בתפקיד עצמו
"חמש עם", ערוץ 10, 16:50
גם סביבתו של ראש הממשלה לא הייתה סטרילית אתמול כמו המרחב מאחורי גבו של פנחס ג'ינו, שהתראיין ל"חמש עם" כחצי שנה לאחר האייטם שהעלה אותו לגדולה. לפי הריק באזורו של הפקח מהכנרת, ספק אם עם ישראל למד לנקות אחריו, אבל הוא בהחלט הפנים את הלקח של חבורת הנערים העולצת מאותה אפיזודה אצל רפי רשף: חיים ומוות ביד הפריים.
בהיעדר אטרקציות אנושיות ברדיוס סביר, נותר ג'ינו לבדו עם קבלת פנים מגה־מחויכת של המגישה מיה זיו־וולף, כראוי למי שסומן כגיבור עממי. אלא שהוא, כך נראה, לא פיתח סממני סלבריטאות ואף די מגחך על כל המהומה. תשובותיו היו לקוניות, נטולות חשיבות עצמית, אפילו די רדומות. כן, יש עלייה במודעות המבקרים למצב הניקיון. כן, לפעמים מזהים אותו. ביג דיל.
בשלב מסוים שאלה זיו־וולף את ג'ינו כמה זמן הוא מתכנן להמשיך בתפקידו. "אתה נשמע ממש חדור מטרה, שזה בנפשך", ציינה. ובכן, לטובת מי שצפה בקטע ועשוי להתבלבל בנוגע למשמעותם של הסופרלטיבים האלה, יש להבהיר: ברק אובמה שואג בנאום שקרא לאפרו־אמריקאים להצביע להילארי קלינטון — זו דוגמה לאדם "חדור מטרה". ולא צריך להרחיק עד לפרפורמר בדרגת נשיא ארצות־הברית: גם זיו־וולף הראתה נחישות מהי בתוכנית הבוקר, כשקטעה מרואיין שחזר על השקר שלפיו הראפר תאמר נפאר נוהג להצדיע במועל יד. הטמפרמנט של ג'ינו, איך לומר, לא שם. "תראי, אני סטודנט להנדסה", ענה למחמאות בשפת גוף שכולה מבוכה.
אז ג'ינו אינו קפטן פלאנט, אבל הוא כן דוגמה להתנהלות בריאה מול הכוח המסנוור של חשיפה כה אימתנית. כפי שסירב אז להתחרפן מכמה צעירים לא מנומסים, כך גם לא נענה לפיתוי לתפקד כסמל. לשווא ניסתה זיו־וולף בשלל דרכים לגרום לו להתבטא ככזה, אבל ג'ינו התעקש להישאר מונוטוני ויבש. "מה שהיה בתקשורת עשה את שלו", אמר על השינוי ביחס של המטיילים למשימה הכה מסובכת של הרמת אשפה והשלכתה לפח. לקולו התגנבה נימה של קוצר רוח, שכמו העידה כי גם הוא מיצה את תשומת הלב וישמח אם תשובו אליו ברבע לאף פעם.
באותם רגעים נדמה היה כי ב"חמש עם" מקווים לקצת אקשן תוצרת חוץ, אבל רק אחרי שזיו־וולף הודתה לג'ינו על השיחה, הפציעה ברקע ילדה שאחזה בכלב. בחייאת, לא יכולת לבוא קודם?
בקטנה. בשבוע שעבר התראיין ח"כ דוד ביטן לירון לונדון ונשאל על הצעת החוק שהוא מקדם לסגירת תאגיד השידור הציבורי. התשובות של ביטן בנוגע לחששותיו מזהות האנשים שיועסקו בגוף שנמצא בהקמה היו לקוחות כולן מעולם התחושות: אני מרגיש, לתחושתי וכו'. ובכן, מי צריך עובדות: בערוץ 2 פורסם אמש כי "אם נתניהו יתעקש, בנט וכחלון לא יילחמו על החוק לפירוק התאגיד". ואומנם ספק אם הצופים טורחים לפהק כשהם שומעים על כך, ובכל זאת חשוב לציין כי פרשת התאגיד אינה עומדת בפני עצמה אלא מהווה עוד קרב במערכה על תקשורת חופשית בישראל. להפסד בו יהיו השלכות החורגות מעתידו של השידור הציבורי.
לפנייה לכתב/ת 
