אפקט ביטן
הרגע הזה שבו ביקורת, אפילו הכי מוצדקת בעולם, מתהפכת נגד מי שמטיח אותה
השורות הבאות נכתבות לפני היוודע תוצאות הבחירות בארה"ב, אבל אני מהמר שטראמפ יפסיד. עם זאת, אם ינצח, הדברים מקבלים משנה תוקף:
טראמפ האדם אולי יתפייד כעת, אבל בואו לא נמהר להדחיק אותו מהחיים שלנו. התופעה המטורללת הזו איתנו כאן. המצב הזה, שבו אנשים הולכים אחר אדם מפוקפק בגלל שנדמה להם שהוא "אומר־את־האמת־שאחרים־לא־אומרים", טרם חלף. טראמפ הוא הזיה, אבל כדאי לזכור כי בבחירות בין אישה שמאוד מוכנה ומתאימה לתפקיד הנשיאות ובין אדם שאינו כשיר לכך בשום אופן, התפתח קרב של ממש. זה קרה בין היתר בגלל שהמועמדת השקולה נתפסה אצל מצביעים רבים כשקולה מדי, כמסורסת. אם לתמצת את העניין לסוגיה אחת קטנה הנוגעת גם לנו, ניתן לומר כי אמריקאים רבים הביטו בהילרי ובאובמה ותהו: אם בגלל פוליטיקלי קורקט אתה לא מסוגל להגדיר את מבצעי הפיגועים איסלאם קיצוני, איך תילחם בהם? זה משהו שכדאי לזכור גם בישראל.
אם תעסקו רק בהשמצת דוד ביטן — בלי ספק פוליטיקאי שהרוויח לאחרונה את הביקורת עליו בעמל רב — אבל אם רק תשמיצו אותו, רק תהפכו אותו לדמון, לכל מה שרע בישראל, תמצאו אותו לפתע גדול וחזק מכפי ששיערתם. תבינו: יש איזה רגע שבו הביקורת משמאל על ביטן ודומיו הופכת להיות כה אגרסיבית וגזענית, שישראלים רבים מסתכלים מהצד ואומרים לעצמם: או־קיי, הוא קצת מוזר הביטן הזה, בלשון המעטה, אבל מי אלה שמתנשאים עליו ככה, ומדוע בעצם שאצטרף למקהלה מכוערת כל כך? במה היא עדיפה עליו?
