בדרך לחתונה עוצרים בסרט
מה עושה כלה שמגלה שהחתן שלה ברח קצת לפני החתונה? יוצאת לסבב דייטים במטרה למצוא מועמד חלופי. זה הסיפור של "לעבור את הקיר", קומדיה־רומנטית־חרדית של רמה בורשטיין. הכוכבת הראשית היא נועה קולר, שזכתה באופיר על התפקיד הראשי הראשון שלה בקולנוע. "גדלתי על הסרטים של ג'וליה רוברטס, עכשיו אני מופיעה בסרט כזה", היא מתוודה וגם מגלה איך הביקורים של בעלה על הסט עזרו לחיי הנישואים
במשך שנים ארוכות נועה קולר לא חשה בנוח מול המצלמה. "זה היה קטע, לא חשתי שאני יכולה להיות כוכבת. פחדתי שלא ירצו אותי, בטח לא לתפקיד ראשי, וכן, הרגשתי שאני לא מספיק יפה בשביל זה", אומרת שחקנית התיאטרון המוכשרת, שסוחבת אחריה קילומטראז' מכובד על הבמה.
צפו בטריילר
קולר השתתפה בשורה אינסופית של הצגות בתיאטרון "גשר" ובשלל הפקות שונות, אבל עד השנה היא לא חלמה על תפקיד ראשי בקולנוע.
"היום אני רואה את הדברים אחרת, באופן מורכב יותר. אני לא חושבת שאני איזו יפהפייה, אבל אני מכירה בערך של עצמי. עכשיו אני דלוקה על המצלמה, אני משוגעת על זה. רוצה כמה שיותר להתנסות איתה".
ונראה שלקולר, 35, יהיו בקרוב הרבה הזדמנויות לעמוד מול מצלמה. ככה זה כשתפקיד ראשי ראשון בקולנוע, בסרט החדש של רמה בורשטיין ("למלא את החלל"), מזכה אותך על ההתחלה בפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר, בפרס דומה בפסטיבל חיפה וקוצר שבחים מהביקורת העולמית על השטיח האדום בפסטיבל ונציה.
קולר בהחלט נהנית מסיבוב הניצחון שלה עכשיו ב"לעבור את הקיר" – מעין קומדיה רומנטית ישראלית בעולם החרדי. בסרט היא מגלמת את מיכל, חוזרת בתשובה בת 30 פלוס, שארוסה החרדי מבטל את החתונה במפתיע אחרי שהאולם כבר הוזמן. אלא שקולר/מיכל לא אומרת נואש, ובאקט של התרסה משולבת באמונה חזקה, אומרת לכולם שהיא תתחתן ויהי מה, ויוצאת לסבב דייטים היסטרי בתקווה למצוא חתן לפני המועד המיועד. בין היתר מתאהב בה עוז זהבי ("הוא באמת כוכב, גם יפה בצורה מדהימה וגם כישרון ענק", אומרת קולר).
"עירית שלג שמגלמת את אמא שלי ב'לעבור את הקיר' אמרה לי על הסט: לא ברור לי אם את השחקנית הכי גדולה בעולם, או נערת המים פה בהפקה. בא לי לבקש ממך קפה'", היא אומרת עם חיוך גדול.
את מבסוטית, מה?
"אתה יודע מה זה להיות בשבילי כוכבת של קומדיה רומנטית? זה האמא של כל הפנטזיות שלי. גדלתי על מג ראיין וג'וליה רוברטס, דימיינתי איך אני שרה את 'קשה בלעדיך' של שרון ליפשיץ, והמצלמה מתעדת אותי כגיבורה של קומדיה רומנטית, עם המבט הנוגה הזה, כמו בסרטים האלו. והנה אני ורמה – שגם היא גדלה על קומדיות רומנטיות – נקרענו מצחוק על הסט, כי אנחנו מגשימות חלום".
