רביעי 21 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    סנדי בר. "אין לי שום דבר נגד גבר מצליח שיש לו כסף משלו, אבל אני לא מוכנה לחיות בכלוב זהב"
    7 ימים • 09.11.2016
    ברקוד
    הגירושים מאקי אבני, האמהות הטוטאלית, המחשבות על פרק ב' בזוגיות, השינויים בקריירה ומשבר גיל הארבעים. דנה ספקטור יצאה לפצח את השחקנית והדוגמנית הנחבאת אל הכלים סנדי בר, וגם קיבלה סוף–סוף תשובה לשאלה שמטרידה אותה כבר חודשים: איך היה להתנשק עם בן זוגה, רן שריג, על סט הסדרה "מסובך"
    דנה ספקטור | צילום: דודי חסון

    לקראת סוף הראיון אני מרגישה מספיק קרובה כדי לשאול את סנדי בר את השאלה שיושבת עליי כמו חגורת נפץ מאז שנפגשנו. ובעצם, אם להיות לגמרי כנה, מאז היום שבו רן חזר הביתה ובישר לי שהיום הייתה לו סצנת אהבה עם לא פחות מסנדי בר. מבחינתי, לא היה יכול להיות יותר גרוע מזה, כי לא מספיק שסנדי יפה כמו סופיה לורן בגרסת הפיה של דיסני — היא גם ההפך הגמור ממני. היא כל כך מיניאטורית ואלגנטית שהיא גורמת לי להרגיש כמו טרול ג'ינג'י. "תגידי", אני אומרת לה, "אז איך היה להתנשק איתו ב'מסובך'?"

     

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    סדני בר ורן סריג ב"מסובך" | באדיבות ערוץ 10

     

    חצי שעה קודם הגענו לבית הקפה השכונתי ליד הבית שלי. היה בוקר קשה, קמתי עם כל הרוע שאנשים הרשו לעצמם להגיד על רן. בשלב מסוים פשוט איבדתי את השליטה על הברקסים בפנים שלי ופרצתי בבכי. סנדי הקשיבה לי בשקט, היא בחורה שלווה ומדויקת, בוררת את המילים שלה אחת־אחת, כאילו היא מנפה אורז. "זה כל כך יפה איך שאת מגוננת עליו", אמרה בסוף. "עושה לי חשק שגם לי יהיה בן זוג שירגיש ככה לעומק מה שאני מרגישה. אני רק מדמיינת מישהו עושה עוול לליאם ויודעת שאני מסוגלת להרוג את מי שיפגע בו". הסתכלתי עליה וראיתי שהיא כל כך מזדהה עם התחושה הזו, שהעיניים שלה ממש דומעות. ופתאום שכחתי שזו סנדי בר, האישה הכי מפורסמת בארץ בניינטיז חוץ מיעל בר זוהר. הרגשתי שזו סתם סנדי, בחורה רגישה ומקסימה שאכפת לה.

     

    רק אז אני מעזה להטיל עליה סוף־סוף את השאלה המביכה הזו שלי. "איך היה להתנשק עם רן?" סנדי סוקרת אותי בהיסוס. "זאת נשיקה? מה קורה לך? זה רגע קומי, זאת אחת הסצנות הכי מצחיקות בסדרה. הרי כל הרעיון של הקטע הוא שאני כל הזמן בהסחת דעת, אפילו באמצע הנשיקה אני עסוקה בדברים אחרים".

     

    נו, סנדי, די כבר.

     

     

    עם רן שריג, ב"מסובך". "די, דנה, אל תלכי לשם בכלל"
    עם רן שריג, ב"מסובך". "די, דנה, אל תלכי לשם בכלל"

     

    "אני אומרת לך את האמת. זה לא נחשב נשיקה, דנה".

     

    בסדר, אז תנסי להמחיש לי את רמת האדישות שלך. זה היה כמו לנשק מזלג, מכסה חלוד של מנוע? או כמו לנשק מעשן ממש כבד אחרי יום של סיגריות שהוא טחן כדי לגלם את הדמות, נגיד?

     

    "כן", היא צוחקת, "הסיגריות האלו שלו. התנשקנו בתוך עננה. אבל בסדר, זה רק לשנייה שזה קרוב".

     

    אבל אתם ממש מתנשקים שם, וזה נראה לי מהצד סקסי כזה וסוער.

