תנועת ההשכלה

האם כסף קונה השכלה? נראה שעבור הסטודנטים בישראל התשובה חיובית. סקר שערכה התאחדות הסטודנטים על איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה לקראת פתיחת שנת הלימודים מעניק עדיפות מובהקת למוסדות פרטיים לעומת אוניברסיטאות ומכללות ציבוריות.

גיליון ציונים

הסקר, שנערך בקרב 11 אלף סטודנטים מכל המוסדות האקדמיים בארץ, בדק את שביעות הרצון מהלימודים על סמך כמה פרמטרים, בהם רמת הקורסים, טיב המרצים והמתרגלים, איכות תוכניות הלימודים ועוד. הסטודנטים נדרשו לדרג את שביעות הרצון שלהם בטווח ציונים של מ־1 עד 5. עולה ממנו כי רמת שביעות הרצון של הסטודנטים עולה ככל שהם נאלצים לשלם יותר עבור הלימודים: הסקר מעניק עדיפות למוסדות פרטיים שבהם שכר הלימוד עשוי להאמיר עד 158 אלף שקלים לתואר בהשוואה לאוניברסיטאות ולמכללות מתוקצבות — שבהן משלמים הסטודנטים 40 אלף שקלים בממוצע בלבד.

שקלול הנתונים מעלה כי בראש טבלת שביעות הרצון הכללית מככבים המרכז הבינתחומי בהרצליה, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי רופין והמכללה למנהל. לעומת זאת, שביעות הרצון מהאוניברסיטאות בישראל נמצאת בירידה עקבית. מביניהן, רק האוניברסיטה הפתוחה נכללת בעשירייה הראשונה, כשהיא מדורגת במקום השישי. הטכניון, שבשנה שעברה דורג במקום ה־20, הידרדר השנה למקום ה־24, ולאחריו בפער ניכר ממוקמת אוניברסיטת תל־אביב ששומרת על המקום ה־30. גם אוניברסיטת אריאל, שבשנה שעברה דורגה במקום ה־23, רשמה הידרדרות משמעותית וכיום היא מדורגת במקום ה־31. אוניברסיטת בן־גוריון שבנגב חותמת את הרשימה מבין כלל האוניברסיטאות במקום ה־37, ירידה של שני מקומות מהשנה שעברה.

יו"ר ההתאחדות הארצית של הסטודנטים, גלעד ארדיטי, אמר כי הסקר מראה שהסטודנטים מצפים למערכת מאתגרת והוגנת. "לא הגיוני שקורסים שלמים לא השתנו שנים ארוכות. לא הגיוני שהתפיסה השלטת היא שהתואר הוא בעצם תעודה על הקיר, שצריך לסמן וי על הלימודים".

ובתוך כך נמסר כי 23 אלף הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים לא ישתתפו היום בחגיגות פתיחת שנת הלימודים האקדמית, וזאת בשל החלטת הנהלת האוניברסיטה לדחות את הפתיחה בשבועיים על רקע חילוקי דעות עם נציגי המדינה בנושא הגירעון התקציבי.

לדברי גורמים בהנהלה, ההחלטה על דחיית פתיחתה של שנת הלימודים באה על רקע התמשכות המשא ומתן עם נציגי המדינה על היקף התחייבותה לשאת בנטל הגירעון התקציבי הפנסיוני. לטענת ההנהלה, הוועדה לתכנון ולתקצוב ומשרד האוצר דורשים ממנה לכלות את נכסיה ואת משאביה לטובת הפנסיה התקציבית, והם חזרו בהם מהתחייבותם התקציבית. עוד טענה ההנהלה כי האוניברסיטה העברית השלימה שלושה מהלכי הבראה בעשור האחרון.