שישי 16 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    Infantes Isabel/PA Photos/ABACA
    7 ימים • 25.10.2016
    מסיבת התה של תרזה
    בעיקשות, בנחישות, בלי התנצלויות ועם חיבה לא מוכחשת לנעליים, מסתערת תרזה מיי, ראשת הממשלה החדשה של בריטניה, על אתגרים גדולים: לנתק את אנגליה מהאיחוד האירופי, לאחד מחדש את הממלכה השסועה ולשמור על סקוטלנד בפנים
    יניב חלילי, לונדון

    העובדה שהצליחה להגשים את חלום נעוריה ולהפוך לראשת ממשלת בריטניה — אמנם לא הראשונה בהיסטוריה, כמו שקיוותה, אלא השנייה — לא בילבלה את תרזה מיי. ביומה הראשון בתפקיד הרם, שעות ספורות לאחר שהוכתרה לראשת ממשלה, יצאו היא ובעלה פיליפ בשיירה מאובטחת אל בית בצפון לונדון, ביתו של הרב הראשי של בריטניה, אפרים מירוויס. מיי ידועה כליידי שאצלה מילה זו מילה, וארוחת הערב אצל הרב נקבעה שלושה חודשים לפני מינויה. אז, איש לא שיער כי משאל עם אחד יחולל סערה בבריטניה, יגרום להתפטרות ראש הממשלה המכהן ויביא למינויה של שרת הפנים, שנחשבה לשרה די אפורה, לתפקיד הבכיר ביותר בממלכה. "העובדה שהיא הגיעה לארוחת הערב, רגע לפני שהיא נוטלת לידיה את המושכות של משרה כה חשובה, משקפת את נחישותה לקיים את התחייבויותיה ואת הערכתה לקהילה היהודית של בריטניה", פסק הרב.

     

    המינוי של מיי הוא חדשות טובות מאוד לישראל — בבריטניה כבר הגדירו אותה ראשת הממשלה הכי פרו־ישראלית שישבה ברחוב דאונינג 10 מאז ומעולם. גם אם מיי לא תתמוך בהרחבת ההתנחלויות ולא תחרוג מהעמדה הבינלאומית באשר לנוכחות ישראל בשטחים, סביר להניח שהיא תתייצב להגן עליה כשתידרש לכך.

     

    בשש שנות כהונתה כשרת הפנים — בבריטניה מתייחס התפקיד הן לענייני פנים והן לביטחון פנים — ובניסיונה להתמודד עם איום הטרור המתגבר, הפכה מיי את הקשר עם ישראל לנכס אסטרטגי. לפני כשנתיים, זמן קצר לפני מבצע "צוק איתן", אף הגיעה לארץ לביקור ממלכתי. על רשמי הביקור סיפרה כאורחת הכבוד במסיבת יום העצמאות של ארגון בני עקיבא בבריטניה אשתקד. "זה כבוד עבורי לחגוג עימכם את יום העצמאות", אמרה באירוע, כשאת המילים "יום העצמאות" ביטאה בעברית. "ישראל המודרנית היא הגשמת מאבקם של דורות רבים".

     

    בנאום זה התייחסה מיי גם לנושא שעליו עמלה כשרת הפנים — הגדלת המימון לאבטחת מוסדות יהודיים — והבטיחה לנוכחים, כי "ביטחון יהודים לא יילקח כמובן מאליו. עלינו לנקוט את כל האמצעים למגר את האנטישמיות מבריטניה. ליהודים בארצנו יש היסטוריה ארוכה של תרומה — לא רק בעבר, אלא גם היום ובכל יום. ללא אזרחיה היהודים, בריטניה לא תהיה אותה בריטניה".

     

    AFP
    AFP

     

     

    אולם על סדר יומה של מיי עומדים אתגרים בוערים יותר מאשר הקשר של בריטניה עם ישראל. 51.9 אחוז מהבריטים, שתמכו בנטישת האיחוד האירופי, מול 48.1 אחוז שהתנגדו לברקזיט, משקפים מדינה שסועה וכואבת. מיי תצטרך לא רק לאחד את השורות, אלא גם להוביל להסכם שצפוי לעורר רוגז בשני הצדדים. וכאילו זה לא מספיק, למיי מצפה משימה גדולה נוספת: המערכה נגד פירוקה של בריטניה הגדולה. הצפי הוא כי אם ייערך בסקוטלנד משאל עם, יצביע הרוב בעד עצמאות ופרישה מבריטניה.

