בראנג'לינה לא לבד
כמו כל דבר בהוליווד, גם הגירושים סוערים יותר, מלוכלכים יותר וכמובן, יקרים הרבה יותר. תכירו את עורכי הדין המפורסמים שמייצגים מגה־סלבס כמו ג'וני דפ, בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי, מתמודדים עם אגואים עצומים ותקשורת חודרנית ומנסחים הסכמי קדם נישואים מטורללים (עם סעיפים שמאפשרים לגבר לבגוד, או דרישה שהאישה לעתיד תרזה אחרי הלידה). ציפי שמילוביץ חושפת את אחורי הקלעים של הפרידות הגדולות: זהירות ספוילר, הסוף ממש לא טוב
בגורד שחקים בדאון טאון לוס־אנג'לס יושב עורך דין אחד, נקרא לו ג'ון, והחיים שלו הם דרמת בית משפט הוליוודית. הוא נפגש עם סלבס, מסדר להם הסכמי קדם נישואים, שולח אותם לדרכם, ובהרבה מקרים פוגש אותם שוב אחרי כמה שנים, או כמה חודשים, כשהם חוזרים אליו כדי להתגרש. הוא עושה את זה כבר שנים, והוא שייך לענף משגשג מאוד של עורכי דין שהפרנסה העיקרית שלהם היא לעזור למפורסמים מהוליווד והסביבה לסיים את הנישואים באופן שיכאיב כמה שפחות לכיס, למוניטין ולילדים.
רוב המקרים, הוא אומר, בסך הכל דומים לגירושים של כל זוג רגיל: הוא בגד בה, היא בגדה בו, הם כבר לא עושים סקס, הם כבר לא מדברים, הם כבר לא יכולים לראות זה את זה. "זה אותו דבר, רק בעוצמות חזקות הרבה יותר, כי הכל הרבה יותר גדול. הרכוש שצריך לחלק, החשיפה לאור הזרקורים, וכמובן שגם האגואים. אז היצרים אותם יצרים, אבל הווליום גבוה יותר והוא מביא איתו, פה ושם, דברים מוזרים שלא תמצאי בסיפורי גירושים רגילים".
למשל?
"היה לי פעם לקוח שרצה שבהסכם קדם הנישואים שהכנתי לו ולאשתו לעתיד יהיה סעיף שיאפשר לו לבגוד בה, אבל לה אסור לבגוד בו. הלכתי הביתה וסיפרתי לאשתי, היא אמרה שאסור לי להכין חוזה כזה. אמרתי לה שאני בטוח שלא אצטרך כי אין סיכוי שהאישה תסכים לחתום על זה".
ו…
"היא חתמה".
לא יכול להיות.
"יכול להיות, יכול להיות".
הם עדיין נשואים?
"מה את חושבת?"
נראה לי שאני לא מוסמכת לענות על השאלה הזו.
"הם חזרו אליי אחרי שנה וחצי. לא רק שהיא הפרה את הסעיף, מתברר שהיא בגדה בו לפני שהוא השתמש בזכותו החוקית לבגוד בה".
יש לך ג'וב מעניין.
"מעניין, ולפעמים דורש כמה מקלחות ביום".
כולם מרוויחים
קיץ לא קל עבר על הוליווד. רוב הסרטים נכשלו, וחמור יותר, הרבה זוגות, נשואים ולא נשואים, נפרדו. מעבר לאובדן הבלתי ניתן לעיכול של בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי, או הסיום האלים של ג'וני דפ ואמבר הרד, הלכו לעולם שכולו פפראצי גם מערכת היחסים בין נעמי ווטס ולייב שרייבר, שנפרדו אחרי 11 שנות זוגיות שנדמתה יציבה עם שני ילדים; השחקן טובי מגווייר ומעצבת התכשיטים ג'ניפר מאייר, שנפרדו אחרי תשע שנות נישואים ושני ילדים; ליידי גאגא וטיילור קיני, שכבר היו מאורסים; דמי לובטטו ווילמר ולדרמה סיימו שש שנות יחסים; ג'ושוע ג'קסון (פייסי, "דוסון קריק") ודיאן קרוגר נפרדו אחרי עשר שנים ביחד; ליסה מארי פרסלי פירנסה עורכי דין לענייני גירושים בפעם הרביעית בחייה, הפעם גררה איתה את המוזיקאי עטור הכובעים מייקל לוקווד; והייתה כמובן גם שרון אוסבורן שהגישה בקשת גירושים מאוזי אחרי 33 שנות נישואים, אם כי אומרים שכאן אולי יש תקווה להפי אנד.
