כמו עצם במגרון
ארבע שנים חלפו מאז פונו תושבי מגרון אל "גבעת היקב" הסמוכה, והתחייבותם של שני מזכירי ממשלה לממן את העתקת היקב נותרה על הנייר. גם הליכי אישור השטח למגורים עדיין תקועים, כך שמגרון שוב אינו חוקי. בעל היקב, יעקב ברג, תובע את המדינה בדרישה לקיים את הסיכומים או לפנות את התושבים, ונדהם מתשובת היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה כי ההבטחות ניתנו ללא סמכות. ברג: "שהיועמ"ש מנדלבליט יתבע את מזכיר הממשלה לשעבר מנדלבליט ואת קודמו, צבי האוזר"
היורה יורה בעוז על גגות הפח האדומים. הגשם מטפטף מהגגות אל הכביש התלול והצר המתפתל בין הקראוונים, וניגר אל הוואדי הסמוך. ילדים שבים מבית הספר אל ביתם באתר הזמני מגרון. בז'רגון הפנימי מכונה המקום "המעברה", על שום הצפיפות שבה מוצבים המגורונים, כמעט נושקים זה לזה, ובגלל הארעיות.
ארבע שנים חלפו מאז פונה היישוב מגרון ממקומו המקורי על כיפת ההר. החלטת ממשלה 4569 מאפריל 2012 קבעה כי יוקם יישוב קבע חדש בשיפוליו התחתונים של מדרון ההר, באתר המכונה "גבעת היקב". ארבע שנים ובשטח אין סימן קל שבקלים להתחלה של בניית קבע. מבנה הקבע היחיד המתנשא מעל הקרוואנים הוא יקב פסגות. קשתות אבן עגולות, ויטרינות זכוכית עמוסות בקבוקים כהים, שולחנות עץ מגולפים, מרכז מבקרים, אולם שמחות, מרחבי דשא, וריח עז הנודף מחביות עץ של יין תוסס ומשובח.
היקב היה שם קודם. מי שהקים אותו בשנת 2008 על שטח של שישה דונם הוא יעקב ברג. את הזכויות בקרקע רכש מהחברה למסחר, תכנון ופיתוח מטה בנימין, שחכרה מהמנהל האזרחי כ־60 דונם שיועדו לתיירות ולתעשייה תמורת יותר משלושה מיליון שקל. היקב ומרכז המבקרים הבנוי עליו תקועים כיום כמו עצם בגרון במרכז השטח שעליו החליטה ממשלת ישראל להקים את יישוב הקבע מגרון. אזור תיירות בלב שכונת מגורים. דו־קיום בלתי אפשרי בין חתונות רועשות אל תוך הלילה לבין תינוקות המבקשים לנום. לפני העתקת מגרון אל גבעת היקב התחייבה הממשלה לבנות על חשבונה יקב אחר באתר חלופי, ולהפוך את היקב למבנה ציבור בתוך יישוב הקבע העתידי מגרון. אז התחייבה.
הממשלה גם התחייבה לפעול לשינוי ייעוד הקרקע מתיירות למגורים. אז התחייבה. כדי להקים את האתר הזמני למפוני מגרון ניתן צו אלוף מיוחד שהסב את ייעוד הקרקע באופן זמני מתיירות למגורים. הצו הזמני היה תקף לשנתיים. ניתן היה להאריך אותו על פי חוק לעוד שנתיים, אך הוא לא הוארך, וכבר עברו־חלפו ארבע השנים. תוכנית לשינוי התב"ע באופן קבוע טרם הוגשה. המשמעות: האתר הזמני מגרון, שהוקם על ידי ממשלת ישראל כדי לפנות את תושבי המאחז הלא חוקי מגרון, אינו חוקי עוד. ממלכת האבסורד.
השבוע, בצעד חסר תקדים, הגישו בעל היקב יעקב ברג והחברה למסחר מטה בנימין תביעה נגד משרד ראש הממשלה בדרישה לממש את ההתחייבות ולהעתיק את היקב בעלות של 25 מיליון שקל, או לחילופין לפנות את תושבי מגרון מהשטח שבבעלות החברה. קראתם נכון. יהודי מבקש לפנות יהודים.