     

    כשמאחוריה יותר ממאה ימים כראשת הממשלה, ומעל ראשה ענן של חוסר ודאות, מיי ניצבת בפתחה של תקופה חדשה: סופו של עידן בריטניה באירופה. סופה של הסולידריות האירופית שנבטה עם קריסת ברית־המועצות. סופו של חזון אירופה הגדולה והעוצמתית, שמשמשת מודל לחיקוי עבור מדינות רבות. כניסתה לתפקיד מסמנת את הופעתם של הסדקים הראשונים ביבשת, שרק לפני ארבע שנים זכתה — באמצעות האיחוד האירופי — בפרס נובל לשלום.

     

    דאעש על הכוונת

     

    מיי, שחגגה בתחילת החודש 60, היא אמנם מנהיגת המפלגה השמרנית, אך הרקע שלה נטוע עמוק דווקא במעמד הפועלים. תרזה ברזייר, זהו שם נעוריה, גדלה והתחנכה בכפר וויטלי במחוז אוקספורד. אביה היה כומר בכנסייה האנגליקנית, שנהרג בתאונת דרכים כשהייתה בת 25. אמה נפטרה שנה לאחר מכן מטרשת נפוצה.

     

     
    AP
    AP

     

     

    חבריה בכפר סיפרו כי כמו הילדה מרגרט תאצ'ר, האישה הראשונה בתפקיד ראשת ממשלת בריטניה, נהגה מיי לעבוד במאפייה בסופי שבוע כדי להרוויח דמי כיס. כמו תאצ'ר, גם מיי למדה באוניברסיטת אוקספורד. היא נחשבה לסטודנטית בולטת, אם כי לא הפרטנרית המושלמת לערב שכרות. לימודים וקריירה קדמו אצלה לכל.

     

    בשנה השלישית ללימודי התואר הראשון בגיאוגרפיה הכירה את פיליפ מיי, אז נשיא אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה. מי ששידכה ביניהם הייתה חברה משותפת של השניים, סטודנטית בשם בנזיר בהוטו, שלימים הפכה לראשת הממשלה של פקיסטן. תרזה ופיליפ נישאו בשנת 1980 בטקס צנוע.

     

    מאז ומתמיד היו למיי שאיפות פוליטיות גדולות. חבריה מהכפר זוכרים איך דיברה בגיל צעיר מאוד על רצונה להיות ראשת הממשלה. גם פט פרנקלנד, שלמדה איתה באוניברסיטה, שמעה ממנה על הרצון הזה. "כשמרגרט תאצ'ר נבחרה לתפקיד ב־1979, תרזה מאוד התאכזבה שהיא לא תהיה ראשת הממשלה הראשונה בהיסטוריה של בריטניה", סיפרה לבי־בי־סי.

     

    תאצ'ר הייתה מודל לחיקוי עבורה, אלא שבניגוד לה, דרכה הפוליטית של מיי הייתה רצופה מהמורות. הניסיון הראשון שלה להתמודד על מושב בפרלמנט, ב־1992, הסתיים בכישלון. כך גם הניסיון השני, שנתיים מאוחר יותר. רק ב־97' זכתה מיי במושב הנכסף. מאז ועד היום היא מייצגת את מחוז מיידנהד בפרלמנט.

     

     
    REUTERS
    REUTERS

     

     

    בשנותיה הראשונות בפרלמנט עסקה בעיקר בנושאים כמו חינוך וקידום נשים. היא הייתה שרת החינוך והתעסוקה בממשלת הצללים, ובשנת 2002 הפכה לאישה הראשונה שנבחרה לתפקיד יו"ר המפלגה השמרנית, כשזו הייתה נטועה בערבות האופוזיציה. כשדיוויד קמרון נבחר להוביל את המפלגה, הוא קידם את מיי, וכשהפך לראשונה לראש הממשלה מינה אותה לשרת הפנים. במסגרת תפקידה זה הפכה מיי לאחת הנשים היחידות החברות במועצה לביטחון לאומי בבריטניה. בנוסף לכך כיהנה גם כשרה לענייני נשים ושוויון מגדרי.