כל פרידה כזו היא כמובן שמחה גדולה לצהובונים, לתוכניות הרכילות ולרשתות החברתיות, אבל בסופו של דבר מדובר בבני אדם — גם אם היכולות הפיננסיות שלהם, שלא לדבר על האגו, קצת יותר גדולים מהממוצע — שעוברים את הטראומה כמו כל אחד אחר, במיוחד אם יש להם גם ילדים.
כל אירוע כזה גם מפרנס הרבה מאוד אנשים. למעשה, חוץ מהזוג המתגרש, כולם מרוויחים: מכלי התקשורת, דרך אתרי האינטרנט ועד המטפלת ששומרת על הילדים. אבל אף אחד לא מרוויח כמו עורכי הדין. לורה וואסר, האישה מספר אחת בתחום, שייצגה בין היתר את דניס ריצ'רדס, ג'ניפר גארנר, ראיין ריינולדס, גוון סטפני, כריסטינה אגילרה והיידי קלום, ומייצגת עכשיו את אנג'לינה ג'ולי במאבק מול בראד פיט — גובה לפי הדיווחים 850 דולר לשעה. האחרים מרוויחים רק קצת פחות.
"זה תחום קשה", אומר ג'ון. "אני לא אומר שאנחנו מנתחי מוח, אבל זו עבודה מפרכת והתמודדות עם אנשים שחושבים שהכל מגיע להם. הם רגילים לקבל כל מה שהם רוצים, הם חיים כמו מלכים, כולם על הסט עובדים בשבילם והם מוקפים בעיקר ביס־מנים, אז כשאתה אומר לאדם כזה: 'שמע, בלתי אפשרי שתקבל משמורת בלעדית על הילדים', אין לו בכלל כלים להתמודד עם התשובה הזו. כאן עוד מדובר במקרים רציניים, אבל שמעתי על מישהי שהגישה תביעת גירושים כי היא צמחונית ובעלה לקח את הילד לאכול המבורגר. מה יכול עורך הדין להגיד לה?"
יש מקרים שבהם אפילו עורכי הדין המנוסים ביותר מרימים ידיים. הגירושים בין בריטני ספירס לקווין פדרליין היו כל כך מכוערים, עד שוואסר כמעט עזבה את התיק, אבל בדרך כלל הדברים האלה בסופו של דבר מסתיימים בהסכמים, וברוב המקרים הציבור אפילו לא יודע שהיה תהליך גירושים עד הרגע שבו המסמכים מוגשים לבית המשפט. כך, למשל, הגירושים של אנטוניו בנדרס ומלאני גריפית היו בהתהוות לפחות שנה וחצי לפני שהידיעה דלפה ל־TMZ והדהימה את כולם.
במקרים שבהם הדברים כן דולפים, התוצאות יכולות להיות הרסניות. מלחמת הגירושים של פול מקרטני והתר מילס, לדוגמה, התנהלה ברובה בתקשורת. החתונה של החיפושית והדוגמנית עלתה 3.2 מיליון דולר, אבל שש שנים מאוחר יותר הוא היה צריך לשלם הרבה יותר כדי לצאת מהנישואים באחד מקרבות הגירושים הנבזיים שידעה מדינת הסלבס. מילס, שטענה כי מקרטני התעלל בה, יייצגה את עצמה במשפט ושפכה כוס מים על עורך הדין של בעלה. המאבק נמשך חודשים, מילס דרשה בין היתר תקציב שנתי של 400 אלף דולר רק עבור טיסות, בסוף זה נגמר בהסכם שהעביר לה 48.6 מיליון במזומן. לא פלא שכולם מנסים להימנע מזה.
