מעוטף עזה ועד המרכז: כל הארץ הקפות

צפו: המפכ"ל חוגג ב"בארבי" (צילום : חגי דקל)

כך נראו החגיגות במוקדי השידור השונים (צילום: רועי עידן, בראל אפרים, חגי דקל וליאור פז)

שמחים בתל אביב (צילום: מוטי קמחי)

בבוקר החג (ב') מעט לפני השעה שש וחצי, נשמעה אזעקת "צבע אדום" ביישובי שער הנגב. רקטה שנורתה מאזור צפון רצועת עזה לעבר ישראל התפוצצה בשטח הפלסטיני, ולא חצתה את הגדר. בצה"ל הוחלט להגיב על הירי, וכלי טיס תקף מטרה של חמאס באזור שממנו נותרה הרקטה.

מפכ"ל המשטרה מרכז מעגל החוגגים ב"בארבי"

עוטף עזה: הסולידריות ושמירת השגרה - זה החוסן שלנו

תושבי עוטף עזה התעוררו לבוקר חג מתוח, כשברקע נשמעו פיצוצים ורעש מטוסים. אך חרף המתיחות, יצאו מאות אזרחים הערב לאירוע ההקפות המסורתי המתקיים במועצה האזורית אשכול, בהשתתפות חיילי אוגדת עזה המשרתים באזור, קציני האוגדה וחיילי החטיבות.

(צילום: בראל אפרים)

ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני, אמר ל-ynet: "אירוע ההקפות השניות הוא חגיגי ומיוחד במינו, ומפגיש את כלל אוכלוסיות המועצה בשמחה משותפת - דתיים, חילונים, נשים, גברים וילדים, יחד עם חיילי אוגדת עזה המשרתים באזור ומגנים עלינו יום ולילה. המציאות הביטחונית השברירית המאפיינת את חיינו כאן לא מנעה ולא תמנע מאתנו בשום אופן לחגוג. להיפך, הניצחון שלנו והמרכיב המרכזי בחוסן של תושבי עוטף עזה, הם השמירה על שגרת החיים והסולידריות החברתית יוצאת הדופן של התושבים".

עם החיילים באשכול (צילום: בראל אפרים)

לא רחוק משם, במועצה האזורית שער הנגב שבילתה אף היא בבוקר של אזעקות, נערך אירוע מרכזי ברחבת חדר האוכל של קיבוץ מפלסים בהשתתפות מאות תושבים וילדים. למרות אירוע הירי הבוקר אין כל הנחיות מיוחדות לתושבי האזור.

הרב לאו בתל אביב: כאן החלו ההקפות השניות

בכיכר רבין בתל אביב החלו הההקפות הרשמיות בתקיעת שופר, שסימלה את סיומם של ימי החגים - ובסימן אחדות עם ישראל. רב העיר, ישראל מאיר לאו, בירך את הנוכחים. הרב חיים גנץ, ראש ישיבת "מעלה אליהו" בתל אביב וכן אלדד מזרחי, ראש המועצה הדתית, היו בין הנכבדים שנטלו חלק באירוע.

חוגגים בתל אביב (צילום: מוטי קמחי)

"בעבר לא היה דבר כזה הקפות שניות בארץ", סיפר הרב לאו. "שמיני עצרת ושמחת תורה חד-הם בארץ ישראל. אבל בגולה חגגו את שמיני עצרת היום, ועכשיו מתחילה שם שמחת התורה. בשנת תש"ג, אוקטובר 1942, לפני 74 שנים, יצא הרב ידידיה פרנקל זצ"ל, שהיה אז הרב הראשי בתל אביב, מבית הכנסת. הייתה זו תקופת מלחמת העולם השנייה, והוא יצא מבית הכנסת הקטן שלו, 'אהבת חסד', ואמר לציבור שבירך אותו בשנה טובה: בגולה עכשיו שמחת תורה, אבל אין שם שמחת תורה. אין שם בתי כנסת פתוחים, אין ריקודים לכבוד התורה - בואו נהיה אנו לפה לכבוד המיליונים באירופה שאינם יכולים לשמוח הערב. נעשה הקפה לזהות והזדהות עם אחינו שאינם יכולים לחגוג. והוא פתח במילים: 'אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא, אנא ה' עננו ביום קוראנו'. והם פתחו בריקודים.

