כחלון העביר ערוץ

אחרי ימים ארוכים של מתיחות, שר האוצר משה כחלון כבר הרשה לעצמו אתמול בערב להתבדח. "אוי", הוא אמר לאחר ששכח מה רצה לומר, בעת שהציג בכנסת את תקציב המדינה לשנתיים הקרובות, "כבר איבדתי את הריכוז בגלל התאגיד הזה". ואכן, לכחלון הייתה סיבה טובה לחייך: עוד לפני תחילתם של דיוני התקציב, הוא רשם לעצמו הישג פוליטי בלתי מבוטל, כשיצא כמנצח מהעימות שאליו נכנס מול ראש הממשלה בנימין נתניהו. או לפחות, מנצח לעת עתה.

השורה התחתונה ברורה: נתניהו הכריז בפתיחת מושב החורף של הכנסת כי יסגור את תאגיד השידור הציבורי החדש "כאן", כחלון השיב כי לא יאפשר זאת, ואתמול הוסכם כי הצעת החוק לסגירת התאגיד לא תעלה להצבעה ביום ראשון. אלא שהדרמה הפוליטית לא נמנעה לחלוטין, וייתכן שרק נדחתה – שכן השניים סיכמו בשיחת טלפון על הקמתה של ועדה לבחינת עתידו של השידור הציבורי, שתגיש את המלצותיה בעוד כשלושה שבועות.

להחלטה קדם איום נחרץ מצידו של שר האוצר, שהבהיר כי התעקשותו של נתניהו על הבאתה להצבעה של הצעת החוק לסגירת התאגיד תוביל לפירוק הממשלה ולהקדמת הבחירות. בעימות הזה, טענו אמש בכנסת, נתניהו היה זה שמצמץ ראשון, והסכים לבטל את ישיבת הממשלה ולהקים את הוועדה. "לאור קביעתו של שר האוצר, שתקציב השידור הציבורי לא יחרוג מסך ההוצאה התקציבית המתוכננת", נמסר בהודעה משותפת שפרסמו לשכותיהם, "החליטו נתניהו וכחלון להקים צוות משותף של משרדי ראש הממשלה, האוצר והתקשורת, על מנת לבחון את הנושא". בוועדה יהיו חברים ארבעה: מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר וראש הסגל של רה"מ יואב הורוביץ, מצדו של נתניהו; ומנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד וראש אגף התקציבים באוצר אמיר לוי, מצדו של כחלון.

האידיליה, עם זאת, לא שרדה זמן רב, גם הודות לכך שבתקשורת מיהרו להציג את המהלך כהישג של כחלון. וכך, כמה שעות לאחר שפורסמה ההודעה המשותפת, הוציאה לשכת רה"מ הודעה חדשה, שלפיה הוועדה תבחן את האפשרות למצוא תחליף לשידור הציבורי. גורמים במשרד האוצר טענו אמש כי לא ידוע להם דבר על הודעה זו, וכי רק תוכנה של ההודעה המשותפת מקובל עליהם. "בלשכת רה"מ כנראה בלחץ", הם הסבירו, "כי הקמת הוועדה התקבלה כהתקפלות של נתניהו". מקורביו של רה"מ, מנגד, הוסיפו שמן למדורה – כאשר הבהירו כי הוא עדיין פועל לסגירת תאגיד השידור הציבורי. "נתניהו נחוש לשקם את רשות השידור", הם אמרו, "והוא יעשה זאת במסגרת התקציב המתוכנן". אל מול זאת, טען בכיר בקואליציה: "הדבר היחיד שנתניהו צריך לשקם במצבו הנוכחי זה את מה שנשאר מהכבוד שלו, אחרי ההשפלה שבנט וכחלון העבירו אותו השבוע". יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן בירך על ההחלטה, ומסר: "הוכחנו שיש לנו עקרונות של מנהל תקין, ואי־אפשר להנחית עלינו החלטות חד צדדיות" – אך גורמים בסביבתו של כחלון העריכו גם כי אף על פי שהתאגיד לא ייסגר כנראה, הוא יידרש לעבור שינויים משמעותיים.

נתניהו בכנסת, אתמול

מי שנחשב אתמול למפסיד העיקרי מהקמתה של הוועדה הוא יו"ר הקואליציה דוד ביטן – האיש שמטעמו של נתניהו קידם בכל הכוח את הצעת החוק לסגירת התאגיד, אך לא עודכן בפרטי הפשרה. למעשה, ביטן עמד לקיים בשעה 4 אחר־הצהריים מסיבת עיתונאים, שבה תכנן לתקוף את שר האוצר, ונאלץ לבטל אותה בזעם דקות ספורות לפני שנפתחה לאחר ששמע את הודעתם המשותפת של נתניהו וכחלון. זעמו אף גבר לאחר שנודע לו כי רה"מ קיבל את התנאי שהציב שר האוצר, שלפיו ביטן לא יהיה חבר בוועדה החדשה. ביטן, עם זאת, טען אמש: "לכל המודאגים – הסירו דאגה מליבכם, אני מעודכן בכל המהלכים עד לפרט האחרון".

