חמישי 13 בדצמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: משה נחומוביץ'
    7 לילות • 01.11.2016
    חוכמת המטיף
    אברי גלעד ממש לא רוצה לעורר מהומות, אבל גם לא מסוגל לשתוק. עכשיו הוא עולה עם התוכנית 'הטוב מכולם', ומתוודה - לא כדאי לסמוך על כל מילה שיוצאת לו מהפה
    נבו זיו | צילום: משה נחומוביץ'

    אאם צריך להגדיר אותו, המילים "מנחה בטלוויזיה" הן הבחירה הטבעית, אבל אברי גלעד יודע מה הוא באמת. "מטיף פופ. אם הייתי נולד בעידן אחר הייתי מטיף בכנסייה. יש בי קווי אופי של מטיף, בכל רגע נתון אני לוקח אג'נדה ומטיף לה. אני אוהב להטיף. קיבלתי מתנה וקללה של יכולת לתמצת מסרים לקפסולות קטנות ומשכנעות או מעוררות אנטגוניזם. אני מטיף אבל ממש לא לוקח את עצמי ברצינות".

     

     

    באדיבות: רשת

    באדיבות: רשת

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    צפו בקטע מהתוכנית

     

     

     

    נדמה שהקהל שלך כן, אתה מעורר סערות עם ההטפות שלך.

     

    "לא. היום מוקדי הכוח כל כך מבוזרים שאני כוח דמיקולו".

     

    לא לגמרי מדויק. ברבים מסקרי דעת הקהל של הטלוויזיה המסחרית, אברי גלעד הוא בשפיץ של הדמויות האהובות על המסך. חילוני לגמרי אבל אפילו אצל הציבור הדתי מגיע כמעט לראש הטבלה. בעמוד האישי בפייסבוק יש לו קרוב למאה אלף עוקבים, הפוסטים שלו משותפים באלפים. תוסיפו לזה את תוכנית הבוקר שהוא מגיש בהצלחה כבר 13 שנים בערוץ 2, את תוכנית הרדיו היומית בגל"צ, ואת השעשועונים בפריים־טיים, ותקבלו מטיף פופ מודרני לכל תחומי החיים.

     

     

    גלעד | צילום: משה נחומוביץ'
    גלעד | צילום: משה נחומוביץ'

     

    גם בשיחה שאנחנו מנהלים בחצר ביתו בצפון תל־אביב הוא מדבר כמטיף כריזמטי, מסביר בנחרצות אינסופית את תפיסותיו במגוון רעיונות. הבעיה: אני לא יודע כיצד להתייחס לדבריו. מצד אחד - זה אברי גלעד מהטלוויזיה, איש מלא קסם. מצד שני - אני יושב איתו כמה שעות ולעיתים מרגיש מבולבל. חלק מהזמן לא ברור אם הוא יודע על מה הוא מדבר. ואז קורה הגרוע מכל - הוא מאשר את החשדות שלי. "יש לומר לרעתי הגדולה שאני בן־אדם אימפולסיבי, אני לא בודק, אני ממהר להשתכנע ולהשפריץ את השכנוע שלי. האם אני בן אדם אחראי? התשובה היא לא".

     

    גלעד מבקש שלא לקנות במהירות את הדברים שיוצאים לו מהפה. כמה דקות אחרי הוא מספר בדאגה אמיתית שרק אתמול ראה גרף והבין שרוב מוחץ בעולם המוסלמי תומך באיסלאם הקיצוני. בבית, אני בודק סקרים כאלה ומגלה שהנתונים שבחר להציג שייכים לאחד מעשרות סקרים סותרים בנושא. "מעולם לא הכנתי ראיון יותר מ־45 שניות", הוא מתוודה. "אין לי את זה, יש לי הפרעת קשב. כשנדרשת בקיאות בחומר, קריאת מאמרים, קריאת ספרים, אני לא יכול. אני צריך לקחת בשביל זה תרופות, לא שווה לי את תופעות הלוואי. אני לא מסוגל להעמיק באמת. תמיד אצטרך להישאר בצד הקליל".