יד על הכתף
"התלבטנו מאוד אם לעשות את הצעד הזה", מודה ברג. "זה לא פשוט להגיש תביעה נגד הממשלה ובטח שלא פשוט לדרוש להחזיר את הקרקע למצב הקודם, כלומר לפנות את תושבי מגרון שוב. אנחנו משתדלים לתרום למדינה, לא לתבוע ממנה. לא דרשנו פיצויים על הנזק, אלא רק מימוש התחייבות המעוגנת במסמכים ובאין־ספור ישיבות. ההתנהלות של ממשלת ישראל היא שערורייה. לא העליתי בדעתי שככה מתנהלת המדינה. לפני הסכם מגרון בא לכאן, ליקב, מזכיר הממשלה דאז צביקה האוזר. הוא שם לי את היד על הכתף וביקש שאסיר את ההתנגדות שלי להקמת מגרון החדשה בגבעת היקב. הבנתי שלתושבים מאוד חשוב לעבור דווקא לכאן, כדי להרגיש שהם לא עוזבים את ההר".
האוזר לא רק הניח יד על הכתף. הוא דאג שהעתקת היקב תוזכר בהחלטת הממשלה על הקמת האתר הזמני והקבוע מגרון, אם כי לא מדובר שם בהתחייבות מפורשת אלא בהנחיה, "לבחון אפשרות העתקתו לאתר חלופי". מאוחר יותר, ביוני 2012, התקיימה ישיבה רבת משתתפים בכירים במשרד ראש הממשלה. מזכיר הממשלה התחייב בסיכום כי "הממשלה תישא בעלות הקמת מבנה חלופי ובהעברת מרכיבי מרכז המבקרים והיקב למבנה החדש על פי הערכת שמאי ממשלתי ובכפוף לאישור משפטי". ההחלטה אומצה גם על ידי רשויות התכנון של המנהל האזרחי, וברג הסיר את התנגדותו להעברת תושבי מגרון אל גבעת היקב. "תוך חודשיים, במהירות הבזק, נבנה האתר הזמני לתושבי מגרון. מרגע שהחלטת בג"ץ לפינוי מומשה, זה כבר לא עניין יותר אף אחד", אומר ברג. "יש עניינים דחופים יותר לטפל בהם – זה המסר המשתמע של ממשלת ישראל".
לא מדויק לומר שהממשלה לא עשתה כלום. אחרי הליך ארוך מונה שמאי ממשלתי שהעריך כי העלות הכוללת של הקמת מבנה חדש והעתקת רכיביו הפנימיים של היקב היא 25 מיליון שקל.
"לא אני קבעתי את הסכום הזה", מדגיש ברג. "שמאי ממשלתי קבע. אבל שום דבר לא זז. לפני שלוש שנים דרשנו שוב פגישה עם מזכיר הממשלה, זה כבר היה אביחי מנדלבליט. לקח לו זמן ללמוד את הסוגיה. בישיבה האחרונה נעמד מנדלבליט, משפטן שמודד כל מילה שיוצאת מפיו, ואמר לנו, 'אני מבקש סליחה. אני מתנצל בשמי ובשם ממשלת ישראל. מה שעשו לכם זה עוול. שלוש שנים שהדבר הזה מתגלגל. אני אומר לכם את זה בשמי ובשם ראש הממשלה. אתם בסך הכל נתתם את הקרקע, עזרתם לנו כשהיינו צריכים".
מנדלבליט הסביר בישיבה כי פתר את הסוגיה המשפטית, וכל מה שנותר עכשיו הוא להביא את הכסף, ושאת זה הוא יסגור מול מנכ"ל משרד ראש הממשלה. איזו סוגיה משפטית הזדרז מנדלבליט לפתור?