הכל ברוגע
היא ילדה טובה פתח־תקווה, נולדה וגדלה בעיר, בת לאם מורה ואב שעבד במינהל מקרקעי ישראל ושניהם עודדו אותה להיות שחקנית. אחרי הצבא והטיול להודו, קולר הגיעה סוף־סוף לתל־אביב, למדה בסדנאות משחק ובסטודיו למשחק של יורם לווינשטיין ומ־2007 היא בתיאטרון גשר, מתקתקת הצגות, ממולייר ועד שייקספיר, וגם הצגות שהיא עצמה כתבה.
טעימה ראשונה מהמצלמה הכה מאיימת הייתה לה בעונה הראשונה של "סרוגים", אז שיחקה בתפקיד קטן בתור גרושתו של עמוס תמם, שמשחק לצידה גם עכשיו ב"לעבור את הקיר". "תמיד מצחיק אותי איך כל כך הרבה אנשים מזהים אותי מהתפקיד הצדדי הזה", מספרת קולר. "לא שיערתי לעצמי כמה גדול יכול להיות האפקט הזה".
לסרוגים יש מעמד של קאלט בציבור הדתי.
"נכון, הרבה דתיים מזהים אותי משם. בכלל, יש לי מראה של מישהי שמזהים מהרחוב, לא כוכבת, אבל הרבה פעמים אנשים לא יודעים מאיפה אני מוכרת להם. כשאני אומרת להם 'מהטלוויזיה', הם לא תמיד משתכנעים".
החיבור שלה עם בורשטיין, שהפכה ליוצרת־סטארית בקולנוע העולמי בעקבות "למלא את החלל" שזכה לפני ארבע שנים בשלל פרסי אופיר, היה מיידי. "כשעשיתי את האודישן קיבלתי רק סצינה, ולא הכרתי את הדמות", משחזרת קולר. "אבל בהתחלה חשבתי שרוצים בטח דוסית משעממת ואפורה כזו, כבויה, שקטה. זה הסטריאוטיפ של 'דוסית'. כשהלכתי לאודישן החלטתי שלא. לא צריך ללכת על העגמומיות הזו. באתי עם שמלה צנועה, אבל עם קרדיגן צהוב־שמש. וזה מה שהיא חיפשה. אתה צריך להבין, רמה פשוט כוכבת, מסתובבת בכל מקום עם כיסוי ראש זרחני ובגדים צבעוניים, ומשפריצה שמחה".
איך בעצם העבודה מתנהלת בסט מולה? לנו יש תפיסה של במאי כמקצוע נורא גברי.
"עם רמה הכל ברוגע. בוא אני אספר לך סיפור: נסענו לאומן לצלם סצינה אחת, קור מקפיא, והמצלמה לא עובדת. לא משנה מה עושים, המצלמה לא עובדת. אנשי הצוות, אנשים חילונים לחלוטין כולם מלבד רמה, נכנסים לקבר של רבי נחמן ומתפללים שהמצלמה תעבוד. לא עובדת. והאירוע הזה עובר רגוע לחלוטין. רמה לא צועקת, לא נכנסת ללחץ. היא אומרת לכולם: 'להכל יש סיבה'. וניצלנו את הזמן הזה לגיבוש, וחזרנו לאומן מאוחר יותר לצלם את הסצינה".
העבודה איתה חיזקה את האמונה שלך?
"אורח החיים שלי עדיין חילוני לחלוטין, אבל מאז העבודה עם רמה אני מתפללת כל יום. לא תפילה קבועה, פשוט כל יום אני רק אומרת כמה מילים בקול ומביעה תודה".
לא מועדון סגור
העבודה עם בורשטיין גם שינתה במשהו את חיי הנישואין של קולר. "לכל הפחות נתן להם זריקת מרץ. אפשר אפילו לומר הציל אותם במקום מסוים", מסבירה קולר את מה שאירע על הסט, כשברגישות נשית, בורשטיין התעקשה שבני המשפחה הקרובים של קולר יכירו מקרוב את עבודתה. או כמו שאומרת בורשטיין: לכל דבר יש סיבה.