     

    אבל יש למעשיו השלכות. באפריל 2013 גלעד ערך סיור בנגב עם אנשי תנועת 'רגבים'. אחרי זה נכנס בבדואים בלי חשבון בעמוד הפייסבוק שלו: "הנגב - אין אותו יותר. הבדואים השתלטו על כולו בכוח הזרוע..." והאשים את כל המגזר בעבריינות קיצונית. העמוד בער - מלחמת עולם ישראלית משני צידי המתרס. חלקים תקפו אותו כגזען, אחרים תיארו אותו כנביא אמת. חודשיים לאחר מכן ערך עוד סיור בנגב, הפעם בליווי בדואי. אחריו פירסם עוד פוסט, סלחני, כזה שמתקן את טעויותיו.

     

    "ברור, גם אני קופץ, אני לא בן־אדם מתוקן", הוא מבהיר עכשיו. "אף פעם אי־אפשר להיות מתוקן, רק אפשר להכיר יותר מהר בטעויותיך, זה המקום הכי טוב שאפשר להגיע אליו. עשיתי משהו, הבנתי שהייתי חד־משמעי מדי וזה, הלכתי ותיקנתי. לא לטעות זה להיות פוליטיקלי קורקט, וזו הדת הכי מסוכנת שמסתובבת, יותר מסוכנת מכל כת ודת שיש עכשיו בעולם, כולל האיסלאם הקיצוני".

     

    געלד ב"הטוב מכולם"
    געלד ב"הטוב מכולם"

     

    גלעד מקפיד לדבר על פיוס ועשיית טוב וחיבור של עם ישראל. ניכר שהוא מאמין בכך בכל ליבו, אבל זה לא מונע מדבריו לעורר ריבים בין המחנות. קורא לפיוס ואחרי רגע קורא ללוחמי צה"ל שהצטרפו לארגוני שמאל "אויבים", ואז אלפי טוקבקיסטים שקוראים אותו מאחלים ל"שמאלנים" מחלות ומוות ססגוני. הברנז'ה מתנפלת עליו בשנאה ששמורה רק לאלה שהיו קודם במחנה שלך ועברו צד. הוא לא מתרגש מזה, "אני יודע שיש הרבה אנשים שאלרגיים אליי ואני מציע להם תמיד למרוח את המשחות המתאימות בזמן".

     

    זה בטח כיף לדחוף להם אצבע לעין.

     

    "אין לי עניין לדחוף אצבע לעין. האמת בוערת בי ואני לא יכול להחניק אותה. אני לא מעורר מהומות בשביל לעורר מהומה, אני אדם שאוהב שקט".

     

    אבל מעורר מהומות.

     

    אברי גלעד | צילום: משה נחומוביץ'
    אברי גלעד | צילום: משה נחומוביץ'

     

     

    "כי משהו בי לא יכול לשתוק".

     

    אתה אומר שאתה פועל לפיוס וזורע הרס.

     

    "נכון. אני בן־אדם מורכב, אני לא עשוי רק מחומר אחד".

     

     

    אגו־מניאק. טראמפ
    אגו־מניאק. טראמפ

     

    החל מהערב הוא יתפוס עוד משבצת על המסך שלנו, עם משחק הטלוויזיה החדש שהוא מגיש, 'הטוב מכולם', שיעלה ב־21:00 בערוץ 2, ברשת. "בשנה הקודמת עשיתי את 'שוברי קופות' שכבר עזב את הטריוויה והלך על אסוציאציה, חצי דרך. אבל הוא לא הצליח בעולם, והרי אם לא מוכרים בחו"ל קשה להחזיק את זה בארץ".

     

    בשנים האחרונות כל שעשועון פה פונה אל העולם.

     

    "אנשים אומרים, 'מה, אנחנו שפני ניסיון?' שעשועונים זה פורמט, ממציאים מכניקה, ומכניקות אפשר למכור לכל מקום ולייצא. אם זה לא נמכר אז אין לך טעם להמשיך להפיק את זה פה בגלל עלות ההפקה".

     

    אתה שותף כלכלי לסיפור?

