מלכוד עמונה

חוק עמונה המקורי הביא להכרזת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שאם יעבור מדובר ב"סוף הדמוקרטיה". בעקבות זאת נוסחה הגרסה המרוככת לחוק — אך גם הפעם טוען היועמ"ש כי הוא מכיל יסודות אנטי־חוקתיים.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יודיע כי הגרסה המרוככת של חוק עמונה — שנועדה למנוע את פינוי היישוב היושב על קרקע של נכסי נפקדים — עדיין מכילה יסודות אנטי־חוקתיים. הסיבה: גם בחוק המרוכך יש פגיעה בקניין הפרטי של בעלי הקרקעות, והוא מנוגד לחוק הבינלאומי.

המשמעות: איתות לממשלה ולכנסת על כך שהן לא יכולות לחוקק את החוק — וכי הוא לא יוכל להגן על עתירה לבג"ץ נגד חוקתיותו.

ההצעה המרוככת הוגשה בשבוע שעבר על ידי חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ושולי מועלם (הבית היהודי) ודוד ביטן ויואב קיש (ליכוד), בניסיון לעדן את הקשיים החוקתיים — עליהם הצביע היועמ"ש בהצעת החוק המקורית.

אביחי מנדלבליט

החוק המרוכך קובע שההסדרה תוכל לחול רק על יישובים שהמדינה הייתה מעורבת בהקמתם, ולא על מאחזים שהוקמו ללא שיתוף פעולה מצד המדינה.

לדעת המציעים, הסעיף יפגין את תום הלב של המתיישבים, שלא נחשפו לרישומי הטאבו ביו"ש, ועל כן לא ידעו שמדובר בקרקע פרטית. עוד קובעת ההצעה המרוככת כי הקרקע לא תופקע מבעליה, אלא המתיישבים רק ישתמשו בה — ובכך הקרקע תהיה שייכת למי שהוכיח עליה בעלות. המדינה תציע לבעלי הקרקע חלקה חלופית, פיצוי או קבלת דמי שימוש בעבור הקרקע שבבעלותו. הבעלים אף יוכלו לערער על כך בבית־המשפט.