חיכיתם לסוף שבוע ארוך? תיאלצו להמתין עוד קצת. ל"ממון" נודע כי היוזמה במסגרתה יהיה סוף שבוע ארוך במשק בימי ראשון אחת לחודשיים תידחה ולא תחל ב־1 בינואר כמתוכנן. התוכנית צפויה לפעול רק בקיץ הבא.
בתחילת הקיץ הנחה שר האוצר משה כחלון לקדם את הצעת החוק ומינה את מנכ"ל משרדו, שי באב"ד, לרכז עבודת מטה בנושא. כבר אז התברר שיהיו קשיים לא מעטים בהפעלתה. צוות מיוחד בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה בחן את הסוגיות הקשורות בהפעלת התוכנית וצפוי לפרסם מסקנות בתוך שבועות ספורים, אך כבר ברור שלא ניתן יהיה להשלים את הליכי החקיקה בזמן הקרוב. היום צפויה ועדת העבודה והרווחה לקיים דיון בסוגיות הקשורות בהפעלת התוכנית, שאותה יזם ח"כ אלי כהן (כולנו), בתמיכתו של שר האוצר.
את הנתונים ניתחו הן באוצר והן בהתאחדות התעשיינים ובאיגוד לשכות המסחר. המסקנה הייתה שהנזק למשק עלול להגיע ל־9 מיליארד שקל כתוצאה מהשבתת המשק אחת לחודשיים.
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר אתמול ל"ממון" כי "עקרונית אנחנו לא נגד הפעלת יום המנוחה הנוסף, אך צריך להיות ברור שלא נוכל להפסיד מהתוכנית. צריך למצוא נוסחה שימי החופשה הללו יוחזרו לתעשייה ולמקומות העבודה האחרים, אחרת היא לא תוכל לצאת לפועל".
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, ציין כי "מדובר בתוכנית טובה שתוסיף בהחלט למסחר בארץ, אולם יש לדאוג לכך ששכרנו לא ייצא בהפסדנו. צריך לדאוג להחזרת שעות העבודה האבודות בימים אחרים וכמובן לעשות את כל ההכנות להפעלת התוכנית בצורה חכמה ומבוקרת. לא בא בחשבון שנפסיד ממנה".
ח"כ אלי כהן: "בכוונתי לקדם את התוכנית כך שתצא לפועל במהלך 2017. כרגע אין די זמן להוציא אותה לפועל כמתוכנן כבר ב־1 בינואר. נעשה הכל להפעלת התוכנית בתיאום עם הארגונים העסקיים לצד תיאום עם ימי החופשה במערכת הלימודים".
ההצעה לסוף שבוע ארוך באה על רקע מספר השעות הגבוה במיוחד בישראל לצד הפריון הנמוך: כ־43 שעות שבועיות, לעומת מספר השעות הממוצע במדינות ה־OECD העומד על 40 ואף פחות. מלבד הפגיעה ברווחת העובדים וביכולתם לאזן בין העבודה לבין המשפחה והחיים הפרטיים יש לכך גם השפעה שלילית על פריון העבודה בארץ, שנחשב אחד הנמוכים ב־OECD.
לפי ההצעה, ייצאו העובדים לסוף שבוע ארוך, מיום חמישי בערב עד שני בבוקר, 6 פעמים בשנה, וזאת כחלק ממהלך לקיצור שבוע העבודה, בד בבד עם נקיטת צעדים להגברת הפריון.
