וושינגטון. ביציאה מהעצרת של הילארי קלינטון ומישל אובמה בווינסטון־סאלם בצפון קרוליינה, הן עמדו חבוקות, דמעות נצצו בעיניהן והן הניפו אצבעות בצורת "וי". לפני שמונה שנים אחז בהן רטט של התרגשות כשאחד משלהן, מנהיג שחור, נבחר לראשונה לנשיא ארה"ב. הפעם הן אפילו מתרגשות יותר: הן רוצות להאמין שאמריקה שהייתה מוכנה לבחור נשיא שחור תעביר, לראשונה בהיסטוריה, את השרביט לאישה. הן צפו במישל מחשמלת את הקהל בנאומה ומצליחה לשחרר שסתום אצל הילארי ולגרום לה לדבר מהלב ולא רק מהראש, והן שותפות לתחושה כי הפעם יונף האגרוף הנשי – והוא יהיה מפלדה. הן לא בטוחות.
אגנטה קמיגישה נולדה בטנזניה, ולפני 38 שנים, כשהייתה ילדה קטנה, הגיעה עם משפחתה לארה"ב. במשך שנים חייתה כמהגרת לא חוקית עד שקיבלה חנינה. היום היא מהנדסת מכונות, מחזיקה במשרה בכירה, מתגוררת בצפון קרוליינה וחולמת על הרגע שבו תפסע הילארי לחדר הסגלגל כנשיאה. היא מספרת שהפעם היא פעילה יותר מאשר לפני שמונה שנים כי עבורה זה לא רק לבחור באישה אלא לעצור את הבריון, הגזען, המטרידן, שלדבריה מציג את הפרצוף הכי מכוער של לאמריקה: פרצוף שמשדר בוז לכל מה שהאמינה שעושה את ארה"ב למיוחדת כל כך כשנאבקה כדי להיות אזרחית במדינה.
בעוד שמונה ימים יסתיים המרוץ המטורלל והמכוער ביותר שהיה לנשיאות, שבמהלכו נחשפו כל הדברים שאמריקה ניסתה להסתיר כדי להמשיך להיות זרקור מוסרי ודמוקרטי לעולם: הגזענות, שנאת האחר ואפליית הנשים והחפצתן. אולם יותר מכל הבחירות הללו הן הסיפור של הכוח הנשי, ולא רק כי לראשונה אישה עומדת בראש מפלגה גדולה ורצה לנשיאות. הנשים יכריעו את המרוץ כי הן הרוב באוכלוסייה, כי הן מצביעות בשיעור גבוה יותר מגברים, וכי בקמפיין הזה הכניס טראמפ לזירה את נושא ההטרדות המיניות והן יבואו לתבוע את עלבונן. הן יצביעו בנחישות יותר מבעבר, כמו שמדגישה אגנטה קמיגישה, לא כל כך בגלל הילארי כמו כדי לעצור את החרפה שמביא לזירה יריבה.
הילארי לא הצליחה לייצר משק כנפי היסטוריה: היא לא הביאה איתה רוח חדשה של בשורה או השראה. רוב הזמן הטיעון שלה היה במילים אלה ואחרות שהיא רוצה את התפקיד כי מגיע לה, כמו היה זה פרס על שקדנות ושירות לאומי. היא לא כבשה את הבוחרים כפי שעשה זאת אובמה לפניה: היא באה לעבודה, עם קבלות על ניסיון ועשייה, וניסתה למצב עצמה כראויה מול הבור חסר הניסיון, בעל הפתיל הקצר, המתמודד מולה. היא תצליח להוציא לקלפיות את המוני הנשים לא בגלל שהן מתלהבות ממנה. רובן לא. הן צפויות להצביע עבורה כדי לעצור את החרפה שמנגד. והן כנראה יצביעו עבורה כי יראו בה גשר שיוביל נשים אחרות. חלקן כבר מסמנות את מישל אובמה, שהפכה לכוח המשמעותי ביותר בקמפיין.
הקרוסלה עדיין לא נעצרה, והמטוטלת מתנדנדת: ההודעה על בחינה מחודשת של האימיילים של קלינטון הביאה לטלטלה נוספת במרוץ. לפי סקר חדש שהתפרסם אתמול ברשת איי־בי־סי המרוץ בין שני המועמדים צמוד יותר מאי פעם: המצב הוא כמעט תיקו. אבל הפעם הנשים יכריעו את התוצאות, כי הן ילכו להצביע יותר, כי הבחירות הללו הן על כבודן, כי הן נחושות להסיר מעליהן את המגף המפלה. טראמפ חידד את התחושה הזאת, ואם הוא יפסיד במרוץ זה יהיה לא רק בגלל שאישה אחת ניצחה אותו, אלא בגלל שציבור הנשים מאס בגברים לבנים עשירים ומפונקים מסוגו, שחושבים שהכל מגיע להם, שנשים הן חפצים שנועדו לענג אותן, שמדברים באלימות כלפי מי שהם רואים כחלש יותר, כמו מהגרים, נכים, שחורים והיספאנים. הנשים ינהרו בהמוניהן לקלפיות, לא בגללה אלא כדי לבלום אותו.
