שלישי 11 בדצמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    אנג'ליק קרבר. בגיל 28 היא הטניסאית המבוגרת ביותר בהיסטוריה שהעפילה למקום הראשון ׀ צילום: אי.פי.איי
    7 ימים • 11.10.2016
    הדשא של אנג'ליק
    בגיל 28 היא עדיין גרה עם ההורים, אין לה חבר, היא מתרחקת מסקנדלים ונחשבת לפועלת שבאה לתת עבודה על המגרש. אבל את שנת 2016 היא סיימה עם שתי זכיות בטורנירי גראנד סלאם, גמר בווימבלדון ומדליית כסף בריו. תכירו: הטניסאית הגרמנייה אנג'ליק קרבר, החובטת מס' 1 בעולם והשחקנית שאפילו סרינה וויליאמס הגדולה לא מתביישת להפסיד לה. האם היא תחזיק מעמד?
    סער גיט

    כמו רוב סיפורי ההצלחה הספורטיביים, גם זה של אנג'ליק קרבר, המלכה החדשה של הטניס העולמי, מתחיל דווקא בנקודת שפל. במקרה שלה: אליפות אוסטרליה הפתוחה של 2015, טורניר הגראנד סלאם הראשון של העונה. קרבר הגיעה לתחרות כמי שמדורגת במקום התשיעי בעולם, אחת מאלה שמבקשות לאיים על ההגמוניה הבלעדית של המלכה הבלתי מעורערת — סרינה וויליאמס. המבחן הראשון שלה היה מול אירינה־קמליה בגו, טניסאית רומנייה אפרורית שדורגה אז 33 מקומות מתחתיה. זה היה אמור להיות ניצחון קל של קרבר לקראת השלבים המתקדמים, אבל בגו הצליחה לנצל בצורה מיטבית את חוסר היציבות שאפיין את קרבר אז והנחילה לה הפסד משפיל.

     

     

    סרינה וויליאמס מברכת את קרבר אחרי שהפסידה לה בגמר אליפות אוסטרליה, ינואר 2016  | צילום: אי.פי.איי
    סרינה וויליאמס מברכת את קרבר אחרי שהפסידה לה בגמר אליפות אוסטרליה, ינואר 2016 | צילום: אי.פי.איי

     

    בפעם הראשונה מאז 2011 - אז נוצחה בסיבוב הראשון של ווימבלדון על ידי לורה רובסון האלמונית ושקלה ברצינות לפרוש מטניס מקצועני – קרבר הודחה אחרי משחק אחד, והצדיקה פעם נוספת את המוניטין שלה כמי שיכולה לנצח כל שחקנית אבל גם להפסיד ליריבות נחותות בהרבה. וויליאמס היא זו שזכתה באליפות אוסטרליה — תואר גראנד־סלאם ראשון מתוך שלושה שאספה ב־2015 החלומית שלה. הפער ביניהן נראה בלתי ניתן לסגירה.

     

    את החודשים הראשונים של אותה שנה קרבר בילתה מחוץ לטופ 10. באחד המשחקים המכוננים ביותר בקריירה שלה — כשהפסידה במערכה הראשונה 6:0 לויקטוריה אזרנקה הבלארוסית בדוחא — תועדה קרבר בדו־שיח מרתק עם מאמנה דאז בנג'מין איברהימזאדך.

     

    "תישארי בתוך המהלכים, תעבדי קשה", הוא גער בה. והיא ענתה לו בייאוש: "איך אני אמורה לעשות את זה? אני לא זוכה בשום נקודה!"  

    אבל הוא לא ויתר: "אני יודע שזה קשה, תשחקי את המשחק שלך".

    "אבל המשחק שלי לא עובד", ענתה. ואז הפסידה עוד מערכה.