     

     

    נקודות תורפה. נתניהו
    נקודות תורפה. נתניהו

     

    "לא. בזמנו יצרתי את כל הפורמטים שעשיתי, הייתי יושב בבית וחושב על רעיונות. הפסקתי עם זה. אני רוצה לא להיות מעורב רגשית. אני שכיר חרב. בא, מנחה, הולך - מתוגמל באותה מידה אם זה מצליח ואם זה מפסיק. כשהפורמט שלי, אם זה נקלע למשבר, גם אני במשבר. אין לי עניין להיות במשברים, אני כבר בן־אדם מבוגר, בן 54 החודש".

     

    יש לך תדמית של אדם חזק, אפילו אגרסיבי.

     

    "יש לי נפש מאוד רגישה. במקום לגדל עור של פיל ולהעמיד את עצמי בלחצים שאני לא יכול לעמוד בהם, החלטתי לא להיחשף להם. הפעם האחרונה שנתקלתי בזה באופן ממש חמור הייתה בתוכנית האירוח שהייתה לי לפני חמש־שש שנים. לא עמדתי בלחץ, חוויתי במהלך העונה פעמיים או שלוש מיקרו־התמוטטויות עצבים והחלטתי שאני לא מעוניין".

     

    לתוכנית החדשה יש רעיון מעניין, בטח בעולם משחקי הטלוויזיה. לצד גלעד יש צוות מנחים שמבצע משימות, והקהל באולם, מעל אלף איש, צריך לענות על שאלה בסגנון "כמה טי־שירטים טום באום יצליח ללבוש אחת על השנייה בשעה".

     

    "טריוויה משאירה 70% מהאנשים מחוץ למשחק. זה עצוב מאוד, אבל רוב האנשים לא יודעים טריוויה", אומר גלעד. "אינטואיציה יש לכולם. הדבר הזה שנקרא 'חוכמת ההמונים' הוכיח את עצמו בצורה כל כך ברורה לפנים".

     

    קשה שלא לחבר את זה למציאות שלנו.

     

    "פעם בזתי לחוכמת ההמון או לחוכמת האספסוף, במיוחד כפי שהיא באה לידי ביטוי בבחירות בארץ. לא חושב שהיא תמיד נכונה. מצד שני, אני רואה שבסוגיות מהותיות כמו החזרת שטחי ארץ או הסכמי שלום - חוכמת ההמונים הייתה עדיפה על חוכמת האינטליגנטים בהגדרת עצמם".

     

    אבל בסקרים עד היום יש רוב לשאלת שתי מדינות לשני עמים. אז אולי ההמונים טועים?

     

    "כיבוש זה דבר מחורבן, אני שונא את מה שהוא עושה לנו, שונא. אני שונא את האלימות שזה מכניס לתוך החברה שלנו, את ההשפעות הנפשיות להרבה מהאנשים, אבל האופציה האחרת היא למות. את זה אני עוד יותר שונא. לעת הזאת הכיבוש הוא הכרח כי לצערי שכנינו, אם הם לא כבושים, הם רוצחים".

     

    איך אתה קובע? אנחנו 50 שנים במצב הזה.

     

    "פינינו את עזה, ומה? המוטיבציות להרוג עלו בקנה מידה. כל התרבות שלהם מכוונת מוות. שים לב, בעולם הערבי אין אף ערבי אחד חופשי, כולם כבושים, לא משנה על ידי מי. מה שהם שונאים זה להיות כבושים על ידי יהודי. אני לא בעד לכבוש, אני שונא להסתכל על מישהו מלמעלה או להגביל את תנועתו של מישהו, שונא את זה שילדים בני 18־19 צריכים לעמוד במחסומים ולפתח עור של פיל אל מול קשיים אנושיים, אבל אם לא נעשה את זה ישחטו אותנו".

     

    אגב, יולי נובק מנכ"לית 'שוברים שתיקה' הייתה אצלך באולפן וכמעט שחטת אותה. מה קרה?