להחלטה על הקמתה של הוועדה קדם אתמול דיון סוער בוועדת הכלכלה של הכנסת, שבמרכזו עתידו של התאגיד. יו"ר התאגיד גיל עומר טען כי הם מוכנים לעלות לשידור כבר בתחילת 2017 – בניגוד לטענות שעלו מצד מתנגדי התאגיד – ובנוסף סגנית הממונה על התקציבים באוצר שירה גרינברג פסלה את הטענות שהשמיעו ביטן ותומכיו, שלפיהן סגירת התאגיד תחסוך כסף למדינה, והבהירה כי העלות תעמוד על "370 מיליון שקל כל שנה". שיאה של הישיבה הגיע בדבריו של יו"ר איגוד התסריטאים עמית ליאור, שהתייחס לדבריו של נתניהו שלפיהם מבצע צוק איתן גרם לך שהקמת התאגיד חמקה מעיניו. "הבן שלי נלחם שם", אמר ליאור, בעודו קורע את תעודת השחרור של בנו. "חברים שלו נהרגו, ונתניהו אומר שהתאגיד זה מה שחמק לו מהעיניים בצוק איתן?"

במהלך הדיון בוועדת הכלכלה קראה ח"כ רויטל סויד מהמחנה הציוני למבקר המדינה יוסף שפירא להתערב במשבר התאגיד – התערבות שהפכה לרשמית כעבור כמה שעות. בהודעה רשמית שפרסם, מסר שפירא כי יחבר דו"ח מיוחד על הקמת התאגיד, וכי הוא אוסף חומרים בנושא "יישום רפורמות בתחום השידור הציבורי". ההערכה היא שהביקורת תעסוק בדרך קבלת ההחלטות הקשורות לתאגיד, אופן הקמתו, ניהול התקציבים וסינון המועמדים. גורמים המעורים בנושא אמרו כי ההתנהלות סביב התאגיד מטרידה את מנוחת המבקר, והעיתוי לאיסוף החומרים אינו מקרי.

מסך מפוצל

החלופות שאותן תבדוק הוועדה לבחינת עתידו של השידור הציבורי

1. רשות השידור תשוקם, ותאגיד השידור הציבורי ייסגר

2. רשות השידור תיסגר, ותאגיד השידור הציבורי ימשיך

3. התאגיד ימשיך לעבוד, ויקלוט עובדים מרשות השידור

4. רשות השידור תמשיך לעבוד, ותקלוט עובדים מהתאגיד

5. התאגיד ימשיך לעבוד, אך יבוצעו שינויים בהנהלה שלו

6. התאגיד ימשיך לעבוד, אבל ייאלץ לספוג קיצוץ בתקציבו

שידורינו יתחדשו בקרוב

ההכרעה בנושא תאגיד השידור הציבורי נדחתה בשלושה שבועות: כך זה עשוי להתפתח

1. הוועדה תמליץ: לא לסגור

זה יהיה ניצחונו הגדול של כחלון בקרב שאליו יצא מול נתניהו, והוא יוכל להתהדר בכך שמימש את הבטחתו לשמור על תאגיד השידור הציבורי. נתניהו, מנגד, ייתפס כמי שמצא בוועדה הזדמנות לרדת מהעץ שעליו טיפס כשקרא לסגירת התאגיד, תוך התחמקות ממשבר פוליטי מול שותפו הקואליציוני הבכיר

2. הוועדה תמליץ: לסגור

נתניהו יהיה המנצח הגדול בתסריט שכזה: גם תיחסך ממנו הדרמה הפוליטית שצפויה הייתה להתקיים ביום ראשון, וגם הוא ישיג את מבוקשו ותאגיד השידור הציבורי ייסגר. כחלון, מנגד, ייתפס במצב זה כמפסיד שלא עמד במילתו – שכן התחייב לא לאפשר את סגירת התאגיד, ואמר כי "זה יהיה המבחן שלנו"

3. הוועדה תמליץ: פיתרון משולב

קיים סיכוי שהמלצות הוועדה לא יהיו נחרצות – למשל, הגבלה של תאגיד השידור הציבורי החדש ללא סגירה, או שילוב כפוי של גורמים מרשות השידור. במקרה כזה, הן נתניהו והן כחלון יוכלו להתהדר בהישג פוליטי מסויים, גם אם לא מלא, וליהנות מכך שלא נאלצו להתמודד עם משבר קואליציוני חריף

4. הוועדה לא תמליץ