yed300250
הכי מטוקבקות
    Drew Gurian/Invision/AP
    7 לילות • 01.11.2016
    פיל בקנה
    הכוכב הענק שהפך ל'איש הכי שנוא ברוק העולמי'. המתופף האגדי שכמעט התחרש ולא יכול לתופף או ללכת בלי מקל. הזמר שמכר מאות מיליוני אלבומים, התקשר לנזוף במבקרים והפך לבדיחה. פיל קולינס מוציא מחדש אלבומים ישנים ומודה שהוא מפחד להקליט מוזיקה חדשה
    יניב חלילי ושירית גל, לונדון

    הדבר החשוב ביותר עבור יוצר תאב חיים הוא התחושה שיש מי שזקוק לו, לקול שלו, לאמירה שלו, לאמנות שלו. שהיצירה שלו רלוונטית ומהדהדת בחייהם של אחרים. ואת זה בדיוק הרגיש פיל קולינס, איש שמכר יותר אלבומים ממדונה, אבל איבד לחלוטין את המוג'ו והחליט לפרוש מעסקי המוזיקה.

     

    "ישבתי בבית וצפיתי בטלוויזיה, כששידרו את טקס פרסי האם־טי־וי", הוא מספר על ההחלטה לפרוש בראיון מיוחד לרגל הוצאה מחדש של אלבומיו ...But Seriously ו-Going Back. "וככל שהטקס התקדם הבנתי שלמרות שמוזיקה היא העיסוק שלי, אני לא מתחבר לשום דבר שם. חשבתי שאם אפרוש, אף אחד לא יתגעגע. שאני שייך לעולם מוזיקלי אחר. גם היום אני מרגיש כך. אם לא הייתי משחרר הוצאות מחודשות לאלבומים הישנים שלי, אף אחד לא היה מתעניין בי ואף עיתונאי לא היה מבקש לראיין אותי. הייתי נעלם לתהום השכחה".

     

    ומה חשבנו על אוסף הלהיטים החדש שלו?

     

    קולינס הוא סוג של שבר כלי. מי שהיה מתופף כביר ואחד המוזיקאים המצליחים בעולם, כחלק מלהקת ג'נסיס ובזכות עצמו, הוא אדם מבוגר בן 65 שנעזר במקל הליכה, כמעט חירש באוזן אחת ומצולק קשות מהיחס של התקשורת אליו ומנפילתו מהפסגה. בשנות ה־80 הוא היה תופעת תרבותית, כוכב ענק, מכונת להיטים. במזרח אירופה הקשיבו לו במחתרת כי קולינס היה מישהו ששווה להסתכן בשבילו. אבל אז הגיעו הניינטיז והדבר הכי מסוכן ביחס אליו היה להודות שאתה עדיין אוהב אותו. הוא פרש מג'נסיס, הפך לאנטי־קול האולטימטיבי, מישהו שהשירים שלו מרככים אותך בתור לרופא השיניים. הוא הוציא אלבום ביג בנד כושל וב־2002 הקליט את אלבומו המקורי האחרון. התקשורת מצידה כבר ממש התאהבה בספורט המכונה הטלת פיל קולינס למרחקים. הם לעגו לו, קטלו את האלבומים שלו והפכו אותו לאייטם רכילות נלעג. פתאום הוא היה "האיש השנוא ביותר בעולם הרוק" (הדיילי טלגרף) או "כוכב הפופ שאף אחד לא אוהב" (FHM). קולינס, מצידו, הצליח להפוך מצב רע לאיום ונורא: הוא התקשר לעיתונאים שקטלו אותו ודרש הסברים. השיחות הללו הפכו קאלט: איזה עוד כוכב בסדר הגודל שלו מגלה כזה חוסר פאסון מהדהד?

     

    "הפכתי לשק החבטות של התקשורת פשוט בגלל שהייתי נוכח. בניינטיז הפכתי לסמל של כל מה שאנשים רוצים להיפטר ממנו. היו לי מעריצים רבים אבל גם שונאים רבים, חלקם בתקשורת. לכן התלבטתי לאורך השנים אם להוציא מחדש את האלבומים הישנים. ברדיו ובטלוויזיה ניגנו את אותם שירים שוב ושוב, עד שלאנשים נמאס. אז התקשורת אמרה כמו כל אחד אחר 'פאק פיל קולינס ופאק עם הסוסודיו שלו'. נמאס להם. עם השנים, אנשים אמרו לי שהם מתגעגעים אליי ולמוזיקה שלי וביקשו שאחזור. אני מודה שהיה לי נחמד להרגיש שמתגעגעים אליי".