     

    "הדוברים הבולטים ביותר של 'שוברים שתיקה' הם שקרנים. הם פשוט שקרנים על פי עדויותיהם של אנשים שהיו איתם באותו מקום. ואני אגיד לך משהו של חמלה, הרבה לוחמים מסיימים את השירות עם פוסט־טראומה. כדי לרפא את עצמם, הם הופכים להיות אויבים של מה שגרם להם לפוסט־טראומה ומצטרפים לתנועות כמו 'בצלם' ואחרות. הם מוכנים לעשות הכל כדי שזה לא יקרה עוד וכדי לנקות את עצמם ממה שקרה להם".

     

    על סמך מה אתה אומר את זה? חלקם הגדול הלך להילחם כדי שנוכל לחיות פה.

     

    "והתהפכו. תשמע, חלקם גם חוו דברים לא נעימים, אפילו ראו במו עיניהם פשעי מלחמה. לא פשעי מלחמה, אלא ליד. אבל הם הפכו את זה לאידיאולוגיה. הם אנשים שירדו מהפסים, חלקם בגלל מצבים נפשיים וחלקם בגלל שהם התמכרו למחיאות הכפיים של האנטישמים בעולם".

     

    בלי לסנגר או לא - בפועל זו תנועה של מאות לוחמי צה"ל, אנחנו שלחנו אותם לשם.

     

    "נכון, ואנחנו לא מטפלים בהם. ואגב, פה מתחברת אידיאולוגיה אחרת שלי - אנחנו לא מטפלים בכל החיילים בקנאביס רפואי שהוא התרופה היחידה לפוסט־טראומה".

     

    גלעד מספר על מחקר שנעשה בבית חולים רמב"ם: "אם אתה נותן לחייל עד ארבע שעות אחרי הטראומה קנאביס רפואי - לא תהיה לו טראומה, אבל צה"ל לא מקבל את הדבר הזה ואנחנו שולחים אנשים שרוטים נפשית אל תוך החיים".

     

    אז צריך לתת להם קנאביס רפואי?

     

    "כל לוחם שמשתחרר משירות שיש בו מגע עם האוכלוסייה הפלסטינית צריך לטפל בו, קודם כל. וחוץ מזה, אולי אני לא יודע כלום ממה שאני מדבר, אבל אני חושב שזה שאנחנו שולחים ילדים בני 18־19 לאזורי עימות עם אוכלוסייה אזרחית זה פשע. אנחנו צריכים להגיד את האמת לעצמנו: נכפה עלינו כיבוש. אנחנו לא רוצים אותו למעט חלקים קטנים מאיתנו שנהנים מכיבוש. צריך לקיים דיון פתוח ואמיתי שאומר, 'אוקיי, נגזר עלינו להיות כובשים בארצנו, איך אנחנו מנהלים את הדבר הזה'".

     

    איך?

     

    "צריך לשלוח אנשים מבוגרים בשירות קבע ייעודי. גייסות הכיבוש. שיהיו מושכלים פסיכולוגית, רגשית, שיהיו להם כלים עשירים, אנשים שיודעים לטפל בסיטואציות".

     

    אמני כיבוש?

     

    "כן! אנשים שזו תהיה העבודה שלהם ושיביאו יותר חמלה ופחות קיצוניות, אחרת אנחנו שורטים את הילדים שלנו, אחר כך אנחנו מתפלאים שהם נהיים אנשים מופרעים על הכביש, במועדונים, באלכוהול, בסמים".

     

    מבחינה צבאית האויבים החיצוניים של ישראל פחות מאיימים. השלטון מכוון פנימה, מחפש אויב פנימי - התקשורת, ארגוני השמאל. מה אתה חושב על זה?

     

    "שזו הדרך הטובה ביותר להביס אותנו. גם היסטורית, תמיד הובסנו ככה. השלטון אופורטוניסטי, הוא לא עושה את החשבון הגדול. הוא עושה דברים מזעזעים, אבל מצד שני יש גם גרעינים של אמת במה שהשלטון עושה. התקשורת היום היא עדיין מוטה לשמאל הבלתי פרקטי, היא עדיין בשליטה".

     

    אתה היית במחנה הזה, מה גרם למהפך התודעתי שלך?

     

    "ראיתי שהרעיונות יפים והמציאות לא מתאימה. אני שמח להחליף את הדעות שלי, יש בזה סגולה לאריכות ימים. להחזיק באותן דעות כל הזמן, מעבר לזה שזה משעמם, זה מתיש. אתה מתחיל לעבוד את האידיאולוגיה - אתה כבר לא רואה את המציאות, זה נהיה מופרע".

