שתף קטע נבחר
 

"אני לא בנאדם של אמצע, אני און ואוף, לא נחה"

השחקנית אפרת דור רעבה כמו תינוק, מתאמנת כמו נינג'ה ויש לה מוסר עבודה של רקדנית בלט • המומחים ממליצים לה להיזהר ממיתוסים של תזונה ולשמור על המשמעת העצמית - אבל גם לשחרר ולבטא ספונטניות

מי אני: "שחקנית, סיימתי להצטלם לסדרה 'greenhouse academy' של נטפליקס, בקרוב ייצא סרט אמריקאי שהשתתפתי בו לצד ג'סיקה צ'סטין ואני מתרגשת לראות אותו. בת 33, נשואה פלוס שניים, גרה בנטעים. גובה 1.64 מ', שוקלת 50 ק"ג".

 

 

יום העבודה שלי: "אני מתעוררת בחמש וחצי, כשהקטן שר 'בוקר טוב', הוא בן שנתיים עוד מעט. אני מנסה להמשיך לישון עד 6 אבל נכנעת, כי בינתיים הוא מספיק להעיר את אחותו בת הארבע. אני גרה במושב ואני אוהבת את זה כל כך ששווה לי לעשות את הנסיעות לתל אביב כי רוב החיים שלי מתנהלים שם. הפקקים בדרך הם שעה של מדיטציה עבורי - שעה של שקט על הבוקר, זמן לנקות את הראש או לשמוע מוזיקה, כי למי יש זמן לזה בימינו. אני משתדלת להתאמן כל בוקר ואחר כך ממשיכה לסידורים. אני לא בנאדם של אמצע, אני און ואוף, לא נחה במהלך היום.

 

"כשאני חוזרת למושב אני מתיישבת לכתוב כמה שעות ולבשל. אחר הצהריים אני והילדים במושב. אחרי שהם הולכים לישון יש לי שיחות עם הסוכנות בחו"ל ואני מצטלמת לאודישנים או מתרסקת לישון. בעלי הוא במאי, אז בנינו סטודיו צילום שישרת אותנו, אני מצטלמת די הרבה ושולחת אודישנים לחו"ל. זו עבודה קשה אבל אני אוהבת את המקצוע כך שאני מרגישה מבורכת מאוד. כשאני בצילומים לסדרות או לסרטים אני יוצאת בארבע בבוקר וחוזרת בלילה".

 

 

התזונה שלי: "אני צמחונית מגיל 12. ננשכתי ברגל על ידי כלב חולה כלבת שהוריד לי חתיכה גדולה מהשוק. כמה ימים אחרי שחזרתי מבית החולים אכלתי פולקע והקאתי. הבנתי שלא מגניב לאכול רגליים של מישהו. גם הבית שלנו צמחוני, מלבד בעלי. היתה לי תקופה טבעונית ארוכה וחברים פנאטים לא הבינו איך יכול להיות שבעלי קרניבור, אבל מבחינתנו זה מראה לילדים דו-קיום וכבוד הדדי. אני משתדלת לאכול ביצים רק כשאני יודעת מאיזה משק הן, ואנחנו מכינים בבית גבינות שקדים וחלב אגוזים ומכינים לחמי מחמצת. מדי פעם בעלי אופה עוגות שמרים נוטלה כדי לתת קונטרה לכל הבריאות הזאת.

 

"בבוקר אני שותה שייק ירוק עם קייל או פטרוזיליה, ספירולינה וזרעי צ'יה. לילדים אני מכינה שייק ירוק עם פירות. אני אוטודידקטית ויש לי ידע מטורף בתזונה, זה אחד התחביבים שלי. אפילו הארטיק שלנו זה ספירולינה ובננה בצבע ירוק. אני משתדלת לאכול מסודר אבל לא תמיד מצליח לי. אני רעבה כל שעתיים - כמו תינוק, ולכן יוצא לי לפעמים לאכול לא מסודר. אני אוהבת לנשנש ובטח אם לא הייתי עסוקה לפעמים, הייתי שמונים קילו יותר. כל החיים שלי רקדתי בלט, וכנראה יש לי גנטיקה טובה טפו טפו. אני משתדלת להכין ארוחות מסודרות בשביל הילדים, ואנחנו מברכים לפני כל ארוחה. בחינוך האנתרופוסופי אומרים שקשה לילדים קטנים לעבור ממצב למצב וכדאי לעשות את זה בשיר קבוע. זה ממש כמו החלילן מהמלין - את שרה שיר, ופתאום כולם מתיישבים לאכול. זה מצחיק אנשים מבחוץ, אבל אני לגמרי בקטע הזה".

