כשאבי פגש את אסי

כנערים ברמלה, אסי ישראלוף והחברים מ'מה קשור' העריצו את אבי גרייניק ועידן אלתרמן. גם היום, אחרי עשרים שנה, ישראלוף יכול לדקלם קטעים שלמים מתוך "ילדים סורגים לאלוהים". לדקלם ולהתפקע מצחוק. "כשהייתי בצבא, היה לי חלום להיות כמוכם", הוא אומר לגרייניק. "הייתי יושב עם החבר'ה והיינו רואים אתכם בלופים. "אתה ניגנת שם על קונגס. היה רגע שראיתי אותך, ואמרתי, 'הוא מה זה מצחיק, הכי מצחיק בעולם, אבל כשהוא מנגן — הוא הכי רציני. גם אני מרגיש ככה. לא ידעתי קודם אם זה בסדר להיות גם מוזיקאי וגם קומיקאי, אולי אפילו התביישתי. זאת הייתה השריטה שלי, הדפיקות שלי".

"רגע, רגע", קוטע אותו גרייניק, "גם אני מעריץ ואוהב אותך כבר הרבה שנים. אתה קומיקאי נהדר ואיש שכולו חיוביות. כשדיברו איתי על מופע חדש, אמרתי שאלך על זה רק אם אתה תסכים להשתתף. הכי טוב ללכת אחרי אנשים משוגעים במובן הטוב של המילה".

עכשיו, אחרי שנים של הערצה הדדית, גרייניק וישראלוף ישתפו סוף־סוף פעולה במופע לכל המשפחה, "פסנתר הזמן" (שיועלה ב־12 לנובמבר בפסטיבל הפסנתר). ישראלוף יהיה הסבא שלוקח את הילד גרייניק למסע מוזיקלי־מצחיק, שבו ילמד יחד עם הילדים שבקהל על אנשים ואירועים ששינו את פני ההיסטוריה, בהם ליאונרדו דה וינצ'י, ויליאם שייקספיר, נעמי שמר ו־וולט דיסני. "עכשיו, כשיש לי ולאסי ילדים באותו גיל, זה כאילו כתבנו את המופע הזה עבורם", אומר ישראלוף. "כהורה, אני רואה המון הצגות, אבל בא לי לראות משהו קצת עמוק יותר, לא מתיילד".

אתם בעצם אומרים שהעולם שמעניין היום את הילדים שטחי יותר?

גרייניק: "לא, האמירה היא שכדי ללכת קדימה, אתה צריך להכיר טוב את העבר".

ישראלוף: "אני זוכר את המשחקים של פעם. ומה הילדים שלנו יזכרו? את הנסיעה לחיפה עם הטאבלט?!".

אמנות החיוביות

הם עסוקים מעל הראש. ישראלוף עם ההופעות של "מה קשור" וסדרות רשת וטלוויזיה, וגרייניק בהופעות עם עידן אלתרמן ובתפקידים בתיאטרון בית ליסין ("אילוף הסוררת" ו"קוראים לי מלך", שעולה עכשיו).

יש לכם בכלל זמן להקדיש גם למשפחות שלכם?

ישראלוף: "הבן שלי אומר לי 'אבא, אתה כל הזמן עסוק. אתה לא יכול לקחת אותי מבית הספר כי הגעת מאוחר מהופעה, וכשאני בא בערב, אתה יוצא להופעה או מצלם. אמרתי לו, 'גידי, במקצוע של אבא, ככל שאבא יותר עסוק, ככה הוא יותר מצליח. דבר שני, אתה יודע שיש תקופות שאני המון בבית, אז תתנחם בזה'. אני לא עושה יותר מדי חוץ מלעבוד ולהיות בבית. אני טיפוס שאוהב את הבית. כשאין לי פגישות, אני מקדיש את אחר הצהריים לילדים שלי".