     

    אתה לא מפחד שזה קורה לך?

     

    "אני בודק את עצמי כל פעם מחדש. אני גם לא יכול להגיד לך שיש לי איזו אידיאולוגיה בנויה, אני מסרב להיות מתויג. אני הכי שמח להגיד, 'טעיתי', 'לא ראיתי נכון'. אנשים שמשועבדים לאידיאולוגיה שלהם כבר לא רואים איזה גודל של דבשת צומחת להם, הם לא רואים שהם הופכים להיות ממש אנשים מטורפים".

     

    גם אתה נחרץ באמיתות שלך.

     

    "אני מדבר נחרץ כי אני אדם כזה, כי יש לי הפרעת קשב ואני לא יודע להגיד דברים מורכבים".

     

     

    הסערה האחרונה שעורר גלעד התחוללה סביב פוסט שהעלה באוגוסט האחרון, ובו ביקש לגייס עורך חדש לתוכנית הבוקר שהוא מגיש עם הילה קורח. לצד דרישות כמו "הבנה באקטואליה" ו"מנהיגות" הוא הוסיף גם "השקפת עולם ציונית". הרוחות סערו וגלעד שינה את הדרישה ל"השתדלות להימנע מלשון הרע".

     

    "לעורר סערה כדי למצוא בן־אדם טוב זה רעיון טוב בעיניי", הוא מחייך. "'ב'ציוני' מבחינתי, התכוונתי למי שרוצה בקיומה של מדינת ישראל ורוצה לתת לצופים תמהיל שאומר, 'לא רק רע פה', לא רק להשחיר, לבאס ולבוא עם ציניות. רציתי אחד שרוצה שהילדים שלו יחיו פה, לא מכין לעצמו דרכון מילוט. והעובדה היא שלקחתי בסוף את העורך לשעבר של 'לונדון וקירשנבאום', לא מישהו מ'מקור ראשון'".

     

    רוב מוחלט של אזרחי המדינה הם ציונים, למה היה חשוב לכתוב את זה?

     

    "אוקיי, אז המיעוט שאיננו ציוני אני לא מעוניין שיעבוד אצלי. אני לא מקבל את האמירה של מסנגרי 'בצלם' שגם הם ציונים או פטריוטים. בעיניי הם לא מגיעים לסף".

     

    אבל שוב, אתה כותב פוסט ואז אנשים מאחלים מוות לקבוצה ישראלית. על ארגוני שמאל אתה כותב שהם הפכו לסוג של אויבים.

     

    "לגמרי. וחלק מהאויבים מבית שלנו באים להרוג אותנו. חד־משמעית".

     

    אז מה אנחנו צריכים לעשות להם?

     

    "לא להרוג אותם".

     

    אתה מבין שלא כולם מבינים את זה ככה?

     

    "ראיתי את הבן־אדם הזה שתקף את אמנון אברמוביץ', כן? ואני רואה שם אדם שרוט מאוד־מאוד־מאוד ואני רק יכול לחמול עליו, כן? אני לא הצל, אני לא משתמש באנשים האלה כדי לייצר מקובלות ולייקים לדברים שאני כותב. מבחינתי קל להבעיר את הדבר הזה. אבל בגלל הפחד מאלה אני לא מוכן לא לדבר את האמת שלי, שיש בתוכנו מיעוט קטן שמתפקד כשלוחה של האויב בתוכנו ויש דרכים מתורבתות להתעסק איתם".

     

    אילו דרכים?

     

    "לא יודע. קודם כל להצביע ולהגיד 'זה הוא', הכותב הזה, העיתון הזה, הכלי תקשורת הזה הוא בחלקו משרת מטרות אויב".

     

    אתה מסמן אנשים, זה פשיסטי.

     

    "מה פשיסטי בזה? אני לא מסמן אותם כאויב מבית כדי לחזק את השלטון. פשיזם לוקח אנשים שאינם אויבים מבית, מסמן אותם כאויבים ומגייס את כולם נגדם כדי לייצר איזושהי לכידות במקום שאין לכידות".