מתברר שביוני 2014 יצא מהלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה מכתב ארוך שיועד למנדלבליט, ובו נטען כי הסיכומים שעליהם חתם צביקה האוזר, מזכיר הממשלה הקודם, ניתנו שלא בסמכות. מנדלבליט, בשבתו כמזכיר הממשלה, טען כי הצליח לפתור את הבעיה המשפטית. "אבל אחרי ההתנצלות של מנדלבליט לא שמענו ממנו יותר כלום", טוען ברג. "המשכנו להיות בקשר עם נציגי משרד ראש הממשלה, עם הרפרנט אבי כהן שהיה בקשר צמוד עם המנכ"ל הקודם של משרד ראש הממשלה, הראל לוקר".
בצר להם עברו ברג והחברה למסחר לאפיק המשפטי. מכתב התראה בטרם נקיטת הליכים, ארוך ומגובה בראיות, נשלח על ידי עו"ד הראל ארנון אל מנכ"ל משרד ראש הממשלה. במכתב התשובה החתום על ידי היועצת המשפטית של המשרד, שלומית ברנע פרגו, נטען כי "הממשלה לא הסמיכה כל גורם להתחייב בשמה".
"זה מטורף", מחייך ברג, שמצליח לשמור על קור רוח של איש עסקים. "עבדנו כל הזמן מול הגורמים הבכירים ביותר. הייתי צריך לבקש שביבי עצמו יהיה שותף בכל הישיבות? שהוא יחתום על הפרוטוקלים? אני מת לראות את כתב ההגנה של הממשלה לתביעה שלנו. אין בעיה, נעלה את האוזר ומנדלבליט לדוכן העדים. אם האוזר ומנדלבליט פעלו שלא בסמכות כמזכירי ממשלה, אז בבקשה שהיועץ המשפטי לממשלה הנוכחי, מר מנדלבליט, יגיש תביעה נגד האוזר ונגד עצמו על חריגה מסמכות. אני לא מצליח להבין מה קורה פה. הזיזו את תושבי מגרון ממקומם המקורי בגלל ערבי שלא קיים. בבית המשפט המחוזי עדיין לא נמצא ערבי אחד שהוכיח שהקרקע בכיפת ההר שלו. בג"ץ קבע לפנות את מגרון לא בגלל שהוכח שמדובר בקרקע של פלסטינים, אלא רק בשל היעדר היתכנות תכנונית. עכשיו תושבי מגרון יושבים שוב באופן לא חוקי, על קרקע של החברה למסחר ושלי. אז בגלל שאני יהודי זה מותר? בבקשה, ממשלת ישראל, אם את לא עומדת בהתחייבות, החזירי את המצב לקדמותו, קחי את היהודים היקרים שיושבים כאן ותעבירי אותם למקום אחר".
למרות הנחרצות, ברג המתנחל מפסגות מקווה מאוד שהדרישה של ברג איש העסקים לא תתממש. הוא לא רוצה על המצפון שלו פינוי נוסף של מגרון. זה כנראה גם הדבר האחרון שחסר כרגע לממשלה המסוכסכת ממילא. אם נתניהו סבל בשבועות האחרונים מכאב ראש בינוני עד קל מהניסיון להגיע להסדר על פינוי עמונה, הרי שכעת אורבת לו מיגרנה חמורה עם מגרון. ומה הסיכוי שלו להגיע להסדר עם תושבי עמונה, אם הסדר מגרון לא כובד?
"אני בהחלט מציע לתושבי עמונה להיזהר מאוד עם סיכומים מול הממשלה", אומר ברג. "לנו יש את הכל ממוסמך, ועדיין, ארבע שנים אחרי לא קרה כלום. הם צריכים להיזהר מאוד ולדעת שממשלת ישראל לא מתלהבת לכבד הסכמים. החלטות בג"ץ מיישמים במועד שנקבע. החלטות ממשלה אפשר למרוח או לא ליישם בכלל. זה רק מעיד מי הריבון האמיתי היום במדינת ישראל".