גרייניק: "עילאי הבן שלי מאוד מתגעגע אליי. בכל פעם שאני יוצא מהבית, הוא אומר לי: 'אבא, תיהנה מהעבודה, ואם מישהו מעצבן אותך, תסובב לו את הגב ותלך'. הוא יודע שאבא שלו יכול להידלק, אבא שלו איש מאוזן עד שהוא לא. אבל אני בעיקר חמוד. אתה יודע מה למדתי מאסי? ב־99.9 אחוז מהמקרים הוא משדר חיוביות. תבקש ממנו משהו, הוא יגיד לך 'למה לא'. הוא כנראה אימן את המוח שלו".

יש בו בכל זאת משהו לא חיובי?

"כן, העובדה שהוא אוהד את בית"ר ירושלים", הוא צוחק.

"בשנים האחרונות משהו נפתח בי, נהייתי הרבה יותר חיובי", אומר ישראלוף. "המון שנים קראו לי 'מר לא־לא'. אמרתי 'לא' לכל דבר שהציעו לי, אפילו לפרויקט הכי מגניב. אני חושב שהייתי בעיקר קצת אבוד. היום הדרך שלי מאוד ברורה לי, ואין מה לעשות, כשאתה יודע לאן אתה רוצה להגיע, אתה גם יודע מה כן ומה לא".

מתי השינוי התרחש?

"מאז האלבום הראשון שלי 'מסע עם פסנתר', שם נתתי לעצמי את המקום האמנותי שלי, הבנתי שוואלה, לא רע לעשות דברים גם בלי השלישייה, נשארים בחיים גם אחרי זה. על המופע עם אבי, סביר להניח שלפני כמה שנים הייתי אומר לו מיד לא, ומתרץ: 'אני עובר דירה, אני עסוק, אולי בעתיד, אולי בהזדמנות אחרת'. סגרתי אז דלתות, והיום אני פותח דלתות. אני אומר לאבי, 'אני מת לעבוד איתך שנים. בוא ניכנס ברבאק, נעשה חיים משוגעים'. ותראה איזה דברים טובים קורים לנו.

"כשנולדים לך ילדים, אתה הופך להיות מבוגר יותר. גם אשתי אמרה עליי כל הזמן שאני אמן ושהיא גידלה ילד בבית. היא הייתה צריכה להגיד לילד הזה כמה הוא גדול וכמה הוא טוב ומקסים. וכשקשה לו, קשה בבית. עד אז הייתי צריך שילטפו אותי כל הזמן ושיגידו לי שאני חמוד".

גרייניק: "אסי השתנה עם השנים. פעם הוא עשה את הקול השני, ועם הזמן הוא נהפך לאחד הסולנים המשמעותיים. היום הוא לא רק טים פלייר, הוא כוכב. ציון ושלום יכולים לזוז הצידה ולתת לו את הפרונט. אני שואג מצחוק כשאני רואה אותו ב'בובה של לילה'".

אסי, גם אתה יודע להתפוצץ כמו אבי כשאתה מתעצבן?

"לא. אני לא בן אדם כזה. אני יודע 'להתאפר'. החיים לימדו אותי לבלוע את הרוק ולחשוב. אני לא מאלה שמתפוצצים, אלא אם כן פגעו בי בנקודה רגישה מאוד".

גרייניק: "בהזדמנות הזאת אני רוצה לנצל את הכתבה כדי לבקש סליחה מתמי אשתי האהובה על כך שלא הייתי בחודשיים האחרונים בבית בגלל שלל הפרויקטים, בעיקר 'אילוף הסוררת', ולהודות לה על כל העזרה".

ישראלוף: "נו, תאלף את הסוררת כבר. כמה זמן היא כבר לא נענית".

המדריך השלם לזוגיות

שניהם הוכיחו את עצמם גם כמוזיקאים והוציאו דיסקים משלהם, אבל לא רואים במוזיקה את הדבר החשוב בקריירה שלהם. "אבי ואני מצליחים בעולם הבידור, וקשה בתחום הזה לשלב בין כמה הפקות", אומר ישראלוף. "היום המוזיקה אצלי היא במקום מאוד כיפי. היא כבר לא מטרה. עשיתי אלבום, סימנתי וי על המקום הזה. אין לי חלומות על זאפה וקיסריה. רק עם אייל גולן, ציון ושלום".