     

    כשרת הפנים היא נחשבה לשרה קשוחה ועיקשת, שלא מהססת להביע את דעותיה ולקדם חקיקה, גם כשמדובר בצעדים מאוד לא פופולריים. כך, למשל, ביקשה לבטל את הוצאתם של גברים מכים מבתיהם ולהגביל את מספר אשרות העבודה למהגרים שאינם תושבי האיחוד האירופי, וצידדה בקיצוצים חדים בתקציבי הרווחה. היא תמכה בהגברת הכוח הניתן לשוטרים לדיכוי מהומות ויזמה וקידמה הצעת חוק, המחייבת את ספקיות האינטרנט וחברות הסלולר לאסוף מידע על משתמשים, ואף למסור אותו למשטרה במקרה הצורך. הצעת החוק עוררה שערורייה בשל הגבלת חופש הפרט ונחסמה. אולם בשנה שעברה, כשקמרון זכה בבחירות ברוב גדול, הצעת החוק נתקלה בהתנגדות פחותה, לנוכח איומי הטרור הגוברים והצלחת דאעש לגייס לשירותיו יותר מאלף אזרחים בריטים באמצעות האינטרנט. מיי נתפסה על ידי רבים כמי שראתה את הנולד.

     

    אייקון פמיניסטי

     

    עמדותיה ואמירותיה התקיפות כבר הקנו לה את הכינוי "גברת הברזל החדשה". "מפלגת השמרנים מצאה עוד גברת ברזל אחת, בדמותה של תרזה מיי", הכריז ה"טלגרף" לאחר בחירתה של מיי לתפקיד שמילאה תאצ'ר לפני כארבעה עשורים. הדברים נשענו גם על נאום ההכתרה של מיי, שהזכיר את נאומיה המוקדמים של תאצ'ר, כששתי הנשים דיברו על אי־שוויון חברתי ועל מחויבותן לפעול בנושא. תאצ'ר נחרתה בתודעה כראש הממשלה הכי לא חברתית שהייתה בבריטניה זה עשורים, וגם מיי לא בדיוק נתפסת כסוציאליסטית גדולה.

     

    אבל יש הבדלים בין השתיים. מיי, כמו תאצ'ר, היא אייקון פמיניסטי, אלא שתאצ'ר, למרות שהייתה מודל לחיקוי עבור דור שלם של נערות ונשים בעולם, נמנעה מלקדם נשים ורצתה להיות האישה היחידה בצמרת. מיי, לעומתה, מגדירה את עצמה פמיניסטית בלי להתנצל ולא מהססת לקדם נשים. בשנה שעברה, זמן קצר לפני הבחירות הכלליות, היא נפגשה עם מועמדות לפרלמנט. מיי אמרה להן: "בכל מקום יש כיסא ועליו השם של כל אחת מכן". עם כניסתה לתפקיד קידמה מיי לתפקידי מפתח שורה של נשים, בהן גם אמבר רוד, שנכנסה לנעליה כשרת הפנים.

     

    אלא שבעוד תאצ'ר ניסתה לסגל לעצמה מניירות שנתפסו גבריות ולטשטש סממנים "נשיים" בהתנהגותה, מיי יכולה לדלג בנעלי העקב שלה בקלילות מעל מהמורות מעין אלה. היא לא נבהלת מקצת שיק. ב־2002 הגיעה לאירוע בנעלי עקב מנומרות שלכדו את תשומת ליבו של הציבור ושפכו אור על חיבתה לנעליים. המנהיגה אף הפגינה הומור עצמי לפני כשנתיים, כש"הדיילי מייל" פירסם תמונות שלה ושל דוגמנית־העל הבריטית קארה דלווין, כשהן לובשות אותה חליפה של מעצבת־העל ויוויאן ווסטווד. "האם תרזה מיי היא קארה דלווין החדשה?" לעגו ב"דיילי מייל", אך מיי הוציאה מיד את העוקץ: "אני חושבת שאפשר לומר בביטחון שהתשובה לשאלה היא 'לא'", השיבה. "עולם האופנה לא הפסיד".

     

    הסופרת והעיתונאית המוערכת קתרין מאייר, אחת מחברותיה הקרובות של מיי, מספרת כי למנהיגה הקשוחה יש צד אחר ולא מוכר. "היא אישה רצינית, אבל באותה נשימה היא אוהבת לדבר על בגדים, חופשות ונושאים 'נשיים' אחרים". העיסוק בהופעתה החיצונית הלך וגבר, אחרי שב־2013 איבדה מיי קילוגרמים רבים ממשקלה. העיתונים ניסו לנחש אם היא התחילה להתאמן בקביעות במכון הכושר, או אם הלחץ בעבודה גרם לה לדלג על תה מנחה וכריך מלפפונים. לאלה וגם לאלה השיבה כי היא אובחנה כסובלת מסוכרת ונאלצה לשנות את התפריט שלה.