     

    בדיוק שנה אחרי המשבר ההוא באוסטרליה, המעגל נסגר. על הפצע המדמם של ינואר 2015 קרבר הניחה פלסטר שאולי הקל מעט את הכאב. רק שמשחק הפתיחה שלה באליפות ב־2016 נראה כמו חזרה מדויקת על הטראומה ההיא. בסיבוב הראשון מול מיסאקי דוי היפנית (אז במקום ה־64 בעולם), קרבר הייתה במרחק נקודה אחת בלבד מעוד הפסד. בשארית כוחותיה, בזכות האופי החזק שטיפחה, היא יצאה מהבור וניצחה. וזו הייתה רק ההתחלה.

     

    מה שקרה אחרי המשחק עם דוי הפך לפרק הכי חשוב בנסיקה המהירה של קרבר. מאותה נקודה היא שעטה לגמר במהירות שיא ולא איבדה מערכה אחת עד קו הסיום. מי שחיכתה לה שם הייתה סרינה, היריבה המתבקשת. כוח ההרתעה של וויליאמס היה חזק בהרבה. הניסיון שצברה במעמדים האלה והיכולת לעמוד בלחצים שבא איתו הפכו אותה לפייבוריטית ברורה. קשה היה לחשוב על טניסאית שמסוגלת לאתגר אותה. 

     

    אבל מול היכולת המדהימה של קרבר גם סרינה הגדולה נותרה בלי מענה. קרבר הטעינה את עצמה באותו ערב באנרגיות מיוחדות שהיממו את האמריקאית פעם אחר פעם. בגמר הגראנד־סלאם הראשון שבו השתתפה בחייה, המחבט שלה לא רעד, הדיוק לא פחת, העוצמות לא התמתנו וההערכות המוקדמות על יחסי הכוחות התנפצו במפגן מהמם.

     

    זה היה גמר קצבי, מלהיב ומרגש עם סיומת מופלאה, שהפך את קרבר לגרמנייה הראשונה מאז שטפי גראף האגדית שזוכה באליפות הזו. זה לא קרה מאז 1994, וקרבר הייתה שם כדי לשבור את המחסום ולהכניס את המדינה שלה לטירוף חושים. והאמת שגם את עצמה: היא נשכבה על המשטח הכחול באוסטרליה ומיררה בבכי של אושר טהור. באקט לא מאוד אופייני, סרינה עברה את הרשת בסיום ולא הסתפקה בלחיצת יד מנומסת כדי לברך את הזוכה המאושרת. את הקרירות היחסית שהיא משדרת לשאר יריבותיה בסבב היא החליפה בחיבוק חם וארוך שהעביר מסר אותנטי: "מגיע לך".

     

    "יש לה גישה שהרבה ילדים יכולים ללמוד ממנה", החמיאה. "היא תמיד נשארת חיובית, אף פעם לא מוותרת. זה מעורר השראה. היא באמת ילדה טובה. אם אני לא יכולתי לנצח, אני שמחה שהיא ניצחה".

     

    קרבר פירגנה בחזרה בדיוק לפי כללי הטקס ("השראה לילדים, אלופה אמיתית"), וגם נזכרה ברגעי החרדה בסיבוב הראשון ("כבר הייתי על המטוס לגרמניה"), אבל המילים החמות שוויליאמס שפכה עליה בנדיבות כזו היו משהו שאי־אפשר להתעלם ממנו.

     

    "מה הביא את קרבר למקום שבו היא נמצאת היום? שילוב של דברים", שואלת ועונה הטניסאית הישראלית שחר פאר, שדורגה בשיאה במקום ה־11 בעולם וראתה את קרבר בגודל טבעי בתחרויות שונות בסבב. "היא התבגרה והבינה מה הטניס שלה, במה היא טובה ובמה היא פחות טובה. היא שיפרה דברים, נפרדה מהמאמן שלה, חזרה אליו ופתאום עשתה קפיצת מדרגה. היא ירדה במשקל ונעשתה חטובה יותר".

