאוד סוגיות. מהמפגע הבודד ועד איומים במעגל השלישי. הקמנו גדוד מעורב רביעי, מוסיפים לוחמים, ביטחון שוטף. לצד הצמצומים, אנחנו נותנים יותר למודיעין, לסייבר, להגנה האווירית. איומים חדשים מקבלים מענה. אנחנו עושים התאמה למצב. קרוב לשני מיליארד שקלים הוקצו לשיפור יכולות. מבחינת כוח אדם מול יכולות מבצעיות, צה"ל כיום הרבה יותר אפקטיבי. יחס המפקדים קטן בהרבה לעומת היקף הכוחות, ואנחנו עדיין צבא העם. כל זה נעשה גם תוך פעילות מבצעית יומיומית רחבת היקף".

     

    אבא גאה

     

    במסגרת תפקידו כשר החוץ של צה"ל הוא אחראי על שימור הקשרים הביטחוניים עם מצרים וירדן, עליהם יש איפול מוחלט, אבל ניתן להעריך כי הם באחת התקופות הטובות ביותר אי פעם והאלוף נורקין בורר את מילותיו. "חלק מהדאגה שלנו לעומק האסטרטגי היא קשרים ביטחוניים טובים עם השכנים. עם מדינות כמו מצרים וירדן, שיש לנו שלום איתן, האינטרס האסטרטגי הוא לחזק את היחסים".

     

    המחלוקות המדיניות עם ארצות־הברית השפיעו על מערכת היחסים הביטחונית?

     

    "ממש לא. הקשר הצבאי עם ארצות־הברית הוא מעולה. ברמה מצוינת. יש ביקורים, יש שיח רציף, הן של צה"ל והן של משרד הביטחון בכל התחומים. רמת התיאום הטובה ביותר שיש. שקיפות מלאה מול האמריקאים היא עיקרון מוביל אצלנו".

     

    אתם מצטיידים בטכנולוגיה הכי מתקדמת, במטוסי הקרב החדישים ביותר, אבל הנתונים מראים שהמוחות הטובים בורחים לאזרחות.

     

    "שינינו את מודל הקבע, ואנחנו מקדישים לזה תשומת לב יותר מלכל טכנולוגיה כדי לראות שזה עובד. זה שעכשיו אנחנו פועלים בתוכנית רב־שנתית ולא נמצאים במריבה השנתית עם משרד האוצר, כבר משפיע. אגף כוח אדם מוביל את השינוי. שכר הנגדים עלה. הצבא מעולם לא התמודד עם השוק האזרחי. הבת הגדולה שלי משרתת בתפקיד מאוד מאתגר ביחידת עילית ואני יכול להגיד שתחושת השליחות עדיין כאן".

     

    הוא אב לשלוש בנות (22, 19 וחצי, ו־15 וחצי). "גאה בהן מאוד", הוא מדגיש. "שתי הגדולות עשו שנת שירות, הבכורה בכפר הנוער עדנים, והשנייה סיימה עכשיו בגרעין של השומר הצעיר בנהריה".

     

    נורקין הוא ראש אג"ת החמישי במספר מבין אנשי חיל האוויר והרביעי ברציפות. שלושה מתוך הארבעה שקדמו לו ‑ אביהו בן־נון, עידו נחושתן ומח"א הנוכחי אמיר אשל‑ הפכו בהמשך למפקדי חיל האוויר.

     

    עם האלוף אשל, מפקד החיל הנוכחי, הוא צועד כמעט בצמידות. "זכיתי חמש פעמים להיות פקוד שלו", הוא מונה.

     

    אחרי דן חלוץ במלחמת לבנון השנייה, אתה חושב שיכול להיות שוב רמטכ"ל שהיה מפקד חיל האוויר?

     

    "אני חושב שכן. אם יש מפקד מוכשר, הוא בוודאי יכול לעשות את זה, ולהתמודד כמו כל אחד אחר על התפקיד".

     

    אתה תהיה מפקד חיל האוויר הבא?

     

    צוחק. "תעלו לקומה 14", הוא שולח אותנו ללשכת הרמטכ"ל. "תשאלו שם".

     


    פרסום ראשון: 10.10.16 , 19:36