     

    השנה שוב הושלכה אל הזירה השוביניסטית בעל כורחה — על ידי אישה. אנדריאה לידסום, חברת הפרלמנט שהתמודדה מולה על ראשות הממשלה בפריימריז של המפלגה, אמרה כי מעצם היותה אֵם יש לה "אינטרס גדול מאוד לנהל את עתידה של בריטניה". לידסום לא הסתפקה בכך ושלחה עוד חץ ארסי. "אני בטוחה שתרזה עצובה מאוד שאין לה ילדים, לכן אני לא רוצה שהתחרות בינינו תהיה על בסיס 'לאנדריאה יש ילדים ולתרזה אין'", הוסיפה.

     

    הביקורת כלפי לידסום על האמירה המכוערת הייתה כה גדולה, שהיא הבינה שאין לה סיכוי ממשי לנצח בפריימריז — ודרכה של מיי אל המעון בדאונינג 10 נסללה. מיי היטיבה לנצל את המשבר, ובכנות האופיינית לה סיפרה על הקושי שהיה כרוך בידיעה כי לא תוכל להרות. "פיליפ ואני קיבלנו את הידיעה בעצב, אבל בהבנה, ומצאנו נחמה בחיי הנישואים הטובים שלנו", אמרה בראיון ל"דיילי מייל". "מובן שהדבר משפיע עליי. אני רואה את החברות שלי, אמהות לילדים בוגרים, אבל אני מקבלת את הקלפים שהחיים חילקו לי. לפעמים קורים דברים שהייתי מעדיפה שלא היו קורים, לפעמים יש דברים שהייתי רוצה לעשות, אבל אינני יכולה. יש זוגות רבים במצב דומה". היא הוסיפה כי היא ובעלה "מוצאים שמחה בדברים אחרים בחיינו", אך סירבה לדבר על ניסיונות להרות, אולי כדי לא לעורר רחמים. "אני מאמינה גדולה בכך שאתה מסתגל למציאות. אני מנסה לא לחיות בעבר", סיכמה.

     

    כן לגרעין

     

    השוואה בלתי נמנעת נוספת היא בין מיי לאנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה. כמו מרקל, גם מיי תוארה על ידי עמיתיה למפלגה כ"משעממת, אפורה ואמביציוזית". קולגה שלה סיפר כי "מיי היא אישה שבאה לעבוד". אחר אמר כי הגישה שלה בעבודה היא "אל תסתבך איתי". כמו מרקל, גם מיי זכתה לביקורת שוביניסטית על סגנון לבושה, כאילו יש בו כדי להצביע על עבודתה.

     

    מרקל ומיי, שתיהן בנות לאנשי דת נוצרים, ושתיהן גדלו בסביבה שנשענה על סדר שמרני ועל אמונה באל. חברים של שתי המנהיגות תיארו אותן באופן דומה. חבריה של מרקל סיפרו בעבר כי היא הייתה אישה מחושבת ומרובעת. חבריה של מיי מאוניברסיטת אוקספורד תיארו אותה השנה כ"אישה בעלת צד אחד — ולא מדובר בצד פרוע". שתי הנשים הואשמו בהיעדר משנה סדורה ובהמרתה בסדר יום פרקטי ומשתנה לפי הצרכים הפוליטיים.

     

    רבים, שמבקשים לפענח מה יהיה אופי כהונתה של מיי כראשת הממשלה, מסתכלים בעיקר על העבר — על הצעות החוק השנויות במחלוקת שבהן תמכה, על הכנות שבה הביעה דעות לא אהודות, על הצעדים שבאמצעותם ניסתה להצר זכויות אדם ואזרח. אך כרגע נראה שהיא נחרצת פחות.

     

    בנאומה הראשון כראשת הממשלה אמרה מיי כי היא תומכת בגישה המאחדת. יומיים אחרי שנכנסה לתפקיד נסעה לסקוטלנד — על מנת לאותת לסקוטים כי היא חפצה בהישארותם בממלכה המאוחדת. היא נפגשה שם עם השרה הממונה על ענייני סקוטלנד, ניקולה סטרג'ון, למפגש פסגה של שתי הנשים החזקות בפוליטיקה הבריטית.

