yed300250
הכי מטוקבקות
    ממון • 24.10.2016
    המיזוג ומתנגדיו
    סבר פלוצקר

    הדינוזאורים חוזרים? לאו דווקא. ההודעה של חברת התקשורת AT&T על רכישת השליטה בחברת הבידור והמדיה 'טיים וורנר' ב־84.5 מיליארד דולר לא חייבת לברוא דינוזאור תאגידי חדש. אפשר שתיוולד חיה מזן אחר – גדולה אך שרירית, כבדה אך גמישה. חיה תאגידית עם כוח כמו־מונופוליסטי ומוח יצירתי.

     

    ואפשר גם שלא. הזיווג הקודם, שהוליד בשנת 2000 את תאגיד הענק Time Warner AOL, נגמר בכי רע. טיים וורנר שילמה על AOL – 'אמריקה און ליין', אז ספקית האינטרנט מספר אחת בארה"ב – מחיר מופקע שלא שיקף ערך כלכלי ריאלי, רק את בועת הדוט.קום. כעבור זמן קצר הבועה התפוצצה, ספקיות אינטרנט ירדו מגדולתן, אמריקה און ליין חדלה להרוויח, ושבועונים כמו טיים נפגעו מבריחת הפרסומות לרשת. הדינוזאור ההוא התפרק: AOL נרכשה (בסכום פעוט) בידי חברת הסלולר 'וורייזון', וקבוצת טיים וחברת הכבלים של וורנר נפרדו מהקונצרן והפכו ליחידות עצמאיות. מה נותר בו? ערוצי הטלוויזיה בכבלים HBO, CNN ו־TNT, ואולפני האחים וורנר. לפני שנתיים הציעה פוקס - חברת ההפקות, התקשורת והכבלים - לקנות בכ־68 מיליארד דולר את טיים וורנר המוקטנת, ונדחתה בבוז.

     

    למתבונן מבחוץ קשה להבין איך היא שווה 84.5 מיליארד, כששוויה הבורסאי, ערב פרסום הידיעה על המיזוג המתוכנן, היה אותם 68 מיליארד. נראה ש־AT&T חושבת שמצאה אוצר נדיר, ובטיים וורנר סבורים שמצאו פראיירים.

     

    העסקה אושרה מהר, כדי להקדים את ההודעה לבחירות לנשיאות, בידי דירקטוריונים בשתי החברות. ביסודה מצויה התפיסה כי האינטרנט הוא העתיד הטכנולוגי של שידורי הטלוויזיה. AT&T, חברת טלפוניה שפורקה ב־1984 בהוראת רשות ההגבלים וחוברה מחדש ב־2006 (לא כולה, חלקים ממנה הרכיבו את וורייזון), בטוחה שמה שחסר לה כדי לכבוש את המרחב הסלולרי והאינטרנטי של אמריקה הוא תוכן עילי. תוכן כזה מופק באולפני ובערוצי טיים וורנר, אבל תג מחיר של 84.5 מיליארד דולר נראה מופרז.

     

    השווי הבורסאי של AT&T ביום שישי היה 233 מיליארד דולר, והיא לא תתקשה לגייס מימון לעסקה. היא עלולה להתקשות לקבל היתר מרשות ההגבלים ומרשות התקשורת הפדרלית. המועמד הרפובליקני לנשיאות, דונלד טראמפ, הזדרז להודיע שהוא מתנגד לעסקה. התנגדות קולנית הביע גם הסנאטור השמאלני ברני סנדרס, אשר התמודד מול הילארי קלינטון על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות והפסיד. קלינטון עצמה נמנעה עד כה מהבעת דעה, ונוטה להשאיר את הטיפול לרגולטורים.

     

    הרשויות אישרו בזמנו לחברת טלפוניה וכבלים אחרת, 'קומקסט', לקנות מידי התאגיד התעשייתי 'ג'נרל אלקטריק' את ערוץ הטלוויזיה NBC וספיחיו. יש הטוענים כי הבעלים החדשים הזרימו לערוץ כסף והעלו אותו על דרך המלך; לדעת אחרים, קומקסט ניצלה את בעלותה כדי להתנכל למתחריה. אנליסטים ופרשנים בארה"ב, המעריכים שקלינטון תושבע לנשיאה, מעריכים גם שהמיזוג יאושר, אם כי בהגבלות העלולות להפכו לבלתי כדאי.

     

    20 השנים האחרונות מלמדות שבשוק התקשורת, הרגולציה לא משיגה את המציאות המשתנה – לא בטכנולוגיה, לא בשליטה ולא בתכנים. אין פקידים ורגולטורים היודעים לקבוע את המבנה הנכון לענף הסוער הזה, ואתהמידה הראויה של התערבות ממשלתית. כך באמריקה, כך אצלנו.

     


    פרסום ראשון: 24.10.16 , 19:59
    yed660100