גרייניק (צוחק): "עכשיו עידן ואני עובדים על מופע עם אייל גולן. לא, אנחנו נעשה צוותא 2 עם גרי אקשטיין. כל פעם שאני מדבר עם אסי הוא בדרך למופע או בדרך חזרה ממנו. בזמן שאתה ואני דיברנו, הוא ומה קשור עשו עוד מופע עם אייל גולן".

מה קשור וילדים סורגים מוכיחים שגם נישואים מקצועיים יכולים להיות ממושכים. מה קשור מופיעים יחד כמעט עשרים שנה, וגם הקאמבק של גרייניק ואלתרמן מצליח בגדול. "כשאנשים שנולדו לא מאותו רחם מצליחים לשרוד על הבמה כל כך הרבה שנים, זה נכס ונס" אומר גרייניק.

ישראלוף: "בחיבור מצליח יש הרבה ברכה, קורה שם איזשהו קסם. לשמחתי הרבה, מערכת היחסים בינינו כל כך טובה, כנה ואמיתית, שאין סיבה בעולם שזה לא יימשך עוד הרבה זמן. בטח כשכל אחד עושה גם מה שבא לו מחוץ לשלישייה".

גרייניק: "יש בזה משהו מאוד קארמתי. החיבור הזה הופך אותנו למשפחה".

ישראלוף: "תגיד, אבי, אין שבועות שאתה ועידן נמצאים יחד יותר מאשר עם המשפחה?"

גרייניק: "השעות שלי עם עידן מאוד מתקרבות לשעות שלי עם תמי אשתי. עידן ואני זה סיפור חיים, 'מה קשור' זה סיפור חיים, ואני מאוד מקווה שאסי ואני נהיה סיפור חיים".

אסי, ב"מה קשור" יש גם מריבות?

"ברור. אם בעל ואישה לא רבים — אוי ואבוי להם. זאת מערכת יחסים לא בריאה. הם שומרים הכל בבטן עד שמערכת היחסים הזאת תתפוצץ. אנחנו גם רבים, כי אכפת לנו ממה שאנחנו עושים".

מי מוותר ראשון?

ישראלוף: "זה מאוד תלוי. אצלנו לכל אחד יש את עקב האכילס שלו. אני תמיד אומר ששלום אמור להשכין שלום, אני, אסף, אמור לאסוף את השלישייה, וציון הוא ציון. הוא עיר הבירה. הוא כוכב. לפעמים אני מתייאש קצת מלאסוף, ולשלום נמאס לפעמים לעשות שלום בינינו, אבל על הבמה תמיד ננצח. אנחנו המון שנים יחד, ובא לי שיקום לנו ולאבי ועידן דור חדש".

גרייניק: "אין תנאים לזה, צריך לתת להם חממות. להביא אנשים צעירים לבמה ולתת להם את הפידבקים החיוביים. מה שאנחנו ו'מה קשור' עושים זאת אמנות של פעם, שאנשים באים אליה היום. אנחנו באיזשהו מקום נהנים מזה שלא קמו לנו מספיק יורשים".

זה לא נשמע מבטיח.

ישראלוף: "אני מקווה שאני אתבדה, אבל לדור הנוכחי יש עניין לשדר מהבית, לקבל 72 אלף לייקים, וזהו. הלייקים החליפו את מחיאות הכפיים. הייתי רוצה שיהיה משהו פרשי על הבמה. מצד שני, יכול להיות שאם הייתי היום נער בן 15, מה שהיה מעניין אותי זה להרים דף פייסבוק פסיכי לאללה".

גרייניק: "יכול להיות שגם שירים של שלוש וחצי דקות לא יעניינו אף אחד בעוד חמישים שנה".

ישראלוף: "התיאטרון והמוזיקה שרדו, ואני מקווה שגם הבידור ישרוד. אבל מי יודע, אולי בהמשך יהיו רק מופעים ביוטיוב".

גרייניק ואלתרמן יופיעו מחר בצוותא בתל־אביב, ובמוצ"ש במועדון הביט בחיפה. שלישיית מה קשור תופיע במוצ"ש בהיכל התרבות בעפולה. מופע הפסנתר המשותף יועלה ב־ 12 בנובמבר במוזיאון תל־אביב