ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: יונתן בלום
    7 לילות • 18.10.2016
    מגיש חשבון
    אייל שני הוא אוסף של מניירות שיווקיות ורושפלד למד ממנו להיות שלרטן. אח של בר רפאלי איים שיחסל אותו ומסעדנים אחרים ניסו להרביץ לו. הטבעונים איחלו לו סרטן ואברי גלעד ביקש שימות בייסורים. ניב גלבוע הכעיס הרבה אנשים בשנותיו כמבקר מסעדות, אבל עכשיו הטלוויזיה גוססת וערוץ 10 לא יכול לשלם לו אז הוא יכעיס אותם באינטרנט
    רז שכניק | צילום: יונתן בלום

    לפני חודש הודיע ניב גלבוע למנהליו בערוץ 10 שסגר במקום אחר. אחרי 11 שנה בערוץ, הכסף הגדול של השוק העסקי קורא לו.

     

    "כולם מבינים שיש פה סוג של אקזיט כלכלי", הוא מסביר, "אז מה הם יכולים להציע לי? להגיש לבד את 'לילה כלכלי'? לעשות כתבות מגזין? עשיתי את זה. אין להם מה להציע לי. הם כבר לא יכולים לשלם לי. התנאים הלכו והידרדרו עם השנים, גם בפינת ביקורת המסעדות שלי".

     

    מה הכוונה?

     

    "לפני חמש שנים, למשל, כתב מגזין היה מקבל צוות שלם לעשות כתבה: יום צילום - אפילו שניים בכתבות רציניות - מקליט, שעות נוספות, שני ימי עריכה. עם הזמן, זה ירד וקוצץ ליום צילום וליום עריכה. אתה רואה את הכתבות היום, בכל הערוצים, ואתה רואה שזה לא מספיק טוב, לא מספיק ברמה".

     

    אפייה זה לא מעניין. גורן
    אפייה זה לא מעניין. גורן

     

    כלומר?

     

    "בחייך, מעבירים שידורים באייפון, לא אכפת לאף אחד מהאיכות כי אין כסף. אפילו קריינות מקליטים באייפון. פעם זה היה קורה רק באולפן, כמו שצריך. הקיצוצים הבלתי נגמרים האלה בלתי אפשריים מבחינתי למרות שערוץ 10 זה המקום הכי מדהים שהייתי בו".

     

    איפה עוד השפיעו הקיצוצים?

     

    "עד לא מזמן יכולתי לקחת צלם ומקליט, לנסוע למטולה, לעשות ביקורת מסעדה ולחזור. היום אין דבר כזה. אתה צריך להספיק שלוש מסעדות בשמונה שעות, כולל הנסיעה למערכת".

     

    בנאדם לא נעים. גל
    בנאדם לא נעים. גל

     

    איך אפשר לאכול כל כך הרבה?

     

    "תתפלא. אני בא למסעדה רק כשאני שבע, כי אם אני רעב, אז הכל טעים לי. נכון, זה נורא מעצבן לעשות שלוש מסעדות בשמונה שעות. זה לא הוגן לבטן שלי, אבל אני טועם כל מנה ונותן את חוות דעתי. בתפקיד החדש זה לא יהיה, אני גם המפיק ולא אריץ את עצמי לארבע מסעדות ביום".

     

    וגם המשכורות נפגעו.

     

    "עברתי שלושה קיצוצים בתקופה הזו. אני מספק את הסחורה, הרייטינג של הפינה עולה ובעצם אומרים לך, 'תעשה את העבודה אבל אין לנו איך לשלם לך כי המצב מאוד קשה'. פישקתי את רגליי כמו כל השאר, מה אני אענה? לא רציתי ללכת לתאגיד ובחדשות 2 משלמים דומה, אולי בעקבות מה שקורה בחדשות 10".

     

     

    של מי הכבד הזה. משה
    של מי הכבד הזה. משה

     

    בכמה קוצצה המשכורת שלך?

     

    "בצורה קשה מאוד. בשלוש השנים האחרונות איבדתי משהו כמו 50 אחוז משכרי. ולא עשיתי פחות עבודה. עברתי כמעט בכל תוכנית אפשרית בערוץ: 'לילה כלכלי', כתב מגזין, התוכנית של אושרת קוטלר, מבזקן, 'היום שהיה', תוכנית הבוקר, לפעמים 'לונדון את קירשנבאום'. זה נורא כואב אבל חייבים לומר: ערוץ 10 הוא ספק תוכן שלא יכול לשלם לאנשיו מספיק. אני הולך להרוויח עכשיו פי שבעה ממה שהרווחתי בערוץ".