     

    כדוגמנית, בתחילת הדרך. "זה היה אינטנסיבי מדי לילדה יחסית מופנמת שהתעניינה במתמטיקה ובפיזיקה"
    כדוגמנית, בתחילת הדרך. "זה היה אינטנסיבי מדי לילדה יחסית מופנמת שהתעניינה במתמטיקה ובפיזיקה"

     

     

    "פיזית את קרובה, אבל את עושה מה שאת צריכה לעשות. אם זה באמת תפקיד של שני אנשים שמתאהבים אז את קרובה לבן אדם, מרגישה אינטימיות, אבל פה? זו סצנה לא קרובה, אלא מנסה להיות קרובה. די, דנה, אפילו לא הייתה לשון. וגם קורים דברים בינתיים על הסט, מזיזים אתכם, זורקים הערות בימוי".

     

    אוף, פתטי שזה עדיין מטריד אותי. את לא קינאת לאקי כשהייתם נשואים?

     

    "בטח שקינאתי. בפעם הראשונה ששמעתי שאקי צריך להתנשק בתפקיד הגבתי בדיוק כמוך: מה פתאום? מה זה? חכה שנייה, אני תכף הולכת להשיג לעצמי גם תפקיד כזה".

     

    אני מבינה אותך, ותגידי, מתרגלים לזה?

     

    עם הגרוש, אקי אבני. "קסם של בן אדם"
    עם הגרוש, אקי אבני. "קסם של בן אדם"

     

     

    "לא, כן, לא יודעת... נו די, אל תלכי לשם בכלל".

     

    הסמול טוק קשה לי

     

    אז בחזרה למה שכן מותר לדבר עליו: ביום שבת הקרוב, בערוץ 10, ישודר הפרק השלישי ב"מסובך", הסדרה שכתב רן שריג (גילוי נאות: בן הזוג שלי) וביים רם נהרי. בסדרה היא משחקת את רונית, הגרושה השנייה של דורון אדר (שריג), זו שהכל אצלה עדיין טרי ומדמם מאוד. היא דמות מורכבת, רונית, מצד אחד אישה מאוד בשליטה ואלגנטית שמדברת חד וקצר ומתעסקת בעיקר באותיות המאוד קטנות של גידול הילדה: בגדי המעצבים שצריכים לחזור מקופלים, בקבוק המים שהסטלן חסר האחריות שוב שכח להביא לגן. רק שמתחת לכל הכעס יש בה המון כאב מוצדק ושבריריות, מורכבות שבר מצליחה להביא בצורה מושלמת. רואים כמה היא הבשילה בתור שחקנית, ואם אפשר להתנבא פה, בקרוב היא תשלים את התהליך האמיץ שהתחילה לפני כמה שנים, היציאה ממשבצת היפה שהגבילה אותה, ותקבל עוד הרבה תפקידים עגולים.

     

    "ראינו את הפרק הראשון ביחד, כל המשפחה, ואבא שלי, שהיה זמר ומצייר מדהים והעביר לי את הצד היצירתי, אמר: 'את יודעת, ממש־ממש השתפרת, נראה לי שזה הגיל'. מה שנקרא: תודה רבה באמת, אבא. אבל לדעתי זה לא זה שאני בת 40, אלא זה שהתחלתי סוף־סוף להקשיב לעצמי. אני מכירה את עצמי הרבה יותר טוב היום, וזה מה שמאפשר לי להיות מדויקת בתוך הדמות".

     

    עם הבן, ליאם. "אני אמא מפרנסת"
    עם הבן, ליאם. "אני אמא מפרנסת"

     

    את יכולה להזדהות עם רונית, שדורון הגיבור עזב אותה עם ילדה קטנה כדי לחפש את עצמו?

     

    "הגירושים ב'מסובך' מחרידים. מלאים צרחות וריבים והכי גרוע, אנשים ששופטים ומבקרים את ההורות של ההורה השני, גורמים לו להרגיש אשמה בכל פעם שהוא עם הילד. זה ממש לא הגירושים שלי, לי יש גירושים טובים. אנחנו שומרים על קשר חברי. אותי גם לא עזבו ככה אף פעם. לא נטשו אותי ולא בגדו בי. אני די דואגת להישאר חזקה בקשר. יש בי משהו כזה ששומר על עצמו, של 'לא מוצא חן בעיניך? שלום'".

