חמישי 25 באפריל 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    חיים הורנשטיין
    חדשות • 20.10.2016
    "בניה דחף אותי לגבעתי. אבל לא רציתי להיות הצל שלו והתעקשתי על גולני"
    ביום שישי 1 באוגוסט 2014, כשהיה בדרכו מבסיס הטירונים לביתו בקריית־ארבע, שוחח דוד שראל בפעם האחרונה בטלפון עם אחיו בניה שראל, מפקד סיירת גבעתי • כמה דקות אחרי שנכנס הביתה קיבלה המשפחה את ההודעה שבניה נפל בקרב ברפיח • שנתיים אחר כך, עם כל כאב האובדן והגעגוע — דוד מסיים קורס קצינים
    יוסי יהושוע

    ביום רביעי הקרוב יעמוד על מגרש המסדרים בבה"ד 1 סג"מ דוד שראל, אחיו הצעיר של רס"ן בניה שראל ז"ל, מפקד סיירת גבעתי שנהרג בצוק איתן. באופן טבעי, השמחה של דוד על קבלת דרגות הקצונה מהולה בעצבות, אבל הוא משוכנע שבניה מביט בו בגאווה מלמעלה — "אפילו שאני עם כומתה חומה ולא סגולה כפי שהוא רצה", הוא צוחק.

     

    דוד התגייס לגולני ב־20 ביולי 2014, 12 ימים לפני הקרב של סיירת גבעתי ברפיח בצוק איתן, שבו נהרג אחיו. "בניה ניסה לדחוף אותי לגבעתי, אבל התעקשתי על גולני ואני לא מתחרט", סיפר אתמול. "שמעתי הרבה דברים טובים על גולני ורציתי להיות חלק מזה".

     

    מי שמתבונן בו לא יכול שלא להבחין בדמיון החיצוני לאחיו. גם בגולני הוא מכונה "האח של בניה". "לא רציתי להיות בצל שלו, ידעתי שאני רוצה להתפתח לבד", הוא מספר. הוא יצא לגיבוש הסיירות של גולני והתקבל לפלוגת העורב בגדוד הסיור. מהר מאוד זיהו המפקדים את הפוטנציאל שלו והוא יצא לקורס מ"כים. משם המשיך לקורס קצינים שאותו הוא מסיים כעת.

     

    ביום שישי 1 באוגוסט 2014 דוד היה בדרכו חזרה מבסיס הטירונים לביתו בקריית־ארבע. 40 דקות לפני ההיתקלות של פלס"ר גבעתי ליד המנהרה ברפיח הספיק בניה לצלצל לאחיו. בשיחה הזאת, כנראה האחרונה שלו, הם החליפו חויות על הימים הראשונים לגיוס והגיבוש בגולני. "תוך כדי הנסיעה הביתה התחילו להגיע הודעות בווטסאפ על היתקלות ברפיח, ואחר כך דווח שמ"פ נהרג", נזכר דוד. "הייתה לי הרגשה לא טובה, בתוכי ידעתי שזה בניה. נכנסתי הביתה ואחרי כמה דקות הגיע קצין העיר והודיע שהוא נהרג".

     

     
    יוסי יהושוע
    יוסי יהושוע

     

     

    בשעות הבאות התבררה התמונה: בניה והקשר שלו, סמ"ר ליאל גדעוני, נהרגו במקום, וסגן הדר גולדין ז"ל נחטף על ידי חמאס למנהרה. סגן מפקד הסיירת, סגן איתן פונד, גילה אומץ לב אישי, נכנס למנהרה לבדו ואיתר חלקים מגופת חברו. אחר כך נכנסו חיילים מסיירת מטכ"ל ומיחידת איתן לאיתור נעדרים והצליחו לקבוע את מותו של גולדין.

     

    בעקבות המוות שלו היו לך מחשבות לעזוב את השירות הקרבי?

     

    "לא. היה מאוד קשה בבית באותה תקופה, אבל בצבא הרגשתי שאני מצליח להתנתק מהנושא. המעבר היה מאוד קשה. אני מאוד מאמין במה שעשיתי ובמה שבניה עשה, ולא היו לי מחשבות לבחור במסלול אחר".

     

    וההורים לא ביקשו שתעזוב?

     

    "הדברים האלה לא שברו אותם, עם כל הכאב והקושי. אני כן מרגיש שקשה להם, אבל ההורים שלי הם גיבורים. הם אנשים שחיים למען הכלל ויש דברים שיותר גדולים מהרגשות הפרטיים שלהם. הם שמחים שיש המשכיות ונתנו לי את ברכת הדרך".

     

    ההורים והאחים של סג"מ דוד יגיעו ביום רביעי לטקס בבה"ד 1. בשבוע שעבר הם חיתנו את בתם הצעירה, ועכשיו מצפה להם שמחה נוספת. "אנחנו גאים בבן שלנו", סיפר האבא שלום שראל. "בשבת הראשונה שלו בצבא הוא בא הביתה לתוך השבעה. הוא התרומם מהמקום הכי נמוך וקשה, ועכשיו הוא מסיים את קורס קצינים ויהיה מפקד צוות לוחמים בעורב גולני. זו תעודת הערכה לבן שלנו, שמצא את כוחות הנפש, ואני שמח שהייתה לו ולנו היכולת לעמוד בניסיון הגדול הזה".

     

    לדברי שראל האב, "לא היו לנו לבטים ולא חשבנו לעצור אותו. אנחנו לא מנהלים את העולם. דווקא המכה קשה שספגנו הביאה אותנו להבנה שאפשר להשתדל עד גבול מסוים ויש בורא עולם שלא עובד אצלנו. אנחנו לא יכולים למנוע ממנו לעשות את מה שהוא בוחר לעשות. אנחנו גאים בו ומקווים שאף אחד לא יעמוד במצב שלנו. סיום הקורס הוא לא נקודת סיכום עבורנו אלא נקודת ציון שנותנת הזדמנות להתבונן לאחור ולראות את הדרך שכולנו עשינו".

     

    דוד יודע שבכל מקום הוא מוכר כאח של בניה, אבל לא נותן לעובדה זו לעמוד בדרכו. "אין מעמדות בצבא", הוא אומר. "מה שרלוונטי זה מי אתה ומה הכישורים שלך. אני לא מרגיש מסומן".

     

    מתכוון להישאר במסלול קרבי כמו אחיך?

     

    "אעשה מה שטוב לי ולצבא. אני בטוח שגאוותו של בניה באחיו הצעיר גדולה, והוא שמח שהמשפחה שלנו ממשיכה להניף את הדגל של אהבת המדינה ומוכנה לשלם את המחיר".