     

    הכי חרוצה בכיתה

    קרבר נולדה בברמן, בחורף 1988, ולמרות שהיא מייצגת את גרמניה, היא מתגוררת בעיירה קטנה בשם פוזצ'יקובו בפולין - שבה סבה וסבתה הקימו מרכז טניס על שמה. אמה ביאטה, שמשמשת כמנהלת שלה, ואביה סלאבק, שאימן אותה תקופה מסוימת בעבר — ראו אותה אוחזת לראשונה במחבט כבר בגיל שלוש. כבר אז היה ברור לאן הם מייעדים את הזאטוטה. מילדות, האלילה שלה הייתה שטפי גראף.

     

    קרבר היא נציגה טיפוסית של הדור שלה. חוץ מטניס היא אוהבת לשחות, לשחק כדורגל וכדוריד וגם לעשות שופינג, לישון ולרקוד. השחקניות שהיא הכי אוהבת בקולנוע הן ג'וליה רוברטס, קמרון דיאז וריס וית'רספון. יש לה חולשה נסלחת לשוקולד.

     

     

    קרבר מחבקת את גביע אליפות ארה"ב הפתוחה, הזכייה שהזניקה אותה למקום הראשון בעולם | צילום: אי.פי.איי
    קרבר מחבקת את גביע אליפות ארה"ב הפתוחה, הזכייה שהזניקה אותה למקום הראשון בעולם | צילום: אי.פי.איי

     

    המאמן שלה הוא טורבן בלץ, שמלווה אותה בהפסקות כבר מ־2003. בלץ החליט שכל עוד היא מנצחת, הוא לא מתגלח. מה שעשוי לגרום לו בשנים הקרובות להיראות כמו הרצל. "יש לנו מערכת יחסים באמת טובה", הוא אומר. “אנחנו יכולים לעבוד קשה ולבלות יחד גם מחוץ למגרש, ללכת לקולנוע ולשחק שש־בש".

     

    קרבר היא בחורה רגילה, כמעט משעממת. אף שערורייה עסיסית עוד לא נקשרה בשמה והיא לא מתרועעת עם סלבריטיז בינלאומיים. היא הילדה הכי חרוצה בכיתה, פועלת ספורט שעובדת קשה, בשקט ורוב הזמן מתחת לרדאר. כשהיא זוכה בכותרות, זה בגלל הישג או תחרות מוצלחת.

     

    חברות ענק עוד לא עומדות בתור כדי לבקש מקרבר להיות הפרזנטורית שלהן, אבל מאז הגביע האחרון שלה מנסים ברחבי העולם להבין מי היא באמת. ההתעניינות הזו גרמה לקרבר לפתוח צוהר זעיר לחייה הפרטיים. היא איפשרה למשל לצוות של סי־אן־אן להתלוות אליה באחד מאימוני הכושר שלה – אתגר "פרוע" למדי. בהזדמנות אחרת סיפרה על הבילויים המסעירים שהיא מתכננת לעצמה אחרי הזכייה באליפות ארה"ב: "לישון, לאכול טוב, להיפגש עם חברים ובני משפחה". וכשנשאלה באירוע תקשורתי אם קיבלה הצעות נישואין בעקבות ההישג ענתה במבוכה: "שאלה כל כך מיותרת".

     

    היא לא עושה את עצמה — היא באמת כזאת. אין לה חבר, כי "הטניס הוא הדבר הכי חשוב שיש לי עכשיו. יהיה לי זמן למצוא חבר, להתחתן ולהביא ילדים לעולם. אם יש מישהו בחוץ שמחכה לי, נוכל למצוא אחד את השני בסופו של דבר, בלי לכפות את זה". היא יודעת היטב שהתקופה הנוכחית לא מומלצת לדייטים ולדרמות רומנטיות. גם אם תפגוש מישהו, הוא יצטרך להסתגל לאורח החיים האינטנסיבי שלה, שכולל אימונים יומיומיים ונסיעות מסביב לעולם.