     

    לא סתם היא משתדלת לא להגיד שום דבר שעלול להקים רעש סביבה. "שנתיים אני כבר לומדת עיצוב פנים, ובשנתיים האלו לא הייתה לי מערכת יחסים משמעותית", היא מסכימה להגיד. "אחרי הגירושים היה לי רצף של מערכות יחסים, ניסיון לבנות משפחה, עד שהבנתי שקודם כל אני צריכה לבנות את האני שלי, למצוא את הדרך והעצמאות שלי".

     

    היא גרה מטר מהגרוש שלה, השחקן אקי אבני, אשתו החדשה ניקול ושתי בנותיהם הקטנות. לה עצמה יש בן אחד מאבני, ליאם, שחגג השבוע 12, והיא מגדלת אותו ברגישות ועם המון השקעה. היא משתדלת לעשות יוגה כל יום, והחודש מסיימת לימודי עיצוב פנים בשלוחה התל־אביבית של הטכניון.

     

    בר. "אני יודעת שזה מוזר, אבל למרות שעבדתי בתעשיה שנחשבת סקסיסטית, אף פעם לא הטרידו אותי מינית"
    בר. "אני יודעת שזה מוזר, אבל למרות שעבדתי בתעשיה שנחשבת סקסיסטית, אף פעם לא הטרידו אותי מינית"

     

    בר עצמה מודה שהיא לא בהכרח ניהלה תמיד את החיים שלה כמו שהיא הייתה רוצה. "זה בטוח לא היה הרצון שלי להיות מפורסמת, פשוט נפתחה דלת ועברתי בה", היא אומרת. ואולי זה פשוט גורל, עניין של מבנה עצמות נכון ופנים בלתי נשכחות. היופי שלה כל כך מעניין, שהוא די מההתחלה שימש כאיזה מנהל אישי תובעני שגורר אותה אחריו.

     

    היא בכלל הייתה ילדה די מופנמת כשהתחילה לקבל פניות להצטלם. "הייתי ילדה חרוצה ומסודרת, טובה בלימודים וחברה נאמנה מאוד. אבל כן, העניין של היופי הזה היה נוכח תמיד. בתור נערה הייתי יוצאת עם אמא שלי לקניון, ותמיד היו ניגשים אליה: 'אפשר לצלם את הבת שלך?' ואני תמיד — 'לא'. יום אחד היא אמרה לי: 'למה את כל כך אנטי? אני אבוא איתך'. היא לא דחפה, פשוט רצתה שאממש את הפוטנציאל שלי, ואני אפילו לא ידעתי אם אני רוצה את זה או לא. אף אחד לא ציפה להשתלשלות כזו מהירה ומאסיבית אל הפרסום. אולי בגלל זה אני מאוד מקפידה לשאול את ליאם מה הוא רוצה, לא מחליטה בשבילו בכלום. אני רוצה שהוא ילמד להביע ולבטא את עצמו".

     

    בהחלט מעניין לראות איזו חשיבות היא מייחסת לביטוי עצמי. בין השורות אפשר להבין: הסיפור שלה הוא סיפור של ילדה שמוצאת את עצמה מושלכת פתאום אל פרסום בלתי אפשרי לעיכול, ומיד אחר כך מתאהבת בשחקן מפורסם ומתחתנת בגיל צעיר. כשמסתכלים עליה היום, חיה לבד, מנהלת את עצמה — אי־אפשר שלא להתפעל. מאז שחזרה לארץ, אחרי שבע שנים בארה"ב, היא בוראת את עצמה מחדש בלי עזרה מאף אחד.

     

    תחזירי אותי לשנה ההיא שבה את נוסעת לאל־איי, עדיין נשואה לשחקן הלוהט אקי אבני והדוגמנית הכי ידועה בישראל.

     

    בקמפיין לג'ובידרם
    בקמפיין לג'ובידרם

     

     

    "רציתי לנסוע לניו־יורק, ללמוד משחק. אבל אז אקי קיבל הצעה לעבור לאל־איי ואמרתי לעצמי: 'יופי, אבל העיקר לנסוע לאן שהוא. לזוז'".

     

    למה בער לך לזוז מהארץ?