     

    גורמים בערוץ טוענים שעזבת לפני סבב פיטורים שהיה אמור לכלול גם אותך.

     

    לא. כבר קוצצתי מספיק. ברגע שהמשא ומתן שלי נסגר מול ויזה, הודעתי על עזיבתי".

     

     

    שרלטנות לנובורישם. רושפלד
    שרלטנות לנובורישם. רושפלד

     

    מי שישלם לגלבוע ביד רחבה הוא מיזם תוכן אינטרנטי חדש של דיינרס מבית ויזה כאל שחשק בכישוריו.

     

    "מבחינתי הכל אותו דבר. אני הולך לעשות ביקורת במסעדות ופשוט אשלם בדיינרס. אני נשאר עיתונאי ובחוזה כתוב במפורש שהם לא מתערבים בביקורות. ב־1 בינואר יקום ערוץ אינטרנטי שלי בשיתוף פעולה עם החברה, והציפייה היא שאם 'לילה כלכלי' מגיע לסביבות שבעה אחוזי רייטינג, אפשר יהיה להגיע בדיינרס למיליון צפיות בכל ביקורת. אני מאוד מאמין בפלטפורמה הזו. הפרסום עובר מהטלוויזיה לאינטרנט".

     

    הטלוויזיה מתה?

     

    "אפשר לומר שהיא גוססת. יש לי 50 אלף עוקבים ברשתות החברתיות ובבלוג יחד, תחשוב איזה כוח זה. זו התחלה נהדרת. הרעיון הוא שיהיה לי ערוץ ביקורות אוכל וחיים טובים".

     

    המלך עירום. שני
    המלך עירום. שני

     

    היית בין אלה שהביעו הבנה למעבר של נדב פרי.

     

    "החלטה מצוינת מבחינתו. זה לא שהוא שירת את יצחק תשובה כפרשן ולכן עבר לחברה שלו. עודדתי אותו אחרי ההתנפלות עליו. אז רפי גינת עושה פרסומות, פרי הלך לייצג את ההון. אני הקטן ממשיך בעבודה העיתונאית, אבל מרוויח יותר משקיבלתי אי פעם בתקשורת".

     

     

    * * *

     

    אני יושב עם גלבוע בבית קפה שכונתי קטן בתל־אביב. נוכחותו מעוררת במקום תחושה שנעה בין אי־נוחות לאימה גלויה. קשה היה להחמיץ את האחמ"ש שהחוויר עם כניסתנו ואת העובדה שתוך פחות משעה התחלפו לנו שלושה מלצרים. האחרון שבהם הביע תקווה "שלא תכתוב עלינו דברים רעים".

     

    "אני רגיל", צוחק גלבוע, "זה קורה בכל מקום, המבטים, התהיות, זה משעשע".

     

    פינת המסעדות שלו עלתה למסך לפני שש וחצי שנים, כשהיה עורך משנה במהדורה המרכזית ומבזקן מן המניין. "אורי רוזן (לשעבר מנכ"ל חברת החדשות) ואני היינו יושבים בקפה מתחת לערוץ והוא שם לב להתנהלות שלי מול המלצרים עם האוכל, דקויות כמו 'למה אתם שמים קרח ממי ברז בכוס המים המינרליים שלי? תביאו אותם קרים'. הוא אמר שחייבים לעשות מזה תוכנית, עשיתי פיילוט. פשוט הבאתי את עצמי, בלי הצגות. לא האמנו כמה מהר זה תפס".

     

    בשיאה הפכה הפינה של גלבוע למעין מיני־מגזין שישי של ערוץ 10 לפני המהדורה של טלי מורנו ואלון בן דוד. "לא היה לערוץ מה לעשות בין לבין, אמרו לי, 'ניב, קח חצי שעה תמלא אותה'. היה תענוג והבאנו שישה־שבעה אחוזי רייטינג, לא רע בכלל".

     

    אני מניח שיצא לך לעבוד לצד שרון גל.