 

 

כושר: "אני מתאמנת בסווטשופ כבר שנתיים. אני מאוהבת במקום הזה ובמדריכים, הם מלאים אנרגיה מדבקת. זה אימון פונקציונלי בסטודיו לנשים בלבד בשיטה שמחזקת נורא מהר. כל בוקר שאני יכולה אני שם, אני מהנינג'ות. התחלתי לרוץ בזכות אפליקציה שגורמת לרוץ 5 ק"מ תוך שמונה שבועות. בעבר הייתי מורעלת פילאטיס מכשירים ויוגה, אבל זה כמו עם סדרות טלוויזיה - אני לא יכולה לחלק את הקשב שלי, בכל פעם אני יכולה לראות רק סדרה אחת".

 

 

טיפוח: "אני משתמשת לרוב במוצרי טיפוח אורגניים טבעיים וטבעוניים, ובעיקר חשוב לי שלא נוסו על בעלי חיים. אוהבת לרקוח שטויות בבית. מקפידה על מקדם הגנה 50 כל בוקר, גם בחורף, כי אני מנומשת. אני אוהבת את הנמשים מאוד אבל עדיין שומרת. שיער בדרך כלל אני חופפת רק פעם בשבוע. בגלל שבעבודה אני תמיד מאופרת, אז כשאין צילומים אני לא ממש אוהבת להתאפר. יש לי רק סטיק צבע אורגני כזה זרוק בתיק, שהוא גם סומק/אודם/צללית, ומסקרה שחורה".

 

 

לנפש: "כנערה אהבתי מאוד לרקוד ולמדתי בבת־דור באר־שבע. רקדתי כל יום משתיים בצהריים עד עשר בלילה. מאוד אהבתי לרקוד בלט, ועד היום יש לי מוסר עבודה כאילו גדלתי במוסקבה. יש לי את האמא הכי רכה וליברלית בעולם, החינוך הנוקשה זה מהמורה הרוסייה בבת־דור.

 

"אני משערת שהיו לי לפעמים תקופות של הפרעות אכילה. כשנהייתי אמא זה עבר, כי הייתי חייבת להתעמת עם מי שאני כדי שאוכל לגדל נכון את הילדים שלי. אני מסוגלת לאכול משהו ולכעוס על עצמי, אבל לא אעשה דבר שיפגע בי. היום יש לי ידע מעמיק בתזונה, וברגע שאת יודעת כמה הגוף הוא מקדש את לא חוזרת אחורה.

 

"חיפשתי גן צמחוני לילדים ומצאתי גן אנתרופוסופי, קניתי ספר כדי להבין מה זה, ובלי ציניות - ראיתי את האור. מדובר בחיי קהילה והתחברתי לזה. העמקתי את הלימודים בנושא, כי אני בנאדם נורא סקרן וכל הזמן חייבת לחקור משהו. אני הולכת להמון סדנאות והרצאות, קוראת על חינוך ועל הורות.

 

"יש משהו בלהיות שחקן שהוא נורא חסר שליטה. צייר מקיא את הקרביים שלו כשהוא לא מרגיש טוב, אבל אני תלויה באיזה תפקיד יכתבו לי ואם הוא ימצא חן בעיניי. הרבה מאוד שנים סירבתי לתפקידים שלא נראו לי, כי רציתי לצמוח בתפקידים ולא רציתי שידביקו לי טייפ-קאסט. הסיבה שאני אוהבת להיות שחקנית זה כי אני אוהבת לספר סיפור שיכול לעשות שינוי, דרך רגש, לתת נחמה למישהו.

 

"הרבה פעמים הרגשתי שיש לי סיפורים בבטן, אז לאחרונה התחלתי לכתוב אותם. מאז אני טובעת בכתיבה וזה מרגש אותי. הכתיבה עוזרת לי לשחרר רגשות. רוב הפעמים אני משתמשת בסערות שניחתות עליי ליצירה, כי למי יש זמן ללכת לים ולחשוב?

 

"אין לי זמן להיות בדיכאון, זו פריבילגיה שאי־אפשר לממש יותר. עצם זה שאני רואה את הילד רץ אליי מהגן - זה מעיף אותי עד שהלב שלי מתפוצץ מאהבה. יש לי משפחה ובריאות וחברים ומקצוע שאני אוהבת, אני מוקירה את הרגע הזה. אני בנאדם מאוד משימתי ושאפתן, העין שלי על מה שאני רוצה להשיג, וכשאתה במרדף - המטרה מתרחקת, או שיש עוד פסגה לכבוש. אני צריכה להזכיר לעצמי בכוח להודות על מה שיש, איזה כיף שכולנו בריאים ובכלל שיש לי משפחה כזאת".

 

 

שורה תחתונה: "אני בהודיה על כל מה שיש לי, כי זה כל כך לא מובן מאליו".

 

מה אומרים המומחים?