     

    "אני חושבת שהגאות של הרעש סביבנו הספיקה לי. זאת הייתה התקופה של נערת המילקי וערוץ 2 שפרץ. היה אז צורך למלא את המסך במשהו חדש, ואני התאמתי לצורך הזה. אני זוכרת שכשהייתי בערך בת 18, כל הבאזז הזה התחיל לבעבע. יצאה כתבה שלא התראיינתי אליה, עם תמונה שלי בביקיני, שממש לא אהבתי".

     

    למה לא אהבת את הצילום שלך בביקיני? פליז, תגידי לי שאין לך בעיית דימוי גוף.

     

    "ממש אין לי שום בעיה עם הגוף שלי. זה בגלל הוולגריות של זה, הצעקנות. אני תמיד מקפידה להתלבש בצורה לא חשופה מדי, להישאר אלגנטית. זה היה אינטנסיבי מדי לילדה יחסית מופנמת שהתעניינה במתמטיקה ובפיזיקה והייתה מעולה בכימיה".

     

    אז פיספסנו חוקרת מוח.

     

    "ואולי לבורנטית? לכי תדעי. האמת, אני מתה על העבודה עצמה, אוהבת לשחק. נהניתי על הסט כבר בעבודת הדוגמנות הראשונה שלי. מה שלא אהבתי זה את תוצרי הלוואי: האינטנסיביות, הפרסום, הרעש. זה יצא מאיזון".

     

    תנסי להסביר מה היה לך כל כך קשה.

     

    "חוסר הפרופורציה בין הרעש התקשורתי מול העבודה האמיתית. העיקר הפך לתפל, וההתעסקות המרכזית הייתה סביב הצהוב, ואני נאבדתי בתוך זה.

     

    "בא צוות צילום לראיין אותך ואת צריכה להיות מהירה. לתת תשובה חדה, מה שנקרא סינק. ואני יותר איטית. לוקח לי זמן למצוא את המילה המדויקת למה שאני מרגישה, וממש חשוב לי להיות מדויקת. אולי בגלל זה אני לומדת עיצוב פנים, אני אוהבת קווים ישרים, מדויקים. ואז את מסתכלת על הבחורה הזו שמתראיינת ולא מזהה את עצמך. זאת תחושת זרות לעצמך, שהייתה קשה לי".

     

    בטח ניסו גם להטריד אותך מינית, שזה חלק מהעסק של להיות דוגמנית כל כך מצליחה.

     

    "אף פעם, וזה מוזר. דווקא אני, שהייתי חשופה לתעשייה סקסיסטית, לפחות בתדמית שלה, לא הוטרדתי מעולם. יכול להיות שזו אני, שתמיד הקפתי את עצמי במין בועה בעבודה, יכול להיות שמישהו ניסה ואני אפילו לא שמתי לב לזה מרוב שהייתי בפוקוס אחר. אבל אני גם חייבת להגיד שיש לי סֶנטר מאוד בריא במקום הזה של גברים־נשים, אם יש מקום שאני נורא בטוחה בו בעצמי זה במערכות יחסים. יש לי מין מרכז פנימי שיודע בדיוק לאן ללכת ובמי לבטוח, קשה מאוד לעשות עליי מניפולציות. אם אני מרגישה שהגבר שמולי לא בטוח לי, אני לא אתקרב אליו בכלל".

     

    בחזרה להחלטה לעצור את רכבת ההרים של הפרסום בארץ ולנסוע. את מתכננת להיות שחקנית באל־איי או שאת מתכננת לעזוב הכל, לתת לאקי לשחק ולמצוא משהו חדש שאת אוהבת?

     

    "בהתחלה נראה לי הכי טבעי שברור אני ממשיכה לשחק, ומצד שני אני קמה בבוקר וזה לא בוער בי מספיק. כל המילים הגדולות והאמריקאיות האלו, לממש, להגשים, להשיג, ידעתי שאני אמורה לרצות את זה, אבל לא ידעתי למה. ואז גם התחלתי לראות את האפשרויות האחרות שיש ללוס־אנג'לס להציע לי: יוגה, כתיבה, הניקיון והיופי והסדר. פתאום גיליתי את אמריקה בדרך אחרת לגמרי. כבן אדם אנונימי".

