יעל זאבי הלכה לעולמה

15 שנה לאחר שבעלה נרצח על ידי מחבלים בירושלים הלכה ביום שישי לעולמה בגיל 88 יעל זאבי, אלמנתו של אלוף (מיל') רחבעם זאבי (גנדי).

בשבועות האחרונים הייתה זאבי מאושפזת בבית־חולים, ובימים האחרונים חלה החמרה במצבה. בשל כך לא הגיעה לטקס זיכרון לבעלה שהתקיים בכנסת בשבוע שעבר, בצל מחלוקת קשה. לטקס הגיעו 35 ח"כים בלבד. חברי מרצ יצאו מהאולם מיד בתחילתו.

יעל זאבי תובא למנוחות היום בשעה 3 אחר הצהריים בקיבוץ דגניה שבעמק הירדן, שבו גדלה. בשבועות האחרונים התנהל מאבק של ותיקי הפלמ"ח נגד החלטת הממשלה לקרוא לאתר ההנצחה בבאב אל־ואד על שם בעלה. זאת בנימוק שהוא כלל לא השתתף בקרבות על הדרך לירושלים במלחמת השחרור.

את גנדי היא הכירה בצבא, בשנות ה־50. בתפקידה כחיילת בפלוגת קשר בפיקוד הדרום היה עליה להעביר לו מדי לילה דו"ח מסכם, כאשר שימש קצין מודיעין חטיבתי. הם התחתנו בסוף שנות ה־50. את החופה ערכו בירושלים משום שבאותם ימים הייתה בדגניה מחלת הפה והטלפיים, שבגללה נאסר על אורחים להיכנס לקיבוץ. מאוחר יותר ערכו גם חגיגת נישואין בקיבוץ, שם נשארו לגור במשך כמה שנים ולאחר מכן עזבו.

נוסף על המחלוקת בעניין באב אל־ואד נדרשה זאבי בחודשים האחרונים לחייה להתמודד עם ממצאי תחקיר בתוכנית "עובדה" שבו סיפרו נשים כי הותקפו מינית על ידי גנדי בעת ששירתו תחתיו בצבא.

בתגובה שמסרה לתוכנית היא גיבתה את בעלה המנוח ואמרה: "כשהוא כבר איננו כאן, אני מוצאת את עצמי נאבקת במסכת של האשמות וצללים של שמועות... הטרדות מיניות ופגיעה בנשים הן דבר נורא. הכתבה של 'עובדה' אינה מגינה על נשים או מקדמת מאבק בהטרדות מיניות. 'עובדה' מביאה עדויות בעילום שם על אירועים שהתרחשו, כביכול, לפני עשרות שנים ושהאדם המואשם בהם אינו בחיים כדי להגיב".

יעל זאבי השאירה אחריה חמישה ילדים. בנה פלמ"ח אמר ל"ידיעות אחרונות": "אנחנו מאוד עצובים".