     

    אבל זה מה שאתה עושה בפועל.

     

    "להגיד בתוכנו אין אויבים, אין ישראלים שהיום משרתים את מטרות האויב - זו דביליות. איך להתמודד עם זה? אני לא יודע. ביהדות, אדם שפגע בקהילה שלו פשוט מוטל עליו חרם מוחלט, צריך ללכת למקום אחר. היום צריך למצוא כלי חדש. ובוודאי שאלימות פיזית או מילולית היא כלי פסול".

     

    היה את העניין עם 'אם תרצו'. אחרי ששיתפת איתם פעולה הם יצאו בקמפיין השתולים נגד אנשי תרבות, ואז התנערת מהם. למה?

     

    "בגלל שהם השתמשו בטרמינולוגיה של 'שתולים'. לא דחוף לי לנהל מסע טיהור פנימי במדינה, של כל מי שטועה בעיניי. מספיק לי ללכת על הראשים של מי שמובילים את זה. אין לי צורך שתהיה פה אווירה של עריפות ראשים וסימונים וקטלוגים ומחנות. אני חושב שאם לא נהיה ביחד, באמת ביחד, אין לנו שום סיכוי".

     

    אגב, כבר שנים מדגדג לגלעד להצטרף לפוליטיקה. "הרעיונות שלי והאג'נדות שלי נוגעים לחיים היומיומיים, לא לפתרון המדיני. אני חושב שהפתרון המדיני ימתין עד שהעולם המוסלמי יתפכח ויבריא רוחנית. זה עניין של עשרות שנים. כל מחלה סופה להתרפא. לפני כמה שנים אמרתי שהאיסלאם הקיצוני הוא וירוס וקמו עליי לכלותני".

     

    על המסתננים אמרת שהם עלולים לשאת את הווירוס המוסלמי.

     

    "אני חושב שבסופו של דבר כל מחלה היא מתפרצת, היא סוערת, אחר כך היא נרפאת. לא תהיה לה ברירה אלא להירפא".

     

    אם איש טלוויזיה אמריקאי מוסלמי היה כותב על היהודים שהם נושאים וירוס של 'להתעסק בכסף' למשל, היו גומרים אותו.

     

    "אני לא מקבל שיש סימטריה בין זה לדברים שאמרתי, כי אנחנו רואים את המחלה משתוללת בעולם. המחלה היהודית לא משתוללת בעולם. יש גם וירוסים יהודיים, כמו השנאה העצמית, וירוס חמור ביותר. רוב המוסלמים בעולם תומכים באיסלאם הקיצוני, משהו כמו 58%, המונים! נכון אגב שבישראל זה לא המצב ולכן האמירה הזו בעייתית. נכון שזו אמירה פוגענית שזה בתוך ישראל ועל זה אני מצטער, אבל הערבים בישראל הם מקרה יוצא דופן. הם באיזשהו אופן הורעלו על ידי הישראליות והמערביות והם שונים לחלוטין ממה שקורה במרחב הערבי".

     

     

    לפחות שלוש פעמים בשבוע הוא קם בארבע וחצי בבוקר ומתחיל להתאמן, רק ככה הוא מגיע לתוכנית הבוקר רענן. יש לו ילדה בת 20 מנישואיו הקודמים עם השחקנית חלי גולדנברג, ושתי בנות קטנות - בנות שנתיים וחצי וארבע וחצי - מנישואיו השניים עם נעמה שוחט, שעורכת את 'משפחה גרעינית', תוכניתו בגל"צ.

     

    ארבע פעמים בשבוע הוא מנהל מאולפן ביתי קטן את התוכנית, שעוסקת בהורות. "המאזין הכי אדוק שלה זה אני, כי לא היה לי קשר לנושאי הורות באמת. נהייתי הורה הרבה יותר מודע".

     

    איפה לדוגמה?