     

    להיניק עד גיל שלוש

     

    בחזרה אחורה, לפגישה הראשונה שלנו. שמונה בבוקר, דפיקה בדלת, אני מתעוררת בבהלה וחושבת: "אוי לא, סנדי". בשלב הזה אני כבר יודעת ששעה אצל סנדי זו שעה, גם בתעשייה היא נחשבת חרוצה ויסודית מאוד. "רגע", אני רצה אל הדלת, תולשת מרצפת הסלון תחתונים זרוקים ושלושה זוגות גרביים ותוחבת מהר־מהר בארון. מאז שרן השיק את "מסובך", לאף אחד מאיתנו לא היה זמן לנקות, וככה אני הולכת לפתוח את הדלת לאישה הכי אסתטית בעיר.

     

    "איי", הגב שלי פתאום נתפס במדקרת כאב לא צפויה, ולא, זה לא יכול להיות, פריצת הדיסק שלי חזרה. יופי, לא ככה דמיינתי לעצמי את הפגישה שלי עם האישה שאני מאוימת ממנה כבר חודשים. ועכשיו לא רק שאני מראיינת את האישה שהתרגלתי להדחיק את קיומה, גם איאלץ לעשות את זה כשאני מכופפת כולי וגונחת ועם יד על המותן, כמו אמיליה, המשרתת הקשישה והגיבנת עם העששית.

     

    אבל אז היא מתחילה לדבר על הבן שלה, ליאם, ואני מוצאת את עצמי עוברת את התהליך המזורז של מה שרן ורם נהרי, הבמאי של "מסובך", עברו איתה בצילומים. במילים פשוטות: אני מרותקת ממנה. מתחת לגוף הזערורי הזה, לפני הפיה הכמעט חייזריות, יש נחישות של ברזל ובעיקר המון־המון אש.

     

    את מדברת על הילד שלך כמי ששינה את חייך, אז תחזירי אותי להחלטה לעשות ילד. את באל־איי עם אקי, ומה קורה?

     

    "קיבלתי באל־איי תפקיד ראשי בסרט 'יופי מסוכן' ('Sea of Dreams' במקור). סרט על בחורה שהיא סוג של סירנה, בת ים, אבל בלי זנב וקשקשים. הייתי חודשיים במקסיקו, והמפגש עם השחקנית הברזילאית סוניה בראגה, שהיא אישה מאוד־מאוד חזקה שמשתפת באופן מאוד גלוי ופתוח את כל מה שהיא מרגישה — מאוד השפיע עליי. הסתכלתי עליה ורציתי להיות קצת כמוה. כשחזרתי הרגשתי כל כך מלאה מהחוויה, שזה היה הזמן לעשות ילד. ההיריון היה תקופה מאושרת, העיסוק שלי ביוגה התחזק לגמרי, קראתי המון. אם יהיה עוד היריון, הלוואי שיהיה גם ככה".

     

    יהיה עוד היריון?

     

    "אני לא ממש חושבת על זה, אבל בטווח של השנתיים הבאות אולי כן. אם יגיע בן הזוג המתאים אני בהחלט אעשה את זה. ואם לא, גם בסדר. אני לא מתווכחת עם המציאות. לאחותי דנית, שמבוגרת ממני בשנתיים, יש שישה ילדים. לי יש רק אחד. אז ברור שזה מורכב, וברור שאמא שלי הייתה שמחה לראות אותי כבר מיושבת, בזוגיות ועוד ילד, אבל אני רוצה עכשיו רק אהבה גדולה מהחיים, אחרת כלום".

     

    ליאם לא מבקש עוד אח, חוץ משתי האחיות שיש לו כבר מאבא?

     

    "טיילנו פעם במקסיקו עם חברים, הילדים שלהם היו גדולים, 18 ו־16, והוא השתגע עליהם. כשחזרנו הוא אמר לי: 'אמא, אני רוצה אחים, אבל אחים גדולים...' אז לא, הוא לא מבקש ממני עוד אח או אחות. יש לו את זה מאקי, ואת יודעת מה, הבת שלהם, אמיליה? אני מאוהבת בה, היא מדהימה, תראי אותה, לא דבר מושלם ומהמם?"

     

    שזה מחזיר אותנו לאמהות המושקעת של סנדי ולעובדה שעל השנייה הראשונה היא נהייתה אמא טוטאלית. כזאת שמיניקה עד גיל שלוש. זה התחיל כבר בלידה, שהיא התעקשה שתהיה טבעית.