     

    הזכייה באליפות אוסטרליה בינואר האחרון הקפיצה אותה למקום השני בעולם, אחרי שהגיעה לטורניר כשהיא מדורגת שביעית. אבל גם מעבר למספרי הדירוג היבשים, נדמה שהגביע הזה החדיר אותה לראשונה בקריירה שלה לתודעה של כל חובב ספורט והפך אותה לספורטאית מוכרת גם מעבר לחוג הבינלאומי (הגדול למדי) של אוהדי טניס אדוקים. קרבר הייתה המדורגת שביעית הראשונה שמניפה את הגביע באוסטרליה מאז סרינה ב־2005 ובכך היא נכנסה למועדון מצומצם של חמש נשים בלבד שזכו בטורניר בזמן שדורגו מחוץ לחמישייה הראשונה. קרבר הייתה גם לטניסאית הרביעית שניצחה את סרינה בגמר של טורניר בסדר גודל כזה.

     

    מה השתנה פתאום? "בראש ובראשונה קרבר הבינה שהיא יכולה לנצח את סרינה, שהיא כנראה השחקנית הכי גדולה אי פעם", מסבירה שחר פאר בפשטות.

     

    אבל יחד עם האופוריה, ההצלחה הפנומנלית של קרבר באוסטרליה הניחה עליה משא ציפיות כבד שלא היה מוכר לה ודרישה להצדיק את מקומה החדש בהיררכיית הטניס הנשית. המומחים, הפרשנים והאוהדים היו צריכים עוד הישג שיוכיח שלא מדובר בקוריוז חד־פעמי. סבב הנשים עמוס לעייפה בתקדימים מדאיגים של שחקניות שהפתיעו בניצחון בתחרות חשובה אחת אך לא מינפו אותו לקריירה עקבית וממושכת. הזכייה שלה באוסטרליה יצרה דרישה לניצחונות יוקרתיים ולגביעים נוספים.

     

    זה לא היה קל. טורניר אחד אחרי הנסיקה באוסטרליה, היא חטפה בדוחא נוק־אאוט במשחק הראשון מסאיסאי ז'אנג הסינית, גם היא טניסאית נחותה בהרבה ממנה (דורגה אז במקום ה־73 בעולם). אחר כך הגיע הפסד נוסף בשלב מוקדם, הפעם באינדיאן וולס. בהמשך התוצאות היפות חזרו וריככו קצת את המפלות, אבל רק באופן זמני. כי אז הגיעה עוד נפילה משמעותית, על החימר.

     

    קרבר אוהבת את הטניס שלה מהיר ועל משטחים קשים, שמאפשרים לה להביא לידי ביטוי את החבטות החזקות והדינמיות שלה — מה שהופך אותה לטניסאית דשא אידיאלית. אבל בדיוק מהסיבה הזו, המעבר לחימר האיטי קצת מעקר את המשחק שלה. בחודש מאי היא הגיעה לרולאן גארוס בפריז אחרי תקופת הכנה ממושכת ואז, כשעולם הטניס כולו צופה בה בציפיה לנפילה אפשרית, היא מעדה כבר בסיבוב הראשון לקיקי ברטנס ההולנדית. קרבר נחתה שוב על קרקע המציאות הישנה והכואבת, ירדה מהמקום השלישי לרביעי וראתה את גרביניה מוגורסה הספרדייה משתלטת על המקום השני בעולם עם ניצחון על סרינה – וזכייה בתואר.

     

    קרבר ניסתה לשמור על פרופורציות ולשדר עסקים כרגיל עם קלישאות ספורט שחוקות ("באתי לכאן כדי לשחק סיבוב אחרי סיבוב, כל יריב הוא קשה, בספורט הכל יכול לקרות"), אבל בקהל כבר החלו הלחשושים.

     

    מבחינת קרבר, זה היה בדיוק הסימן להתאפס. בווימבלדון היא חזרה להתנהג כמי שמסתערת שוב על המטרה המרכזית. היא ניצחה וניצחה וניצחה, עד שחזור הדייט עם סרינה בגמר. הפעם ידה של האגדה הייתה על העליונה, וויליאמס זכתה בתואר גראנד־סלאם מספר 22 בקריירה והשתוותה בדירוג ההיסטורי לגראף. ועדיין, זה קרה רק אחרי מאבק קשה, מלא בזיעה ובנקודות מחשמלות. קרבר נתנה פייט אדיר ושוב נעטפה באהבה ובהערכה. בעיקר מצד גיבורת היום.