 

 

רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, שערי צדק ספורט:

 

"לאפרת יש דיאלוג מורכב עם אוכל שמלווה אותה כל היום ומנהל את שגרת יומה. האכילה שלה אינה אינטואיטיבית, לפי מנגנוני רעב ושובע, אלא לפי מצב רגשי. היא מציינת שאינה אוכלת מסודר ורעבה כמו תינוק כל שעתיים. כיום משקלה ביחס לגובהה נמצא בטווח התחתון הבריא. היא מעידה על עצמה שיש לה ידע רב בתזונה, אך הייתי נזהרת מאמירה כזו. עולם התזונה הוא עולם רווי במיתוסים וטרנדים. כתבות, מאמרים והמלצות רבות הם תוצר של חברות בעלות אינטרסים שהציבור הרחב כלל לא מודע להם. נראה שחלק מהמסרים הללו לא פסחו עליה. היא מקפידה לצרוך מזונות שמוגדרים כ'מזונות־על' (קייל, ספירולינה, צ'יה) מבלי שבכלל הוכחו כמזונות בעלי ערך תזונתי רב יותר מהמזון המקביל. היא דוגלת בבית צמחוני, ומחנכת כך גם את ילדיה. תזונה צמחונית מאוזנת יכולה לספק את הרכיבים הנדרשים עבורה ועבור ילדיה, אך חשוב לדעת שלילדים שנמצאים בגיל גדילה יש צרכים תזונתיים שונים ומוגברים ועליה לוודא שיש צריכת חלבון מספקת מביצים, מחלב ומוצריו וממוצרי סויה.

 

"הרגליה הבסיסיים טובים - היא מקפידה על מזון טרי, דואגת לארוחות משפחתיות, אוכלת גם מזון לא בריא במינון נמוך ולא נמנעת ממנו. לאור הצמחונות וכמות הספורט הגבוהה שהיא מבצעת, עליה לוודא שהתפריט שלה מכיל כמות מספקת של חלבון, סידן וברזל. עליה לבצע בדיקות דם מקיפות כדי לוודא שאינה סובלת מחוסרים תזונתיים".

 

 

צחי נחום, מומחה לפיזיולוגיה של המאמץ ברשת הולמס פלייס:

 

"לאפרת יש מוסר אימונים גבוה מאוד. היא גדלה כילדה פעילה, ואין ספק שמשמעת היא הכלי הטוב ביותר להצלחה כמעט בכל התחומים, במיוחד באימון גופני, מפני שלעיתים הולכים ממש נגד הגוף. מכיוון שאפרת לא בנאדם של אמצע, היא עוברת אימונים עם אופי מעט אגרסיבי. אימון פונקציונלי כולל מעבר בין תחנות כוח ואירובי, כשכמעט אין מנוחה באמצע. אימונים אלה לרוב נמשכים 45-30 דקות והם בעלי אופי שמעלה את הדופק בצורה ניכרת והופך את האימון למאוד מטבולי. היתרון באימונים אלה הוא גירוי של הרבה מרכיבי כושר, עבודה על כל הגוף, חיזוק ותרגול תנועות מורכבות ושיפור שליטה מוטורית. אני ממליץ לבצע את האימונים מקסימום פעמיים־שלוש בשבוע וביתר הזמן לרוץ. 5 ק"מ הוא יעד נכון, אבל צריך לעשות זאת בהדרגה. מבחינת סיבולת לב־ריאה בהחלט ניתן להסתפק במרחק זה. הייתי שם דגש על הקצב ובהמשך פשוט לשמור על ההישג".

 

 

ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור:

 

"אפרת חובבת מוצרים אורגניים וטבעיים. שוק הקוסמטיקה עתיר במוצרים כאלה ולא מומלץ לרקוח לבד מוצרים בבית. תכשיר טיפוח אמור להתאים לעור ועלול לגרום לאלרגיות, או סתם להיות לא יעיל, כשאין את הידע הטכנולוגי הנדרש. כל הכבוד על שימוש קבוע במסנן קרינה בעל מקדם הגנה גבוה".

 

 

צביה חי אל, מנהלת 'מעגלים', בית הספר לאימון והתפתחות אישית:

 

"אפרת היא אדם מודע למדי. יש לה יכולת למידה עצמית גבוהה, היא חוקרת ומשקיעה באורח חייה, לוקחת כל דבר שהיא עושה בצורה יסודית ועם זאת גם יודעת לשחרר שליטה כשצריך. יש לה צורך עז להיות בשליטה ולחוש ביטחון. אין כל רע ברצון שלנו כבני אדם לחוש ביטחון, אנחנו רק צריכים לוודא שהטקסיות אינה הופכת להיות המהות אלא משרתת את צרכינו. כדי להביא יותר איזון ופחות סטרס לחיים שלה, הייתי מעודדת את יכולת הכתיבה שלה, כי כתיבה ידועה כגורם מרפא. בנוסף, הייתי מנסה למצוא מקומות בהם ניתן לשחרר ולבטא ספונטניות". •

 

gayakoren@gmail.com

פורסם לראשונה 27.10.16, 21:41

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים