אמא, תחלמי על מקצוע אחר
שיא שלילי של כל הזמנים בבחינות ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין: 70% נכשלו • אחוז המעבר הגבוה ביותר: באוניברסיטה העברית
70% מכלל הנבחנים בבחינת ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין נכשלו - שיא כל הזמנים. בקרב מי שניגש לבחינה לראשונה עמד שיעור הנכשלים על 58%. מדובר בנתון דרמטי, שכן משנת 2007 ועד 2015 אחוז הנכשלים נע בין 19% ל־47% (תלוי במועד ובשנה). "ידיעות אחרונות" חשף אתמול כי למעלה מ־60% מהנבחנים נכשלו, ואתמול הגיעו הנתונים הרשמיים של לשכת עורכי הדין. התוצאות מדירות שינה מעיניהם של נבחנים רבים, שכבר מארגנים הפגנה בימים הקרובים.
לימודי משפטים נמשכים לרוב 3.5 שנים, ולאחר מכן יש התמחות של שנה. לאחר סיומה יש מבחן הסמכה בכתב של לשכת עוה"ד, שאותו לא כותבת הלשכה אלא ועדה חיצונית בראשות שופט מחוזי. רק מי שעובר את המבחן יגיע למבחן בעל פה, שהינו המבחן האחרון בטרם יזכה הנבחן ברישיון עריכת הדין.
ביום חמישי שעבר נערכה בירושלים הבחינה בכתב, אליה ניגשו 2,481 מתמחים ומתמחות במשפטים (מתוכם 1,422 ניגשו לראשונה). מנתוני לשכת עוה"ד עולה כי 43% הם נבחנים חוזרים שנכשלו בעבר ומספרם עומד על 1,059 נבחנים. עוד מציינים כי 83% מהנבחנים הם בוגרי מכללות (2,060). מדובר למעשה במחזור שרובו המכריע מורכב מבוגרי מכללות. "כפי שניתן לראות, לנתונים אלה השפעה משמעותית על נתוני המעבר הכלליים", טוענים בלשכת עורכי הדין, ומציינים כי מכלל הנבחנים בפעם הראשונה במועד זה 367 נבחנים בלבד הם בוגרי אוניברסיטאות, ואחוז הנכשלים בקרבם עומד על 30%. כלומר, 70% מבוגרי האוניברסיטאות עברו. למרות שהנתון נשמע חיובי, הוא מדאיג, שהרי במבחנים קודמים אחוזי המעבר של בוגרי אוניברסיטאות היו מעל 90%.
בלשכה מציינים כי מבין 1,012 בוגרי מכללות שנבחנו לראשונה במועד זה עברו את המבחן 33% בלבד.
עוד עולה מהנתונים, כי ככל שהנבחן "נכשל חוזר" - סיכוייו לעבור את הבחינה לא גבוהים, בלשון המעטה. פרט מעניין נוסף: 53% מהנבחנים שהתמחו בפרקליטות הצבאית/משטרה עברו. אחריהם נמצאים מתמחי פרקליטות (מחוז ומדינה) עם 48%, ובמקום השלישי נבחנים שהתמחו בבית משפט עם 36% מעבר. אחוז המעבר בקרב נבחנים שהתמחו במשרדים פרטיים: 28%.
מלשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד אפי נוה, נמסר: "תוצאות הבחינה מדברות בעד עצמן ומחזקות את המסקנה כי קיים פער גדול בין הישגי האוניברסיטאות למכללות, ולאור פער זה נגזרים בהתאם אחוזי המעבר של הבחינה".
מה חשבו 6 עו"דים על הבחינה?
עו"ד יניב לנקרי ממשרד לנקרי ושות' (מלווה נבחנים, בין השאר, בהגשת ערעורים): "שאלות שעוסקות ב'דיני מחוז השיפוט לספינה', או 'ערעור על פטור מאגרה', לא בודקות ידע אלא זיכרון. שאלות שעוסקות בעדכון חקיקה שנעשה חודש לפני הבחינה - נועדו להכשיל, ותו לא. בפני כל עו"ד מצוי מאגר מידע שייתן לו את התשובה 'הקרדינלית' הזו בתוך פחות מ־3 שניות".
זוהר לנדה, שותף בכיר וראש מחלקת ליטיגציה במשרד ברנע: "חלק מהשאלות לא היו ליבתיות. שאלה 36, למשל, עוסקת בסמכות בית המשפט לימאות, ואינה בוחנת באמת את מה שנדרש מעו"ד במהלך עבודתו. גם שאלה 51, שעוסקת בהשבעת העד, לא משקפת מה שאנו מבקשים לראות אצל בוגר התמחות הנבחן בבחינות לשכה".
עו"ד רפאל יולזרי, שותף במשרד גדעון פישר ושות': "רוב השאלות על ניהול הליכים משפטיים בבתי משפט הן שאלות שעו"דים העוסקים בליטיגציה נתקלים בשכמותן מדי יום, ולא ניכר בהן קושי שאינו סביר. למשל, שאלה הדנה בסמכות ביהמ"ש להתיר לנתבע זר לתבוע נתבע זר נוסף - כל ליטיגטור המנהל הליכים עם נתבעים זרים נתקל בה באופן תדיר".
עו"ד אורית קוך, ראש מחלקת מיסוי מקרקעין במשרד זיו שרון ושות': "התייחסתי לשתי שאלות בתחום עיסוקי, ולדעתי הן הוגנות. שאלה 90, העוסקת בתשלום מס רכישה בעת חכירת נכס, בסיסית ממש במיסוי מקרקעין. שאלה 89 ברמת קושי קצת יותר גבוהה אבל לא מכשילה. עם זאת, הגיעה העת לזנוח את מבחני השינון והזיכרון ולעבור למבחנים עם ספרי חוק פתוחים".
עו"ד תומר רייף, שותף ומנהל מחלקת ליטיגציה ומכרזים בזיסמן, אהרוני, גייר ושות': "לטעמי, השאלות בפרק העוסק בסדר דין אזרחי הן הוגנות. נבחנים שלמדו היטב לבחינה אמורים לעבור ללא כל קושי מיוחד. עם זאת, אני סבור שהגיעה העת לרפורמה מקיפה בבחינות בכתב, שתכלול גם פרקים של ניסוח מסמכים משפטיים וניתוח קייס משפטי".
עו"ד לימור סלמן, מומחית לביטוח ונזיקין ממשרד גלית קרנר: "קראנו את הבחינה, ונראה כי אין מה להתרגש. דרגת הקושי ממוצעת וסבירה. עם זאת, גם השנה נראה כי לא כללו שאלה אחת ראויה בתחום הנזיקין והרשלנות הרפואית בכלל. הכרת התחום על גווניו מהותית ונחוצה לעורכי הדין הניגשים לבחינות, לא פחות מפרוצדורה ושאר תחומי המשפט".
לפנייה לכתב/ת 