     

    "למרות שהייתי הפינה הכי מוצלחת ב'לילה כלכלי', לא דיברתי עם שרון במשך שנתיים, כי לא הסתדרנו. לא רבנו אפילו, פשוט לא ממש אהבתי את ההתנהגות הבסיסית שלו. הוא בנאדם לא נעים. לא הייתי מופתע מהסיפורים שיצאו בזמנו. מתן חודורוב סיפר לי על מה שקרה כששרון התכתב איתו בעילום שם באתר אטרף, הייתי אוזן קשבת שלו. אין מקום להתנהגות כזו בשום מקום עבודה. מצד שני, החקירה נגדו לא הובילה לכלום, אז פלילי זה לא. אני במקומו לא הייתי עוזב את הכנסת. הוא היה יכול להיות שר היום".

     

    עם עמנואל רוזן יצא לך לעבוד?

     

    "הייתי מנהל חטיבת הרדיו של ערוץ 10 ומנהל המבזקים. אחרי שכל זה התפוצץ, אחת הקרייניות באה וסיפרה לי שהוא היה מטריף אותה בסמסים באמצע הלילה. אמרתי לה, 'למה התעוררת עכשיו ולא לפני חצי שנה'. היא אמרה לי, 'מי האמין שאפשר לצאת מולו'. לא דיברנו מאז הפרשה".

     

    גלבוע נחשב למבקר נטול עכבות, לעיתים פרוע, כזה שהמציא שפה טלוויזיונית חדשה בתחום הקולינריה. הסגנון המשתלח, הלעג לפוליטקלי־קורקט והמניירות סידרו לו כמה חזיתות.

     

    "אתה יודע כמה הטבעונים רדפו אותי בשנים האחרונות, כולל הפגנות מתחת לבית שלי? פנאטים הם מסוכנים. היו לי שתי תקריות מאוד רציניות איתם. אמרתי בשידור - בזמן שיש לי פטה כבד אווז בצלחת - שהחוק נגד האבסת אווזים מטופש וגורם לעלייה במחיר כי עדיין מוכרים אותם וההתעללות נמשכת, רק בחו"ל".

     

    ומה קרה?

     

    "הפייסבוק שלי קרס מקללות, איומים ותמונות זוועה. התקשרו אליי, צעקו שחבל שאני לא מת ואיחלו לי שאחטוף סרטן. אברי גלעד הגאון כתב שהלוואי ואני אמות בייסורים, כמו האווזים. היה עליי עליהום מטורף. קיללו אותי ברחוב. הפכתי להיות היטלר של החיות".

     

    מי עוד כעס עליך?

     

    "לפני שנה וחצי ביקרתי מסעדה טבעונית שנקראת 'זכאים', על שם השף. הוא לקח פרוסת לחם, מרח באיולי - לא אמיתי אגב - קרא לזה סטייק לחם וגבה 40 שקל. שרלטנות לשמה, ממש אייל שני. באתי לשם עם צלם והשף רצה להכניס לי מכות. הוא דחף אותי באלימות החוצה והתחיל לקלל ולצרוח. הבנתי שהוא כועס עוד מהקטע ההוא עם הכבד ומביקורת שבה קבעתי שהאוכל מזעזע - לא בגלל שהוא טבעוני אלא בגלל שהוא לא יודע לבשל. העליתי פוסט חריף שהפך לוויראלי. בשבת בבוקר אני יורד לקפה - אנשים מחכים לי מתחת לבית עם שלטים וצורחים נגדי. תגידו, אין לכם חיים?"

     

    התחנה הבאה זימנה עימות עם תומכי שיטת הפליאו. "עשיתי על עצמי ניסוי, אכלתי רק לפי החוקים שלהם. בלי דגנים וקטניות, לחם וסוכר. מה קרה אחרי חודשיים? העליתי חמישה קילו. עשיתי מזה אייטם, כמובן, והתברר שהם סוג של כת, אנשי הפליאו. קיבלתי קללות. אבל מצבי טוב אם הצלחתי להרגיז את כולם".

     

    מה דעתך על מה שעשו לקרין גורן?

