השף הכי לוהט באמריקה
עם הראש המגולח וכל הקעקועים ג'רמי פורד, זוכה תחרות "טופ־שף" האמריקאית, נראה יותר כמו אופנוען מאשר השף הלוהט ביותר בארצות־הברית. עכשיו הוא בדרך אלינו, לבשל כאן במסעדת "התרנגול הכחול" יחד עם השף שאול בן־אדרת. בראיון ל"ידיעות אחרונות" הוא אומר: "שמעתי כל כך הרבה על האוכל בתל־אביב, אני כבר סופר את הדקות עד שאגיע לישראל"
אם יש דבר אחד שהשף שאול בן־אדרת מצטער עליו הוא שמעולם לא למד אנגלית באופן מסודר. גם כי מה שבאמת עיניין אותו מאז ומתמיד היה לבשל, וגם כי אף פעם לא האמין שיסתובב בעולם במשך זמן כה רב במהלך השנה, יבשל באירועים נוצצים ויחליף מתכונים עם שפים אוניברסליים. עכשיו הוא משקיע קצת זמן בלימוד השפה, בעיקר בשביל רגעים כמו אלה. למשל, בחודש שעבר, כשבן־אדרת פגש במיאמי את ג'רמי פורד, השף־סלבריטי הכי לוהט בארצות הברית בזמן האחרון. עד לפני חצי שנה היה פורד עוד שף במדינה אובססיבית לאוכל, אבל אז הוא זכה בתחרות ה"טופ שף" של ערוץ בראבו, והפך תוך חודש לסלבריטאי עסוק, שנמצא בכל מקום ואין לו שנייה לנשום.
בשעת ערב מוקדמת, ישב השף התל־אביבי במסעדת "מטאדור רום" שפורד הוא השף הראשי שלה. "מטאדור רום" השייכת לאושיית הקולינריה האמריקאי ז'אן ג'ורג, ממוקמת במלון "אדישן" המפואר במיאמי ביץ’, שמאוד מתאמץ להיות גם טרנדי. היא נמצאת בחלל עם היסטוריה של ממש, כולל השנדליריה המשתלשלת מהתקרה ונמצאת שם עוד משנות ה־50', אז היה מופיע פרנק סינטרה בחדר בעל המבנה העגול בפני מוזמנים אקסקלוסיביים מרקע, איך נאמר, אפרפר. אבל היום זו מסעדה שהסטטוס החדש של השף שלה הקפיץ אותה בכמה דרגות של טרנדיות והצליח לגרום לתורים בכניסה. היא מגישה אוכל לטיני יקר – ודגים מעולים במיוחד – לצד מנות לאנשים שרוצים לשבת במקום פאנסי ועדיין לאכול פיצה או טאקו במחיר שלא יפשוט להם את העור.
השף הישראלי עשה את כל הדרך מהארץ כדי לפגוש את פורד, שאיתו ישתף פעולה במהלך חודש נובמבר בגרסת השנה השנייה של "ראונד טייבלז בחסות אמריקן אקספרס" – פסטיבל קולינרי מגניב למדי שמביא לארץ נציגים מ־13 מסעדות עילית ברחבי העולם לשבוע של החלפת טעמים עם קולגות ישראלים. בכל מסעדה מארחת יוגש תפריט טעימות המציג את מנות הדגל של המסעדה האורחת, בשילוב נגיעות ישראליות שיביא השף המקומי.
בן־אדרת ו"התרנגול הכחול" שלו התחברו לפורד ומסעדתו הנחשבת, ובחודש שעבר הם נפגשו להחליף טעמים וטעימות, וגם לגלות שיש להם הרבה מהמשותף, אולי חוץ מהעובדה שפורד בסך הכל בן 29 וכבר נמצא בליגת העל. "הוא טיפוס־טיפוס", אומר בן־אדרת על פורד, שנראה יותר כמו אופנוען מאשר שף. עם ראש מגולח, קעקועים בשפע ורוח חופשית, הפך פורד לפייבוריט של 'טופ שף' מהרגע הראשון. "הלכתי לתחרות רק כדי לראות אם אני יכול להתחרות עם שפים ברמה גבוהה, ותוך חודש, בום, החיים שלי השתנו".
מה השתנה הכי הרבה?
"אין לי שנייה לנשום. מזמינים אותי לאירועים בלי סוף, אני מצלם תוכניות טלוויזיה, אבל אני לא מתלונן, החיים שלי השתדרגו כמעט מכל בחינה".
מה לא השתדרג?
"אני רואה את הבת שלי קצת פחות. היא בת תשע ואני מגדל אותה בעצמי כמעט מאז שנולדה, אז קצת קשה לה עם זה שעכשיו אני נוסע הרבה. אבל זו פרנסה טובה ואני כמובן לא יכול לוותר על זה, אז אני מנסה למצוא את הבאלאנס. היא מבינה את זה, אבל אני חושב שהיא הייתה מעדיפה שאסיים במקום השני".
פורד, איש פלורידה מלידה, החל לעבור במטבחים במסעדות בג'קסונוויל כבר בגיל 16, למרות שאז עוד חלם בכלל להיות כוכב רוק וחילק את זמנו בין נגינה על גיטרה לניסויים במטבח. הלימודים יכלו לחכות. בגיל 17 עזב הכל ונסע ללוס־אנג'לס, שם השתלב בצוות של מסעדת יוקרה צרפתית בעיר. במטבח דיברו רק צרפתית ופורד לא הבין מילה, אז הוא רק הביט ולמד.
"בדיעבד, זה היה בית הספר הכי טוב שהיה לי בחיים", הוא נזכר, "לא היה שום דבר שיפריע לי כי ממילא לא הבנתי מה הם אומרים. הייתי עומד שעות ומביט בשף קוצץ ירקות". לפני שלוש שנים קיבל את הג'וב הנוכחי במסעדה של ז'אן ז'ורז', אחרי שגבר על 30 מועמדים, רובם מבוגרים יותר ועם רזומה עשיר בהרבה. אחר כך באה תחרות ה'טופ שף', והשאר היסטוריה, או יותר נכון רק ההתחלה.
פורד לא ביקר מעולם בישראל וכשהוא אומר שהוא סופר את הדקות עד שיגיע, הוא נשמע כן למדי. "שמעתי כל כך הרבה דברים טובים על תל־אביב ועל האוכל הישראלי, והזמן שהעברתי עם שאול במיאמי רק הלהיב אותי עוד יותר".
איך מתקשרים שני שפים שלא דוברים את אותה שפה?
"בקלות. אם יש להם את אותה מידת תשוקה לעבודה, הם מסתדרים בלי לדבר, נוצר קשר שקשה להסביר למישהו מבחוץ. מאוד נהניתי עם שאול, הוא שף בנשמה, ואני ממש מחכה לבוא לעבוד איתו בישראל".
לפנייה לכתב/ת 
