נשאר הפלא

דקוטה פנינג משלימה בהצלחה את המעבר מילדת פלא לכוכבת נוצצת. עכשיו היא מופיעה בתפקיד אפל בעיבוד קולנועי לספר זוכה פוליצר, ומוצאת זמן ללימודי מגדר באוניברסיטה. "זה הנושא שהכי מעניין אותי, ואני מקדישה לו את חיי"

המגזין "אל" ערך השבוע בהוליווד אירוע נוצץ לכבוד גיליון הנשים החזקות בקולנוע. לצד קליבריות ותיקות כמו הלן מירן, קיפצה על השטיח האדום גם דקוטה פנינג (22). פנינג הייתה אולי אחת המוזמנות הצעירות ביותר באירוע, אבל מבחינת קילומטרז' על המסך הגדול והשטיח האדום, כנראה שהיא מדביקה את הפער מול מירן ומשאירה אבק לקולגות בנות גילה. פנינג זכתה לפרגונים מקיר לקיר על הופעותיה הרבות באירועי פסטיבל ונציה בתחילת החודש, עוד הוכחה שילדת הפלא בדימוס עושה בבטחה את המעבר לכוכבת בגודל מלא. "העובדה שגדלתי בתעשייה מגיל צעיר עזרה לי לפתח עור עבה ולשרוד בהוליווד", סיפרה פנינג, כשנפגשנו במלון מפואר בלידו, האי הקטן שבו נערך פסטיבל הסרטים היוקרתי של ונציה. "מלאכת הקולנוע אינה קלה תמיד, בניגוד למה שרבים חושבים. יש ימים שבהם אתה קופא מקור, בשדה מלא בוץ, ולא ביקרת בבית שלך כבר כמה חודשים. אם אתה לא אוהב את מה שאתה עושה, זה יכול להיות סבל גדול. אבל גם כשאני קפואה ועייפה ורעבה ומתה לתלוש את הפאה מהראש - אני מזכירה לעצמי שאין מקום אחר שבו הייתי מעדיפה להיות".

 

 

 

פנינג, שהייתה בת שבע כשקטפה את תפקידה הקולנועי המשמעותי הראשון ב"קוראים לי סם" לצד שון פן, והופיעה בגיל עשר ב"מלחמת העולמות" של סטיבן ספילברג ("אנחנו עדיין בקשר. הוא המנטור שלי"), מלהטטת בין סרטים עצמאיים לבין סרטי אולפן עתירי־תקציב. "מה שחשוב לי זה התסריט, הבמאי והחיבור לחומרים. אני אוהבת לחקור דמויות שונות ולאתגר את עצמי".

 

עכשיו פנינג מגיעה למסכים עם "פסטורלה אמריקנית", עיבוד לספרו זוכה הפוליצר של הסופר היהודי־אמריקאי פיליפ רות. פנינג מגלמת את מרי, צעירה מבית טוב שפעולותיה בימי מלחמת וייטנאם והמאבק בגזענות נגד אפרו־אמריקאים מפוצצות, תרתי משמע, את בועת החלום האמריקאי של משפחתה. "אני משחקת דמות שחיה בתקופה סוערת מאוד באמריקה ומתמודדת עם הבועה המוגנת שגדלה בה", מעידה פנינג. "היא מנסה להתקיים לצד הכאוס הזה, וזה מתבטא אצלה באופן מרדני ואלים. זו הייתה דמות מעניינת ושונה משאר הדברים שיצא לי לעשות בעבר".

 

במקביל לעבודתה בקולנוע, פנינג לומדת בקולג', שם היא מתמקדת בלימודי מגדר. "זה הנושא שהכי מעניין אותי", היא מנמקת את בחירתה. "ואני מקדישה לו את חיי. אני לומדת על האופן שבו נשים מוצגות על המסך ומדוע לא רואים הרבה נשים חזקות. אגב, בקרוב אגלם את הסופרת והמשוררת סילביה פלאת בעיבוד לספרה 'פעמון הזכוכית'."

 

למרות שפיתחה כזכור עור עבה, גם היא נפגעת לפעמים מביקורות ומפרסומים שליליים. "כשחקן, אתה חושף את הנשמה שלך בפני העולם כולו. בעולם של רשתות חברתיות, אתה חושף את כל החיים שלך לביקורת של אחרים".

 

את מקשיבה לדעות של הגולשים והמצייצים?

 

"אני לא רובוט. אני לא מישהי שלא נפגעת מדברים. אז אני נמנעת מלקרוא טוקבקים וצהובונים. אני גם עושה מאמץ לזכור שהדעות של האנשים שמכירים אותי - המשפחה והחברים שלי, הן החשובות באמת. אם יש מישהו שיכול להיות איתי כן להחריד - אלו אמי ואחותי אל. הן לא עוצרות את עצמן ביחס אליי ומביעות את דעתן האמיתית".

 

האחות הצעירה אל פיתחה בשנים האחרונות קריירה משלה ("אי שם" של סופיה קופולה, "מליפיסנט" לצידה של אנג'לינה ג'ולי), והפכה לאייקון אופנה. הבכורה, דקוטה, מדברת עליה בחום ובאהבה. "העבודה שלנו היא לא חלק גדול בשיח בינינו. זה לא קרה במכוון. פשוט שמרנו על התנהלות הקריירה שלנו בנפרד. אני יודעת על איזה סרטים אל עובדת והיכן בעולם היא נמצאת. כמובן שאם תהיה לה בעיה אני מיד אדע עליה, אבל באופן כללי היא לא פונה אליי לעצה. חשוב לנו שלכל אחת תהיה זהות משלה ושנצבור חוויות שונות".

 

אז אולי הן מקפידות על הפרדת קריירה, אבל שתי האחיות לבית פנינג דיווחו שהן משתוקקות להפוך לבמאיות. "אני שחקנית כבר תקופה ארוכה ולפעמים אתה מתחיל להרגיש כאילו אתה נתון לחסדם של הרבה כוחות ואנשים. הגעתי למקום שבו אני רוצה יותר שליטה.

 

אני גם מאוד אוהבת את מערכת היחסים בין במאי לשחקן, יש לי חברויות נפלאות שצמחו מהמקום הזה, אז אני אשמח להיות בצד השני שלה ולתת תמיכה לשחקנים ולשחקניות שלי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים