רביעי 21 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    יובל חן
    24 שעות • 05.11.2016
    תסריט חייו
    עמית ליאור, יו"ר איגוד התסריטאים, מרגיש כאילו הוא משחק בעלילה של תסריט שכתב. אלא שהפעם מדובר במציאות. היום הוא יפתח בשביתת רעב מול הכנסת במחאה על הכוונה לסגור את תאגיד השידור הציבורי. בראיון ל"ידיעות אחרונות" מסביר ליאור למה מדובר באחד המאבקים הציבוריים הכי חשובים שיש ולמה קרע בכעס את תעודת השיחרור של בנו מצה"ל
    נעם ברקן

    עד היום היה עמית ליאור מוכר בעיקר בזכות התפקיד של המורה מתי, המחנך והמורה לספורט ולאזרחות של דנה ברגר, שרון חזיז ואביב גפן בסדרת הנוער שהפכה לקאלט "עניין של זמן". אבל ביום רביעי האחרון הוא עלה לכותרות בזכות תפקיד אחר לגמרי. ליאור, יו"ר איגוד התסריטאים, השתתף בדיון המיוחד שהתכנס בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא תאגיד השידור והפתיע את הנוכחים כשהניף את תעודת השחרור מצה"ל של בנו, ששירת בתקופת צוק איתן, וקרע אותה לעיני הנוכחים והמצלמות. זה היה צעד מחאה על דבריו של נתניהו שהתבטא כי "חוק התאגיד חמק לי בצוק איתן".

     

    ערוץ הכנסת

    ערוץ הכנסת

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "אני ממחזור ההורים ששלח את הילדים לצוק איתן", אמר ליאור בוועדה. "הבן שלי קיבל את אות צוק איתן. החברים של הבן שלי נהרגו במלחמה הזו, והחלל שבנימין נתניהו מדבר עליו הוא התאגיד?" הוא שאל בזעם ושלף את תעודת השחרור של בנו. "גימיקים לא רק אתה, ראש הממשלה, יודע לעשות, גם אני", אמר ליאור, קרע את התעודה לגזרים וזכה ללא מעט כותרות בתקשורת.

     

    בנו הצעיר, רֵעַ, שהשתחרר לפני כשנה ושירת במהלך צוק איתן בתפקיד עורפי, כלל לא ידע על המהלך שתיכנן אביו. "הרעיון עלה לי בבוקר", אומר ליאור בראיון שאנחנו עורכים בביתו. "רבע שעה לפני שהייתי צריך לצאת מהבית ולנסוע לכנסת נכנסתי לחדר שלו ושאלתי: 'רע, איפה אות צוק איתן שלך?". הוא ענה לי מתוך שינה, 'מי יודע, אבא'. שאלתי אותו 'אז איפה תעודת השחרור שהראית לי שבה צוין האות של צוק איתן?', והוא ענה "אני חושב שזה על השולחן, תעזוב אותי'. בלי לבקש ממנו, כי ידעתי בדיוק מה תהיה התגובה, הלכתי ועשיתי את זה. ביקשתי שהצבא ישלח לבני תעודה מתוקנת שבה יהיה כתוב שהוא קיבל אות על מבצע התאגיד".

     

     

    "כשהסיוט ייגמר, מיד אחזור לעשות את מה שאני אוהב". עמית ליאור בתפקיד המורה מתי בסדרה "עניין של זמן"
    "כשהסיוט ייגמר, מיד אחזור לעשות את מה שאני אוהב". עמית ליאור בתפקיד המורה מתי בסדרה "עניין של זמן"

     

    ואיך באמת רע הגיב כששמע שקרעת את תעודת השחרור שלו?

     

    "הוא צחק ואמר לי 'וואלה, לפחות היית עושה לי עותק'. אמרתי לו 'לא נורא, יש לי את השאריות'. רע עוקב אחריי בכל המחאות שעשיתי, מאז שהוא נולד. הוא מאמין בכוחה של המחאה ואמר לי 'אבא, אני גאה בך'. בסופו של דבר זה לא היה רק גימיק, לאחר מכן פנו אליי מספר הורים ומילואימניקים שהשתתפו בצוק איתן ואמרו לי שהם רוצים, כמוני, לקרוע את התעודה הזאת, ואני מזמין אותם לעשות את זה מחר כשאפתח בשביתת רעב ואקים אוהל מחאה מול הכנסת".

     

    "אין פה שמאל וימין"

     

    ליאור, 57, האדם שמופקד על רווחת תסריטאי ישראל, נאבק לצד עמיתיו היוצרים מעל לעשור שנים על ביצוע רפורמה ברשות השידור והקצאת תקציבים ליצירה ישראלית — סדרות טלוויזיה וסרטים עלילתיים ודוקומנטריים. לפני כשנתיים, לאחר ניסיונות רבים, עבר החוק לפירוק רשות השידור והקמת התאגיד, והיוצרים הישראלים זכו בתקציב של כ־200 מיליון שקל בשנה עבור יצירה מקורית. הישג שנמצא בסכנה גדולה אם התאגיד לא ייצא לדרך. מדובר, חשוב לליאור להדגיש, בפרנסה של אלפי משפחות בישראל: שחקנים, תסריטאים, צלמים, מאפרים, מפיקים, ועוד.

     

    בחמישי האחרון עמד ליאור בראש הפגנת המחאה שיזמו היוצרים בתל־אביב. הוא הוביל את הצעדה, אחז במגפון וצעק "העם דורש שידור ציבורי", "עד כאן! עד כאן!" "כל מי שרוצה דמוקרטיה בישראל — שיצפור", הוא קרא לנהגים. הצעדה הסתיימה בקצה שדרות רוטשילד מול המבנה של משרד התקשורת. "אני מצהיר כאן", אמר בסיום ההפגנה, "כי למרות שנתניהו קבע ועדה לעוד שלושה שבועות, והערב הכריז שיסגור גם את הרשות וגם את התאגיד, ולאחר מכן הודיע שהוא מוכן לסחרר את המדינה המוקפת אויבים שלנו לבחירות בגלל השידור הציבורי: ביום ראשון בשמונה בבוקר אפתח בשביתת רעב למען הדמוקרטיה, למען העיתונות החופשית, למען היצירה החופשית, למען החוק בישראל. אדוני ראש הממשלה, אתה העברת את חוק התאגיד ומחובתך לעמוד בו".

     

     

    הבן שלי אמר לי, 'אבא, אני גאה בך'. עם בנו הצעיר רע ואשתו ציפור אייזן
    הבן שלי אמר לי, 'אבא, אני גאה בך'. עם בנו הצעיר רע ואשתו ציפור אייזן

     

    יש הטוענים שאת רוב הציבור המאבק למען התאגיד לא מעניין. העיקר שיש ערוץ עשר ושתיים, וכל עניין התאגיד ורשות השידור מעניינים בעיקר את הברנז'ה. למה זה צריך להטריד כל אזרח במדינה?

     

    "זה לא מאבק רק על התאגיד — זה מאבק על הדמוקרטיה. נתניהו במו־ידיו רוצה לחרב את העיתונות ואת היצירה הישראלית במדינה שנוסדה על ידי הרצל, עיתונאי ומחזאי. הוא רוצה לסתום לעיתונאים ולמחזאים את הפה. הוא מוכן להחריב את הפרנסה של היוצרים, רק כדי להמשיך לממש את הרצון שלו שיגידו עליו בתקשורת רק דברים טובים. אני, יו"ר איגוד התסריטאים, מוכן לצאת בשביתת רעב, ואני אומר כאן לביבי שיחשוב טוב אם הוא מוכן 'להרוג אותי ברעב', כי אני לא מתכוון לאכול עד שהוא לא ישחרר את התאגיד".

     

    יש שיגידו שזה מאבק של אמנים שמאלנים, שזה מאבק פוליטי.

     

    "אין פה ימין ושמאל. זה מאבק למען הדמוקרטיה. זה בסדר מבחינתי שיעלה לשלטון אדם ראוי שמנוגד לי לחלוטין בדעותיי הפוליטיות או המדיניות. רק שיהיה אדם הגון, מוסרי וכזה שישמור על הדמוקרטיה שלנו. אני מתחייב עכשיו שלא אכנס לפוליטיקה. כשהסיוט ייגמר, מיד אחזור לעשות את מה שאני אוהב לעשות ואת מה שאני מרגיש שהוא הייעוד שלי בחיים - להמשיך לספר סיפורים ככותב, כבמאי, כעורך וכיוצר בישראל".

     

    אמרת בהפגנה ובפוסטים בפייסבוק שזאת רק ההתחלה. מה אתה מתכנן?

