yed300250
הכי מטוקבקות
    שאול גולן
    24 שעות • 17.10.2016
    מיהו רוצח?
    הרפורמה בעבירות ההמתה, במסגרתה יתווסף לספר החוקים אישום חדש של "רצח מדרגה שנייה", צפויה לעבור כבר במושב החורף של הכנסת. הוויכוח כעת הוא אם לא רק כוונה להמית, אלא גם אדישות לתוצאה הקטלנית, תיכנס להגדרת רצח | טובה צימוקי
    טובה צימוקי | צילום: שאול גולן

    כבר שנים רבות שהרפורמה הדרמטית בעבירות המתה מתגלגלת במסדרונות משרד המשפטים והכנסת. אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, בתחילת מושב החורף של הכנסת, בחודש הבא, היא תגיע סוף־סוף לקו הסיום ותיכנס אחר כבוד לספר החוקים הישראלי.

     

    נקודת המוצא של הרפורמה, המשלבת למעשה בין המלצות ועדה בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר להצעות חוק של יו"ר ועדת החוקה ניסן סלומינסקי וח"כ מיקי רוזנטל, היא החוק האמריקאי שמבדיל בין "רצח מדרגה ראשונה" ל"רצח מדרגה שנייה" — הבחנה שלא קיימת כיום בדין הישראלי.

     

    כיום מגדיר החוק הישראלי עבירות של הריגה ושל רצח, שהוא למעשה הריגה "בדם קר" או בכוונה תחילה. בעוד העונש על הריגה הוא 20 שנה, העונש על רצח הוא מאסר עולם חובה, אלא אם מתקיימות נסיבות מקלות הקבועות בחוק, כמו הגנה עצמית, רקע של התעללות וכו', ובמקרים כאלה אפשר להטיל עונש קל יותר.

     

    על פי הצעת החוק, שעברה בקריאה ראשונה לפני שנתיים, תתווסף לעבירת הרצח קטגוריה נוספת, כך שתהיה אבחנה בין רצח בנסיבות מחמירות — שהעונש עליו יהיה מאסר עולם חובה, לבין רצח בנסיבות "רגילות" — שהעונש עליו יהיה עד מאסר עולם. רצח בנסיבות "רגילות" הוא למעשה הגרסה הישראלית ל"רצח מדרגה שנייה" האמריקאי, כשבקטגוריה זו נכללים למשל מקרה כמו רצח אריה קרפ ז"ל, שנדקר למוות בידי חבורת בריונים בחוף הים של הרצליה — מקרים שבהם הנאשם היה אדיש לתוצאה הקטלנית גם אם לא התכוון אליה מראש.

     

    עוד על פי הרפורמה, תתווסף קטגוריה גם לעבירת ההריגה, שתבחין בין הריגה "רגילה" (כמו אחרי קנטור או התגרות) — שהעונש עליה הוא עד 20 שנות מאסר כנהוג כיום (שם העבירה ישונה ל"המתה באחריות מופחתת"), לבין "המתה בקלות דעת" — שהעונש עליה יהיה עד 12 שנות מאסר. המתה בקלות דעת היא מקרה שבו הקורבן מת אף שלנאשם לא הייתה כוונה להמיתו, כמו במקרה של דקירה ברגל שהסתיימה במוות.

     

    בשבועות האחרונים קיימה ועדת החוקה של הכנסת שני דיונים בהצעת החוק, שנועדו להכין אותה לקריאה שנייה ושלישית. בדיונים הסבירה עו"ד עמית מררי, ממחלקת החקיקה הפלילית במשרד המשפטים, את השינוי העיקרי שמציעה הרפורמה: "עבירת הרצח הבסיסית החדשה תאופיין ביסוד נפשי של כוונה או אדישות לתוצאה הקטלנית, אדישות שכיום נכנסת לעבירה של הריגה. יסוד נפשי של אדישות — לדעתנו וגם לדעת רוב הוועדה — מבטא מידת אשם כזאת שמצדיקה תיוג של רצח וקביעת מאסר עולם כעונש מרבי.

