ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    חדשות • 25.10.2016
    בעקבות "מלינקה" | האם חדרה חפרפרת סובייטית לצמרת השב"כ?
    חומר סודי ביותר שהעתיק בכיר בקג"ב הגיע לידי "ידיעות אחרונות" • על פי המסמכים, רשימת הסוכנים שהפעיל ארגון הביון הרוסי בישראל כללה חברי כנסת, אנשי מודיעין, מהנדסים שעסקו בפרויקטים רגישים וקצינים בכירים בצה"ל • החשיפה המלאה: ביום שישי במוסף "7 ימים"
    רונן ברגמן

    שלושה חברי כנסת, קצינים בכירים בצה"ל — כולל אחד שהיה חבר במטכ"ל — מהנדסים ועובדים בפרויקטים מסווגים, כמו מטוס הלביא וטנק המרכבה — וגם אנשי מודיעין בתפקידים רגישים. על פי מסמכים סודיים ביותר של הקג"ב, שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות", אלו היו רק מקצת מהסוכנים והמרגלים שהפעיל בישראל ארגון הביון הסובייטי הידוע לשמצה. חלקים נרחבים מרשימת הסוכנים והמרגלים שמצוינת במסמכי הקג"ב ייחשפו בפרויקט מיוחד שיתפרסם במוסף "7 ימים" בשישי הקרוב.

     

    את המסמכים החשאיים העתיק במשך קרוב ל־20 שנה ואסילי מיטרוקין, סוכן קג"ב לשעבר, שהפך לבכיר בארכיון הארגון. מיטרוקין נחשף לטיהורים הגדולים שביצע השלטון הסובייטי והחליט לפעול. "לא יכולתי להאמין כי רשע כזה קיים", סיפר לפני מותו. תוך סיכון חייו הטמין מיטרוקין את המסמכים בכדי חלב מתחת לבית הקיט שלו, בפאתי מוסקבה.

     

    בתחילת שנות ה־90 יצר מיטרוקין קשר עם המערב, ובמבצע חשאי הוא, משפחתו וכדי החלב עמוסי הסודות שלו הוטסו לבריטניה. המסמכים שהביא חוללו רעידת אדמה מודיעינית במדינות רבות: מרגלים נתפסו באנגליה, בצרפת, בגרמניה, בארה"ב ועוד, והביון הרוסי ספג את אחת המכות הקשות בתולדותיו. ההערכות הן כי המסמכים בכדי החלב חשפו עד כה כאלף סוכנים ברחבי העולם. בימים שלפני ויקיליקס ואדוארד סנודן, ההדלפה של מיטרוקין נחשבה לאחת הגדולות בתולדות הביון העולמי. המסמכים כוללים גם חומר רב על הפעילות הענפה של הקג"ב בישראל, אבל מרביתם לא ראו אור מעולם. עד השבוע.

     

    "ידיעות אחרונות" קיבל גישה למסמכים שנמצאים בקיימברידג' יחד עם צוות מצומצם, ושם תירגמו וניתחו את החומר הנוגע לפעילות הקג"ב בישראל. התוצאה: לראשונה נחשף עד כמה השקיע הקג"ב בניסיונות חדירה לישראל — ובמקרים רבים, אולי רבים מדי, גם כמה הוא הצליח.

     

    מהנדסים על הכוונת

     

    הקג"ב לא עסק רק בפוליטיקה. על פי מסמכי מיטרוקין הצליח הארגון לגייס גם את הסוכן "בוקר", שהיה מהנדס בכיר בפרויקט המוביל הארצי, שנחשב לסוד כמוס בישראל ויעד מרכזי מבחינת הרוסים; את הסוכן "ג'ימי", שמונה לתפקיד מסווג בתעשייה האווירית, בחטיבת ההנדסה שטיפלה אז בתכנון מטוס הלביא; וסוכן נוסף, שעסק בתחזוקת טנק המרכבה ודיווח למפעיליו על המשוריין הישראלי. רשימת המרגלים והסוכנים של הקג"ב, שתראה אור ביום שישי הקרוב, כוללת גם כמה אנשי תקשורת ואיש מודיעין מסתורי במיוחד, שקיבל את שם הקוד "מלינקה". לפי מסמכי מיטרוקין "מלינקה" פעל ככל הנראה באגף לריגול נגדי של השב"כ.

     

     
    צילום : ידיעות אחרונות
    צילום : ידיעות אחרונות

     

     

    במסמכים של מיטרוקין מוזכר שם הקוד "מלינקה" כאחד משני סוכנים שהפעיל הקג"ב ב"אגף לריגול נגדי", ככל הנראה מדובר בשב"כ. אם אכן כך היה, מדובר בהישג שכל ארגון ביון מבקש לעצמו: לשתול מרגל במקום שבו תופסים מרגלים. השבוע חושף "ידיעות אחרונות" כי הרבה לפני שמישהו ידע בכלל על מיטרוקין או על "מלינקה", אי אז בשנות ה־70, כבר היה מי שחשד שלאגף הריגול הנגדי הסתננה חפרפרת.

