הילד של כולנו
בתוך ימים אחדים הפך ארז גאון לפרצוף הכי מוכר במדינה. הילד עם התסמונת הנדירה, שמלמד מדי יום את הוריו ואחיו מהי אהבה, העביר באמצעות אמו רותי שיעור מדהים לכולנו ביחס לאנשים עם מראה חריג או עם צרכים מיוחדים
הפוסט שכתבה רותי בשבוע שעבר נגע במאות אלפי ישראלים, וארז הפך באחת לגיבור. לחבר של כולם, משר הביטחון לשעבר בוגי יעלון ועד ילדים מכל הגילים שהתרגשו ותייגו #החבריםשלארז בפייסבוק. בן שמונה ושלושה חודשים, "ילד ג...און", כמו שהוא אומר, שחולם להיות רופא שיניים, ואי־אפשר להוריד ממנו את העיניים.
רותי גאון, אישה שמחייכת גם כשהיא בוכה, ובוכה גם כשהיא מחייכת, אמרה לארז מיום שעמד על דעתו, "אני אוהבת אותך עם כל הנקודות שלך, את כווווולן אני מחבקת ומנשקת". אבל כיום היא מסתייגת. ייתכן שלא את כולן היא נישקה. הן רבות מספור והן ממשיכות להתרבות.
אחיו הגדולים רצו פעם לשלוח את תמונתו לספר השיאים של גינס בתור "מרבה נקודות". לשם כך צילמו את בטנו וזרועותיו, וגם את הנקודה הגדולה שליד העין השמאלית, "זו שאמא אוהבת במיוחד", אך כשהחלו למנות את השומות נתקלו בבעיה. בכף רגל אחת הם ספרו יותר מאלף. כשעברו לכף הרגל השנייה התבלבלו. "בכל העולם אין עוד ילד כמו ארז", אומר יואב גאון, האב, וממהר להסיט את מבטו לצד. האם רצה להוסיף שבכל העולם אין עוד משפחה כל כך חמה ומאוחדת ומקבלת?
לא, יואב אינו חובב מליצות. הוא איש עסקים ויזם. בימים אלה הוא משיק אתר בינלאומי שעשוי לחולל מהפך בחייהם של אנשים עם צרכים מיוחדים. נתח לא שולי מרווחי האתר ייתרם לילדים שלא נראים בדיוק כמו כולם ולא מתנהגים בדיוק כמו כולם, ובשל כך החברה עדיין מנדה אותם מקרבה.
ארז כבר נחלץ מגזירת הנידוי. הילד עם הנקודות הפך לילד של המדינה. אלפי ישראלים כבר ניקדו את פניהם, והגפרור שהצית את הבעירה – הצילום של ארז עם אמו רותי, שניקדה את פניה – כבר הופץ ברחבי העולם. "רגע, רגע", קוראת רותי, "שיהיה ברור. זה לא שניסיתי להמציא איזה טרנד. אני גם לא הגפרור".
הצדק איתה. הגפרור, במקרה הזה, היא אלמונית, אישה שעדיין לא היה לה אומץ לקום ולומר, קבל עם ועדה: "אני זו שפגעתי בארז". או לפחות לסמס לרותי מילה קטנה לפני יום הכיפורים: "סליחה".
הערות ומבטים מלווים אותה ואת ארז מיום שהוא נולד. לא, היא מתקנת. מהרגע שהוא יצא לאוויר העולם ובפניה של המיילדת היא זיהתה בהלה. "כבר שמונה שנים ושלושה חודשים אני מרגישה שהעיניים של כולם בתוך הנשמות שלנו. כולם מסתכלים ומגיבים ומתלחששים ונרתעים ומתרחקים ונגעלים", היא מספרת. "כל האפשרויות נכונות. מעולם לא קרה שמישהו ראה את ארז שלי ואמר, 'איזה ילד נחמד' או 'נקודות החן שלו מאוד חינניות'. כבר התרגלתי למילים שדוקרות".
הראיון המלא יחכה לכם ביום ראשון, בגיליון סוכות ובאפליקציית ידיעות אחרונות
לפנייה לכתב/ת 