     

    "הילדות שלי היום גדלות ללא מסכים בכלל. ואני פנוי אליהן, בגלל שקיבלתי את העבודה הכי טובה בעולם. גזרתי על עצמי שעד שהן לא יגדלו אני לא לוקח עבודות אחרי הצהריים, אני איתן בבית, בחצר, בפאזל. אם אין מסך אתה יכול לתת להם קרטון ועלה והם ישחקו עם זה שש שעות".

     

    ולא מציקים לך הרבה בסלולר אחרי העבודה?

     

    "יש לי כללי ברזל. אחרי שש, חוץ משיחה עם העורך של תוכנית הבוקר, יש לי סמס קבוע: 'אחרי שש בערב אני עוסק רק בענייני משפחה, נתראה מחר בבוקר'".

     

    הייתה לך תוכנית בערוץ 20, מה קרה לה?

     

    "פוטרתי. בערוץ 20 אתה לא בדיוק יכול לדעת למה, כנראה שענייני כסף אבל לא בטוח. אמרו לי יום אחד 'אל תבוא'. זו לא תחנה מסודרת עדיין, היה לי נעים להביא תכנים ימניים למסך בלי חשבון בכלל, כי אני חושב שצריכה להיות תחנה ימנית בישראל. הייתה תחושה של חופש אידיאולוגי מכל פוליטיקלי קורקט, פשוט להביא רק ימין. בתקשורת הכללית אתה צריך כל הזמן להתנצל שאתה מביא דוברי ימין, ופה היה ממש לפנים - מתנחלים וכל מיני עמותות, יש המון אנשים מאוד טובים בימין".

     

    זה מפתיע אותך?

     

    "בתקשורת הממוסדת או על ידי השמאל, הימין מושחר, חושבים שמדובר שם בפנאטים ולא שמים לב שחוץ מאג'נדות פוליטיות שבאמת חלקן משיחיות ודתיות, כמות החסד שנעשית בימין היא גדולה מהחסד שנעשה בשמאל פי אלפים".

     

    סיימת עם ערוץ 20 לעת עתה?

     

    "אני בן־אדם ללא תוכניות. יכול להיות שמחר יפטרו אותי מערוץ 2, וערוץ 20 יהפוך למקצועי וחשוב ויציעו לי הצעה שאין לסרב לה ואני לא אסרב. בישראל אתה חייב להיות סבבה עם כולם, הביצה מאוד קטנה. אתה יודע, איך שאתה לא זז אתה מתחכך באותו ג'מוס".

     

    לאחרונה פגשת עם בכירי "רשת" את נתניהו. איך היה?

     

    "גם פגשתי אותו בארבע עיניים בעבר. אדם מרשים, יודע להשתמש במילים. אני מסכים עם האופן שבו הוא רואה את העולם הגלובלי, את הסכסוך בינינו ובין הערבים, אבל אני חושב שיש לו נקודות תורפה במקומות אחרים שמשפיעים באופן חמור מדי על ההתנהלות שלו".

     

    מה דעתך על מה שקורה סביב תאגיד השידור הציבורי?

     

    "אני מאוד רוצה שהתאגיד יצליח. בגלל החוק שהממשלה יצרה, התאגיד מצליח עד עכשיו להיות מוקם כראוי, ואני חושב ש'כראוי' זה הדבר האחרון שכרגע השלטון רוצה שיקרה, כי הם לא מתפקדים כראוי. כרגע מה שמתרחש בכל הנוגע לתקשורת זה מקומות שממש־ממש מתחילים להזכיר משטרי יחיד בעולם. לא הייתי רוצה שנגיע למשטר יחיד.

     

    "אנחנו עוד רחוקים ממקומות של פשיזם, אני לא משווה. רחוקים אך לא רחוקים מספיק. בין היתר יש עכשיו בעולם, ואנחנו רואים את זה גם בארה"ב וגם בכל מקום, טרנד של אנשים שיש להם בעיות נפשיות שמגיעים למשרות הנהגה".

     

    טראמפ נבנה בתקשורת, עכשיו היא מנסה להרוג אותו, אבל הוא עלול להיבחר.