     

    "גועל נפש. היא מבשלת מתוקים ואוכלת מתוקים, מותר לה. אגב, היא אישיות טלוויזיונית אבל לפחות מהפרק שראיתי - התוכנית שלהם הייתה גרועה. אפייה זה דבר לא מעניין טלוויזיונית כי היא מתנהלת לפי חוקים מאוד ברורים. לא הייתי מעלה תוכנית כזו".

     

    ותוכניות ריאליטי אחרות?

     

    "מעדיף תוצרת חוץ כי שם האוכל מדבר ולא כל הבכי והנהי והקשקושים שמנסים לסחוט רגש. אני גם לא מתרשם כל כך מחלק מהשופטים".

     

    חלקם גם לא מת עליו, תודה ששאלתם. יונתן רושפלד, למשל, אמר ש"ניב גלבוע יהיה שוטף כלים נהדר".

     

    "רושפלד שף טוב ותענוג לאכול אצלו אבל הוא לא מוכן שאכנס למסעדות שלו אז אני מגיע עם תחקירן ומצלמות נסתרות. בהרברט סמואל בהרצליה נתתי לו ציון גבוה. במלון עלמה בתל־אביב נתתי לו ארבע כי זה היה מזעזע, שרלטנות לנובורישים. הבנאדם מכר גזר בשיטת אייל שני".

     

    כלומר?

     

    "הוא ראה שאייל שני מצליח בסופר־שרלטנות שלו ומכר גזר ב־40 שקל. קנה גזר גדול, בישל, שם עליו מלח וזה עלה משהו כמו 40 שקל כמנה ראשונה. אבל הוא לא לבד. גם שגב משה ואייל שני לא הסכימו שאבוא למסעדות שלהם".

     

    מה קרה עם שני?

     

    "אכלתי את אחת הארוחות הכי גרועות בחיי בצפון אברקסס שלו. קיבלתי פיצה לא אפויה. זרקו לי דברים על השולחן בשירות גרוע. אתה מקבל פיתה ושתי עגבניות, אומרים לך, 'עגבניות מדבר, 40 שקל'. השטויות הרגילות של אייל. אתה מרגיש שעובדים עליך ואין לך שם משהו עם ערך. לא החזקתי ממנו בשום מקום ובניגוד לרושפלד, למשל, הוא אפילו לא ראוי לתואר שף. מה יש מאחוריו חוץ מפסאדה ופריים טיים? אבל השאלה היא מי קובע, אני או ההמונים שהולכים לאכול אצלו פיתה עם כרובית ב־30 שקל".

     

    אבל זה טעים.

     

    "שווה לשלם 35 שקל על כרובית? אייל שני הוא גאון בשיווק אבל הכל אצלו מניירות שמחפות על בישול לא טוב. לבוא ולזרוק עגבנייה ולפזר שמן זית ומלח ולנאום על העגבנייה זה חרטא. אני טוען שהמלך הוא עירום".

     

    ושגב משה?

     

    "לא רצה שאני אבוא. אולי פחד. באתי אליו פעם עם מצלמה נסתרת למסעדה בהרצליה והיה בינוני. לפני שנה וחצי הוא הסכים שאבוא לשגב ארט והמלצרית אומרת שיש פטה כבד אווז נהדר. אני לוקח ביס אחד ומזהה מיד שזה עשוי מכבדי עוף. אז הוא לא אהב את זה אבל לא נראה לי שרימו מישהו יותר עם פטה כבד אווז".

     

    שפים איימו עליך?

     

    "היו כמה. הייתה מסעדה בשם זינק בתל־אביב, מקום נורא. אחרי שהביקורת התפרסמה הבעלים ניל, אח של בר רפאלי, התקשר לתחקירן, אמר שיחסל אותי, שאם יראו את הפרצוף שלי בחשמונאים וקרליבך, יכניסו לי מכות רצח. פחדתי ללכת שם שבועיים. והיה סיפור ששף מסוים הוציא עליי חוזה. עיתונאים התקשרו אליי לקבל תגובה. אבל עד היום אני חי".

     

    יש שפים שאתה מעריך?

     

    "יש קבוצה מצומצמת מדהימה: ירון שלו, יובל בן נריה, חיים כהן, יוסי שטרית והכי גדול היה כמובן שאול אברון ז"ל. גם רושפלד יודע לבשל, אין ספק. אבי קונפורטי שף טוב אבל המחירים שלו מופקעים בעיניי ולכן אני לא אוכל במסעדות שלו. אסף גרניט מצליח יפה מאוד אבל אני לא זוכר שאכלתי אצלו אי פעם משהו שהפיל אותי. אבל נכון להסתכל על מסעדות ופחות על שפים".

