מאחורי הקיר ישב שילון. "נסעתי לאנגליה ללמוד בדיוק איך עושים את זה", הוא נזכר. "חודשיים לפני המועד, כשהקרנתי לאנשי מחלקת החדשות את השידור של הבריטים, כמעט כולם טענו שאסור לנו לעשות את זה כי הקהל בארץ לא יתנהג כמו הבריטים אלא ירמה במדגם. התייעצתי עם פסיכולוגים חברתיים והחלטתי ללכת על זה. שעה לפני שאנחנו מפרסמים קיבלנו את התוצאה, ראיתי את הסנסציה. נעלתי את האולפן ועליתי לארנון צוקרמן, מנהל הטלוויזיה, להראות לו את זה. הוא אמר 'אין שום סיכוי שזה אמת'. אמרתי לו, 'זו צריכה להיות החלטה שלך - האם אתה מורה לי לא לשדר את זה?' הוא אמר, 'אני ממליץ לך לא לשדר את זה, אבל אם תשדר ותיכשל אתן לך את כל הגיבוי שלי כמנהל הטלוויזיה'". בדרכי חזרה לאולפן נכנסתי לחדר שלי והדפסתי במכונת כתיבה ישנה מכתב התפטרות לצוקרמן למקרה שבבוקר יתברר שזו הייתה פדיחה. שמתי אותו בכיס, ירדתי לאולפן ושיניתי את כל מערך השידור - הוא היה אמור להתחיל במטה המערך ועכשיו התחיל במטה הליכוד. לא הבינו למה החלפתי".
בינתיים יבין חיפש את הדרך המתאימה לדווח לעם ישראל על החדשות המרעישות. "חנוך סמית אמר, 'בגין יהיה ראש ממשלה, זה לא ייאמן, יש פה מהפכה'", הוא משחזר. "לקחתי את עצמי בידיים, לא הכנתי שום דבר כתוב. חשבתי שלהשתמש במילה 'מהפכה' עם בגין זה קשה. הוא נתפס כפאשיסט, מחובר למהפכנות, לפוטש, וזה יכול להישמע לא טוב. ואז מתוך הגנזים במוח שלי המצאתי את המילה 'מהפך', וכך שידרנו. כמובן שלגבי המדגם מיד התנצלתי ואמרתי שאולי לא דייקנו, 'זה היה תרגיל', אבל בסופו של דבר זה קלע בול. פיספסנו רק במנדט אחד שנתנו יותר או פחות לד"ש. זו הייתה מהפכה גדולה מאוד".
עוד סיפורים מרתקים מאחורי הקלעים של הרגעים הטלוויזיונים הבלתי נשכחים – ביום שישי במוסף "7 לילות" ובאפליקציית ידיעות אחרונות