     

    אבל חודשי כהונתה הראשונים היו מלאים לא רק בפוטו־אופים: מיי פיטרה שישה חברי קבינט שכיהנו בממשלתו של קמרון והחליפה אותם באנשי שלומה. ממשלתה נחשבת לימנית יותר מזו של קודמה. לאחרונה הביעה עמדה תקיפה בנושא השימוש בכוח גרעיני. כשנשאלה אם תאפשר שימוש בו אמרה בלי למצמץ: "כן. המשמעות של הרתעה היא שאויבינו יידעו שאנחנו מוכנים לשימוש בנשק הזה — בניגוד לאמירות של כמה מחברי הלייבור, שאומרים שיש לנו כוח הרתעה גרעיני, אבל לא לעולם לא נשתמש בו".

     

    עם כניסתה לתפקידה אותתה מיד כי תממש את הצו הדמוקרטי שהתקבל במשאל העם, למורת רוחם של רבים, שקיוו כי תוכל לשנות את ההכרעה. "ברקזיט הוא ברקזיט", הכריזה. היא עצמה, לפני משאל העם הגורלי, הביעה תמיכה שקטה במחנה ההישארות באיחוד. בכך נתפסה כמי שלא התאמצה יותר מדי לעשות נפשות למען המחנה שלה, כדי להישאר רלוונטית בכל תרחיש — גם כשבוריס ג'ונסון, היריב הגדול שלה, שתמך בפרישה, סומן כמועמד הוודאי לרשת את כיסאו של קמרון. היא לא שיערה בנפשה כי תיבחר כה מהר לראשות הממשלה.

     

    כראשת הממשלה מיי מיעטה לדבר על מתווה הפרישה המסתמן. רק לאחרונה הודיעה כי היא מתכננת להפעיל את סעיף 50 של אמנת ליסבון, שהוא יריית הפתיחה ליציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי, והצהירה כי כל תושבי האיחוד שמתגוררים בבריטניה יוכלו להישאר גם אחרי הברקזיט. היא בקושי התייחסה לסעיפים שיידרשו בהסכם הסופי. היא הרי יודעת שכל הבעת דעה בנושא תוביל לקולות כועסים במחנה כלשהו — והיא צריכה להיכנס למשא ומתן כשמאחוריה תמיכה רחבה ככל האפשר בבריטניה.

     

    עם אופוזיציה צפויה מיי להתמודד דווקא בשורות מפלגתה. היא ניסתה למזער נזקים כשמינתה את ג'ונסון לשר החוץ. היא ידעה שרק מינוי בכיר שיינתן לו יספק לה שקט מכיוונו של מי שרואה עצמו מועמד ראוי לרשת את כיסא ראש הממשלה. במינוי הזה הטילה מיי את העבודה המלוכלכת על מתנגדיה הגדולים ביותר, אלה שתמכו בפרישה מהאיחוד. רוצה לומר: ביקשתם לצאת מהאיחוד? הנה, המלאכה בידיכם.

     

    אבבא ומוצרט

     

    ומה עושה מיי בשעותיה הפנויות? היא חובבת בישול, ובביתה יש יותר ממאה ספרי מתכונים. היא גם אוהבת לטייל בטבע, אולם נראה כי היא תצטרך לאפסן את התחביב הזה באחד החדרים בדאונינג 10. בימי ראשון היא פוקדת את הכנסייה עם בעלה, פיליפ, העובד בסיטי של לונדון. פיליפ נמנע ככל האפשר מחשיפה, בדומה לדניס תאצ'ר, בעלה של מרגרט. כשנשאל על ההשוואה ביניהם, ענה ביובש: "דניס יש רק אחד, מה גם שבניגוד אליו, אני לא אוהב לשחק גולף".

     

    בין השירים האהובים עליה ציינה מיי את "דנסינג קווין" של להקת אבבא, לצד יצירות של מוצרט, ואילו כשנשאלה מהו בעל חיים החביב עליה, סיפרה שהיא אוהבת כלבים והוסיפה: "כמו אינדיאנה ג'ונס, אני שונאת נחשים. עכשיו אנשים ודאי יתהו למה אני פוליטיקאית". •

     


    פרסום ראשון: 25.10.16 , 21:52