     

    סוף־סוף ראשונה

    ואז הגיעה האולימפיאדה בריו, תחנה חשובה נוספת בעיצוב דמותה של קרבר החדשה. ובזמן שסרינה הודחה מהטורניר האולימפי כבר בשמינית הגמר, קרבר שוב הגבירה מהירות והביאה את עצמה מרחק משחק אחד מזכייה במדליית הזהב. בגמר, שנערך במגרש המרכזי מול מוניקה פויג מפורטו־ריקו – הסנסציה המוכתרת של המשחקים – זה שוב הסתיים בתחושת החמצה. קרבר הביאה לגרמניה רק מדליית כסף.

     

    התסריט הזה חזר על עצמו גם בארה"ב. קרבר נחתה בסינסינטי בידיעה שזכייה בטורניר תעלה אותה לראשונה בחייה למקום הראשון. היא הגיעה עד לגמר. היריבה שם הפעם לא הייתה סרינה, אלא קרולינה פלישקובה הצ'כית, המדורגת 17 בעולם. ושוב זה נגמר ב"כמעט" וקרבר הפסידה. "אם יום אחד זה יקרה – זה יקרה, אבל אני לא אהיה לחוצה מדי בגלל זה", אמרה קרבר ואולי קצת שיקרה לעצמה. "הייתה לי שנה נפלאה, והיא עדיין לא נגמרה".

     

    ואולי זה היה צריך להיות ככה. התיקון הגיע מהר משחשבה. בפלאשינג־מדו בניו־יורק, באצטדיון ארתור אש בעל הגג החדש והיקר (עלות הקמתו נאמדת ביותר מ־100 מיליון דולר), קרבר חזרה לרחף. סרינה הפסידה בחצי הגמר לפלישקובה והלכה הביתה. ההפסד הזה הקפיץ באופן אוטומטי את קרבר למקום הראשון בעולם.

     

    בגמר היא פגשה את אותה פלישקובה, שגזלה ממנה את העלייה למקום הראשון לפני האליפות. בניגוד לקלאסיקות הקודמות בין סרינה לקרבר, המשחק לא התעלה לאיכות גבוהה במיוחד. אבל הוא היה מלא בטוויסטים מרתקים בעלילה והפך את קרבר לטניסאית הראשונה בעולם מאז 2007 שלא קוראים לה סרינה — שזוכה בעונה אחת בשני תוארי גראנד־סלאם (אז זו הייתה ז’וסטין הנין הבלגית).

     

    "עצם זה שהיא שמאלית מאוד עוזר לה. הפסדתי לה בסיבוב השני בווימבלדון ב־2010 והייתי מדורגת אז במקום גבוה. אני זוכרת שהיא הייתה מאוד יציבה", משחזרת פאר. "היא מן הסתם מאוד־מאוד השתפרה מאז, היציבות שלה זה הבסיס שלה והיא הפכה להיות מאוד אגרסיבית ומאוד מדויקת וחזקה. פעם היו לה המון שבירות מנטליות. היום רואים שהיא לא נשברת".

     

    וכך - אחרי 186 שבועות רצופים, השלטון של וויליאמס הסתיים, לפחות באופן זמני, וקרבר הייתה זו ששמה לו קץ. למרות שהיא עצמה ניסתה לגמד את ההישג — אולי כדי להוריד מעצמה לחץ — אחרי אליפות ארה"ב היא כבר לא התביישה להגיד כל מה שעבר לה בראש: "כל החלומות שלי התגשמו, כילדה חלמתי להיות ראשונה בעולם".