"אם שמעת היום בבוקר שהזוג הזה והזה התגרש", אומר ג'ון, "סביר להניח שזה סיומו של תהליך שכבר מתנהל הרבה מאוד זמן ורוב פרטי ההסכם נסגרו. זה משהו שכל מי שנמצא במערכת יודע לעשות. עדיף לכל המעורבים שהבוץ ייזרק בחדרים סגורים בלי שאנשים אפילו ישימו לב, ואנחנו משתדלים לנעול את ההסכם לפני שנגיש את הניירות לבית המשפט. ככה הם לא צריכים לעבור את כל התהליך המכאיב הזה מול המצלמות".
הסתרת הדרמה מהציבור היא אמנות בפני עצמה, עד לרמה של מתי בדיוק מגישים את המסמכים ובאיזה חלק של השנה כדאי להתגרש. "עדיפות פרסום ההודעה לעיתונות תהיה תמיד ליום שישי, רצוי במיוחד לפני סוף שבוע של חג", אומר ג'ון, "גם כי אף אחד לא שם לב לחדשות בוויקנד וגם כדי להגן על הילדים שלא הולכים לבית הספר בימים האלה. לפעמים מנסים לברר אם יש עוד זוג שעומד להתגרש ואז להגיש את התביעה באותו יום. במקרה הגרוע תחלקו את אור הזרקורים, במקרה הטוב הזוג השני ייקח את כולם לעצמו".
אבל אז הזוג שהפסיד את הכותרת מודה שהוא פחות מעניין.
"נכון, אבל זו האופציה הכי פחות רעה מבין אופציות שכולן רעות".
דרכים נוספות הן כמובן פגישות חשאיות בבתי הלקוחות, כניסה מהדלתות האחוריות, ואפשר גם לשכור שופט שינהל את הדיונים באופן פרטי. המחיר שווה לכל נפש, בערך אלף דולר לשעה. זה רחוק מהעין, רחוק מהפפראצי, וכנראה גם חוקי, או לפחות בתחום אפרפר מספיק. מתברר גם כי מרבית גירושי הכוכבים מתרחשים משום מה בחודשים ינואר ופברואר, אם כי יש תיקים שהכרזתם לציבור נדחית לחודש מארס ואפילו אל תוך הקיץ, כי אף אחד לא רוצה ללכת לבד על השטיח האדום בטקס האוסקר.
מצד שני, יש כמובן מי שמוצאים בגירושים דרך טובה לעזור לקריירה המקרטעת שלהם. "אומרים שאין זמן טוב להתגרש, אבל עבור אנשים מסוימים שהקריירה שלהם במגמת דעיכה, אולי זו דרך לעורר קצת פרסום", אמרה בעבר וואסר ל"ואניטי פייר", ומיהרה כמובן להבהיר כי "רוב הלקוחות שלי, לטוב ולרע, אינם מעוניינים בפרסום מהסוג הזה".
הכל משתנה ברגע שהבקשה עצמה מוגשת, כי אז תמיד יהיה מישהו בבית המשפט בלוס־אנג'לס שירים טלפון לאתר TMZ, ועד היום כל הניסיונות להשתלט על תופעת ההדלפות נכשלו לגמרי. פה ושם מנסים מפורסמים להתארגן באופן קבוצתי ולדרוש הטלת חיסיון על התיקים, אבל לציבור האמריקאי מותר על פי חוק לדעת על כל התדיינות שמתרחשת בבית משפט, ואף אחד כמובן לא מתכוון לתת לאליטות מהוליווד יחס מיוחד. מצד שני, כיוון שבכל זאת מדובר פה באנשים עשירים מאוד, שלפעמים מביאים איתם מטען אפל שכולל חששות לאלימות ואפילו חטיפות ילדים, הרי שלפעמים הדיונים האלה נסגרים.
