"אני כל הזמן בתנועה ומנשנשת, כל הזמן יש לי משהו בפה"
מיכל ויצמן (מיכל הקטנה) היא פצצת אנרגיה בלתי ניתנת לעצירה, שמכורה לבמבה אבל לא נחה לרגע, גם באימונים ובעיקר בהופעות • המומחים ממליצים לה להוסיף ארוחה קלה אחרי ההופעה, למצוא תכשירי טיפוח הולמים ולדבוק בהם – וקצת לשחרר שליטה לפעמים
מי אני: "כוכבת ילדים, אוהבת לשמוח ולשמח. אני משתתפת בעונה החדשה של 'מיכל הקטנה והמפלצות' בערוץ הופ, מופיעה על במות עם 'מיכל הקטנה והמפלצות', ובעיצומן של חזרות לקראת מופע שיעלה בחנוכה, 'אופס, הילדים התכווצו'. אמא לשני ילדים (8 וחצי, 7 וחצי). בת 34, גרה בתל־אביב, 1.58 מ', שוקלת 42 ק"ג".
יום העבודה שלי: "אני לא הולכת לראות אור יום עם כל החזרות לחנוכה, אני כל הזמן בהופעות. קמה כל יום בחמש וחצי בבוקר, גם כשאני בחו"ל, כי הגוף שלי רגיל, אוהבת את השעות שלפנות בוקר. פעם הייתי עושה כושר בשעות האלה, אבל היום לא, קודם אני מעירה את הילדים ורק אז הולכת לעשות ספורט. "במשך היום יש לי חזרות, הקלטות, אני מנהלת את הבית בעצמי, מכינה צהריים – פסטה ושניצל, לא משהו מיוחד – וכל יום מקפידה שהילדים יישבו לאכול. אני לומדת טקסטים ושירים, עושה פיתוח קול פעמיים בשבוע, מפני שאני מופיעה המון וחייבת לשמור על הקול שלי. באופן רגיל יש 15־20 הצגות בחודש, אבל כל השנה עובדים בשביל חנוכה. אני עובדת מאוד קשה, אבל אוהבת את זה. להופ, לדוגמה, צילמתי 20 פרקים ביומיים ויש בזה המון אדרנלין.
"אני לא מתעייפת, כי התגמול כאן לא יתואר במילים. כשאני עצובה וילד קטן מחבק אותי ונותן לי אהבה בלי גבול - זה ממלא. זה קהל שלא שופט אותך, או שהוא אוהב או שהוא לא אוהב. כל הופעה על הבמה היא כמו הופעה ראשונה, כי כל פעם יש ילד חדש בן שנתיים שרואה אותך לראשונה, וזה אחר מכל דבר שהוא. אני לא צריכה להמציא את עצמי, אלא לשמר את עצמי ולהיות בתשוקה למה שאני עושה.
"בשמונה בערב הילדים שלי במיטות, ואז אני ובעלי הולכים למסעדה או לג'וגינג בשכונה. אני חוזרת הביתה עם אדרנלין מהופעה, אני מלאת עוצמה. החיים שלי מאוד דינמיים, וכשאני בבית אני מסוגלת להסתגר ולגהץ שעות. כשאני חוזרת מחו"ל אני פורקת מזוודות, עושה כביסות, לא ישנה עד שהכל מסודר בארון. מתקתקת הכל. יש לי עוזרת שעוזרת לי, אבל יש דברים שרק אני עושה - אף אחד לא נוגע לי בכביסות, בבישולים. זה לא סיפור מבחינתי. כשאני לא מופיעה בסופי שבוע אנחנו נוסעים לטייל עם חברים, עושים פיקניקים, אנחנו ממש משפחתיים".
התזונה שלי: "אני באותו משקל מאז שאני זוכרת את עצמי. אני אוכלת דברים שאני אוהבת, לא מחסירה מעצמי כלום, נורא בשליטה, לא מגיעה למצב שאני מתפוצצת. אני אוכלת מסודר בכמויות קטנות. אוכלת כל שעתיים משהו קטן. כשאני מופיעה אני לא מכבידה על עצמי כי אני משתוללת ומוציאה הרבה אנרגיות, אני מאובזרת בפירות יבשים ובחטיפי אנרגיה. אני מכורה לבמבה ברמות קיצוניות, קניתי והבאתי איתי לחו"ל, זה משהו לא נורמלי.
"אני שותה הרבה מים, נגמלתי מזירו ומכל המוגזים ואני גאה בעצמי. מצד שני, אני שותה שוקו, מכינה אותו מחלב עם פרלינים. ארוחת הבוקר שלי מוקדמת, בסביבות 7 בבוקר – דייסת קווקר עם תפוח, קינמון ודבש או גרנולה. לפעמים שאריות של טוסט וריבה או חביתה שהילדים השאירו. אני כל הזמן בתנועה ומנשנשת, כל הזמן יש לי משהו בפה. בצהריים אני אוכלת מה שיש, כרע עוף או סושי או שניצל, ירקות, מרק. לארוחת ערב אני לא מגיעה כי אני בהופעות, ובכל מקרה בערב אני לא רעבה. אני מקפידה לפני ואחרי הופעה לשתות מלא מים וכנראה זה מספיק לי. אם ממש בא לי לנשנש אני אוכלת גמבה עם קוטג' או טונה עם קוטג', קולורבי.
"אני לא שותה אלכוהול, לא מעשנת. אני בגמילה ממתוקים. פעם הייתי חיה על שוקולד וגם היום אני חייבת קינוח במסעדה, אבל בבית אני נוגעת במתוק רק בסופי שבוע. כשיש חמש הופעות ביום בחנוכה זה מטורף, המסדרונות מפוצצים באוכל ואני חולה על סופגניות. זה עוד שעה בחדר כושר".
כושר: "אני עושה TRX, משקולות וריצה שלוש פעמים בשבוע. כל הופעה אני קופצת כמו תיש, בטירוף, בשיגעון, שורפת איזה 500 קלוריות. כשאני לומדת טקסטים אני צועדת עם אוזניות בפארק הירקון. עושה עם ניר בעלי הליכות בלילה. אני פעילה גם כשאני חולה. אני היפרית לגמרי, מתוך בחירה".
טיפוח: "לראשונה מזה הרבה שנים הלכתי לקוסמטיקאית שנזפה בי ומאז אני מורחת את כל הקרמים האפשריים. יש שינוי רציני בעור הפנים שלי, הוא מואר, בריא. מורחת קרם הגנה מהשמש, כי אני מופיעה המון בחוץ. אני עושה פעם בשבועיים מסאז', כי אני בתנועה כל הזמן וחייבת לשמור על הגוף שלי. אמבטיה זה טקס – ריחות טובים, שמנים, קרם גוף, מכורה לפדיקור־מניקור אחת לשבועיים. אני צריכה תור מעכשיו לעכשיו, אז יש לי בקנה כמה מכוני יופי ואני הולכת למי שפנויה באותו רגע. יש מישהי שבאה אליי הביתה לעשות לי פן. לא צבעתי שיער מעולם".
לנפש: "אני נורא בשליטה, הכל נורא מבוקר ומתוכנן. אני לא חיה על הקצה, הכל אצלי מתוקתק. מצד שני אני ספונטנית, יכולה לטוס לנופש מעכשיו לעכשיו אם אין הופעה. אני אמא חרדתית. כשאני רואה על הצג שאחד הילדים מתקשר אליי, הדבר הראשון שאני שואלת זה 'מה קרה', והילדה עונה אוטומטית 'הכל בסדר, היי, אמא'.
"כשדברים לא קורים כמו שרציתי אני יודעת לשנות תדר, עבדתי על זה עם הפסיכולוגית שלי, אני לומדת איך לא להתעצבן, איך לקחת דברים בטוב. מבחינתי לשבת ולהתבאס על משהו זה בסדר לזמן קצר, אבל לא ברמה שזה מעכב אותי. כל דבר שקורה לי זה עוד חוויה שצוברים בדרך. אני לא נכנסת לדיכאונות, אני בנאדם שמח מאוד, אני מאוהבת בחיים. אני חיה משנה לשנה, שרופה על ימי הולדת, עושה לעצמי מסיבות ענקיות כל שנה, כי אני אוהבת לחגוג בגדול.
"אני מאמינה שהכל כתוב מלמעלה, אבל צריך לשמור ולהקפיד. אני מרגישה שיש לי שליחות, לא תמצאי אותי שותה באיזה בר, כי יש לזה השלכות. כל ההופעות שלי הן על טהרת הדברים שאני מחנכת את הילדים שלי. אני שמחה שנבחרתי להיות במקום הזה שחלמתי עליו".
שורה תחתונה: "אני גאה בעצמי ועדיין בחיפושים למצוא מישהו שיעצור את הזמן, כי בא לי להישאר ככה לעולמים".
מה אומרים המומחים?
רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, שערי צדק ספורט:
"מיכל מקפידה על הרגלי אכילה בריאים, היא נמנעת מהרגלים שיכולים להזיק לה, היא יציבה במשקל שנים רבות. משקלה מאוד נמוך ביחס לגובהה, אך כל עוד המשקל יציב, והרזון אינו תולדה של דיאטה קיצונית אלא של גנטיקה, הרגלי אכילה טובים והרבה ספורט, אז אין בעיה.
"התפריט שלה מגוון, מאוזן, מכיל מגוון חלבונים מן החי, ירקות, פירות, דגנים מלאים, שומנים מזינים מהצומח. ארוחות הבוקר והצהריים שלה טובות. היא מקפידה על ארוחות ביניים מזינות. מיכל מודעת לחולשות שלה ומוצאת דרכים טובות להתמודד איתן, כמו הכנת שוקו ביתי, כמו צריכת מתוק רק בסוף השבוע. מיכל נגמלה משתיית משקאות מוגזים ודיאט ועברה לשתייה מרובה של מים. זה בוודאי שינוי מבורך.
"בהנחה שעבורה צריכה של הרבה ארוחות קטנות טובה לבריאות, מוטב להמשיך עם הרגל זה ולא לשנותו. הרגל נוסף בריא שמיכל מאמצת הוא צריכה של מרבית האנרגיה בשעות היום והמעטה באכילה בשעות הערב. מיכל קמה מאוד מוקדם, ולכן יש חשיבות להפסקת אכילה בשעה מוקדמת יחסית.
"הופעה מקבילה לפעילות גופנית ולכן מומלץ להמעיט באכילה לפני, כפי שמיכל עושה, כדי לא להכביד על מערכת העיכול בזמן ההופעה. אך לאחר הופעה, בגלל ההוצאה האנרגטית הגבוהה, מוטב לאכול ארוחה קלה ולא להיות בצום. לדוגמה, כריך עם גבינה, יוגורט וגרנולה".
צחי נחום, מומחה לפיזיולוגיה של המאמץ ברשת הולמס פלייס:
"מיכל טיפוס קופצני ואנרגטי, אין ספק שהעבודה שלה דורשת הוצאה אנרגטית גבוהה, אולם לא די בכך, ויפה שמיכל דואגת להתאמן בצורה מסודרת שלוש פעמים בשבוע.
אימוני TRX מושלמים עבור מיכל, שכן העבודה עם הרצועות מפעילה את רוב שרירי הגוף ומחזקת את שרירי הליבה והיציבה. עבודת משקולות היא אימון כוח מצוין והכרחי וחשוב להמשיך עם זה. מומלץ לבצע 3־2 סטים עם 12־8 חזרות בכל תרגיל. האלמנט השני הוא ההליכות והצעידה. אין ספק שזו הוצאה אנרגטית, אולם לא בהכרח אימון לשיפור סיבולת לב־ריאה. אנו מכנים סוג הליכה כזו עם אוזניות walk in the park (הליכה יותר איטית ופחות מאומצת). יש לכך סגולות בריאותיות מצוינות, ואני ממליץ למיכל להמשיך עם זה, ובייחוד עם זמן האיכות עם בעלה".
ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור:
"מיכל עושה בתחום הטיפוח כמעט הכל לפי הספר: קרם הגנה קבוע, קרם גוף לאחר אמבטיה ממושכת, טיפולים קוסמטיים מעת לעת, ממש אחלה. מיכל מציינת שהיא משתמשת בכל קרם אפשרי, אבל אין כל היגיון דרמטולוגי להשתמש בשלל תכשירים יחדיו ולהחליף כל הזמן תכשירים. עדיף להיצמד לתכשיר לילה יעיל המכיל חומרים פעילים למיצוק ולחידוש העור (ניתן להוסיף קרם עיניים אם ממש מתעקשים) ולקרם לחות בעל מרקם קליל בבוקר עם מסנן קרינה. לא מומלץ לעבור לעיתים תכופות מתכשיר לתכשיר ולהשתמש באינספור תכשירים יחד, זה גם מגדיל את הסיכוי לפתח תגובה אלרגית עורית. הייתי ממליצה, כמובן, להוסיף תכשיר על בסיס רטין A בלילה פעמיים בשבוע, על מנת להאט את הופעת סימני הגיל על העור, וזהו. פדיקור ומניקור קבוע כל שבועיים זה טיפה תכוף מדי לדעתי".
צביה חי אל, מנהלת מעגלים, בית הספר לאימון והתפתחות אישית:
"נראה שהכל אצל מיכל חייב להיות תחת שליטה. יש לה חיים מלאי פעילויות ומשימות, והיא באמת נשמעת כמו סופרוומן אמיתית המצליחה לעמוד בכל המשימות והיעדים שהיא מציבה לעצמה. היא הקימה אימפריה, ומגיע לה להתגאות בה.
"מאוד משמח לראות אדם שאוהב את החיים האלה ואת כל מה שהם מציעים, וזה לא מובן מאליו. מצד אחד, זה דבר מאוד מרשים, לנהל חיים כל כך מלאים במשמעות, בתוכן ובתשוקה בלתי נגמרת. מצד שני, יש בחיים כאלה עומסים ומחירים גדולים מאוד על הגוף ועל הנפש. כביכול התמונה המתקבלת היא של אדם מאוד שמח ושלם, סוג של חיים שכולנו שואפים להשיג, אך יש לי תחושה שלפעמים סגנון חיים שכזה, שממוקד רוב רובו בעשייה בלתי פוסקת ולא מאוזנת, יכול להיות בגדר 'תפסת מרובה לא תפסת'. לעיתים עשייה כזאת יכולה להיות סימפטום של חוסר שקט פנימי תמידי ושל התמכרות לאדרנלין ולתחושות שהוא מייצר כשהוא נמצא ברמות גבוהות.
"השאלה תמיד היא מה יקרה ביום שאחרי, ביום שכבר לא יהיה ניתן לחיות ברמות כאלה של עשייה וייצור אדרנלין (כשזה קורה מסיבות כמו עייפות, שחיקה, או ירידה בדרישת הקהל). הייתי ממליצה לה למצוא דרכים נוספות לשחרר בהן שליטה, בכל התחומים שציינה (ילדים, קריירה, תחזוקת בית, וכדומה). שחרור שליטה איננו אומר לשבת כל היום ולעסוק במדיטציה, אלא לעבוד עם המיינד שלנו ועם הקוגניציה ולהבין שלמרות מה שאנחנו חושבים לא ניתן לשלוט בשום דבר עד הסוף".
לפנייה לכתב/ת 