     

    אחד מאנשי הדסק הרוסי של האגף לריגול נגדי בשב"כ, קצין מודיעין מיומן בשם יאיר תלם, חשד לאורך זמן שבאגף פועל מרגל — והחליט להפוך את לכידתו למשימת חייו. במשך ארבע שנים הוא ישב ואסף חומר, ליקט וניתח, פירק והרכיב שוב את כל פרשות הריגול שנחקרו באגף. הוא איגד הכל במסמך מיוחד וסודי ביותר שכתב. המסמך לא כלל את כישלונו המתמשך של השב"כ בלכידת מרגל הצמרת מרקוס קלינגברג (שייחשף רק כמה שנים מאוחר יותר), אבל לדעת תלם היה בו מספיק חומר כדי להוביל למסקנה חדה וברורה: אחד מהבכירים העוסקים בריגול נגדי בשב"כ, מעמודי התווך של הארגון, הוא־הוא מרגל הצמרת הרוסי.

    אחד מהטיעונים המרכזיים שעליהם נשען תלם היה סיפור המעצר התמוה של יורי לינוב. אם התיאוריה של תלם נכונה, הרי שלבכיר היה אינטרס לקטוע את המעקב אחרי לינוב כדי שזה לא יוביל אליו. ואכן, מעיון במסמכים של ארכיון מיטרוקין עולה כי אחד מהסוכנים שעימם היה אמור לינוב ליצור קשר היה בדיוק אותו "מלינקה".

     

    תלם עקף את מפקדיו והלך עם הספר שכתב ישירות לראש השירות באותה העת, יוסף הרמלין. בפגישה, שבה נכח גם סגן ראש השירות אברהם אחיטוב, הניח תלם על השולחן את המסמך שכתב ודרש לפתוח לאלתר בחקירה נוקבת נגד הבכיר. "אתם מחזיקים אצלכם מרגל סובייטי", אמר לאחיטוב והרמלין בפסקנות.

    קשה לזלזל בעוצמה ובדרמטיות של הרגע הזה: איש שב"כ לא זוטר טוען כי בכיר מאוד בארגון, המשמש כאחד הממונים עליו — הוא מרגל רוסי, וכדי לתמוך בטענותיו מציג מחקר עמוס פרטים ומקרים. זמן קצר לפני שנכנס להרמלין, חלק תלם את החשדות שלו עם "פשוש", אריה הדר, ראש אגף החקירות בשב"כ. "הוא הביא בפניי שורה של נימוקים ופרשות כיצד הצליחו הרוסים לגייס את אותו בכיר", נזכר הדר. "זו הייתה פצצה רצינית".

     

    הרמלין לקח את הספר שהניח תלם על שולחנו והחל קורא בו, כשהוא מעיף מדי פעם מבט חמוץ לעבר תלם עצמו, שישב קצר רוח וחיכה למוצא פיו של הבוס. כשסיים, הודיע הרמלין לתלם שמדובר ב"אוסף של שטויות" שאין ביניהן קשר ושהוא דורש ממנו לחדול מכל עיסוק בנושא. "תלם זכור לי כאיש רציני", אומר הדר, "אבל גם אולי אובססיבי ביחס לאותו בכיר, ולכן לא לגמרי ידענו כיצד להתייחס להאשמות שלו, שלוּ היו נכונות, בוודאי היו בחזקת רעידת אדמה. אחיטוב היה משוכנע כי מדובר בפנטזיה וכי עצם העיסוק בה עלול לגרום לאי־יציבות בשירות כולו".

     

    בשיחה שקיימתי עם תלם לאחרונה, הוא זכר היטב את אותה שיחה דרמטית: "היתרון שלי היה שלא הייתי תלוי באף אחד, לא כלכלית ולא חברתית, ולכן יכולתי להגיד מה שאני רוצה", הוא אומר ל"ידיעות אחרונות". "באופי שלי, אולי בזכות החינוך, תמיד הצפתי דברים ולכן הייתי 'pain in the neck' של חלק מהבוסים שלי. זה לא אומר שלא צדקתי בעניין ההוא. עד היום אני מאמין שצדקתי. באתי, שמתי את הדברים על השולחן, כולם היו עובדות מוצקות. זה לא עניין לצערי אף אחד. מה אני יכול לעשות? אני לא יכול לנהל את העולם".

     

    בכיר השב"כ שתלם משוכנע כי היה מרגל נפטר לפני כמה שנים. הד לתיאוריה של תלם ניתן למצוא בספר המתח "בוגד" שכתב יונתן דה שליט, שם כיסוי לעובד מוסד ותיק, שלאחרונה הוחזר לשירות ב"צומת", האגף העוסק בגיוס והפעלת סוכנים בארגון. דה שליט כתב עלילה דמיונית, אך כזו השזורה בסיפורים מעולם הביון והריגול. ב"בוגד" מחליטים ראשי המודיעין הרוסי להקריב סוכן צמרת אחד שלהם, עוזר בכיר שתדלן ותככן של אחד מהשרים, כדי להסתיר את הסוכן הבכיר יותר — ראש האגף לריגול נגדי בשב"כ. "בוגד" הוא ספר דמיוני בלבד, אך כחצי מאה מאז נכנס תלם לבוס שלו וטען כי הקג"ב מפעיל מרגל בצמרת הארגון – המסמכים של מיטרוקין על אודות "מלינקה" יכולים להראות שבעולם הביון, המציאות תמיד תעלה על הדמיון.

    מהשב"כ נמסר בתגובה: "המידע מארכיון מיטרוקין הנוגע לישראל, מתחילת שנות ה־70 של המאה הקודמת, מוכר לשב"כ. לא אותר עד כה בארכיוני השב"כ מידע המאשר את הטענות שהועלו בכתבה".

     

    הסיפור המלא על מסמכי מיטרוקין וסוכני הקג"ב בישראל — ביום שישי במוסף "7 ימים" ובאפליקציה של "ידיעות אחרונות"

     


    פרסום ראשון: 25.10.16 , 23:10