     

    לך על זה.

     

    "יש מסעדת שף בשם עזבה בכפר ראמה - חובה. יש מסעדה תאילנדית באשדוד בשם רונג'אן. הבעלים ניגש אליי במהלך צוק איתן, ביקש שאבוא וגיליתי מקום מדהים, חור במרכז מסחרי. מאז הביקורת שלי הוא התקדם, עבר לחוף באשדוד, פתח מקום של 150 מטר. אני נכנס למסעדה ורואה תמונה שלי - כמעט בגודל טבעי - על הקיר, ליד מלך תאילנד. ביקשתי ממנו להוריד אבל הוא אומר לי, 'המקום הזה בזכותך'. מתברר שעשיתי גם טוב לפעמים".

     

    עד כמה הפינה באמת משפיעה?

     

    "אחרי ביקורת טובה שלי, המסעדה לא הייתה מצליחה לתפקד שלושה חודשים: מגיעים אלפים ורוצים לאכול מה שאני אכלתי. נתתי ציון 8 לאמורה מיו ולמחרת היה פקק באבן גבירול. היו גם דברים הפוכים. הטענה היא שרוקה בהרצליה וזינגרס בחדרה נסגרו אחרי ביקורות שלי".

     

     

    * * *

     

    נולד בשנת 1968, גדל ברמת אביב. אמו היא שולמית גלבוע, סופרת ולשעבר עורכת המוסף לספרות ב'ידיעות אחרונות', אביו אליעזר ז"ל היה ראש החוג לחינוך מיוחד במכללת לוינסקי.

     

    "בגיל 16 באתי להורים שלי ואמרתי, 'אמא, אבא, הבן שלכם הומו'. התאהבתי במישהו מהכיתה. הם קיבלו את זה. החברים הקרובים ידעו למרות שלא הלכתי עם שלט - אם שאלו אותי, תמיד עניתי. תמיד היה לי את הביטחון העצמי לומר שזה מה שאני. אגב, זה לא מונע מהמון נשים להתחיל איתי בפייסבוק. כנראה שלא כולן יודעות שאני הומו. אולי כי אף פעם לא יצאתי מהארון כדי לקדם משהו".

     

    בגיל 18 הגיש להוריו טוויסט בעלילה: "אמרתי שבעצם אני סטרייט ו'תכירו את החברה שלי'. התאהבתי במישהי. אני טיפוס שמתאהב בקלות. הייתי עם החברה שנתיים ועם עוד מישהי שלוש שנים ובגיל 24 החלטתי שלא. התעצבתי כהומו. אגב, החברות שלי ידעו שבתיכון הייתה לי אהבה מטורפת לגבר".

     

    דעתך בנושא האאוטינג?

     

    "ממש נגד. אני חושב שכל אחד צריך לעשות את זה בזמן שלו, גם אם הוא אישיות ציבורית. בכלל, כל הנושא של קהילה הומואית זה דבר פתטי בעיניי. מה קרה? הזהות המינית שלי צריכה לקבוע את הקהילתיות שלי? אני עוד הרבה דברים חוץ מאוהב גברים. מה שאסי עזר האוויל עושה בסרטיו המטופשים מרגיז אותי יותר".

     

    כי?

     

    "הוא מתחבק עם בנצי גופשטיין מלהב"ה. מה אתה בכלל נותן לו אפשרות להיכנס לדו־שיח, בנאדם שאומר שצריך לסקול אותך? סתם הבאת אותו לפריים־טיים ויצאת נחנח. לא מבין את עזר חוץ מאת הרצון שלו לפרסם עצמו ושיהיה לו סרט בפריים־טיים. זה לגיטימי אבל מאוד לא אהבתי את זה".

     

    בגיל 27 נכנס לזוגית של 17 שנה. "הוא היה דיפלומט במשרד החוץ. התחתנו רפורמית, עשינו הסכם ממון, קנינו ביחד דירה שנאלצנו למכור לאחר מכן. היה איזה שלב שכמעט הבאנו ילדים בפונדקאות בחו"ל אבל אז נפרדנו".