"רמה דיברה איתי על מה שאני מכנה 'איחוד העולמות' ודרשה שאני אביא את בעלי והבת שלי לסט", מסבירה קולר. "בהתחלה לא הבנתי מה הקטע. אמרתי לה 'אני אתבייש. הילדה תרעיש'. היא אמרה לי 'תתביישי פעם־פעמיים ואז יעבור לך. והם לא יפריעו. סט הוא לא מועדון סגור'. ואז התברר לי למה היא עשתה את זה. לא רק כדי לשמור על שלום בית, גם להביא עוד איכות למשחק. זה מרגש אותי אפילו לדבר על זה. כשחקן אתה בדרך כלל מנהל חיים כפולים, יש את הבמה ויש את הבית. ואתה מגיע לפעמים הביתה אחרי יום שלם שאמרו לך שאת סקסית ויפה, ופתאום יש כלים בכיור וצריך לטפל בילדים. זה פער שקשה לגשר עליו".
קולר נשואה משנת 2010 לתום וייסמן. "הוא בעל חומוסייה בשוק לוינסקי, נגר, מורה, והנשמה הכי יצירתית בעולם, חתיכת טיפוס", מספרת קולר. "וזה כל כך טוב שהוא לא מהתחום. זה נותן לי פרופורציות. כשאני חוזרת הביתה, ואני מדברת שוב ושוב על כל מה שקורה בעולם התיאטרון, הוא אומר לי: 'אני אגיד לך מה שמעתי: שחקנית, שחקנית, שחקנית, שחקן, שחקנים, שחקנית'. הוא מזכיר לי שיש משהו מחוץ לעולם המשחק". יש להם ביחד שני ילדים – זהר, בת 6 ואיתמר, בן חצי שנה.
הזוגיות שלך ושל תום השתפרה בגלל זה?
"אני מרגישה שאפשר להגיד שזה עשה שינוי עצום. זה עזר לאיחוד הפיצול שקורה כשחיים עם שחקן. לפתע אנחנו שותפים להכל, גם ליצירה. עכשיו אני מרגישה שבלי תום אני לא השחקנית שאני".
עכשיו קולר מסתכלת קדימה, אל תפקידים נוספים, בשאיפה שעוד יבואו. "אני נהנית, כן", היא אומרת.
ובכל זאת על כל החגיגות סביב הזכייה ב"אופיר" בחודש שעבר, העיב כמובן האקלים הפוליטי המתוח שעולם הקולנוע הישראלי שרוי בו בימים אלה. דקות ספורות אחרי שקולר עלתה וקיבלה את הפסלון שלה, נראה כי כל מה שאירע בטקס נשכח אחרי שהשרה מירי רגב עלתה והטיחה בתעשיית הקולנוע דברים בנאום בלתי נשכח שנלווה בצעקות בוז רמות.
"אני הרגשתי שהיה פה משהו ציני מהצד הפוליטי", אומרת קולר, שנזהרת לא לדבר על רגב בשמה ובכל זאת אומרת מילים חריפות על היחס שלה. "הייתה שנה מעולה לקולנוע הישראלי, והטקס היה אירוע שמביא איתו רק בשורות טובות, עם סרטים של נשים, ערבים וחרדים. השרה דיברה על מועדון סגור וניתן לראות שהייתה קשת נורא רחבה. ולא הייתה התייחסות לזה בכלל מצד הפוליטיקאים שבאו. אני מנסה להבין למה השרה לא הגיעה ולא נתנה מילה טובה או זריקת עידוד לכל היוצרים ולמה לא דיברו על תמיכה לכל היוצרים. לא מבינה איך טקס שהיה יכול להיות שמחה ופרגון לכל היוצרים הפך להיות מפגן אלימות מכל הצדדים".
היית שותפה לקריאות הבוז נגדה?
"האמת שמאוד נבהלתי. הייתה תחושה של מלחמה שמתחילה באולם. וזה נורא הפתיע אותי. אולי אני פשוט נאיבית". •
לפנייה לכתב/ת 
