ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צביקה טישלר
    24 שעות • 08.11.2016
    כינור דומם
    מירל רזניק, אחד הכנרים הבולטים בישראל, פשוט נעלם יום אחד מהבמות. לאחר שהסתבך בחובות, כינורו היקר עוקל על ידי ההוצאה לפועל. "היו ימים שלא היה לי מספיק כסף לאכול". עכשיו, בזכות אמרגן צעיר שסיפורו של רזניק נגע לליבו — הוא עושה קאמבק. נח קליגר עקב אחרי הסיפור המרגש
    נח קליגר | צילום: צביקה טישלר

    כפי שזה קורה לאמנים גדולים במישורים שונים, גם הכנר מירל רזניק עשה טעויות רבות וקריטיות בחייו. והוא אכן שילם עליהן את המחיר הגבוה ביותר עבורו. הוא פשוט נאלץ לוותר על אהבת חייו ולהפסיק לנגן. כנרים גדולים הופכים לגדולים עוד יותר בעזרת הכלי עליו הם מנגנים. ומירל ניגן על אחד הכינורות הטובים בעולם. רזניק, בוגר בהצטיינות של האקדמיה המלכותית הבריטית בלונדון, ניגן על כינור גוארנרי — כינור נדיר ששוויו מוערך כיום במאות אלפי דולרים. וכאשר נלקח ממנו אותו כלי יקר, למעשה הסתיימה הקריירה שלו על הבמה.

     

    כיצד איבד מירל, שעלה ארצה ב־1976, את הכלי הכל כך יקר לו? חובות, סכסוך גירושים והסתבכות עם ההוצאה לפועל. המעקלים שהגיעו לדירה החרימו את כל הרכוש שנמצא בה, כולל הכינור. וכל הבכי, ההסברים, והנסיונות לשכנע את שני שליחי ההוצאה לפועל — לא הועילו. "אל תבלבל לנו את המוח עם איזה כינור של כמה מאות שקל לכל היותר שאנחנו אפילו לא מאמינים שנמצא לו רוכש", אמרו לו, לטענתו, השניים בזלזול. הכינור נלקח, ולרזניק אין כל מושג מה עלה בגורלו — אולי נמכר בסכום פעוט ואולי, מי יודע, הוא עדיין מונח באיזו פינה חשוכה במחסני ההוצאה לפועל.

     

    למירל המובס לא היו כוחות נפשיים לצאת למלחמה נגד ההוצאה לפועל וגם לא כסף לעורך דין שייצג אותו. התוצאה? הווירטואוז מירל רזניק, מגדולי הכנרים, פשוט נעלם. כנר מסוגו וברמתו אינו יכול לנגן בצורה סבירה על כינור פשוט בעלות של כמה מאות שקלים. ואכן, לפני כחמש שנים, כאילו בין לילה, נעלם מירל רזניק מהבמה. מה עוד שאחותו, פסנתרנית בחסד, מרים רזניק־וולף, חלתה בסרטן ונאלצה להפסיק גם היא את הקריירה שלה. אבל רזניק, בעל האופי הנוח והתמים משהו, החליט לא להיכנע. אחד מידידיו, האמרגן ארי שור, החליט להחזיר את מירל לקדמת הבמה. "לא יתכן שווירטואוז כזה ייעלם בגלל טעויות שעשה", קבע והחליט להקדיש את זמנו לכנר. "התחלתי לסדר לו קונצרטים קטנים ברחבי הארץ כשהוא מנגן על כינור איכותי, שאותו השאלנו מבונה כלים תל־אביבי", מספר שור.

     

    "הוא נשאר וירטואוז"

     

    האמת היא כי שור עשה עבודת קודש כשהחליט להחזיר את מירל לבמה. כי איך אתה יכול לוותר על כנר כה גדול? אני מודה שגם אני, שנהגתי לפקוד קונצרטים רבים של האיש החסון וגבה הקומה, שביצע בכל אחת מהופעותיו יצירות מהפולקלור היידישאי — אט־אט שכחתי אותו. סברתי שעזב את הארץ כדי להופיע בארצות־הברית. שוב נזכרתי בו כאשר הוחלט להזמינו לנגן בערב הגאלה שהוקדש להקרנת סרט תיעודי על חיי, והחלטתי לשוחח עימו על "ההיעלמות" שלו. וכך נודע לי שמירל לא עזב את הארץ, אלא שללא הכינור שלו הפסיק להופיע. "מדי יום ניגנתי במשך שעות בביתי על כינור זול, כדי שלא לאבד את הקשר עם המוזיקה ואני מודה שלא אחת לא היה לי מספיק כסף כדי לאכול", סיפר לי.

     

    ואז הגיע המפגש עם ארי שור והכל השתנה. מירל מצא כינור איכותי שנזקק לתיקון יקר. "עכשיו אנו משתדלים למצוא את הכסף כדי לשלם את התיקונים", מספרים לי ארי ומירל. בינתיים מירל מנגן על כינור שהשאיל לפני חודש (תמורת סכום לא מבוטל) מאותו בונה כינורות. הוא כבר הופיע במספר אירועים ומאמין שברגע שהכינור המתוקן יימסר לו, יזרמו אליו הצעות נוספות. אגב, בחודש הבא הוא יופיע בארצות־הברית, לראשונה מזה שנים רבות. "נחזיר אותו מהר למרכז הבמה, כי הוא נשאר אחד הכנרים הטובים בעולם", מנבא ארי.

     

    כאשר ישבתי עימם בבית הקפה שלף מירל את הכינור לצורך הצילומים לכתבה, וניגן בשקט־בשקט מנגינות ידועות. מכמה שולחנות נשמעו אנשים שזיהו אותו: "זהו מירל רזניק". לא, מירל רזניק לא נעלם ובוודאי לא הפסיק לנגן. וכנראה נשמע אותו עוד שנים רבות. •

     


    פרסום ראשון: 08.11.16 , 21:35