     

    מצטער שאין לך ילדים?

     

    "קשה להחליט. החיים שלי מאוד נוחים. אני שומע מכולם איזה דבר מעשיר זה, ילדים, אבל זה לא ממש בוער בעצמותיי. אני לא אביא לבד ומעצבן אותי שזה כל כך הרבה כסף פה. עניין הפונדקאות הוא אפליה מטורפת. למה אני צריך 100 אלף דולר כדי להביא ילד? גם במס הכנסה לא נותנים לך נקודות זכות אם אתה חי כנשוי עם גבר. אבל אין לי יותר מדי תלונת על חיי, חוץ מהמשקל".

     

    ההתמודדות הזו מלווה אותו לאורך כל חייו הבוגרים. "מה לא עשיתי כדי לרזות, הכל. זה מתאים לדמות שלי, אבל אני לא אוהב שיש לי כרס. התחלתי להשמין אחרי הצבא ומאז אני משמין ומרזה לסירוגין. חצי שנה ליווה אותי צלם כדי להוריד 20 קילו. הייתי אצל מומחים, רצתי. הורדתי 17 קילו במשך שנה וחצי והחזרתי את כל ה־17, פלוס שניים".

     

    איפה זה מפריע לך בכל זאת?

     

    "לעבוד בטלוויזיה זה אומר שאנשים יחבקו אותך, ייגעו בך, בעיקר בבטן. הישראלים הם עם מחבק. אתה יודע כמה פעמים בשבוע אנשים נוגעים לי בבטן? ובואו נזכור שאני לא אישה בהיריון. 'יו, איך השמנת', כאילו הם החבר הכי טוב שלי. אבל אני לא אומר כלום".

     

    מטריד?

     

    "התרגלתי. זה מבאס אותי אבל אני מבין שאנשים רואים בי מעין בן־בית ועושים את זה בנחמדות ולכן זה עושה לי גם טוב. אני דמות צינית שאפשר בקלות לא לאהוב אותה אבל מתברר שכן אוהבים".

     

    גלבוע שירת ב'במחנה', עבר גם בגלי צה"ל ככתב ועורך של 'בוקר טוב ישראל'. "ראיינתי את יצחק שמיר ז"ל והוא התלונן לממונים עליי שדיברתי לא יפה. 15 שנה אחר כך ראיינתי אותו ב'רדיו ללא הפסקה'. לא ידענו שהוא חולה וזה היה אחד הראיונות הלא־נעימים בחיי. לקח לי דקה להבין שמשהו לא בסדר והורדתי אותו מהקו".

     

    הוא עוד הספיק לעבוד בימיו האחרונים של העיתון 'חדשות' ולאחר מכן בילה חמש שנים בהיי־טק, עד שחזר לרדיו האזורי, הגיש חדשות מקומיות בכבלים ומשם הגיע לערוץ 10.

     

    את המומחיות לאוכל קיבלת מהבית?

     

    "לא הייתי במסעדה עד גיל 16, כי ההורים אמרו, 'מה פתאום להוציא כסף על אוכל'. לאמא שלי אין מושג באוכל".

     

    אז איפה הכל התחיל?

     

    "בגיל 16 הלכתי פעם ראשונה למסעדה, סינגינג במבו. אני זוכר את זה כהתגלות. נפתחו לי העיניים ומאז לא נסגרו. נהגתי לחסוך כסף כדי לאכול במסעדות. עד היום זו ההוצאה הכי גבוהה שלי בכרטיס האשראי. מיכל ניב ז"ל לקחה אותי לסטייק הראשון שלי בוויטהול בתל־אביב. איתי אנגל ואני היינו חיילים קטנים ומעריצים שלה, יום אחד פגשנו אותה ברחוב והיא עשתה לנו את היום עם המסעדה הזו. זו הייתה גם הפעם הראשונה ששתיתי כוס יין, עם הסטייק. הייתי שם לפני שלוש שנים וכמעט התמוטטתי מדיכאון כי זה היה גרוע מאוד".

     

    טוב, בוא נעבור לשאלה החשובה באמת: מה החומוס הכי טוב בארץ?

     

    "חומוס המלכים בדיר אל־אסד. טעם מדהים".

     

    razs@yedioth.co.il

     

     


    פרסום ראשון: 18.10.16 , 10:47