שיר ביום: סוזן
סוזן אותך לוקחת
למקום שלה בנחל
שם שומעים את הסירות
ושם תהיה בלילה יחד
היא אולי קצת משוגעת
אבל זה מה שיפה בה
מגישה תה תפוזים
שבא מסין ישר אליך
ולפני שתגלה לה
"אין לי אהבה לתת לך"
היא תרשה לך לשמוע
איך הנחל מהדהד לה
שתמיד אותה אהבת.
אתה רוצה לנדוד ביחד
כמו עיוור אל העולם
היא הרי בך בוטחת
כי ליבך נגע בגוף שלה
מושלם
וישו הוא מחל
אשר הלך על פני המים
ומבדידות מגדל העץ שלו
זמן רב לטש עיניים
כשבסוף הבין לבטח
רק טובעים יוכלו לחזות בו
אמר: "כל אדם ישוט עד
שהים יפתח לו פתח"
אבל הוא עצמו נשבר
אל מול רקיע שנסגר
נטוש ואנושי־כמעט
כמו אבן הוא שקע
בתבונתך
אתה רוצה לנדוד ביחד
כמו עיוור אל העולם
היא הרי בך בוטחת
כי ליבך נגע בגוף שלה
מושלם
כן, סוזן ידך לוקחת
מובילה אותך לנחל
סמרטוטי נוצות לובשת
שקנתה בצבא הישע
אור השמש המתוק
על פני גבירת המלחים
והיא מראה לך בתוך
הגרוטאות והפרחים
יש גיבורים בתוך העשב
יש ילדים בתוך הבוקר
מתחננים לאהבה
ותמיד יתחננו לה
כשסוזן עם המַראָה
אתה רוצה לנדוד ביחד
כמו עיוור אל העולם
היא הרי בך בוטחת
כי ליבך נגע בגוף שלה
מושלם
לפנייה לכתב/ת 