     

    בגיל 28, קרבר היא הטניסאית הכי מבוגרת שעלתה למקום הראשון. ועכשיו, כשהספרה 1 מתנוססת בגאון ליד שמה באתר ה־WTA, אחרי שנשפה לריאות אוויר פסגות והרוויחה יותר מ־17 מיליון דולר מטניס, אור הזרקורים שוב מאיר עליה בחוזקה. האתגר העיקרי שלה הוא להצדיק את הדירוג שלה. "אני מוכנה ללחץ של להיות מספר אחת בעולם", אמרה לאחרונה בראיון. "אני מתחילה להתרגל לזה. כולם ינסו לנצח אותי. אשתדל לעמוד באתגר". זה לא יהיה קל. טורניר ווהאן בסין היה הראשון שקרבר הגיעה אליו כמדורגת ראשונה והיא הרגישה מיד את הלחץ העצום שכרוך בכך. אחרי ניצחון קשה על כריסטינה מלדנוביץ' הצרפתייה, הגיע הפסד לצ'כית פטרה קביטובה בסיבוב השלישי. לאחר מכן, בטורניר בייג'ינג, היא שוב נעצרה בסיבוב השלישי, הפעם על ידי אלינה סביטולינה האוקראינית. בתוך שבועיים קרבר קיבלה שתי תזכורת לכך שהטיפוס לפסגה הוא משימה מסובכת, אבל להישאר עליה זה אפילו עוד יותר קשה.

     

    לפני שהמסך יורד על 2016 עמוסת הקונפטי של קרבר, היא כבר לא הטוענת לכתר. הפעם הכתר הזה על ראשה. והנצנוץ שלו הופך אותה למטרה הניידת החדשה של כל אלה שמתות להיות במקומה, שחולמות להיות מה שהיא עכשיו: השם החם, החדש. האלטרנטיבה. •

    כשהמלכה פצועה

     

    כשספורטאי גדול פורש ממשחק הוא מביט לאחור, לרגעים הקשים והמשמחים שחווה לאורך השנים, ומנסה להבין מה היה ערכם בהתפתחות הקריירה שלו. עבור סרינה וויליאמס, רגע כזה הגיע באליפות ארה"ב ב־2015, עם הפסד דרמטי לאיטלקייה רוברטה וינצ'י והדחה בשלב חצי הגמר. עד אותו לילה היא הפסידה פעמיים בלבד לאורך כל עונת הטניס. בסיומה היא נבחרה לספורטאית השנה של המגזין "ספורטס אילוסטרייטד", והייתה לאישה השלישית שלא חלקה את התואר עם גבר.

    הטראומה ההיא שלחה את סרינה לפסק זמן ממושך מטניס, מרצון. היא בחרה לסיים את 2015 מוקדם והתפנתה נפשית לעניינים שמחוץ למגרש. פעם ניהלה מרדף אחרי בחור שגנב לה את הטלפון הסלולרי במסעדה סינית בסן־פרנסיסקו (ותועדה במצלמות האבטחה), בפעם אחרת הצטלמה בלבוש מינימלי ללוח שנה של חברת צמיגים, ולקינוח נתפסה על חם כשהיא עולה על מונית עד לקו הסיום של מרוץ שנערך למטרת גיוס כספים לקרן שבבעלותה.

    מאז תחילת השנה – באוסטרליה, ברולאן־גארוס ובווימבלדון – סרינה הגיעה לגמרים, אבל נכון לחודש ספטמבר היא השתתפה בשמונה טורנירים בלבד — לעומת 18 של קרבר. זה אומר הרבה על כשירותה, ובעיקר על המצב העדין שבו היא נמצאת בגיל 35, כשהיא סובלת מפציעות בכתף ובברך. רק לאחרונה אמרה: "נמאס לי לשחק כשאני לא בריאה ולהפסיד במשחקים שאני לא אמורה להפסיד".

    מוקדם עדיין לקבוע אם מדובר בתחילת סוף שלטונה של סרינה בטניס הנשי. אבל מה שבטוח הוא שקרבר תנסה לנצל את העייפות החדשה הזו של הגדולה מכולן.

     

     


    פרסום ראשון: 11.10.16 , 02:02