     

    "אני מושקע במאה שקל על זה שהוא מנצח. טראמפ הוא בן־אדם מטורף לגמרי, אגו־מניאק, סוטה מין, לא רואה אף אחד ממטר. ועדיין מצליח להבחין בין טוב לרע, לא בהתנהלותו האישית, אבל בראייה הפשוטה שלו של מי טוב ומי רע בעולם - את זה הוא מצליח לראות, מה שהדמוקרטים והליברלים בעולם התבלבלו לגמרי".

     

     

    נשאר בטלוויזיה - 'האח הגדול' עובר לזכיינית רשת. הציעו לך להגיש?

     

    "בגלל שארז (טל) הגיש את זה אז גם אני צריך להגיש את זה? ניתוח ההפרדה בינינו התרחש כבר לפני 25 שנים. בעיניי לקחת אנשים ולהוציא מהם את מרעם על המסך זה דבר שלא תורם לחברה. אם יקרא לי המנכ"ל שלי, ויגיד לי, 'אנחנו לוקחים את האח הגדול ורוצים לשנות אותו, ומצאנו דרך להוציא מאנשים את הטוב אז אני אגיד 'וואלה, אולי'".

     

    לפני שנתיים וחצי הגשת תכנית בשם 'המיזם' שכשלה וירדה.

     

    "המיזם הייתה תוכנית שעלתה חצי אפויה. יש הרבה תוכניות שעולות עקומות ובמהלך הדרך מתיישרות, היום אין אורך נשימה, זו בעיה. התוכנית ירדה באירוע חטיפת הנערים, וגם רונאל נעצר ואז הכל נעצר".

     

    רונאל פישר – שהיה אחד השופטים. ראית עליו משהו לפני כן?

     

    "אמרתי לו שהוא חייב להירגע. שהוא מעשן יותר מדי ושותה יותר מדי אלכוהול כל הזמן. הוא סיפר לי שהוא לא ישן יממות. עכשיו אני מבין שהוא היה בסטרס כל כך גדול, שנים, כי הוא ידע שהוא עושה רע בעולם. פתאום הכל נפל למקום. אני אומר לעצמי, בשביל מה? בשביל לשוט באיזו יאכטה? לא יותר טוב לישון בלילה ושיהיה פחות כסף?'"

     

    דיברת הרבה פעמים על זה שהטלוויזיה גם משחיתה. אתה חושב שהיא השחיתה גם אותך?

     

    "תרבות 'האח הגדול' שבה אם אתה עושה משהו שלא מוצא חן בעיני מישהו אתה מודח - במקום להכיל אותך, להבין אותך - חילחלה עמוק־עמוק לתוך כל דבר".

     

    אז אולי גם אליך?

     

    "אני לא דוגמה כל כך טובה, כי אני לא כל כך צופה בזה, וכי אני שקוע בלימודים רוחניים. אני לא טהרן, אני עובד בערוץ 2, ערוץ מסחרי. אני משתמש באישיותי הקוסמת או הדוחה בשביל למשוך אנשים למסך, כדי שהם יצרכו יותר דברים שהם לא צריכים. וחלקם גם לא בריאים, כמו צ'יפס!"

     

    איך אתה חי עם זה?

     

    "המוצר יתקיים איתי ובלעדיי. מבחינתי כל תוכנית שאני עושה היא פלטפורמה לעשיית טוב בעולם. האם אני עושה גם נזק על הדרך? ברור!"

     

    והטוב זה כדי למרק את מצפונך?

     

    "המצפון שלי פעיל במקומות אחרים, של בין אדם לחברו, במשפחה, בין חברים. בקריירה שלי עשיתי גם דברים שהיו נזק היקפי, אבל היום אין לי שום עניין לעשות אותם".

     

    בסוף תמיד אצלך זה שחור או לבן.

     

    "נכון, הפרעת הקשב באה עם אימפולסיביות, אימפולסיביות תמיד עושה שימוש יתר בשיפוטיות".

     

    אולי כדאי שתוסיף כוכבית לדבריך.

     

    "'קחו אותי בעירבון מוגבל' תמיד. לא להאמין לשום דבר שאני אומר, תמיד לבדוק אותי. באמת, אני אומר את זה על עצמי. אני קוריוז. אני רק קוריוז".

     

    nevo21@gmail.com

     

     


    פרסום ראשון: 01.11.16 , 21:39