     

    אליל אייטיז. קולינס (עם קייט בוש) מהדרות 1980
    אליל אייטיז. קולינס (עם קייט בוש) מהדרות 1980

     

    אולי התקשורת חבטה בך בגלל שהיית עשיר ומפורסם ולכן לכאורה חסין לעלבונות?

     

    “כן, ללא ספק. כשהתקשרתי למבקרים והערתי להם על ביקורות שהם כתבו, הם שאלו בתמיהה, 'מה, אתה קורא ביקורות?' עניתי שזה לא משנה אם אני קורא או לא - אם אדם קורא שהאלבום חרא, הוא לא יקנה אותו. וזה בהחלט מזיז לי".

     

    אתה עדיין מתקשר אליהם?

     

    “כבר לא. פעם ישבתי עם חברי ג'נסיס לראיון. אכלנו, שתינו, צחקנו - הכל טוב. עד שהזכרתי לעיתונאי שהוא קטל את האלבום שלי Testify כמה שנים לפני כן. אמרתי לו, 'תדע לך שממש נפגעתי מהביקורת שלך'. והוא שאל אותי, 'באמת? מה כתבתי?' לא ציפיתי שהוא יזכור, אבל הוא הבין שדבריו פגעו ויכולים לפגוע בעתיד. היום אני לא נפגע בקלות, אני במקום יותר טוב".

     

    בנוסף, המצב הבריאותי שלו כל כך הידרדר, שבנסיבות אחרות היה יכול להלחין את התיק הרפואי שלו ולהפוך אותו לבלדה סוחטת דמעות. בתחילת המילניום, הוא הפך חירש באוזן אחת בעקבות זיהום ויראלי, מה שחיבל קשות ביכולתו להאזין וליצור מוזיקה חדשה. ואז הגיעו גם בעיות בעמוד השדרה והצוואר.

     

    "כמעט התחרשתי באוזן אחת. הרופאים אמרו שזה ישתפר אבל זה לא קרה אז פשוט התרגלתי. אם אני מניח את הטלפון על האוזן, אני לא שומע מילים, רק רשרושים. אחר כך החלו כאבים בחוליות בצוואר. הנה, כאן", הוא מחווה בידו לעבר צלקת המתנוססת על צווארו. “היו לי כאבים ביד, הרופאים התחקו אחריהם והגיעו לצוואר וגילו כל מיני בעיות. היד שלי נחלשה מאוד ולא יכולתי לתופף", מספר מי שהיה אחד המתופפים המפורסמים בעולם. "היום מצבי טוב יותר ואם אתרגל במשך שעות ואתאמץ מאוד, אוכל לנגן קצת, אבל לעולם לא אנגן כמו בעבר. בשנה שעברה עברתי ניתוח בגב, שהשאיר את כף רגלי השמאלית רדומה ולכן אני נעזר היום במקל הליכה".

     

    אין לך מניעה רפואית לשוב ולהקליט?

     

    “יש לי סטודיו קטן בבית, אבל הוא לא מאוד מקצועי. אשתי משתמשת בו כמשרד, אז אני לא תמיד יכול להיכנס אליו. אבל אני ממילא לא עובד על חומר חדש, אלא בעיקר חושב".

     

    מה עוצר אותך?

     

    “הפחד. כן, הפחד. לא הקלטתי שום דבר במשך עשר שנים והיום אני צריך לקרוא ספר הוראות כדי לדעת איך עובדים בסטודיו, שהיה הבית השני שלי. פעם, נגינה הייתה עבורי האתגר הגדול. היום אני צריך ללמוד איך מפעילים ציוד. הדבר הכי נורא הוא שגם אם אני מנסה לכתוב חומר חדש ורץ מהר לסטודיו כדי לא לשכוח, אני מגלה שטכנית אני לא יודע להקליט".