     

    "זה קרה בהלואין, שבועיים לפני הדיו דייט. אמרתי לאקי: 'בוא נלך למצעד בסנטה־מוניקה', והוא שאל: 'אבל מה אם תלדי?' אז אמרתי: 'מה פתאום שאלד?' למזלי לאקי יש היגיון בריא, והלכנו לסרט עם חברים. חזרנו הביתה והצירים התחילו. התקשרתי למיילדת והיא אמרה: 'האני, יו הב טיים, קול מי וון איטס רילי־רילי פיינפול', ואני צועקת: 'איטס רילי פיינפול!' ואז היא אמרה לי: 'אז זה צריך להיות עוד הרבה יותר כואב'. גם האמבטיה המיוחדת ללידה הביתית לא הגיעה. אקי היה אמור להביא אותה, אבל חשבנו שיש זמן. הוא אמר לי: 'מה עם האמבטיה? שאסע להביא אותה עכשיו?' ואני אומרת לו: 'אתה לא נוסע לשום מקום'. הגיעה הדולה והכניסה אותי לאמבטיה הקטנה שלנו במקום לאמבטיה המפוארת שתיכננתי. באיזה שלב תפסתי את המיילדת ביד ואמרתי לה, 'התחרטתי, אפשר לתת לי איזה משהו נגד כאב?' וכמובן שהיה מאוחר מדי לאפידורל. אבל היוגה עזרה לי מאוד שם. בסוף זה היה סוג של מדיטציה. מאוד כואבת אמנם, אבל מדיטציה".

     

    התאהבת בו בשנייה הראשונה?

     

    "כן, נהייתי אמא טוטאלית. ואז הגיעה הברית. זה נראה לי המעשה הכי סדיסטי שאני יכולה לעשות לתינוק שלי. אבל אקי אמר לי: 'הוא ילד יהודי, למה הוא צריך להיות שונה?'".

     

    אז חזרת הביתה ויצרת לו חממה.

     

    "כן, וגם הפסקתי לצאת לאודישנים. מישהו פעם סיפר לי שהוא הגיע לאחת המנהלות הבכירות באולפני פוקס, וכשהוא סיפר שהוא מישראל עלה השם שלי, והמנהלת אמרה עליי: 'רצינו לתת לה הכל, אבל היא העדיפה להיות אמא'. אז לא, הרגשתי שאני לא מוכנה לצאת לשום פגישה מקצועית. וכמובן גם הינקתי עד גיל שלוש".

     

    עד גיל שלוש.

     

    "זה הדבר הכי כיפי בעולם. כל החיבור שלו ושלי והרגעים הקסומים האלו של עין לעין. וכן, יש אנשים שלא נוח להם עם זה, אבל מי יגיד לי משהו?".

     

    את יודעת שפה אני צריכה לשאול אותך על ההחלטה להתגרש.

     

    "תראי", היא נאנחת, "אני אוהבת מאוד את אקי, הוא קסם של בן אדם והאבא של הבן שלי, ואני גם מסתדרת מעולה עם ניקול. עשינו הכל כדי שהגירושים בינינו יהיו חבריים ויפים, וככה באמת קרה. אפילו הייתי בחתונה שלהם. נהניתי ממש, והדבר היחידי שהפריע לי קצת זה העיניים שהיו עליי. זה לא נוח ולא נעים. אנשים בדרך כלל מייצרים לך סיפור וחושבים שהם יודעים מה את מרגישה. לי היה מאוד נוח, אבל העיניים עליי לא היו נוחות".

     

    הם חזרו לארץ יחד. "אקי רצה לחזור, ואני לא ראיתי את הילד שלי גדל בלי אבא צמוד. בדיעבד אני שמחה, כי זה גם מה שהחזיר אותי לעבודה וקצת ניתק אותי מהאמהות הטוטאלית והמגוננת שלי".

     

    ובמקביל את ממשיכה לדגמן. לאחרונה לקחת קמפיין שעוסק בהזרקות חומרי מילוי לפנים. דווקא את? שנראית כל כך טוב במראה הטבעי?