מלחמת הדלפות
למרות המאמצים להשאיר את הרפש מחוץ לעין הציבורית, בכל זאת חלק גדול מהמאבקים האלה גולש החוצה. דניס קווייד, למשל, התגרש הקיץ בפעם השלישית, הפעם מאשת הנדל"ן קימברלי באפינגטון שלה היה נשוי 12 שנה — אבל יישאר לנצח זה ששבר את ליבה של מג ראיין. הם היו הזוג שהיה אמור לעשות את זה, הרומנטיקה ההוליוודית שכולנו חלמנו עליה. הגירושים שלהם ב־2001, אחרי עשר שנות נישואים, היו שיברון לב בקנה מידה בראנג'ליני. השמועות אמרו כי ראיין בגדה בקווייד עם ראסל קרואו, אבל גם 15 שנה אחרי מוצאת עצמה ריאן נאלצת לספר את הצד שלה. "דניס בגד בי במשך זמן רב, וזה מאוד כאב", אמרה בראיון לדיאן סויר. "אני פשוט מרגישה שאני צריכה להזכיר את זה כל הזמן כי אנשים עדיין טועים לגמרי".
וואסר, שאחד הלקוחות האחרונים שלה הוא ג'וני דפ — שהפרידה שלו מאמבר הרד היא כמובן אחת המכוערות ביותר בהוליווד בשנים האחרונות — הסבירה כי לפעמים הדברים האלה גולשים החוצה בגלל האישיות של המעורבים, לא רק בני הזוג המתגרש אלא גם מי שמייצג אותם. "רוב עורכי הדין לענייני משפחה ינסו לעבוד אחד עם השני וגם להגן על הלקוחות, אבל תמיד יהיו כאלה שינצלו את הרגע כדי לראות בעיתון את השם שלהם או צילום שלהם מחבקים את הלקוח בדרך לבית המשפט".
ג'ון מנצל את האנונימיות שלו כדי להיות בוטה הרבה יותר: "חלק מהאנשים שעובדים במקצוע שלי הם פשוט חארות. היה פעם מקרה של זוג שהיה במאבק מאוד כואב, כל בוקר הם קמו וראו באינטרנט פרט אחר מתוך המו"מ ולא הבינו איך זה דלף. כיוון שמדובר בכאלה יצרים, כמובן כל הדלפה כזו רק החריפה והאריכה את המאבק. בסוף התברר שעורכי הדין של שניהם חילקו ביניהם את ההדלפות".
עוד דבר שהשתנה בשנים האחרונות הוא צורת השימוש בהוכחות מצולמות. עברו ימי סרטי הפילם נואר עם הבלש הפרטי שיושב חבוש מגבעת בתוך קאדילק ישנה ומצלם את הכוכבת נכנסת לדירת אהבהבים בשדרות מלרוז. "לא צריך יותר בלש פרטי", אמר פעם ניל הרש, עוד כריש הוליוודי שייצג בין היתר את בראד פיט, האלי בארי וקים בייסינגר, "כל תנועה של כוכב מתועדת על ידי פפראצי בכל מקום. אתרים כמו TMZ עושים את העבודה בשבילנו".
התופעה הזו מקלה אבל גם מקשה על עורכי הדין. ידיעות מהצהובונים אינן קבילות בבית המשפט, הן נחשבות לעדות שמיעה, אבל תמונות של ממש זה כבר עניין אחר. "היה מקרה שבו מישהו הואשם שהוא אלכוהוליסט", סיפר הרש. "מצאנו בצהובון תמונה שלו יושב בניו־יורק ושותה. לא יכולנו להוכיח אם זה היה מיץ תפוחים או וויסקי, אבל זה היה בערב והכוס נראתה כמו של אלכוהול. זו אולי לא הוכחה חותכת, אבל זה עשה את העבודה".
425 מיליון דולר
סיבה נוספת שבגללה גירושים נוסח הוליווד תמיד דרמטיים יותר מגירושים רגילים היא שהמתגרשים באים, ובכן, מהוליווד. הם לגמרי חיים בסרט, ואין סוף לדוגמאות:
לינדה המילטון הייתה נשואה שנתיים לבמאי ג'יימס קמרון. כשהחליטה שהיא לא יכולה יותר לחיות עם המטורף הזה, קמה והלכה עם 50 מיליון דולר; לינדה והאלק בוליאה, כלומר לינדה והאלק הוגאן, היו נשואים 23 שנה ובערך ב־12 מהן ניהלו קרבות גירושים. היא טענה כי הוא מסתיר ממנה מיליוני דולרים מרכושו וגם עוקב אחריה לכל מקום. הוא מצידו טען שהיא משתמשת בכל הכסף לסמים ותרופות; אשתו של ביל מארי, ג'ניפר באטלר, התגרשה ממנו אחרי 11 שנה. בקשת הגירושים שלה לא חסכה בכלום: "הוא נואף, מכור למריחואנה ואלכוהול והתעלל בי נפשית ופיזית".