     

    "בבוקר אתייצב ליד המנורה ברחבת כנסת ישראל ואניף את הדגל. אחרי זה אפתח את האוהל שלי ללמד תסריטאות ואדבר על הטרגדיה ועל חטא ההיבריס, הגאווה, שסופו של כל הלוקה בו הוא טרגי, סופו במפלתו. אקרא לכל מי שירצה לבוא וללמד היסטוריה ואזרחות. ביום השני המחאה תנדוד למקום אחר שעליו אצהיר בתום היום הראשון. בערב אלך לישון באוהל שבו יותקנו מצלמות לעקוב אחריי 24 שעות ביממה. אני הולך לשחק אותה באח הגדול, אולי יהיו מספיק אזרחים שאכפת להם מהדמוקרטיה ואולי אפילו ממני. ואולי מספיק מהם יבואו עם גיטרות ואוהלים ונשיר יחד".

     

    שידורי "עד כאן"

     

    ליאור סיים את לימודי המשחק בבית צבי ב־1987. מלבד התפקיד המיתולוגי של המורה מתי, הוא שיחק גם בסדרות כמו "החיים זה לא הכל", "תיכון השיר שלנו" ועוד. אבל עם השנים גילה שדווקא הכתיבה היא הדבר האמיתי מבחינתו. כיום הוא עובד בחברת "יואב גרוס הפקות" וחתום על שורה ארוכה של יצירות מצליחות לקולנוע ולטלוויזיה דוגמת הסרטים "עפולה אקספרס" ו־"NO אקזיט". הוא זכה בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה עבור "מרחק נגיעה" ו־"חצוצרה בוואדי", ובפרס אמנות הקולנוע בשנת 2003.

     

    במהלך השנים שימש כמרצה לתסריטאות בבתי־הספר "מעלה", "מנשר לאמנות", "סם שפיגל" ו"בצלאל". גילוי נאות, ליאור שימש גם כמורה שלי לתסריטאות.

     

    לפני חמש שנים כתב עמית ליאור תסריט על גבר שחרד לגורל המדינה, פותח בשביתת רעב וסוחף אחריו את הציבור. "עכשיו אני הולך לממש את התסריט הזה אחד לאחד ולפתוח בשביתת רעב, כדי לזעזע את אמות הסיפים, כדי לגייס ציבור עקרוני", אומר ליאור. "על פי מקורותינו אדם יהודי שמוכן להיות עבד, מחויב לרצוע את אוזנו. אני לא מתכוון לסמן את עצמי כעבד. אני אדם חופשי במדינה חופשית".

     

    נקודת האל־חזור מבחינתו של ליאור הגיעה "כשראש הממשלה הפסיק להסתתר מאחורי יו"ר הקואליציה דוד ביטן, ואמר בקולו, בפתיחת מושב הכנסת האחרון, שהוא פועל לסגירת התאגיד. וממש כמו בתסריט שכתבתי, ידעתי שאני חייב לפתוח בשביתת רעב. את כל הצעדים שכבר כתבתי — איך ליצור מחאה ציבורית, וכיצד להביא המונים להתעקש על הזכויות שלהם — אני מתכוון לממש עכשיו. אני מתכוון לשים את עצמי במצב של רעב כדי להגן על התרבות, על המסורת, על השפה העברית ועל כל השפות המדוברות במדינה הזאת, למען היצירה החופשית ועבור היוצרים והאנשים הכי אהובים עליי בעולם, התסריטאים".

     

    היכן תשודר המחאה ושביתת הרעב שלך?

     

    "כל הדבר הזה ישודר על ידי תחנת טלוויזיה אינטרנטית מחתרתית שתיקרא 'שידורי עד כאן'. בשלישי בשבע בערב אבקש מכל הרשתות המשדרות בישראל להחשיך את המסכים שלהם ולהראות לעם איך נראה חושך על המסכים. לא בטוח שהם יעשו את זה אבל אם הם באמת חרדים לתקשורת החופשית אולי הם יוותרו על הכסף מכמה פרסומות. אני מזמין את כל מאות הסטודנטים שלי לבוא אליי לאוהל לחיזוק לימוד התסריטאות שלהם, כי אנחנו באירוע דרמטי בלייב. אני מזמין את כל השחקנים ששיחקו ביצירות השונות שכתבתי, או שערכתי או שביימתי. אני קורא לכל האזרחים שאכפת להם מהדמוקרטיה להתכנס ולהצטבר באוהל המחאה הנודד".

     

    אתה לא חושש שהמאבק שלך לא יוביל לשום דבר? שתשבות ותרעב ושום דבר לא ישתנה?

     

    "זה או שאני עושה את זה עד הסוף או שאני רוצע את האוזן שלי והופך להיות עבד. היחיד שאני ירא מפניו זה האל". •

     

    Noam.barkan@gmail.com

     

     


    פרסום ראשון: 05.11.16 , 20:25