מורשת סב

43 שנים אחרי גבורת מלחמת יום הכיפורים: נכדו של תא"ל (מיל') אביגדור קהלני (72), גיבור הקרב על עמק הבכא, עומד להשתחרר מצה"ל אחרי שירות של שלוש שנים כלוחם.

במהלך המלחמה עצרו קהלני וקומץ לוחמיו את נחילי הטנקים הסוריים שאיימו לכבוש את המדינה. היה זה ניצחון מהמפוארים בתולדות צה"ל. קהלני זכה לעיטור הגבורה, שהתווסף לעיטור המופת שבו זכה במלחמת ששת הימים.

דובר צהל

במשפחת קהלני כולם שריונרים, במשך דורות. אבל הנכד, סמ"ר תומר קהלני (21), משרת דווקא בגדוד ניצן של חיל האיסוף הקרבי ובקרוב ישתחרר מצה"ל.

"בני דרור, אביו של תומר, נולד כששכבתי בבית־חולים פצוע קשה", נזכר אביגדור. דרור, אגב, היה שריונר ושירת כקצין באותו גדוד שבו שירת אביו. "תומר הוא הנכד הראשון שלי שהתגייס לצבא והוא גם נושא בשם קהלני. אני מאוד גאה בו, בזה שהוא בחר להיות לוחם קרבי. היה לו שירות לא קל. הוא היה העיניים של המדינה. הוא חייל למופת ולפי דעתי גם איש מקסים, ואני אומר את זה לא בגלל שהוא הנכד שלי", הוא מוסיף.

תומר מספר שהייתה לו אפשרות להתגייס לשריון, אבל הוא התעקש לשרת באיסוף הקרבי. "לקחתי את זה בשתי ידיים. זה מאתגר. התחום של המודיעין מאוד מעניין אותי. אני ממש לא מתחרט על הבחירה שלי. הייתי עושה את השירות שוב מההתחלה בשמחה", סיפר סמ"ר קהלני.

"אני לא התערבתי", מספר אביגדור, "והוא בחר את דרכו. הוא לא חייב להיות טנקיסט כדי לשרת את המדינה נאמנה. מה שעושה תומר זה אחד התפקידים החשובים במדינה. היינו חסרי מודיעין במלחמה ההיא ושילמנו מחיר כבד. היום אנחנו ישנים בשקט בזכות תומר והחברים שלו".

כשלחם ברמת הגולן בקרב הקשה, אביגדור קהלני לא דמיין שיזכה להמשכיות. "היינו שם בתוך המוות. הכל מסביב היה חיילים פצועים והרוגים. ברגעים האלה לא חושבים על העתיד אלא על העכשיו, על איך יוצאים מזה ומוציאים את הלוחמים שלי בשלום", הוא מודה.

"גדלתי על הסיפורים של סבא", מספר תומר, "כל שירותי הצבאי הם ליוו אותי. הסיפור המשפחתי נותן תחושה של כוח, גאווה פנימית ומחויבות".

"דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת", מסכם אביגדור קהלני, "אני שומע על המילקי הזול יותר בברלין וזה פשוט שטויות. אני התחתנתי על טנק בתוך מחנה צבאי כי לא היה לנו כסף לחתונה. כולם צריכים להישאר בארץ ולא משנה כמה קשה".