כשרוזאן בר נישאה לטום ארנולד ב־1990, היא הייתה כל כך מאוהבת עד שסירבה לחתום על הסכם ממון ופיטרה את אחד מעורכי הדין שלה שהתעקש לנדנד כי אולי בכל זאת עדיף לה לחתום. ארבע שנים מאוחר יותר, כשהשניים התגרשו, היא נאלצה לתת לארנולד 50 מיליון דולר; קווין קוסטנר היה נשוי 16 שנה לסידני סילבה, חברתו מהתיכון. יום אחד נמאס לה מכל הבגידות שלו, אז היא לקחה אותו לבית המשפט ויצאה עם 80 מיליון דולר.
שערוריות הסקס של כוכב הגולף טייגר וודס כל כך הביכו את אשתו, הדוגמנית השוודית אלין נורדגרן, שהיא נקמה בו במאבק ארוך שהסתיים כשהיא לוקחת איתה מאה מיליון דולר; להריסון פורד היו נישואים מושלמים עם התסריטאית מליסה מתיסון, עד שיום אחד פגש את קליסטה פלוקהארט ועזב בשבילה הכל, כולל 118 מיליון דולר בהסדר עם האקסית; מייקל ג'ורדן התגרש מחואניטה המיתולוגית אחרי 17 שנה, זה עלה לו 168 מיליון דולר, והיא לקחה גם את הבית.
היו כמובן גם 72 ימי הנישואים של קים קרדשיאן לשחקן ה־NBA כריס האמפריז, שנכנסו לפנתיאון הריאליטי. הם נישאו בחתונה מפוארת באוגוסט 2011, ואחרי פחות משלושה חודשים הגישה קרדשיאן תביעה לביטול הנישואים. רק אז התחיל הקרקס האמיתי. האמפריז ההמום טען כי, תדהמה־תדהמה, קרדשיאן ניצלה אותו לצורך יחסי ציבור. המאבק נמשך שנתיים ורק ב־2013 נחתמו הגירושים והאמפריז הלך עם מנה יפה של כסף לשיקום הכבוד העצמי.
ב־2006, כשמל גיבסון הכניס את הפילגש להיריון, היה זה הקש האחרון עבור אשתו במשך 26 שנה, רובין מור. היא גררה אותו לבית המשפט וקיבלה סכום צנוע של 425 מיליון דולר. אולי זה מה שגרם לגיבסון להשתגע.
ווליום הדרמה הוא כזה, שהדרישות לפעמים משאירות גם את עורכי הדין המנוסים בפה פעור. לקוח אחד שאל פעם את וואסר אם הוא יכול להוסיף להסכם קדם הנישואים סעיף שידרוש מאשתו לעתיד להוריד בתוך זמן קצוב את המשקל שתוסיף אחרי ההיריון, אחרת לא תקבל את הבונוס שלה. מתברר שבנישואים האלה האישה הייתה אמורה לקבל בונוס על התנהגות טובה.
ויש גם כאלה שמרגישים צורך לשתף את עורכי הדין בכל שורשי הסכסוך, כולל הפרטים שהם באמת לא רוצים לשמוע. "אנחנו קצת כמו תרפיסטים", אמר הרש ל"ואניטי פייר". "לפעמים בדרך הביתה מהעבודה אני חושב שזה פשוט מדהים מה שאנשים מספרים לי. הם מתפשטים מילולית במשרד, מדברים על דברים מטורפים כאילו כלום. 'כן, הוא אוהב להכות אותי', 'הוא אוהב בגדי נשים', 'הוא אוהב תנוחה כזו'. בחור אחד דיבר איתי על גודל איבר המין שלו, כי אשתו התלוננה שהוא לא היה גדול מספיק. למה אני צריך לדעת את זה?" •
לפנייה לכתב/ת 
