שני 26 באוגוסט 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    חדשות • 04.11.2016
    פגיעה בהפרדת הרשויות
    בן דרור-ימיני

    לא היה שר משפטים בעשורים האחרונים שלא נכנס לעימות עם בית־המשפט העליון. זו כבר מסורת. אין בעימותים הללו שום פגיעה בדמוקרטיה ולא בעצמאות השופטים. זה קורה בהרבה מאוד דמוקרטיות.

     

    הרקע לעימותים קבוע: לרשות השופטת יש תיאבון הולך וגדל. כאשר עלו יוזמות להקמת בית־משפט לחוקה אמר אהרן ברק ש"את הג'וק הזה צריך להרוג כשהוא קטן". הפרדת רשויות? סיכול ממוקד של חקיקה? שופטים חושבים שמותר להם.

     

    זה לא שמאל נגד ימין ולא חשוכים מול נאורים. ב־2005 ביקשה ציפי לבני, שרת המשפטים באותם ימים, למנות את פרופ' רות גביזון לבית־המשפט העליון. אהרן ברק, שהיה אז נשיא העליון, התנגד. זה היה קרב איתנים שבסופו גביזון לא מונתה. היו שם תרגילים מלוכלכים שבשיאם מנעה לבני את כינוס הוועדה, כך שיש משהו מאוד צבוע בתגובה אתמול. היא מטיפה מוסר? היא מדברת על פגיעה בבית־המשפט העליון? ולבני היא רק משל.

     

    מרים נאור, נשיאת בית־המשפט העליון הנוכחית, לא שייכת לאסכולת האימפריאליזם הטורף. להפך. פסקי הדין שלה הם מופת של ריסון. אלא שלפעמים התפקיד והאווירה משנים תודעה. אין הסבר אחר למכתב המאיים ששלחה. משום שעם כל הכבוד לנשיאה, היא נקטה צעד שכל כולו הפרה חמורה של עקרון הפרדת הרשויות, ושום תירוץ על עיתוי לא מצדיק הפרה כזו. יש ויכוח בנוגע לסמכות בג"ץ לפסול חוקים. נאור הלכה צעד קדימה והיא מנסה לפסול חוק עוד לפני שנחקק.

     

    נאור מתנגדת להצעת החוק של ח"כ רוברט אילטוב שתאפשר מינוי שופטים לבית־המשפט העליון גם ברוב רגיל, כפי שהיה המצב עד 2008. יש נימוקים בעד ונגד החוק, אבל מה שברור הוא ששופטי בית־המשפט העליון לא אמורים להתערב. איזו סמכות תהיה להם לדרוש מפוליטיקאים שלא לבקר החלטות שיפוטיות כאשר נשיאת בית־המשפט העליון מתערבת בהליכי חקיקה? נאור טוענת שהצעת החוק היא בגדר "אקדח על השולחן". נכון יותר לומר שהמכתב שלה הוא תותח על שולחן הכנסת.

     

    שקד לא מתלהבת מההצעה של אילטוב, וספק אם יש לה רוב בכנסת. כבר שבועות ארוכים שהשתיים מנסות להגיע להסכמה על מועמדים, אבל לפעמים זה בלתי אפשרי. מה אז? האם צריך לחזור לקיפאון מימי העימות של לבני־ברק שפגע בבית־המשפט? האם שוב ינצלו השופטים את הבלוק שיש להם בוועדה כדי להטיל וטו על כל מינוי?

     

    אין עוד מדינה מתוקנת שבה לשופטים יש מונופול על מינוי שופטים. בארה"ב זה הנשיא, בשוודיה זו הממשלה, בגרמניה אלה בתי הנבחרים. לשופטים, בחלק מהמדינות, יש השפעה, אבל באף מדינה הם לא בעלי השליטה. גם הטענה שאפשר לסמוך יותר על שופטים היא טענת סרק. הרי בימי שלטון אהרן ברק השיטה הייתה שחבר מביא חבר. דווקא משפטנית דגולה כמו גביזון נפסלה.

     

    הניסיון של נאור לפסול חקיקה רומס את הפרדת הרשויות ופוגע באמון הציבור בבית־המשפט. לכן שקד צריכה להחזיר את המכתב לנאור ולומר לה "גברתי השופטת, חצית את הקווים האדומים. דגל שחור מתנוסס מעל המכתב שלך. הוא לא יזכה להתייחסות משום שהוא לא ראוי להתייחסות".