     

    "במסגרת עבודת הצוות שמענו את ארגון נרצחים ונרצחות, ששמו דגש רב על משמעות התיוג ועל הצורך בתיוג, וסברנו שיש ממש בדברים. הם חיזקו את עמדתנו ההתחלתית שהצדיקה את הכנסת האדישות למסגרת עבירת הרצח הבסיסית. דוגמה מובהקת לכך היא קטטות ותגרות שמסתיימות בנעיצת סכינים ובקטילה.

     

    "עבירה נוספת שאנחנו מבקשים ליצור היא עבירת רצח בנסיבות מחמירות, שבמידה רבה מחליפה את עבירת הרצח הקיימת היום מבחינת העונש — מאסר עולם חובה. זו עבירה שהיסוד הנפשי שנדרש לקיומה הוא של אדישות או כוונה, והיא מתקיימת בנסיבות מיוחדות ומחמירות, שהן בגדר רשימה סגורה שלדעתנו מחמירות באופן ניכר מאוד את האשם ומצדיקות מאסר עולם חובה.

     

    "עם זאת, אי־אפשר להתעלם מכך שיש מקרים מיוחדים, שבהם על אף שהתקיימו הנסיבות המחמירות, אין הצדקה לתיוג של רצח בנסיבות מחמירות. לכן אנחנו מציעים 'פתח מילוט', שיאפשר לבית המשפט להרשיע במקרים כאלה ברצח 'רגיל' ולא להטיל מאסר עולם. דוגמה אחת שהובאה בפנינו היא מקרה של נערה שהופעל עליה לחץ להרוג את אחותה על רקע טענה לפגיעה בכבוד המשפחה. היא אמנם פעלה מרצונה, אבל הייתה שרויה בלחץ משפחתי".

     

    ראש הסנגוריה הציבורית, יואב ספיר, שדיבר אף הוא בדיון, הביע תמיכה ברעיון העקרוני של קביעת מדרג בעבירות המתה על פי מידת האשם, אולם מנה כמה נקודות מחלוקת, שהעיקרית שבהן היא התנגדות הסנגוריה הציבורית להכללת היסוד הנפשי של אדישות בעבירת הרצח: "זו לא הרחבה של עקב בצד אגודל, אלא הרחבה דרמטית", אמר. "עבירת רצח ראוי שתישמר לחמור ביותר".

     

    לדבריו, "נכון שהאדיש צריך לצפות את התרחשות התוצאה, אבל חשוב להדגיש שלא מדובר בצפייה בהסתברות גבוהה. כשמדובר בצפייה בהסתברות גבוהה, שקרובה לוודאות, יש סעיף בחוק העונשין שמדבר על צפייה השקולה לכוונה. האם אדם שמתקין דוד שמש ויודע שיש הסתברות, אפילו רחוקה, שהציוד פגום והוא אדיש לזה, האם אפשר לומר מבחינת התיוג והאשמה המוסרית שדינו כדין אדם שמטמין פצצה מתוך כוונה שתתפוצץ ותהרוג אנשים?".

     

    בדיון נוסף שהתקיים בוועדת החוקה בשבוע שעבר הופיעה פרופ' מירי גור־אריה, תאורטיקנית של המשפט הפלילי מהאוניברסיטה העברית, שהצטרפה לעמדת הסנגוריה הציבורית והביעה הסתייגות מהכללת היסוד הנפשי של אדישות בעבירת רצח. "אם נעשה זאת אנו עלולים להגיע לקביעת רצח במקרה של תאונת דרכים", הזהירה. לשיטתה האדישות צריכה למצוא את מקומה במסגרת עבירות ההריגה, לצד פזיזות וקלות דעת, בעוד שעבירת הרצח צריכה להתמקד בכוונה בלבד.

     

    בדיון השתתף גם פרופ' קרמניצר, שהסביר כי הרפורמה אינה מחקה שיטות משפט אחרות אלא יוצרת שיטה חדשה. "במחקר משווה לא מצאנו שיש דגם שניתן לומר שהוא מוצלח ושניתן להיצמד אליו", אמר. "נהפוך הוא, ברוב שיטות המשפט יש חוסר נחת מהמצב הקיים ולכן לא הייתה ברירה אלא ליצור שיטה חדשה".

     


    פרסום ראשון: 17.10.16 , 21:27
    yed660100