     

     

    * * *

     

    פיליפ דיוויד צ'ארלס קולינס נולד ברובע צ'יזיק שבדרום לונדון וגדל בסביבה אמנותית. ב־1970 ראה מודעה של ג'נסיס שחיפשה מתופף חדש. האודישן התקיים בבית הוריו של הסולן פיטר גבריאל. קולינס שחה קצת בבריכה, עשה אודישן והתקבל. ב־75' גבריאל נטש את ההרכב המצליח, 400 זמרים עלו לרגל לאודישנים אבל הלהקה הימרה על קולינס ולקחה את כל הקופה. הבומבסטיות התיאטרלית נעלמה והלהקה הפכה להרכב פופי נגיש, מה שהרים את המכירות. האלבומים Abacab ו'ג'נסיס' עם הלהיט that's all קיבעו את מעמדה כלהקת־על. קולינס יצא לדרך עצמאית, אבל המשיך להקליט גם עם ג'נסיס, כעיסוק צדדי. החומרים שלו היו אוטוביוגרפיים, חשופים מאוד: שירים כמו In the Air Tonight, I Don't Care Anymore, Against All Odds תיארו את ליבו המרוסק לאחר הבגידה והנטישה של אשתו הראשונה, ושלחו אנשים לקנות אלבומים וטישו. אמריקה חיבקה אותו, הוא שיחק בסדרות וסרטי קולנוע ויצא לסיבובי הופעות מאסיביים. הוא הפך לזמר לכל המשפחה. הוא מכר יותר ממאה מיליון אלבומים עם הלהקה שלו ועוד מאה מיליון אלבומי סולו. מלבדו, רק מייקל ג'קסון ופול מקרטני עברו את מחסום המאה מיליון עם להקה ולבד. הוא זכה באוסקר (על שיר הנושא לסרט 'טרזן'), בגראמי ובגלובוס הזהב. הוא הופיע בלייב אייד בלונדון ובפילדלפיה - באותו יום! אבל כל זה רק המאיס אותו ביתר שאת על קובעי הטעם המעודכנים. גם מחוץ לאולפן הוא לא ליקק דבש. את מה שלא סיפר בזמן אמת לתקשורת הוא אורז עכשיו באוטוביוגרפיה חדשה תחת השם המאוד לא מקרי, 'עדיין לא מת'.

     

    "זו הייתה בדיחה", הוא מנסה לתרץ את הכותרת. "חשבתי במהירות וזה מה שיצא, למרות שהמוציא לאור טען שאחרי שדיוויד בואי ופרינס מתו, אנשים יכולים לחשוב שזו בדיחה על חשבונם, אבל זה ממש לא קשור אליהם. השם מתכתב עם המצב הבריאותי שלי, כאילו רוצה לומר לקורא, 'שכח ממה ששמעת, אני עדיין לא מת'. פרשתי אבל שיניתי את דעתי ואני מאותת לאנשים שיש לי עוד מה לעשות ולהגיד".

     

    למה הודעת על פרישה ב-2011? מהלך אסטרטגי בדרך לקאמבק מתוקשר?

     

    “פרשתי כי רציתי להיות אבא אמיתי. רציתי את חיי האישיים בחזרה".

     

    בואו נדבר על החיים האישיים של קולינס, למרות שלקרוא להם אישיים כרוך בהפרזה - הם תמיד נוהלו מעל גבי הצהובונים. האיש כתב בלדות וחתם על הסכמי ממון. הוא נישא לשלוש נשים והדבר היחיד שהתחרה בנישואים הפוטוגניים שלו היו הגירושים המכוערים שהגיעו לאחר מכן. ב־1975 הוא התחתן עם אנדריאה ברטורלי שהעניקה לו את בנו הבכור, הזמר והמתופף סיימון קולינס, ולב שבור לאחר שלפי השמועות תפס אותה על חם במיטה עם גבר אחר. ב־1984, חמש שנים לאחר גירושיו הראשונים, הוא התחתן עם ג'יל טאוולמן, שילדה את בתם, השחקנית לילי קולינס. טאוולמן סיפרה לצהובונים כי קולינס בוגד בה על ימין ועל שמאל וב־1996 העביר לה הודעה על סיום נישואיהם באמצעות הפקס במה שהפך לפאנץ' אגדי בתחום גירושי הסלבס. לאחר שלוש שנים התחתן עם אוריאן קוואי, שהעניקה לו את צמד הבנים ניקולס ומתיו ומקלט מס בשוויץ. ב־2008 עזבה אוריאן את קולינס, ארזה את הילדים ונסעה לחיות במיאמי. קולינס נשאר כלוא בביתו, שקע בדיכאון קשה, שתה אלכוהול לארוחת בוקר והחל לגלגל את הרעיון לשים קץ לחייו.