     

    "נכון, ודווקא בגלל שאני בעד המראה הטבעי, בחברת ג'ובידרם בחרו בי, כי זה מה שהם רוצים לשדר. טבעיות ורעננות. הציעו לי לנסות, זו הייתה הפעם הראשונה שהזרקתי או מילאתי, לפני זה לא עשיתי כלום בפנים וגם לא רציתי. אמרתי לרופא שהזריק לי: 'כל מה שאתה חושב לעשות, מאית מזה', אבל אחרי שהזרקתי את החומר שלהם גיליתי שזה מאוד־מאוד עדין".

     

    ראיתי שחטפת ביקורת על זה שאישה בת 40, ועוד יפה כמוך, ממש לא צריכה זריקות ומילויים. שזה לא פמיניסטי.

     

    "קודם כל, זה ממש עדין ומוצלח, ושנית, אני אמא שמפרנסת בכבוד את הילד שלה. מה יותר פמיניסטי מזה? אקי ואני גם עשינו ביחד שתי פרסומות של מילקי כגרושים, שזו החלטה יפה שקיבלנו, לדאוג שלליאם לא יחסר באמצעות עבודה משותפת".

     

    את בכלל רוצה אהבה היום?

     

    "כן. אני רוצה ואני חושבת שהתדר שלי משדר היום שאני יותר פנויה. אבל בדרך כלל לא ניגשים אליי ישירות, אלא מבקשים מחברים שישאלו. הבעיה היא שהשידוך כמעט תמיד מתחיל במשפט 'הוא מאוד אמיד'. זה לא משפט פתיחה טוב. לא מעניין אותי כסף. מה כן? אני מחפשת מישהו שהוא גם הרפתקן וגם רגיש, גם אוהב לזוז ולנסוע וגם יודע לתת תחושה של בית. לאחרונה מישהי ניסתה לשדך לי מישהו ואמרה לי: 'אני מכירה איזה בחור והוא רחב לב'. ה'רחב לב' הזה מצא חן בעיניי. לא הפניות הרגילות שאני מקבלת, שזה עשיר וחתיך, למות משיעמום".

     

    את מבינה שבגלל ההילה הזו סביבך קשה מאוד לגשת אלייך.

     

    "אין ספק שזה אישו, איך לגשת אליי. אני חושבת שבסופו של דבר צריך להיות מספיק גבר. נתחיל מזה. צריכה להיות בו המון רגישות. וצריך להיות בו את החוזק. והוא חייב להיות בן אדם שאוהב את החיים, זה בטוח. בן אדם שלא מפחד להרגיש ולחיות ולהתנסות".

     

    פעם ראיינתי את בר רפאלי והיא אמרה שמרוב שגברים רוצים להיות שונים איתה, הם משחקים אותה קשוחים ולא מחזרים אחריה. שכל מה שהיא רוצה זה שישלחו לה זר פרחים.

     

    "אני מאוד אוהבת ששולחים אליי פרחים פתאום הביתה, אוהבת הפתעות".

     

    מישהו לקח אותך פעם לטיול בטבע בדייט? או לבלון פורח?

     

    "לא, וזה היה מאוד מרשים אותי".

     

    בקלות יכולת למצוא את עצמך בגלגול החיים הטבעי של דוגמנית: נשואה לביליארדר, לא נתונה בלחץ כלכלי, לא חיייבת לקחת עבודות. ובכל זאת, את היום עצמאית ומנהלת את עצמך לבדך.

     

    "אין לי שום דבר נגד גבר מצליח שיש לו כסף משלו, אבל אני לא מוכנה לחיות בכלוב זהב. אני היום בת 40, ופתאום אני חושבת שזה עידן של חופש ויצירה בלי פחד שאולי מתחיל. אני מנסה לפרוץ לעצמי דרך, כרגע אני עוד טרום גלגול 2, מבחינתי. באמת".

     

    פתאום הבנתי לגבייך משהו. שעם הרצון שלך להישאר בשליטה ולשמור על קווים נקיים, את רוצה מישהו שיבער עלייך. עלייך, לא על התדמית.

     

    "יכול להיות. אני רוצה למצוא איזה פרא אציל שיבין את הרצון שלי בתזוזה ובחדש וברומנטי. אבל עזבי, את מי זה מעניין? את יודעת שאני מתכננת טיול אם ובן לליאם ולי, רק אני והוא בקרוואן בניו־זילנד?" •

     


    פרסום ראשון: 09.11.16 , 12:55