צפיפות של מעברה
אלישבע רזווג, רקדנית ומורה למחול, אם לארבעה, גרה במגרון שש שנים וחצי. אל ההר הגיעו עוד לפני שהונפה חרב הפינוי, וכיום הם גרים בקראוון באתר הזמני. "אני מרגישה מרומה", היא אומרת. "כשפינו אותנו בזמנו היה איזה סוג של נחמה, שיבנו לנו יישוב חדש ומוסדר. היום אנחנו נמצאים במקום הרבה יותר נמוך. גם פיזית, אנחנו יושבים בתחתית ההר במעברה על שטח קטן מאוד, וגם מבחינה חוקית, האתר הזמני שבו אנחנו גרים, זה שממשלת ישראל הקימה, כבר לא חוקי היום. מרוב הבטחות שלא קוימו הגענו היום למצב שאנחנו כבר לא מאמינים לאף אחד. כמה זמן אפשר לחיות בארעיות כזו ובחוסר ודאות לגבי העתיד? יש פה משפחות עם שמונה ילדים, אנשים שרוצים להשתקע. אנחנו אנשי אדמה, שרוצים לחוש את האדמה ולא לחיות בצפיפות של מעברה".
מתוך 50 המשפחות שפונו ממגרון, עשר עזבו את האתר הזמני, מרביתן משפחות ותיקות, שהיו הכוח החלוץ בהקמת מגרון. במקומן הגיעו עשר משפחות צעירות יותר. "אני מבינה את מי שהחליט לעזוב. המציאות שאליה נקלענו מאוד מורכבת. המשפחות שנשארות מבינות שבשעות הקשות האלה אין ברירה אלא לגייס את האידיאלים".
מה את אומרת על התביעה שהגיש השכן שלכם מלמעלה?
"שמעתי על התביעה. שלחו מייל לתושבים ועידכנו אותנו. אני מבינה את בעל היקב. יש משהו טוב בתביעה הזו. כל דבר שיעשה רעש ויבהיר לממשלה שהיא לא יכולה להמשיך ולזרוק עלינו הוא מבורך בעיניי. ברמה האישית, איך ששמעתי על התביעה הדבר הראשון שרציתי לעשות הוא לעלות בחזרה למקום המקורי שלנו, שאליו אנחנו מתגעגעים. יש ביישוב קולות שחושבים שזה מה שצריך לעשות, אחרי ארבע שנים שבהן לא התחילו את בניית הקבע".
בעקבות התביעה אתם עלולים לעבור שוב פינוי.
"האפשרות הזו לא עולה על דעתי, כי רמת האבסורד אם זה יקרה היא לא מהעולם הזה. עוד פינוי של מגרון זה הגזמה פרועה. זה לא יעבור בקלות. גם המתונים ביותר ביישוב, אלה שדיברו על הצורך להגיע להסכמות עם הממשלה ולמנוע פינוי בכוח, כבר איבדו את התמימות ומתחילים לחשוב אחרת. אנחנו נקים יישוב קבע על ההר הזה, ואני מאמינה שבעתיד נחזור לכיפת ההר, למקומה המקורי של מגרון".
יהיה מי שיטען שכל החלטת הממשלה לא הגיונית. הלכתם, הקמתם יישוב באופן לא חוקי, וכפיתם על הממשלה לממן הקמת תשתית ליישוב קבע.
"את מגרון המקורית הקימה המדינה. אף אדם לא יכול להקים יישוב לבד. הייתה למגרון כבר תב"ע שהיה צריך להסדיר סופית. לבדואים בנגב הממשלה לא רק בונה תשתית ליישובים חדשים, היא גם מעניקה להם חבילות פיצויים נדיבות מאוד. אנחנו לא כפינו על הממשלה שום דבר. התקבלה החלטה, והחלטות ממשלה צריך לכבד. נקודה".
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "הלשכה המשפטית קיבלה את התביעה ותשיב לבית המשפט". מזכיר הממשלה לשעבר צבי האוזר סירב להתראיין לכתבה או להגיב לטענות.
