במסגרת סבב הראיונות לקידום אלבומו החדש, חשף לאונרד כהן שהוא מוכן למות ועורר מיני סערה. כמה ימים לאחר מכן חזר בו, והוסיף שהוא מתכוון לחיות לנצח. כהן עדיין כאן, אבל לאחר כמה האזנות לאלבום החדש והנפלא שלו, You Want It Darker, אפשר לנסות ולשער לאיזה משתי ההצהרות הוא קרוב יותר כרגע.

שיר הנושא הפותח משרטט את הדרך לאלו שיבואו אחריו. עם מקהלה שמימית ברקע כהן מגיש טקסט שכולו השלמה וענווה ("אם אתה הדילר, אני מחוץ למשחק, אם אתה ההילר, אני שבור וצולע"). בפזמון עולה קולו של החזן החוזר שוב ושוב על המילה "הנני". מבין כל המוזיקאים היהודים החשובים בתרבות הפופולרית, כהן הוא הקרוב ביותר ליהדותו. השיר המרטיט הזה מתפקד כבנו הרחוק של "Who By Fire" ששילב בין הפיוט "ונתנה תוקף" הנאמר בבית הכנסת בימים הנוראים לחוויות של כהן מההופעות בפני חיילי צה"ל במלחמת יום כיפור. זוהי כבר סיבה לרוץ ולהצטייד באלבום הזה. אחריו מגיעות שמונה סיבות נוספות.

כהן אף פעם לא יצר מוזיקה שמחה, אך בגיל 82 הבלוז החם והאיטי שלו נשמע אפל וקודר מבעבר. בהשאלה למגדל הפזמון הפרטי שלו, ניתן לומר שהפעם הוא נמצא עוד כמה קומות למטה. הקול החם והמוכר ירד בחצי אוקטבה, וההפקה של בנו אדם מינימליסטית במיוחד עם הרבה פסנתר ונגיעות של כלי מיתר. על פניו, אין כאן דבר שלא שמענו מכהן בעבר, אבל הוא נמנה על המעטים שמסוגלים למגנט גם מבלי לחדש הרבה. לא יודע אם לאחר הזכייה (המוצדקת) של בוב דילן בפרס הנובל, ימהרו חברי האקדמיה בשוודיה להעניק פרס למשורר פולק־רוק נוסף. במידה וכן, הם יודעים למי להרים את הטלפון.