     

    "ניסיתי להיות אבא אמיתי וטוב כל חיי", הוא אומר בגילוי לב. "עד שלפני עשור הבנתי שהדרך היחידה לעשות את זה היא לפרוש. ודווקא אז, הנישואים שלי התפרקו. פרשתי מהמוזיקה כדי להיות עם המשפחה שלי, אבל לא הייתה לי משפחה להיות איתה. נפער חור גדול בחיי. 2010 הייתה שנת הדיכאון הכי עמוק ושחור בחיי. היו רגעים לכאורה בהירים וצלולים. הוצאתי את האלבום Going Back וחשבתי שאני בשיא המוזיקלי שלי. אבל למעשה לא היה לי עם מי לדבר. המשפחה שלי עזבה למיאמי ואני צללתי למקום אפל וקודר, ריחמתי על עצמי. התעוררתי בוקר אחד, גבר עם שלוש נשים לשעבר וחמישה ילדים - ואני לא גר עם אף אחד מהם".

     

    סיפרת אז שאתה רוצה לסיים את חייך.

     

    קולינס מתפתל. "לא הייתי מתאבד. ביליתי שלושה ימים עם כתב של הרולינג סטון, שבמהלכם אכלנו ביחד, צחקנו והתקרבנו. הוא שאל אותי אם אני מדוכא ואמרתי שכן. הוא החל לחקור אותי וזה התגלגל משם. הדבר הבא שקרה היה שהצטלמתי לכתבה עם אקדח ועם גרזן ולפני שהבנתי מה קורה, הכותרת הייתה 'פיל קולינס רוצה להתאבד'. זו לא הייתה האמת".

     

    לפני מספר חודשים התרחשה תפנית בעלילה: קולינס ואשתו השלישית, אוריאן, שבו לחיות ביחד. הוא הפך לאב במשרה מלאה לשני בניו הצעירים. עובדה: הוא מכיר את וואן ריפבליק. “הם אחלה בחורים ויודעים את העבודה. הייתי עם הבנים בהופעה ומאוד נהניתי".

     

    גם את אדל קולינס חיבב. היא הזמינה אותו להפיק כמה שירים לאלבום שלה, 25, אבל רק כשהאלבום יצא, הבין קולינס שהשירים עליהם עבדו יחד לא נכנסו. אדל לא התקשרה להגיד אפילו "הלו" קטן, או תודה - וקולינס נעלב.

     

    מה שלום אדל?

     

    "היא אמנית חזקה וחשובה, למרות שלא קניתי את האלבום האחרון שלה".

     

     

    * * *

     

    וכמו שקורה לפעמים לסבא נרגן - הצעירים מגלים אותו מחדש. קולינס חוגג את עצמו לאחרונה: האוטוביוגרפיה, הוצאה מחדש של אלבומים, כולל בי סיידים, קטעי לייב וקטעים שטרם ראו אור לצד אוסף סינגלים. לפני שבועיים הודיע על סיבוב הופעות קצר וכל הכרטיסים נחטפו תוך שעה. גם שמועות על איחוד נוסף עם ג'נסיס מרחפות כל הזמן. קולינס לא פוסל את הרעיון. במקביל הוא זוכה לאהבה בכל מיני מקומות לא צפויים.

     

    "אני אוהב את העובדה שביונסה וקניה ווסט ואחרים ציינו אותי כמקור השראה בלי לחשוש ממה שאחרים יגידו. זה נוגע לליבי ומרגש אותי. כשפרשתי, היו הרבה שאמרו, 'תודה רבה, להתראות, אתה סוס מת'. עכשיו אני מוציא את האלבומים הישנים בהוצאה מחודשת: אני רוצה לגרום לדור הצעיר לגלות אותי ולדור הוותיק לגלות משהו שהם לא ידעו עליי. אחד המבקרים כתב לא מזמן על אחד האלבומים המוקדמים שלי, ''כל הלילה לא הפסקתי לחשוב איך פיספסתי אותו עד עכשיו'. אלה התגובות שאני מייחל להן ומבחינתי מספיק שאדם אחד מגלה מחדש את החומרים שלי ומרגיש תחושת געגוע".

     

    7nights@yedioth.co.il

     

     


    פרסום ראשון: 01.11.16 , 19:40
    yed660100