"ואז יצאו בקהילה הבוכרית והצטרפו עם ספרי התורה בנוסח ספרד, עדיין עם התלבושות הבוכריות המסורתיות. ואליהם הצטרפו גם בתי הכנסת של יוצאי סלוניקי, והתחילו לבוא חסידים של גור ומודז'יץ, וכעבור שנה כבר הייתה תזמורת מכבי האש שליוותה את החוגגים. ומאז התחילה בתל אביב - ומממילא בארץ ישראל כולה - המסורת של הקפות שניות, כהזדהות עם היהודים שאינם יכולים לקיים את החג.

(צילום: מוטי קמחי)

"זו התרומה של תל אביב לתרבות הישראלית. אירוע שהוא לא חיקוי ולא יבוא של שום דבר אחר. זה מקורי של תל אביב - ושל מדינת ישראל".

תל אביב: כאן הכל התחיל, כהזדהות עם יהודי אירופה בשואה, שלא יכלו לחגוג (צילום: מוטי קמחי)

המוני יהודים חגגו את "שמחת תורה", האחרון בחגי תשרי, ובו מציינים את סיום מחזור הקריאה השנתי בה בבתי הכנסת. הוא נחגג בריקוד עם ספרי תורה ובקריאה בפרשת "וזאת הברכה", החותמת את ספר דברים, שוב ושוב – עד שכל איש וילד (ובקהילות שוויוניות ופמיניסטיות גם נשים) - יוכלו לעלות לתורה ולקחת בה חלק. לאחר מכן מתחילים לקרוא שוב מ"בראשית", כסמל להמשכיות הלימוד.

שאול מזרחי, הבעלים של הבארבי, סיפר ל-ynet בעבר כי "הכל התחיל כשפנו אלי לעשות את ההקפות במועדון,  בהתחלה לא ידעתי לקראת מה אנחנו הולכים, אבל אחרי שראיתי את השמחה האמיתית שהייתה לחוגגים ולי, החלטתי להפוך את זה למסורת, ואני פותח לרווחה את שערי הבארבי בכל מוצאי שמחת תורה להקפות. אחרי החגיגות אנשים באים להגיד לי תודה, אבל מבחינתי התודה בסיפור הזה היא לכל אלה שמגיעים והופכים את זה לחוויה כזו".

הודיות: חוגגים בגליל עם ניצולי שואה

80 ניצולי שואה חיבקו את ספרי התורה עם חניכי כפר הנוער הודיות, השוכן בגליל התחתון ( צילום: אורן ברקאי)

"כל הקפה - תחושת ניצחון על הצורר הנאצי" ( צילום: אורן ברקאי)

האירוע התקיים זה השנה הרביעית ומלבד כפר הנוער, נטלו בו חלק גם הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, והתאחדות יוצאי רומניה בחיפה. "הריקוד עם ניצולי השואה מצד אחד ועם החיילים מקורס נתיב, מצד שני, העניק לי את התחושה כי אני חלק ממהלך היסטורי", אמרה עדן טיבגו, בוגרת הכפר ( צילום: אורן ברקאי)

גבעת שמואל: עם בנט ושקד

במעוז הציונות הדתית רקדו יחדיו תושבי העיר: המפכ"ל רוני אלשיך, המשנה ליועמ"ש משרד המשפטים רז נזרי, ראש העיר יוסי ברודני - ואליהם הצטרפו גם השרים נפתלי בנט ואיילת שקד שחרו את הרחבה עם אלפים מתושבי העיר וחניכי "בני עקיבא" ו"עזרא". הרקידו ושמחו - נתנאל קופרמן והלהקה, אף הוא תושב העיר. אלא מה.

איילת שקד ונפתלי בנט קורעים את הרחבה

(צילום: שלומית מנטל)

ראש העיר יוסי ברודני

(צילום: אילן סגל)

ירושלים: עם החסידויות של מאה שערים

(צילום: EPA)

גני תקווה: חוגגים עם האדמו"ר מסאסוב

צילום: איתן אלחדז

האדמו"ר רבי דוד יוסף טייטלבוים (צילום: איתן אלחדז)

גוש עציון: החיילים רקדו עם ספרי התורה

חיילים ומתיישבים ערכו הקפות שניות ב"פינה החמה" סמוך ליישוב אפרת (צילום: EPA)

שומרון: דתיים וחילונים מדגימים אחדות

ההקפות ביישוב עץ אפרים (צילום: מועצה אזורית שומרון)

(צילום: מועצה אזורית שומרון)

"התרגשות גדולה לראות את תושבי השומרון, חילונים לצד דתיים, רוקדים יחד בערב הזה בכל רחבי השומרון, שבו 45% מהתושבים הם חילונים, ומקיימים את המצווה הגדולה ביותר בערב הזה: אחדות ישראל". ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, ביישוב יקיר (צילום: מועצה אזורית שומרון)